היכן המקור? | אשכול מרכזי לבקשת מקורות

בבלי

משתמש ותיק
לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃
שמעתי בשם שו"ת זית רענן שהכוונה לדיין שיודע שחבריו יפסקו הפוך ממנו ולכן יאמר הפוך מדעתו כדי שחבריו ואמרו כדעתו והפסוק מזהירו שלא יעשה כן. אפשר תמונה של הקטע?
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
בבלי אמר:
לֹֽא־תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־תַעֲנֶ֣ה עַל־רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃
שמעתי בשם שו"ת זית רענן שהכוונה לדיין שיודע שחבריו יפסקו הפוך ממנו ולכן יאמר הפוך מדעתו כדי שחבריו ואמרו כדעתו והפסוק מזהירו שלא יעשה כן. אפשר תמונה של הקטע?
אחרי רבים - זית רענן.png
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.
אולי משמע כך בתמורה כא דקדשים שאין להם פרנסה במקומן מעלין אותם ליקרב
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.


לי לא ברור שזה המכוון, דאפ"ל שזה נאמר כהגדרת ייחודיות קדושתו.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
אשרי העם אמר:
איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.
אולי משמע כך בתמורה כא דקדשים שאין להם פרנסה במקומן מעלין אותם ליקרב
יעויין בספרי (שהובא כאן), בעמוד קיב הערה נו מה שכתבתי בזה בס"ד.
 
 

בבלי

משתמש ותיק
מזרחי (רא"ם) שמות פרשת בא פרק יב פסוק כא
(כא) משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו. וקחו מי שאין לו, יקח מן השוק. במכילתא אליבא דתנא קמא, ולא אליבא דרבי אלעזר הקפר
היכן במכילתא?
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
בבלי אמר:
מזרחי (רא"ם) שמות פרשת בא פרק יב פסוק כא
(כא) משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו. וקחו מי שאין לו, יקח מן השוק. במכילתא אליבא דתנא קמא, ולא אליבא דרבי אלעזר הקפר
היכן במכילתא?
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יא
משכו וקחו לכם צאן משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו רבי יוסי הגלילי אומר משכו ידיכם מע"ז והדבקו במצוה רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שלעולם נמנין על הפסח ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט ובלבד שיניח את הפסח כל שהוא ר' יצחק אומר בא הכתוב ללמדך על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה. 

כנראה שהיתה לו גירסא שונה בשמות התנאים.
 
 

בבלי

משתמש ותיק
יהודה בן יעקב אמר:
בבלי אמר:
מזרחי (רא"ם) שמות פרשת בא פרק יב פסוק כא
(כא) משכו מי שיש לו צאן ימשוך משלו. וקחו מי שאין לו, יקח מן השוק. במכילתא אליבא דתנא קמא, ולא אליבא דרבי אלעזר הקפר
היכן במכילתא?
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יא
משכו וקחו לכם צאן משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו רבי יוסי הגלילי אומר משכו ידיכם מע"ז והדבקו במצוה רבי ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שלעולם נמנין על הפסח ומושכין את ידיהם ממנו עד שישחט ובלבד שיניח את הפסח כל שהוא ר' יצחק אומר בא הכתוב ללמדך על בהמה דקה שהיא נקנית במשיכה. 

כנראה שהיתה לו גירסא שונה בשמות התנאים.
אכן, ראיתי שזה שם רק מה שהתכוונתי לשאול האם יש מקום נוסף ששם במקום רבי יוסי הגלילי יש רבי אלעזר הקפר
 

ריש תורא

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
אין חכמה אמר:
אשרי העם אמר:
איפה מצאני בדיני קדשים שאין להוציא קרבן עולה לחוצה לארץ?

(ברש"י בראשית כו, ב כתב שלכן יצחק לא יצא לחו"ל לפי שהי' עולה תמימה. אני מחפש המקור לגבי קדשים עצמו).

שו"מ שבאיילת השחר בבראשית שם תמה שאין מקור לזה.
אולי משמע כך בתמורה כא דקדשים שאין להם פרנסה במקומן מעלין אותם ליקרב
יעויין בספרי (שהובא כאן), בעמוד קיב הערה נו מה שכתבתי בזה בס"ד.
 
המקור הוא במדרש רבה סד,ג: אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָה אַתְּ עוֹלָה תְּמִימָה, מָה עוֹלָה אִם יָצָאת חוּץ לַקְּלָעִים הִיא נִפְסֶלֶת, אַף אַתְּ אִם יָצָאת חוּץ לָאָרֶץ נִפְסַלְתָּ.
 

עדין

משתמש ותיק
בבלי אמר:
יהודה בן יעקב אמר:
כנראה שהיתה לו גירסא שונה בשמות התנאים
אשמח למקור ולא רק לספק
במכילתא דרשב"י פרשה יב
ובמכילתא דרבי ישמעאל פרשה ה כתוב בסתם אולם לפני זה מוזכר רבי אליעזר הקפר. [ובילקוט שמעוני רמז קצד קצה, בשם רבי אלעזר, ויש גרסאות שונות במהדורת הרב קוק].
 
 

בבלי

משתמש ותיק
עדין אמר:
ובמכילתא דרבי ישמעאל פרשה ה כתוב בסתם אולם לפני זה מוזכר רבי אליעזר הקפר. [ובילקוט שמעוני רמז קצד קצה, בשם רבי אלעזר, ויש גרסאות שונות במהדורת הרב קוק].
לא מצאתי שם.
מצאתי רק:
עדין אמר:
במכילתא דרשב"י פרשה יב
 

בשלמא

משתמש ותיק
ספר חסידים אינני יודע
אבל עיין שש"ק בשם הקאצקער על וירא העם ויניעו ויעמדו מרחוק, מי שעושה תנועות עומד מרחוק מהקב"ה ומשה ניגש וגו' בלי שום תנועה
 

מחשב מסלול

משתמש רגיל
היכן מצאנו במדרש תנחומא שאומר כי בעבור הזכות שנזהרו ישראל בזמן בלעם בנטילת ידיים, מנעו בעד בלעם ולא היה בידו הכוח לקלל את ישראל.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
ראובן אמר:
משפט מפורסם, "מקושיא לא מתים" מה משמעותו ומה מקורו?

שמעתי פעם שמקור משפט זה הוא בגמ' הבאה:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף ה עמוד ב
רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא! אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. בתר דסעוד אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: יעקב אבינו לא מת. - אמר ליה: וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? - אמר ליה: מקרא אני דורש, שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים - אף הוא בחיים. 

והנה לכאורה בעל ה"מקרא אני דורש" לא ענה תשובה על השאלה של "וכי בכדי ספדו ספדיניה" המוכיחה לכאורה שיעקב אבינו מת? [ועי' ברש"י שנדמה להם שמת]
אלא מכאן שמקושיא לא מתים...
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
אומרים שהגר"ח מואלזין אמר זאת לרב שרצה להתיר עגונה על סמך קושיה בתוס' ואמר לו הגר"ח שבגלל הקושיא הבעל לא מת...
המליצו על זה את הגמ' תענית ה. יעקב אבינו לא מת ואמרו שם וכי לחינם חנטו אותו וכו' א"ל מקרא אני דורש וכו' הרי שמקושיה לא מתים

יש נוסחא אחרת שגדול מפורסם התיר עגונה על סמך הוכחה מקושית התוס', והיתה לו סייעתא דשמיא שהבעל "בא הרוג ברגליו" לפני שבאה האשה לידי מכשול.
וכששאלוהו הרי תוס' הקשו קושיא, ענה "מקושיא לא מתים".
 

4568734

משתמש ותיק
מה המקור בירושלמי - ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני ה' שלא לפרסם את החטאים?
 
חלק עליון תַחתִית