רבים נכשלים בזה!!!! ברכה על בורקס בשר


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

רבים נכשלים בזה!!!! ברכה על בורקס בשר

שליחה על ידי גל גל » 19 יוני 2018, 08:35

בס''ד ברכה על בורקס בשר

במקומות רבים אוכלים לארוחת צהריים בורקס בשר. כפי שנראה, ברכתו של הבורקס מורכבת ולא פשוטה, ורבים לא יודעים את ההלכה בעניין זה.

עיקר וטפל

הגמרא במסכת ברכות (לו ע''ב), מביאה מחלוקת בין רב יהודה לרב כהנא, מה מברכים על דייסא שהיא כעין חביץ קדרה (דהיינו דייסה עשויה מסולת, שיש בה הרבה מאוד דבש):

רב יהודה אמר: שהכל - סבר דובשא עיקר; רב כהנא אמר: בורא מיני מזונות - סבר סמידא עיקר.

רב יהודה סובר, שמכיוון שרוב התבשיל עשוי מדבש, הוא נחשב העיקר, ולכן יברכו עליו שהכל נהיה בדברו. רב כהנא לעומת זאת סובר, שמכיוון שיש בתוך העיסה סולת והיא מחמשת מיני דגן, תמיד היא נחשבת עיקרית, גם אם רוב התבשיל לא עשוי מחמשת מיני דגן.

להלכה מביאה הגמרא את דברי רב ושמואל שפוסקים כרב כהנא, שכל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו בורא מיני מזונות, אפילו עם רוב התבשיל עשוי מדבש.

אומנם דין זה לא כ''כ פשוט. הגמרא לאחר מכן (לט ע''א) מביאה, שלא תמיד החמשת מיני הדגן נחשבים כעיקר, ותבשיל של סלק ששמים בו קמח ברכתו בורא פרי האדמה. בטעם הדבר כותבת הגמרא, שהקמח בתבשיל הסלק בא לדבק (להחזיק, לעצב) את התבשיל, ולא בשביל לתת בו טעם או להשביע( הערה 1, עיין למטה).

אם כך נמצינו למדים, שרק כאשר הקמח/הבצק בא לתת טעם או להשביע, ברכתו של התבשיל הופכת להיות מזונות, אבל כאשר הקמח בא רק לדבק את התבשיל, או לתת לו צבע יפה או ריח, ברכתו של התבשיל תהיה כברכתו הרגילה בלי להתחשב בכך שיש קמח (רמב''ם ברכות ג, ו. רא''ש ו, ז. אולם עיין במאירי לז ע''א ד''ה כל) וכך פוסק השולחן ערוך להלכה (או''ח רח, ב):

חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל, כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא, אפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם או מינים אחרים הרבה יותר מהם, מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה; אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו, בטל בתבשיל .

פת הבאה בכיסנין

עד כה ראינו שתבשיל שיש בו קמח שבא לתת טעם, ברכתו של התבשיל נגררת בעקבות הקמח. אומנם כיצד אפשר לדעת האם אותו התבשיל הוא לחם שברכתו המוציא, או עוגה שברכתה מזונות? בשביל זה צריך להיכנס לסוגיה הבאה של פת הבאה בכיסנין.

הגמרא מביאה את רב יהודה שהביא לפני חכמים פת הבאה בכיסנין. כאשר הוא שמע שהם מברכים המוציא והוא תמה עליהם, מדוע הם מברכים המוציא הרי ברכתה של פת הבאה בכיסנין היא מזונות. הם השיבו לו:

דתניא רבי מונא אמר משום רבי יהודה: פת הבאה בכסנין מברכין עליה המוציא, ואמר שמואל: הלכה כרבי מונא. אמר להו: אין הלכה כרבי מונא אתמר. אמרי ליה: והא מר הוא דאמר משמיה דשמואל, לחמניות - מערבין בהן ומברכין עליהן המוציא! - שאני התם דקבע סעודתיה עלייהו, אבל היכא דלא קבע סעודתיה עלייהו - לא.

כלומר הם סברו שעל כל פת הבאה בכיסנין מברכים תמיד המוציא. הוא הסביר להם שרק אם קובעים סעודה על פת הבאה בכיסנין, אז מברכים עליה המוציא . במידה ולא קבעו סעודה, מברכים על פת הבאה בכיסנין מזונות. מיד נשאלת השאלה, מה ההגדרה של פת הבאה בכיסנין שעליה מברכים מזונות, ומצינו בכך שלוש שיטות בראשונים:

1. רש''י (ברכות מא ע''ב ד''ה פת הבאה) והרמב''ם (ברכות ג, ט) פירשו, שמדובר במאפה ששמו בעיסה שלו הרבה תבלינים, שמן, ביצים וכדומה (ביחס למים). בלשונו של רש''י: ''ומתוך שנותנים בה תבלין הרבה ואגוזים ושקדים ומאכלה מועט - לא הטעינוה ברכה מעין שלש''.

יש מחלוקת בין השולחן ערוך לרמ''א (קסח, ז), איזו כמות צריך שתהיה בתוך העיסה, בשביל שהמאפה יוגדר כפת הבאה בכיסנין. לדעת השולחן ערוך מספיק קצת טעם, ואילו לדעת הרמ''א צריך הרבה ועיין בהערה 2 לפירוט דברי הרמ''א .

2. רבינו יונה ורבינו חננאל (רבינו יונה כט ע''א בדפי הרי''ף ד''ה שאין לך) פירשו, שפת הבאה בכיסנין, זה מאפה העשוי בצורה של כיס, שמכניסים בפנים דברים שונים. בלשונו של רבינו יונה: ''רוצה לומר הבאה בכיסין, שעושין מן העיסה כמו כיס ומכניסין בפנים שקדים ודבש ומיני מתיקה''.

3. הבית יוסף (או''ח סי' קסח) הביא את פירושם של הערוך ורב האי גאון, שפת הבאה בכיסנין היא בעצם קרקר/לחמית. בלשון הבית יוסף: ''פת הבאה בכיסנין הם כעכין, והיא פת בין מתובלת ובין שאינה מתובלת שעושים אותה כעכין יבשים וכוססין אותם בבית המשתה ושלא בבית המשתה''.

אם כן מצינו שלושה פירושים בגדר פת הבאה בכיסנין. להלכה פסק השולחן ערוך (או''ח קסח, ז) ככל הדעות, דהיינו שבשביל שמאפה כלשהו יוגדר כלחם, צריך: 1. שהוא לא יהיה כקרקר, 2. שרוב העיסה שלו תהיה ממים ולא מתבלינים. 3. שהוא לא עשוי כעין כיס. ברגע שיש אחד מההגדרות הנ''ל, מיד ברכתו של המאפה הופכת להיות מזונות.

בורקס בשר

לפי כל מה שאמרנו עד כה, ברכתו של בורקס בשר אמורה להיות בורא מזונות. הסיבה לכך היא, שאומנם יש בשר בתוך הבורקס והוא הרוב, אבל כפי שאמרנו לעיל, הבצק בא לתת טעם ולשביעה, לכן נחשב העיקר ועליו מברכים. ברכתו תהיה מזונות ולא המוציא, מכיוון שהוא עשוי כעין כיס (הגדרה 2 לעיל בפת הבאה בכיסנין, ולפעמים הבצק עשוי מרוב שמן ומרגרינה הגדרה 1), ולכן הוא מוגדר כפת הבאה בכיסנין.

אך למרבה ההפתעה פוסק השולחן ערוך (קסח, יז):

פשטיד"א הנאפית בתנור בבשר או בדגים או בגבינה, מברך עליה המוציא ובה"מ.

מדוע הוא פסק כך? מצינו בדבר זה שתי גישות באחרונים:

1. אפשרות ראשונה מופיעה בט''ז (שם, ס''ק כ), במהריק''ש (סי' יז) ובעוד אחרונים, שבאמת גם בורקס ממולא בשר/דגים מוגדר כפת הבאה בכיסנין וברכתו מזונות. אם כן מדוע כתב השולחן ערוך שברכתו המוציא? כי בסעיף הזה מדובר במצב שהוא אכל הרבה בורקסים וקבע סעודה. במצב כזה גם פת הבאה בכיסנין ברכתה המוציא, וצריך ליטול ידיים, לברך המוציא וברכת המזון.

2. אפשרות שניה מופיעה במגן אברהם (שם, ס''ק מד), במשנה ברורה (שם, ס''ק צד) ובעוד אחרונים, שיש חילוק מהותי בין בורקס ממולא בשר, גבינה ודגים, לבין בורקס ממולא בשוקולד וכדומה. בורקס שוקולד, מהותו היא לקינוח, מתיקה וכדומה, אבל בורקס בשר דרכו לאוכלו לשביעה, ולא לקינוח (ועיין בסוף דברי רבינו יונה לעיל). לכן הם סוברים שאדם שאוכל בורקס בשר יצטרך לברך בכל מקרה המוציא, ואפילו אם הוא אוכל מעט ממנו (עיין הערה 3 לפירוט דברי המשנ''ב).

למעשה. במידה ואדם אוכל בורקס בשר בתוך סעודה (שבמצב כזה שאר הסעודה מצטרפת להשלמת שיעור קביעת סעודה) או כשיעור קביעת סעודה, כולי עלמא יודו שצריך לברך עליו המוציא, מכיוון שזה נחשב קביעות סעודה. במידה והוא לא אוכל שיעור קביעות או בתוך סעודה, לדעת הט''ז הוא יברך מזונות, ואילו לדעת המשנה ברורה המוציא.

יש מספר אחרונים, ביניהם כף החיים (או''ח קסח, קלז), פרח שושן (כלל א' סי' יג), שולחן ערוך הרב (שם, סי' י) ועוד, שכתבו למעשה, שירא שמים או יאכל בורקס בשר רק בתוך סעודה שהוא אוכל בה לחם, או שיאכל ממנו שיעור קביעות סעודה, וייטול עליו ידיים ויברך המוציא.

שיטת חלק מהפוסקים

בפשטות מדברי המשנה ברורה ודעמיה, לא מצינו חילוק בין מצב שבו הבורקס בשר עשוי מקמח שנילוש בתבלינים, לבין קמח שלא נילוש, והעיקר שהוא נעשה לשביעה (וכן פסקו הרב משה הלוי והרב רימון (מאמר באסיף א')).

אומנם הילקוט יוסף (שארית יוסף ח''ג סי' קסח) ועוד פוסקים כתבו, שכל מה שהשולחן ערוך כתב שמברכים על בורקס בשר המוציא, זה רק כאשר הבצק עשוי מקמח ומים, אבל במקום שהבצק הוא נילוש, גם השולחן ערוך יאמר, שעל בורקס בשר מברכים מזונות.

ייסוד המחלוקת ביניהם הוא בשאלה, האם מסתכלים על מטרתו של המאכל, או על מרכיביו. לפי הילקוט יוסף השאלה היא, האם הבצק נילוש בתבלינים, והוא עומד בהגדרות של פת הבאה בכיסנין. במידה וכן, תמיד מברכים עליו מזונות, גם אם מטרת האוכל הוא להשביע (למשל במקרה שיש בבורקס בשר). לעומת זאת לדעת המשנה ברורה, בוחנים האם מטרת המאכל להשביע. במידה וכן, גם על בורקס בשר שנילוש בתבלינים יברכו המוציא, מכיוון שמטרתו להשביע.

במקום ספק

מה יהיה הדין במקום, בו יש לנו ספק במטרת הקמח במאכל. התוספות (לו ע''ב ד''ה כל) כתבו, ששקדים שעושים לחולה ומערבים בהם קמח, אם הקמח בא כדי להשביע ברכתם מזונות, ואם הוא בא לדבק, אין ברכתם בורא מיני מזונות. הם מסיימים את דבריהם, שטוב להחמיר ולגמוע את תבשיל השקדים בתוך הארוחה, וכך פסק השולחן ערוך (רח, ג).
נחלקו האחרונים כיצד לבאר את סיום דברי התוספות, שהרי אם ברורה לנו מטרת הקמח, אין ספק בברכתו, אז למה צריך לאכול אותו בתוך הסעודה:

1. הט''ז (רח, ד) נקט, שהתוספות דיברו במקום שרוב התבשיל עשוי מקמח, אלא שהוא בא לדבק, ולא לתת טעם או להשביע. במקום כזה יש לומר, שלמרות שהקמח רק בא לדבק, הוא יהיה העיקר כי הוא הרוב, ולכן כתבו התוספות שיש לאוכלו בתוך הסעודה.

2. האליה רבה (שם, ס''ק ב), הבן איש חי (פנחס, יז), המשנה ברורה (ס''ק יא) ועוד פוסקים, חלקו על ביאור הט''ז, בעיקר בגלל שקשה למצוא מציאות שבו הקמח הוא הרוב, ולמרות זאת הוא בא לדבק, לכן קשה לומר שעל כך התוספות דיברו. משום כך הם פירשו שמדובר במקום שיש ספק במטרת הקמח, האם הוא בא לדבק או לתת טעם, משום כך יש להחמיר ולאוכלו בתוך הסעודה.

מוזמנים להגיב...

הערות

הערה 1: דוגמאות מצויות לסבר את האוזן: עוגה משוקולד שיש לה תחתית מבצק. אם התחתית באה רק להחזיק את השוקולד שלא יתפרק, אז הברכה על העוגה תהיה שהכל (במידה ולא מעורבב בה קמח שבא לתת טעם), אבל אם יש לתחתית מבצק טעם טוב, אז ברכתה של העוגה תהיה מזונות, על אף שרוב העוגה עשויה משוקולד. כיף כף – מזונות. בוטנים אמריקאים מצופים בקמח מתוק, ברכתם תהיה מזונות, ולא בורא פרי האדמה, כמו כן שניצל. גרעיני חמניה לעומת זאת ברכתם אדמה, מכיוון שהקמח שנמצא עליהם לא בא לתת טעם. וכן על זה הדרך...

הערה 2: בתוך האחרונים יש מחלוקת כיצד להבין את דברי הרמ''א (השו''ע בוודאי מתייחס לטעם). האם צריך רוב טעם בעיסה, או רוב כמות של תבלינים בעיסה יותר מהמים, עיין בט''ז (קסח, ז) ולעומתו בשו''ע הרב (קסח, יא). נפק''מ במחלוקת זו היא, ברכה על פיצה ועל לחמניות 'מזונות' של אנג'ל.

הערה 3: המשנה ברורה כותב, שכאשר יש מעט ''עשויין רקיקין קטנים ומעורב בהם פתיתין של בשר וניכר שאין עשוים כי אם לקינוח אחר הסעודה'', אז במצב כזה גם על בורקס בשר יברכו מזונות (אלא אם כן קבעו סעודה). לדעתי בורקסים כאלה כמעט אינם קיימים היום (תנסו למצוא בורקס בשר, שהייתם אוכלים אותו כמנה אחרונה).

ערכים:


מבין ענין
משתמש ותיק
הודעות: 436
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 255 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבים נכשלים בזה!!!! ברכה על בורקס בשר

שליחה על ידי מבין ענין » 19 יוני 2018, 11:10

יישר כח!

באותה הזדמנות של "להסיר מכשול" - רבים גם כן טועים ואוכלים 'טורטיה' אפויה ומברכים מזונות, וטעות בידם, ברכתה המוציא. אלא אם כן עשויה מקמח תירס ואז ברכתה שהכל.
מקובל להביא אותה בבר של חתונות וכד' ואנשים חושבים בטעות שמברכים על זה מזונות כמו על שאר הדברים ששם.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבים נכשלים בזה!!!! ברכה על בורקס בשר

שליחה על ידי גל גל » 19 יוני 2018, 17:55

בכלל באופן כללי, יש לדעתי אצל הרבה אנשים תחושה, שאפשר להישאר עם אותו רמת ידיעות בהלכות ברכות כמו בגן חובה, דבר שטעות לכל מעיין...


ישי בן ישראל
הודעות: 160
הצטרף: 25 מרץ 2018, 18:18
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבים נכשלים בזה!!!! ברכה על בורקס בשר

שליחה על ידי ישי בן ישראל » 19 יוני 2018, 23:30

אותו דבר לגבי בורקס גבינה.
אתה מכיר מישהו שעושה המוציא על בורקס גבינה?
(פעם ראיתי בוזאת הברכה' סברא לחלק בין בורקס גדול, לקטן - שניכר שלא בא לקביעו"ס, וצ"ע)
ולכא' ה"ה בורקס תפו"א וכל מיני המילויים המלוחים, ויש לחלק, אמנם בגבינה הוזכר במפורש.


יהושע
משתמש ותיק
הודעות: 1087
הצטרף: 07 ספטמבר 2017, 18:07
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבים נכשלים בזה!!!! ברכה על בורקס בשר

שליחה על ידי יהושע » 20 יוני 2018, 01:30

ברור כביעא בכותחא שהמשנה ברורה מדבר באופן שהעיסה נילוש בלא מי פירות, שאם לא כן יציבי בארעא וגיורא בשמי שמיא, אם העיסה היא בלא מילוי אז מזונות ובגלל שהוספנו מילוי זה נהפך להמוציא?


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבים נכשלים בזה!!!! ברכה על בורקס בשר

שליחה על ידי גל גל » 20 יוני 2018, 08:00

יהושע כתב:ברור כביעא בכותחא שהמשנה ברורה מדבר באופן שהעיסה נילוש בלא מי פירות, שאם לא כן יציבי בארעא וגיורא בשמי שמיא, אם העיסה היא בלא מילוי אז מזונות ובגלל שהוספנו מילוי זה נהפך להמוציא?
זה בדיוק החידוש בבורקס בשר, שברכתו המוציא בגלל שהוא נעשה לקביעות סעודה (אותו רעיון לגבי חלה מתוקה, גם אם נאמר שיש בה מתיקות כלשהי (לדעתי לא מספיק בשביל להגיד אותה כמזונות) עדיין היא נעשית לקביעות סעודה, אוכלים אותה בארוחת שבת...

לגבי הבורקס גבינה. למרות שהשו''ע כתב שברכתו המוציא, לדעתי כיום המציאות השתנתה וברכתו מזונות, מכיוון שהוא לא נועד לקביעת סעודה (בניגוד לבורקס בשר...)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים