אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 308 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יצחק » 18 מרץ 2018, 17:44

יצחק כתב:
משה הלוי-שחור כתב:בשמו"ע רק ולירושלים עירך [נ"א] פותחת בו' החיבור, ונראה שזהו המשך לברכת על הצדיקים שזה יהיה השכר של כל הנמנים שם שיראו בשוב ה' ציון, האם יש למישהוא ביאור מהמקורות על זה?
הרעיון שלך מדוקדק היטב בגמ' במגילה דף יז: שם הגמ' מסבירה את הקשר בין כל הברכות של שמונה עשרה, ויש שם שינוי לשון שבכל הברכות הגמ' אומרת "וכיון" למשל וכיון שנתקבצו גלויות נעשה דין ברשעים, וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, כלומר הגמ' מתארת מה בא אחרי מה, אבל לגבי הסמיכות של ברכת הצדיקים לבונה ירושלים הלשון של הגמ' והיכן מתרוממת קרנם (של הצדיקים) בירושלים שנאמר וכו', משמע שאין לצדיקים התרוממות אלא בירושלים, א"כ הברכות הללו מחוברות ממש ודו"ק.
אגב, בהתאם לרוח האשכול, כדאי לדעת שברש"י שם מבואר שברכת בונה ירושלים כוללת את בנין בית המקדש וברכת רצה לא קאי על בנין בית המקדש אלא על "ריצוי" בעבודת הקרבנות (כגון שתרד אש על המזבח או שילבין חוט השני וכו' ניסים שמעידים על ריצוי). הביאור בזה הוא ש(לפי הרמב"ם) אין קדושת מחנה ישראל בלי מחנה שכינה לכן הבנין של ירושלים בהכרח כולל בתוכו את בנין בית המקדש.
שכחתי לציין שהשאילת דוד בקונטרס דרישת ציון וירושלים מגיה את הרש"י במגילה וגם את הירושלמי הוא מגיה אבל קשה לקבל את ההגהות הללו, ובלא"ה יש עוד ראיות בזה ואכמ"ל רק רציתי לציין לדעה אחרת בענין.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 08 אפריל 2018, 00:41

הארות בתפילות המועד.
בתפילת מוסף לראש חודש מבקשים רק על בניית המזבח ואילו במועדים מבקשים בנה ביתך כבתחילה, וזאת מפני שבראש חודש אין אלא קרבן והרי מקריבין אף שאין בית (עדיות ח,ו), אבל במועדים שיש מצוות עלייה לרגל צריך גם בית המקדש.
והשב כהנים לעבודתם ולווים לשירם ולזמרם והשב ישראל לנויהם, מה עניין ישראל לנויהם בבקשה על עבודת המקדש, שמעתי בשם רי"ז הלוי ע"פ המבואר בפסחים ח,ב שמי שאין לו קרקע פטור מעלייה לרגל. ויש מפרשים עוד [יותר בדרך דרוש לכאורה, אך לפעמים זה מעורר הלב בתפילה] והשב ישראל לנויהם שיחזרו הביתה עם כל הרוחניות שקיבלו בבית המקדש [בשם ר"א גרבוז מארחות תורה].


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 09 אפריל 2018, 08:07

באמת ואמונה בערבית אומרים המכה בעברתו כל בכורי מצרים, רק הכאה, ואילו באמת ויציב אומרים כל בכוריהם הרגת, ושמעתי לפרש ע"פ הפתיחה למסכת שמחות [ובעוד מדרשים] ביום הכותי כל בכור, ולהלן הוא אומר ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור, הא כיצד לקו מכת מיתה מבערב והיו מפרפרים כל הלילה ומתים ביום.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סבא » 09 אפריל 2018, 09:29

משה הלוי-שחור כתב:באמת ואמונה בערבית אומרים המכה בעברתו כל בכורי מצרים, רק הכאה, ואילו באמת ויציב אומרים כל בכוריהם הרגת, ושמעתי לפרש ע"פ הפתיחה למסכת שמחות [ובעוד מדרשים] ביום הכותי כל בכור, ולהלן הוא אומר ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור, הא כיצד לקו מכת מיתה מבערב והיו מפרפרים כל הלילה ומתים ביום.
להביא גאולה לעולם, אוסיף על דבריך, שפירוש זה פירש הגרש"ז אוירבך, וראה בספר שמע תפילתי [רצו"ב] שהאריך מאוד בעניין זה באופן נפלא [גם הביא עוד תירוצים מהגרח"ק].
שמעה תפילתי.PDF
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


ינון קליין
הודעות: 37
הצטרף: 03 יוני 2018, 17:16
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי ינון קליין » 04 יוני 2018, 17:06

בפרשת העקידה
מצ"ב חלק ממכתב ששלחתי לרב'ה מאטניה שליט"א אחרי פגישה אתו.
ובעצם השאלה שהעלה כת"ר, דבעקידה אמר לו הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה, "כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה..." ולמה לא אמר לו אוהב, ותירץ כת"ר, דהיה שם גם לא תעשה, "אל תשלח... ואל תעש...", והרבותא בזה היא לפי שלקיים הל"ת בלי נגיעות היה קשה יותר.
כשאמרתי הדברים לפני אבי שליט"א, אמר לי שכבר עמד על מדוכה זו רבינו מרן הגראי"ה קוק זי"ע (בסידור עולת ראיה), וחפשתי ומצאתי שגם תלמידו הגרי"מ חרל"פ זצ"ל (בספרו מי מרום חלק יג עמ' לח), כתב בזה דברים דומים לרבו, ומתוך חביבות הדברים העתקי לשונו.
וז"ל, "בחינת האהבה גדולה היא מבחינת היראה. אברהם אוהבו של מקום היה כמו שנאמר 'אברהם אוהבי' (ישעיה מא ח), ומעתה יש להבין איך יתכן שלאחר כל עשרת הנסיונות נשתבח אברהם במידת היראה בלבד.
לבאורם של דברים נראה לומר כך- 'והתהלכתי בתוככם... עתיד הקב"ה מטייל עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבא, וצדיקים רואים אותו ומזדעזעים מלפניו ואומר להם הריני כיוצא בכם. יכול לא יהא מוראי עליכם, תלמוד לומר והייתי לכם לאלקים' (ספרא בחוקותי פרשה א טו), לאמור שמידת האהבה זקוקה למדת היראה גם כן. לאחר עשרת הנסיונות הגיע אברהם לפסגת המדרגות כולן, ונתקיים בו 'והתהלכתי בתוככם- אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם'. דווקא בשעה זו נדרש היה שיתקיים בו גם 'והייתי לכם לאלקים'- זו מדת היראה, 'עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה'. ומכאן נתחדש לנו שאע"פ שהגיע אברהם אבינו לפסגתה של מדרגת האהבה, בכל זאת היתה יראתו שלימה בכל פרטיה ודקדוקיה.
התואר 'ירא אלקים' שנתגלה אצל אברהם אבינו, לא הייתה בו רק הוראה על מעלת היראה של אברהם, היה בו ביטוי לכל מעלותיו ומדרגותיו הנשגבות. שכן במעלת היראה כלולות המעלות כולן, היא היסוד והבסיס לכולן, וללא השגת היראה, אין ערך וקיום למעלות האחרות.
מדת היראה שהיתה מצויה במהותו של אברהם לא נתגלתה בפועל עד מעשה העקדה. טעמו של דבר כך הוא, כאמור היה אברהם שלם במדרגת האהבה והיה דבוק בהקב"ה בדבקות אמיתית ובאחדות גמורה. מתוך כך לא היו לאברהם רצונות עצמיים, מלבד רצונו של הקב"ה. משל לרצון העולה בלב האדם שמיד כל האברים מרגישים בו ועומדים הכן למלאו, ללא כל צורך מצד האדם לכבוש את אבריו ולהכריחם לכך, כך גם אברהם נמשך אחר הקב"ה כברזל אחרי האבן השואבת, וקיום רצון הבורא על ידו לא נצטייר אצלו כקבלת מרות מתוך כבישת רצונו שלו מפני רצון הקב"ה. באופן כזה לא היתה מדת היראה יכולה לבוא לידי ביטוי.
לגלוי מדת היראה אצל אברהם, ובחינת קבלת המרות אצלו, בא הניסיון האחרון, נסיון העקדה, שהיה מיוחד ונפלא במיוחד. רצון ה' היה, לאמיתם של דברים, שאברהם יעלה את יצחק על המזבח ולא שישחט אותו בפעל (ב"ר נו, יב), אולם אברהם הבין שעליו לשחוט את יצחק ולשפוך דמו כמים. מכיון שבעצם לא זה היה רצון ה' יתברך, גם לאברהם לא היה רצון לזה, ובכל זאת התאמץ לכבוש את רצונו, לקבל עליו עול מרותו של הקב"ה ולקיים את צווי ה', אע"פ שלא הרגיש בקרבו כל רצון לעשות זאת.
כך נתגלתה באברהם מדת היראה 'עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה'". ע"כ.


זרייר-קטן
הודעות: 120
הצטרף: 12 מאי 2018, 23:07
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי זרייר-קטן » 04 יוני 2018, 17:51

בברכת השיבנו אנו אומרים השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך לתורה נוקטים לשון שיבה ואילו לעבודה נוקטים קירוב - יש לבאר שתורה אין ישהו שאי פעם לא שמע או נגע אפילו ממש מעט ולכן אנו מבקשים לשוב, ואילו עבודת ה' לא כל אחד זוכה לכן קרב אותנו. [וע"פ בסיס זה אפשר לבאר עוד כמה ביאורים בהטיה קלה, ופשוט.]


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 07 יוני 2018, 22:55

זרייר-קטן כתב:בברכת השיבנו אנו אומרים השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך לתורה נוקטים לשון שיבה ואילו לעבודה נוקטים קירוב - יש לבאר שתורה אין ישהו שאי פעם לא שמע או נגע אפילו ממש מעט ולכן אנו מבקשים לשוב, ואילו עבודת ה' לא כל אחד זוכה לכן קרב אותנו. [וע"פ בסיס זה אפשר לבאר עוד כמה ביאורים בהטיה קלה, ופשוט.]
שמעתי ביאור שהשיבנו הוא לתורה שלמד במעי אימו, שזה כל אחד למד, אבל עבודת ה' תמיד רוצים עוד דרגה גבוהה שלא היינו בה עדיין.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 308 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יצחק » 07 יוני 2018, 23:10

ינון קליין כתב:בפרשת העקידה
מצ"ב חלק ממכתב ששלחתי לרב'ה מאטניה שליט"א אחרי פגישה אתו.
ובעצם השאלה שהעלה כת"ר, דבעקידה אמר לו הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה, "כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה..." ולמה לא אמר לו אוהב
זכור לי שראיתי בחידושי הרי"ם עה"ת שהטעם שאמר "ירא אלקים" ולא "אוהב אלקים" משום שכאשר מעמידים אדם בנסיון לוקחים ממנו את כל הדרגות והמעלות שלו ומשאירים לו רק את היראת שמים, וזה כוונה שניה במה שאמרו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שזה א"א לקחת לאדם, ונמצא לפי זה שכל עיקר החפצא של נסיון הוא על ענין יראת שמים וממילא ברור למה השבח הוא "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה".
הקב"ה יזכור לנו זכות העקדה


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אלימלך » 08 יוני 2018, 13:19

במדרש פירשו ירא שמים שנאמר באברהם מאהבה, כלומר ששורש יראת אברהם היה מאהבה, שהיה מתירא לצער אהובו או שתאבד אהבתם.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 308 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי יצחק » 09 יוני 2018, 21:59

אלימלך כתב:במדרש פירשו ירא שמים שנאמר באברהם מאהבה, כלומר ששורש יראת אברהם היה מאהבה, שהיה מתירא לצער אהובו או שתאבד אהבתם.
לא מצאתי את המדרש, אפשר לכתוב ציון מדויק?


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אלימלך » 11 יוני 2018, 12:30

מצאתי כרגע בסוטה לא.


שומע כעונה
הודעות: 122
הצטרף: 01 ספטמבר 2017, 10:28
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי שומע כעונה » 11 יוני 2018, 13:13

בברכת המזון - ברכת הטוב והמטיב.
הוא יגמלנו לעד לחן לחסד ולרחמים ולרווח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום כו'.
זה מכבר עמדו על כפל בקשת הרחמים בברכה זו.
והנלע"ד, דחלוק רחמים הא' מרחמים הב', דבתחילה אנו מבקשים מבורא עולם שיתן לנו את ברכתו בצורה מסויימת, דהיינו שתהיה הברכה באופן של "לעד" וכן "לחן כו' וכן באופן של "ולרחמים" ובאופן של "לרווח", ואח"כ אנו מבקשים את ההשפעות של הברכה עצמה שהיינו שהקב"ה יתן לנו הצלה והצלחה ברכה וישועה כו' ורחמים.


שומע כעונה
הודעות: 122
הצטרף: 01 ספטמבר 2017, 10:28
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי שומע כעונה » 11 יוני 2018, 13:17

עוד בברכת הטוב והמטיב,
א. יל"ע לשון הברכה קדושנו קדוש יעקב, מה תוספת יש בזה שהקב"ה הוא קדוש יעקב יותר מקדושנו, וכן ברוענו רועה ישראל.
ב. "שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא יטיב לנו", קצת תמוה שלכאורה בזה שהקב"ה הוא "הטיב מטיב יטיב" כלול גם שזה בכל יום ויום.


אליהוא
הודעות: 62
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אליהוא » 11 יוני 2018, 16:37

אכן, מצווה ליישב.
אך לעתים יש כפילויות שיישובם איננו נחוץ, כי נוצרו בטעות גמורה.

גם בתפלה האשכנזית בשבת יש: 'אב הרחמים שוכן מרומים, ברחמיו העצומים הוא יפקוד ברחמים. . .'
כלומר שלוש פעמים. אני סגרתי בסידורי את האמצעי, והקורא יחליט.

גם 'אב הרחמן, המרחם רחם עלינו' וראה סידור וינגרטן שתרץ 'איכשהו'.

הכפילות קיימת גם בגלל סירבול לשון התפלות: בשים שלום מבקשים דברים שכבר "נתת לנו".
ביעלה ויבא אנחנו משתמשים בשמונה פעולות לפני שה' יסכים לשמוע אותנו. למה?
ובהמשך, זכרוננו, פקדוננו. . .עוד רשימה., לפליטה,לחן, ...עוד רשימה . . .זכרנו, פקדנו, הושיענו. . .
חוס וחננו ורחם . . .והעיקר? העיקר שאנחנו קוראים תפלות אלה בלי מספיק תשומת לב אפילו למובן הכללי של התפלה.
צריך קצר? זה יעזור? או שנספור לבנים בקיר וכד' כמו חז"ל?


סלע
משתמש ותיק
הודעות: 303
הצטרף: 28 מאי 2018, 17:55
נתן תודה: 362 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סלע » 11 יוני 2018, 17:15

לא הבנתי אתה טוען שנוסח יעלה ויבוא נוצר בטעות? חס וחלילה לכל מילה יש משמעות.


תורני
הודעות: 19
הצטרף: 31 מאי 2018, 22:00
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי תורני » 11 יוני 2018, 17:42

בברכת שים שלום "כי באור פניך נתת לנו... תורת חיים ואהבת חסד" הבאור הפשוט הוא שה' נתן לנו תורת חיים וגם נתן לנו לא רק לעשות חסד אלא לאהוב חסד. זהו הבאור הפשוט לכאורה.
אבל הבאור האמיתי הוא שהקב"ה אוהב אותנו ב"חסד" ולא מחמת שאנו ראויים לזה! זה הכוונה אוהבת חסד, כמו אהבת חינם!!!!


שומע כעונה
הודעות: 122
הצטרף: 01 ספטמבר 2017, 10:28
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי שומע כעונה » 11 יוני 2018, 18:00

תורני כתב:בברכת שים שלום "כי באור פניך נתת לנו... תורת חיים ואהבת חסד" הבאור הפשוט הוא שה' נתן לנו תורת חיים וגם נתן לנו לא רק לעשות חסד אלא לאהוב חסד. זהו הבאור הפשוט לכאורה.
אבל הבאור האמיתי הוא שהקב"ה אוהב אותנו ב"חסד" ולא מחמת שאנו ראויים לזה! זה הכוונה אוהבת חסד, כמו אהבת חינם!!!!
זה ברור ופשוט שהקב"ה אוהב אותנו בחסד ולא בגלל מעשינו, רואין את זה שוב ושוב בכל תחום שהוא, אך לפרש ש"באור פניך נתת לנו אהבת חסד" הכונה שהקב"ה אוהב אותנו בחסד, זה נראה לי קצת תמוה, כיון דאם כן לא שייך בזה לשון נתינה.


שומע כעונה
הודעות: 122
הצטרף: 01 ספטמבר 2017, 10:28
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי שומע כעונה » 11 יוני 2018, 18:11

אליהוא כתב:אכן, מצווה ליישב.
אך לעתים יש כפילויות שיישובם איננו נחוץ, כי נוצרו בטעות גמורה.

גם בתפלה האשכנזית בשבת יש: 'אב הרחמים שוכן מרומים, ברחמיו העצומים הוא יפקוד ברחמים. . .'
כלומר שלוש פעמים. אני סגרתי בסידורי את האמצעי, והקורא יחליט.

גם 'אב הרחמן, המרחם רחם עלינו' וראה סידור וינגרטן שתרץ 'איכשהו'.

הכפילות קיימת גם בגלל סירבול לשון התפלות: בשים שלום מבקשים דברים שכבר "נתת לנו".
ביעלה ויבא אנחנו משתמשים בשמונה פעולות לפני שה' יסכים לשמוע אותנו. למה?
ובהמשך, זכרוננו, פקדוננו. . .עוד רשימה., לפליטה,לחן, ...עוד רשימה . . .זכרנו, פקדנו, הושיענו. . .
חוס וחננו ורחם . . .והעיקר? העיקר שאנחנו קוראים תפלות אלה בלי מספיק תשומת לב אפילו למובן הכללי של התפלה.
צריך קצר? זה יעזור? או שנספור לבנים בקיר וכד' כמו חז"ל?
לדבריך אין שום מצוה ליישב כיון שהכל נוצר בטעות, אמנם לו היית טוען שכפילות אחת נוצרה בטעות, ניחא, אך אדרבה לאור ריבוי הכפלויות מוכח שהדבר הוא באופן מכוון ולא בטעות כלל.
מצינו שמטבע התפילה מושתת רבות על לשונות של פסוקים, כגון "נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה", שהוא משותת על הפסוק "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה", ועוד לשונות רבים, ובאמת בזה אולי ניתן ליישב כמה וכמה לשונות בתפילה, אך ודאי אין לטעון שהדברים נוצרו בטעות, וטעויות כאלו סופם מי ישורנו.
נוסף על זה הלא בתפילת יעלה ויבא נוסח אשכנז שלא לומר "לחיים 'טובים' ולשלום", וחיפשתי באוצר החכמה טעם ההשמטה של תיבת "טובים", ולפלא שעלתה התשובה מכו"כ ספרים [איני זוכר שמותם, אך בחיפוש קל כאו"א ימצא], שמספר התיבות של יעלה ויבא עם תיבה זו "טובים" תיווצר גימ' של דבר לא טוב, איני זוכר כרגע, ודאי נראה כי חשבו על פרט ופרט וכל מילה מדוקדקת ומונחת היטב במקומה.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 12 יוני 2018, 09:38

תורני כתב:בברכת שים שלום "כי באור פניך נתת לנו... תורת חיים ואהבת חסד" הבאור הפשוט הוא שה' נתן לנו תורת חיים וגם נתן לנו לא רק לעשות חסד אלא לאהוב חסד. זהו הבאור הפשוט לכאורה.
אבל הבאור האמיתי הוא שהקב"ה אוהב אותנו ב"חסד" ולא מחמת שאנו ראויים לזה! זה הכוונה אוהבת חסד, כמו אהבת חינם!!!!
בספר אהבת חסד מבאר החפץ חיים שהכוונה שתורה היא תורת חיים ותרת אהבת חסד כלומר שמלמדתנו לאהוב חסד.


תורני
הודעות: 19
הצטרף: 31 מאי 2018, 22:00
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי תורני » 12 יוני 2018, 12:30

למ.ה. שחור. אכן צדקו דבריך. אבל זה דחוק. בפרט תימא שהוא דבר כ"כ גדול להודות עליו כמו תורת חיים?! ולמה שבארנו מיושב היטיב


אליהוא
הודעות: 62
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אליהוא » 13 יוני 2018, 21:02

לא הכל טעות, זה ברור. ולכן מצווה לישב.
אבל ראה את בער בסידור עבודת ישראל על הכפילות בברכת החודש,
או יעב"ץ על ברכת קדושת היום בחג שנופל בשבת.
לא אני הצעתי שיש טעויות.
ואני שוב אומר שמצווה לישב, כאשר מצליחים בדרך מתקבלת על הדעת.


פותח הנושא
משה הלוי-שחור
משתמש ותיק
הודעות: 224
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 85 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי משה הלוי-שחור » 14 יוני 2018, 22:01

אליהוא כתב:לא הכל טעות, זה ברור. ולכן מצווה לישב.
אבל ראה את בער בסידור עבודת ישראל על הכפילות בברכת החודש,
או יעב"ץ על ברכת קדושת היום בחג שנופל בשבת.
לא אני הצעתי שיש טעויות.
ואני שוב אומר שמצווה לישב, כאשר מצליחים בדרך מתקבלת על הדעת.
על מה אתה מגיב?
כדאי ללחוץ על ציטוט ואז רואים על מה מגיבים


סלע
משתמש ותיק
הודעות: 303
הצטרף: 28 מאי 2018, 17:55
נתן תודה: 362 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סלע » 15 יוני 2018, 00:55

אליהוא כתב:לא הכל טעות, זה ברור. ולכן מצווה לישב.
אבל ראה את בער בסידור עבודת ישראל על הכפילות בברכת החודש,
או יעב"ץ על ברכת קדושת היום בחג שנופל בשבת.
לא אני הצעתי שיש טעויות.
ואני שוב אומר שמצווה לישב, כאשר מצליחים בדרך מתקבלת על הדעת.
סליחה אל תציג את נוסח התפילה כטעות שמצווה ליישב. גם אם אתה מסתמך על היעבץ שעדיין לא העלתה מקורו.
יש בזה זלזול וחוצפה בנוסח חז"ל. הימנע לך מניסוח כוזב שכזה.


שומע כעונה
הודעות: 122
הצטרף: 01 ספטמבר 2017, 10:28
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 76 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי שומע כעונה » 15 יוני 2018, 08:06

אליהוא כתב:לא הכל טעות, זה ברור. ולכן מצווה לישב.
אבל ראה את בער בסידור עבודת ישראל על הכפילות בברכת החודש,
או יעב"ץ על ברכת קדושת היום בחג שנופל בשבת.
לא אני הצעתי שיש טעויות.
ואני שוב אומר שמצווה לישב, כאשר מצליחים בדרך מתקבלת על הדעת.
במחילה מכבודך הרם,
דוקא מתוך מה שהבאת שיש שכתבו על דברים מסוימים בתפילה שמקורם בטעות, נראה כי דוקא דברים אלו הם טעות ולכן אין צורך להתעכב עליהם, אך אדרבה דוק מהם כי כל שאר הדברים אינם טעות כלל ועיקר ומצוה גדולה לישב ולדקדק ולהבין טעם כל תיבה ותיבה שבתפילה.
צריך גב חזק מאוד לבא ולטעון שטעויות התאזרחו בתוך נוסח התפילה, זה אמור להיות מגובה בראיות והוכחות חותכות, מכאן ועד לבא ולהסיט בהינף יד כל שאלה ושאלה בתואנה שישנם הרבה טעויות, המרחק עצום.
ואדרבה מצוה ליישב ולבאר ועדיף ככל הניתן שזה יהיה בדרך המתקבלת על הדעת, ברם לא כל מה שנראה אצלנו מוזר ולא מתקבל על הדעת הוא באמת כך.


אליהוא
הודעות: 62
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אליהוא » 16 יוני 2018, 22:56

הבה לא ניתמם יותר מדיי.

לרב סלע:
הבאתי את בער, ואני מקווה שמצאת את המקור.
כתבתי גם על יעב"ץ שהביא על ברכת קדושת היום בחג שנופל בשבת.
למה אני צריך להביא את המקור? כי לא מצאת בסידורו את הברכה ההיא?
או שלא טרחת לחפש? חשבתי שת"ח יודעים למצוא. סליחה שלא הערכתיך נכון.

אני מצטט במדויק:
א-להינו וא-להי אבותינו צריך לאומרו לעולם ובסידורים נסגר בטעות.

לצערי, במחקרים מצאתי כי עוד הרבה שגיאות נכנסו בצאו ברזל סידורים בעיקר בגלל המדפיסים עמי הארץ.
ואחריהם כמון באו תלמידים של תלמידים שניסו לתקן אך רק קלקלו עוד יותר.
אסור לענ"ד לקדש שגיאות כאלה כאשר יודעים עליהן.
מי שטוען שאין שגיאות כאלה - הרי המציאות טופח על פניו.
ואני הבאתי רק שתי דוגמות. יש הרבה. חפש, ידידי היקר. אך בלי כעס וביתר שאת, אם הדבר אכן חשוב לך.
ולא, אל תטען שאין.


סלע
משתמש ותיק
הודעות: 303
הצטרף: 28 מאי 2018, 17:55
נתן תודה: 362 פעמים
קיבל תודה: 117 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי סלע » 17 יוני 2018, 01:16

אליהוא אל תתימם כנגד מסורת של עם ישראל לדורי דורות.
מגיעים כל מיני מדקדקדים כמוך,וחושבים שגילו כאן דבר חדש שלא נודע עד כה.
פשוט כל מילה ביעלה ויבוא כל מילה בסידור היהודי יש לה משמעות.
המחקרים שעשית. לא שווים יותר מקליפת השום, כנגד הסידור היהודי.


אליהוא
הודעות: 62
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אליהוא » 18 יוני 2018, 20:52

אני מנסה לצרף תצלום מתוך שערי אפרים:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אליהוא
הודעות: 62
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אליהוא » 18 יוני 2018, 20:59

כפי שרואים למעלה, הרב מרגליות מתלונן על השגיאות בסידורים [המועתקות בימינו באלפיהם].
כדאי לקרוא את כל סעיף לז, שלא יכולתי בעצמי לצלם.
מן הסתם, הרב סלע, אינך מקבל מילה אחת מדבריו. כי הכל תקין.
[על יעלה ויבוא יתכן להסביר יפה כל מילה, ולא שמעתי שנכנסו שם שגיאות.]


אליהו דניאל
הודעות: 17
הצטרף: 03 יולי 2018, 10:35
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אליהו דניאל » 03 יולי 2018, 11:03

בתפלת שחרית (לפחות בנוסח עדות המזרח) אומרים "בית יעקב לכו ונלכה באור ה', כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם ה' אלקינו לעולם ועד" וכו'.
ולכאורה יש לשאול, וכי בגלל שהגויים הולכים איש אחר אלהיו, אז גם אנחנו צריכים ללכת אחרי הקב"ה, והלא גם אם הגויים לא היו הולכים אחר שום אלוה, בכ"ז היינו הולכים באש ובמים אחרי קוב"ה.
ולכאורה אפשר לתרץ, ע"פ דיוק בנוסח.
אם נשים לב, בגויים נאמר "כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו" - כל אחד עושה לו איזה אלוה והולך אחריו, זה לאש, זה למים, זה לשמש וכו' וכו', משא"כ בעם ישראל נאמר "ואנחנו" נלך בשם ה וכו' - אצלינו יש אחדות, כולם ביחד הולכים אחר הקב"ה כאיש אחד בלב אחד.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 יולי 2018, 16:54

אליהו דניאל כתב:בתפלת שחרית (לפחות בנוסח עדות המזרח) אומרים "בית יעקב לכו ונלכה באור ה', כי כל העמים ילכו איש בשם אלקיו ואנחנו נלך בשם ה' אלקינו לעולם ועד" וכו'.
ולכאורה יש לשאול, וכי בגלל שהגויים הולכים איש אחר אלהיו, אז גם אנחנו צריכים ללכת אחרי הקב"ה, והלא גם אם הגויים לא היו הולכים אחר שום אלוה, בכ"ז היינו הולכים באש ובמים אחרי קוב"ה.
ולכאורה אפשר לתרץ, ע"פ דיוק בנוסח.
אם נשים לב, בגויים נאמר "כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו" - כל אחד עושה לו איזה אלוה והולך אחריו, זה לאש, זה למים, זה לשמש וכו' וכו', משא"כ בעם ישראל נאמר "ואנחנו" נלך בשם ה וכו' - אצלינו יש אחדות, כולם ביחד הולכים אחר הקב"ה כאיש אחד בלב אחד.
זה לא נוסח של מתקני התפילות זה פסוקים בנביא, החלק הראשון ישעיה (ב ה) החלק השני בתרי עשר, מיכה (ד ה).
וזו שאלה שכל המפרשים עמדו בה. וכתבו ליישב בנקל בפשטות (ראה שם התרגום רש"י, מצודות רד"ק מלבי"ם כולם עמדו בזה) מה שכתבת הוא דרש נאה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים