משה נפתלי אמר:
אור זורח אמר:
יש לעיין באב שהלך לעולמו והוריש דירתו לבניו ויש שם בנים גדולים וגם קטנים שפטורים ממצוות, האם דירה זו פטורה ממזוזה להסוברים ששותפות עכו''ם פוטר?
.
בפירוש רבתה תורה בית השותפין למזוזה, כדאמרינן בפרק ראשית הגז:
מְזוּזָה, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב 'בֵּיתֶךָ' – דִּידָךְ אִין, שֻׁתָּפוּת לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא 'לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם'.
וטעמא דמאן דפטר בשותפות של גוי הוא: 'דלא דבר הכתוב אלא בשותפות ששניהם ישראלים, שהקפידה תורה בריבוי ימיהם'; ומינה, דשותפות של קטן, שהקפידה תורה בריבוי ימיו, אינה פוטרת ממזוזה.
רבי עקיבא איגר מסכת מנחות דף מד עמוד א
תוד"ה טלית כתבו ב' סברות הא דשוכר בית לאחר ל' יום חייב במזוזה, היינו או דמזוזה חובת הדר הוא ולא בעי ביתו שלו לגמרי והא דתוך ל' יום פטור משום דעד ל' לא מקרי בית דירה שלו, או דבאמת מדאורייתא גם אחר ל' פטור דבעינן ביתך דידך וליכא ורק מדרבנן חייב דמחזי כשלו כיון דדר בה ל' יום, וממרוצת דבריהם שם נראה דס"ל עיקר כסברא ב' הנ"ל, דמדאורייתא גם אחר ל' פטור, וכ"כ בפשיטות תוס' ע"ז (דף כ"א ד"ה והא אמר רב משרשיא) וכ"כ הרא"ש בהלק"ט.
ונ"ל דשותפות נכרי וישראל י"ל דתלי בשתי סברות הנ"ל, דאם אמרינן דלא בעי ביתך דידך ממש ותליא רק בדירה וחובת הדר היא לשמרו, ה"ה שותפות נכרי חייב במזוזה דסוף סוף שמירה בעי כיון דדר בה, אבל אי אמרינן ביתך דידך בעי, י"ל דשותפות נכרי פטור דלאו ביתך מיוחד הוא כמו כל הני דריש פרק ראשית הגז עיין שם.
ובזה מיושב מה דפסק בפשיטות הרמ"א (סי' רפ"ו ס"א) דשותפות עכו"ם פטור ממזוזה והוא מהמרדכי פ"ק דע"ז, והרי הב"י שם הביא דברי הרשב"א בחי' לחולין דשותפות נכרי חייב במזוזה והיאך לא חשש הרמ"א להחמיר, ולפמ"ש ניחא, דטעמא דהרשב"א דמחייב כסברא א' הנ"ל דלא בעי ביתך ממש, וא"כ למסקנת תוס' והרא"ש דשוכר אף לאחר ל' פטור מה"ת דבעי ביתך דידך, ממילא שותפות נכרי פטור וכנ"ל, מש"ה הכריע כן הרמ"א כיון דדעת תוספ' והרא"ש גם כן כהמרדכי בזה. (הג"ה עי' באורך בתשו' סי' ס"ו ובס' כו"ח דרעק"א סי' נ"ט).