האם מותר לראות הצגה של קוסם? - פרשת בלק

גל גל

משתמש ותיק
בס''ד                          פרשת בלק: האם מותר ללכת להצגה של קוסם
 
פתיחה
 
בפרשת השבוע שולח בלק בן ציפור את זקני מדיין וזקני מואב עם קסמים בידם, כדי לשכנע את בלעם לקלל את עם ישראל על מנת להשמידם. למרות שהמדרש אומר (רבה פרשה כ, יח) 'שבלק היה בעל קסמים ובעל נחש יותר מבלעם', אפשר שבלעם מקלל טוב יותר, ולכן בלק העדיף לשלוח אותו ולא ללכת בעצמו.

 
בעקבות העיסוק בקסמים בפרשה, נעסוק השבוע במספר שאלות הנוגעות להלכות כישוף וקסמים. נראה את מחלוקת הראשונים בשאלה מהו הכישוף שאסרה התורה, מדוע אותו כישוף נאסר, ואת מחלוקת האחרונים בשאלה האם מותר ללכת להצגה של קוסם שמשתמש רק בזריזות ידיים בלבד.

 
עשיית קסמים

 
הגמרא במסכת סנהדרין (סז ע''ב) מחלקת בין שלושה סוגים של קסם: א. העושה כישוף ממש - דינו בסקילה. ב. האוחז את העיניים - עובר על איסור דרבנן. ג. המשתמש בספר יצירה - אינו עובר על איסור כלל, כי כפי שביאר רש''י (ד''ה עסקי) בניגוד לכשפים שחיצוניים ליהדות ומנוגדים לה, הכוחות בספר יצירה הם כוחות שהקב''ה נתן, ובלשון הגמרא:

 
''אמר אביי: הלכות כשפים כמו הלכות שבת, יש מהן בסקילה, ויש מהן פטור אבל אסור, ויש מהן מותר לכתחלה. העושה מעשה - בסקילה, האוחז את העינים - פטור אבל אסור, מותר לכתחלה - כדרב חנינא ורב אושעיא. כל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה, ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי ליה (= כל ערב שבת היו עוסקים בספר 'יצירה', בוראים עגל ואוכלים אותו).''

 
כדברי הגמרא פסקו להלכה הסמ''ג (לא תעשה נה) והרמב''ם (לא תעשה לד), אם כי לא ציינו בדבריהם את ההיתר להשתמש בספר יצירה. השולחן ערוך (יו''ד קעט, א) כן הזכיר היתר זה, אך מכל מקום בבאר היטב (שם, יא) הביא בשם הלבוש, שדבר זה דורש קדושה וטהרה מיוחדת (שמשום מה) לא נמצאות בדור הזה, וכך הדעה המקובלת ביחס לשימוש בקבלה מעשית.

 
יש להוסיף שהנחלת שבעה (סי' טו) פסק, שבזמן הזה כדי לעזור למישהו מבחינה פסיכולוגית, מותר להפנותו למכשף וכדומה. הסיבה לכך היא, שהוא סבר שהאיסור נהג רק כאשר היו כשפים ממש בעולם, ולא בזמן הזה שנחלשו הכוחות הרוחניים. מכל מקום לא זו הדעה המקובלת, ולמעשה גם בזמן הזה אסור (מה עוד וכפי שנראה בהמשך הרמב''ם פירש אחרת את עניין הכשפים).

 
טעם האיסור

 
יוצא שלמעט דעת הנחלת שבעה, גם בזמן הזה נאסר לעשות כשפים. מדוע מעשה זה נאסר, ומה הם הכשפים שנאסרו? נחלקו בכך הרמב''ם והרמב''ן, וכפי שנראה בהמשך, יש לשאלה זו השלכה ישירה על המחלוקת האם מותר ללכת להצגה של קוסם:

 
א. הרמב''ם במורה נבוכים (ג, כט) ובהלכות עבודה זרה (יא, טז) כתב, שלמעשה אין בכשופים ובקסמים ממש: ''ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו''. הסיבה שבכל זאת נאסר השימוש בהם היא, שעובדי הכוכבים היו משתמשים בהם במהלכי טקסי העבודה זרה כדי להלהיב ולשכנע את הקהל, ויש להתרחק מכל סממן של עבודה זרה.  

 
ב. הרמב''ן (דברים יח, ט. דרשת תורת ה' תמימה) חלק על הרמב''ם, וכמו רוב הראשונים סבר שיש בכשפים אמת מסויימת. הסיבה שבכל זאת נאסר על עם ישראל להשתמש בכשפים היא, שהקב''ה ייעד לעם ישראל מעלה גדולה יותר, להשתמש בנביא שצודק בכל דבריו, ולא בכשפים שלפעמים צודקים ולפעמים טועים (ועיין הערה[1]).

 
פסק הרמב''ם

 
אם כן למעשה כפי שראינו, הגמרא כותבת שהאוחז את העיניים עובר על איסור דרבנן. לפי פסק זה יש לברר כיצד מותר להביא קוסם להופעות, שהרי הקוסם עובר בחטא של אחיזת העיניים, ומי שמזמין אותו מכשיל אותו בעבירה. למעשה נחלקו הפוסקים בשאלה זו, בעקבות סתירה בדברי הרמב''ם בפרק יא מהלכות עבודת כוכבים:

 
בהלכה ט' כתב הרמב''ם, שהאוחז את העניים ומראה כאילו עשה מעשה קסמים לוקה מהתורה, וכמו אדם שעשה מעשה בעקבות האצטגנינות. לעומת זאת בהלכה ט"ו באותו הפרק כתב הרמב''ם, שרק העושה מעשה כשפים עובר על איסור דאורייתא וחייב סקילה, ואילו האוחז את העניים לוקה רק מכת מרדות – מכות מדברי חכמים, ובלשונו:

 
''ט. כל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו, וכן האוחז את העינים ומדמה בפני הרואים שעושה מעשה תמהון והוא לא עשה הרי זה בכלל מעונן ולוקה. טו. המכשף חייב סקילה והוא שעשה מעשה כשפים, אבל האוחז את העינים והוא שיראה שעשה והוא לא עשה לוקה מכת מרדות.''

 
דעת האוסרים

 
דעה ראשונה שיישבה את הסתירה ברמב''ם, וממנה עולה שאכן אסור בזמנינו להזמין קוסם להצגות, מופיעה בדברי הב''ח (יו''ד סי' קעט), ובעקבותיו גם בש''ך (יו''ד קעט, יז), החכמת אדם (כלל פט, ו), הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח''ה יו''ד סי' יד), הרב וואזנר (שבט הלוי ה, קכט), ועוד. הם טענו שכדי ליישב את הסתירה יש לחלק בין שני סוגי קסמים:

 
הלכה ט: כאשר הרמב''ם בהלכה ט' פסק שהקוסם לוקה מדאורייתא, הוא מדבר על קוסם שמשתמש בזריזות ידיים, קוסם כזה עובר בלאו של 'לא תעוננו', מכיוון שהוא גורם לצופים לחשוב כאילו נעשה מעשה קסמים ששינה את המציאות. כך הוא למד גם מלשון הרמב''ם בספר המצוות (מצווה לב) שכתב שאפילו מעשה של זריזות ידיים אסור מהתורה.

 
הלכה ט''ו: בהלכה ט"ו לעומת זאת בה כתב הרמב''ם שהאוחז את העיניים עובר על איסור דרבנן, מדובר על קוסם שמבלבל את עיני הצופים, וגורם להם לחשוב כאילו נעשה מעשה במציאות. מצד אחד יש בכך איסור, כי אחרי הכל הצופים חשבו שנעשה קסם. מצד שני, בגלל שהוא לא פעל על המציאות (כפי שעושה הקוסם בהלכה ט') אלא רק מאחז את העיניים, אין בכך איסור דאורייתא.

 
אם כן יוצא לפי דברי הב''ח ושאר האחרונים שצעדו בשיטתו, שאכן אסור להזמין קוסם להצגה, למרות שהוא רק עושה קסמים של זריזות ידיים, ומי שמזמין אותו עובר על איסור של לפני עיוור לא תתן מכשול. גם לשאר הנוכחים בהצגה אסור להימצא, מכיוון שעליהם למחות בעובר העבירה, ולא לתמוך בו, ובלשונו של החכמת אדם:

 
''עוד אמרו, איזהו מעונן? הוא מין התחבולה מחובר אליו קלות התנועה, עד שתדמה לאנשים שיעשה עניינים שאין אמיתתו בהם. יקחו חבל וישימו אותה בבגדיהם ויוציאו נחש, וישליך טבעת לאוויר ואחר כך יוציאו מפי אדם העומד לפניו והעושה זה לוקה. ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו בחתונות ונקראים 'טאשין שפילער' עוברים בלאו, והמצווה לעשותן עובר משום לפני עיוור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם''.

 
דעת המתירים

 
למרות שכפי שראינו יש לא מעט שאוסרים להיות בהצגה של קוסם, יש גם פוסקים שמתירים וביניהם הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות א, תנה) הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ב, מד) והרב מאזוז (אתר ישיבת כסא רחמים), וכן מובאת שמועה רחוקה בשמו של החזון איש (תשובות והנהגות שם). בטעם ההיתר מצינו שני כיוונים:

 
כיוון ראשון - יישוב הסתירה בצורה אחרת: הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ב, מד) סבר שיש לפרש אחרת מהפוסקים הנ''ל את הסתירה ברמב''ם. הוא טען, שכאשר הרמב''ם כתב בהלכה ט' שהקוסם לוקה מדאורייתא, כוונתו לקוסם שעשה כישוף ממש על עיני המתבונן שגורם לו לחשוב שחל שינוי במציאות. בהלכה ט"ו  לעומת זאת שפסק הרמב''ם שלוקים רק מדרבנן, דיבר הרמב''ם על קוסם שעשה קסם במציאות, ויש בכך איסור פחות חמור, מכל מקום לעשות קסם בזריזות עיניים - אין איסור.

 
כיוון שני - דעת הרמב''ן בקסמים: רוב הפוסקים שנקטו שמותר ללכת להצגה של קוסם, חלקו על הרב חיים דוד הלוי ביישוב הסתירה (מכיוון שמדברי הרמב''ם בספר המצוות והלכות עבודה זרה לא משמע כך), והסכימו לסוברים שלדעת הרמב''ם אכן אסור ללכת להצגה של קוסם המשתמש בזריזות ידיים.

 
אף על פי כן הם התירו ללכת, בעקבות דעת הרמב''ן ביחס לקסמים. כפי שראינו לעיל, נחלקו הרמב''ם והרמב''ן בשאלה האם יש בקסמים ובכשפים אמת. לדעת הרמב''ן יש בהם אמת, ואף על פי כן נאסר על ישראל להשתמש בהם (אלא רק בנביא). לדעת הרמב''ם לעומת זאת אין בהם אמת, אלא שהכשפים היו מעשים שהיו עושים עובדי העבודה זרה ולכן יש להתרחק מהם.

 
בעקבות כך הרדב''ז (אלף סי' תרצה) שצידד בדברי הרמב''ן טען, שהרמב''ם סבר שיש איסור בזריזות ידיים, משום שלשיטתו אין במציאות קסמים, לכן כאשר התורה אסרה קסמים, היא אסרה רק דברים שקיימים במציאות (= זריזות ידיים), ולא דברים שלא קיימים (=כישופים). הוא לעומת זאת סובר שיש במציאות מעשי כשפים, ואותם התורה אסרה, בלשונו:

 
''ומכל מקום הוא (= הרמב''ם) ז"ל אזיל לשיטתיה (= הולך לשיטתו) דסבירא ליה, שהכל הבל ואין שם לא אחיזת עינים ולא כישוף אלא הכל תחבולה, אבל האמת הוא שיש מעשה כשפים ומעשה שדים ומעשה אחיזת עינים בפועל, שאם לא כן לא היה הכתוב מחייב מיתה למכשף מפני מעשה ההבל ולא היה מחייב מלקות מפני קלות ומהירות ידים ותחבולה[2].''

 
גניבת דעת

 
גם לדעת המתירים שראינו לעיל יש בעיה נוספת בעשיית קסמים, והיא גניבת דעת. הגמרא במסכת חולין (צד ע''א) כותבת שאסור לרמות אדם ולגנוב את דעתו, למשל, אסור למארח להראות לאורחו כאילו היה פותח בקבוק יין יקר בשבילו (והוא לא באמת מתכוון לעשות כך), מכיוון שבעקבות כך האורח מחזיק טובה למארח בחינם.

 
הוא הדין טוען הרב שטרנבוך (שם) ביחס לקסמים, כאשר הקהל חושב שמדובר בכישוף ממש הקוסם בעצם גונב את דעתו (וכן משמע מספר המצוות לרמב''ם). משום כך כתב שאמנם מותר להתיר לעשות קסמים שמקורם בזריזות ידיים, אבל רק בתנאי שהקוסם יודיע לפני ההופעה לקהל שמדובר בזריזות ידיים בלבד, ואף יש לתלות פתק שמודיע על כך, ובלשונו:

 
''ולדינא נראה שבודאי איסור גמור כשלא מכירים אבל אם מודיע מפורש שאין זה כישוף רק חכמה שכל אחד יכול ללמוד מותר, אבל חוששני שמא יראו האחיזת עינים ולא ישמעו מה שמפרש שאין זה כישוף, ולכן נראה להחמיר ואין היתר אלא שתולה פיתקא גלוי ומפורסם בלשון המדוברת 'אין זה בכישוף רק חכמה לבד' ואז נראה שאין איסור.''

 
הרב מאזוז (באתר של ישיבת 'כסא רחמים') הלך צעד נוסף קדימה ופסק, שלא זו בלבד שעל הקוסם לומר להקל שאין במעשיו כישוף, אלא הוא גם צריך להראות לקהל איך לפחות קסם אחד עובד, כדי שישתכנעו שלא מדובר בכישוף. מכל מקום כוונת שניהם שיש לוודא שאכן הקהל מבין שמדובר בזריזות ידיים בלבד.

 
לכאורה היה מקום לומר שבזמנינו אין חשש, וכל הצופים יודעים שאין זה ממש קסם, ומשום כך אין אפילו צורך להודיע לקהל שמדובר בזריזות ידיים. אמנם למעשה נראה, שגם בזמנינו יש לא מעט שסוברים שמדובר בקסם ממש - לפני מספר שנים היה בארץ קוסם שטען, שיש לו כוחות על טבעיים והוא יכול לכופף כפיות בכוח המחשבה, ורבים האמינו שמדובר בכוחות ממש.  

 
שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[3]...

 


[1] מחלוקת דומה קיימת ביחס לשאלה האם יש מזל לישראל, ראינו בדף לפרשת בלק (שנה ב'). שם הרמב''ם (אגרת תימן ד''ה אבל) טען שאין כזה דבר מזל, ומשום כך אין טעם להסתכל בכוכבים וכדומה, ובדומה לטענתו כאן, שאין כוחות שפועלים מעבר לכוחות הטבע. הרמב''ן (שו''ת הרשב''א המיוחסות סי' רפג) חלק וסבר שאכן יש בכך משמעות, והכוכבים כמו הכשפים הם חלק מהמערכת שהקב''ה יצר.

[2] הרב משה פיינשטיין (אגרות משה יו''ד ד, יג) צעד בשיטת ביניים בעניין זה. מצד אחד פסק שלכתחילה לא היה הולך לאירוע שיש בו קוסם, מכיוון שכפי שראינו לעיל יש לא מעט פוסקים שאוסרים את הדבר באיסור דאורייתא. מצד שני, אם הוא היה נקלע לאירוע כזה, וברור מכל וכל שהקוסם משתמש רק באחיזת ידיים, מותר להישאר ולסמוך על המתירים.

[3]  מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה?   tora2338@gmail.com
 

אריך

משתמש ותיק
בירור ההלכה חשוב, אבל הפתיחה מביאה לידי גיחוך בדיון על הייליגע "זקני מואב", איך פסקו להתיר, ומסתמא גם כת"ר לא נתכוין אלא לצאת יד"ח פתיחה במילי דבדיחותא.
 

יאיר

משתמש ותיק
יש מה להאריך בנושא (ובפרט אחד כמוני שחובב קסמים) שבפשטות 'קוסם' בתנ"ך אינו כמו קוסם של היום.
קוסם בתנ"ך הוא סוג של 'מכשף' (כמובן שמש"כ אינו לדעת הרמב"ם הסובר דאין מושג 'כישוף').
 

סבא

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כמדומני שיש על זה בחכמת אדם לבעל החיי אדם
ז"ל החכ"א כלל פ"ט אות ו-
עוד אמרו חז"ל (סנהדרין דף ס"ה ב) איזהו מעונן זה האוחז את העינים והוא מין מן התחבולה מחובר אליו קלות התנועה ביד עד שתדמה לאנשים שיעשה ענינים שאין אמיתתו בהם כמו שנראה אותם יעשו תמיד יקחו חבל וישימו אותה בכנף בגדיהם ויוציאו נחש וישליך טבעת לאויר ואחר כך יוציאו מפי אדם אחד העומד לפניו (סימן קע"ט סעיף ט"ו) והעושה זה לוקה (רמב"ם במנין המצוות סימן ל"ב) ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות ונקראין טאשין שפילער [highlight=yellow]עוברים בלאו דאורייתא והמצוה לעשותן עובר משום לפני עור ולכן מי שבידו למחות צריך למחות וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם[/highlight] אבל אם הוא גוי שעושה נראה לי דמותר לראות:
 

יעבץ

משתמש ותיק
סבא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כמדומני שיש על זה בחכמת אדם לבעל החיי אדם
ז"ל החכ"א כלל פ"ט אות ו-
עוד אמרו חז"ל (סנהדרין דף ס"ה ב) איזהו מעונן זה האוחז את העינים והוא מין מן התחבולה מחובר אליו קלות התנועה ביד עד שתדמה לאנשים שיעשה ענינים שאין אמיתתו בהם כמו שנראה אותם יעשו תמיד יקחו חבל וישימו אותה בכנף בגדיהם ויוציאו נחש וישליך טבעת לאויר ואחר כך יוציאו מפי אדם אחד העומד לפניו (סימן קע"ט סעיף ט"ו) והעושה זה לוקה (רמב"ם במנין המצוות סימן ל"ב) ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות ונקראין טאשין שפילער [highlight=yellow]עוברים בלאו דאורייתא והמצוה לעשותן עובר משום לפני עור ולכן מי שבידו למחות צריך למחות וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם[/highlight] אבל אם הוא גוי שעושה נראה לי דמותר לראות:
כבר הביא הדברים הרב @גל גל...
ובכל אריכות דבריו לא ראיתי מי כתב לסתור הסברא שאם ידוע שרק מעשה זריזות יש כאן, אין זה בכלל הלאו. שהאוחז את העינים פירושו שגורם לאחרים להאמין בכך, אבל אם יודעים האמת ורק נהנים מהפעלול אין כאן איסור. ובאמת שבזמנינו יתכן ואין צורך אפי' להדגים, שרק חלושי הדעת מאמינים שיש מישהו שבאמת משנה סדרי הטבע, וברור לכל מהותו של מופע זה.
מה אם כן טעמם של האוסרים?!
 

כותר

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
ובאמת שבזמנינו יתכן ואין צורך אפי' להדגים, שרק חלושי הדעת מאמינים שיש מישהו שבאמת משנה סדרי הטבע, וברור לכל מהותו של מופע זה.
מה אם כן טעמם של האוסרים?!
בשביל חלושי הדעת וקטנים, צריך להדגים.
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
סבא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כמדומני שיש על זה בחכמת אדם לבעל החיי אדם
ז"ל החכ"א כלל פ"ט אות ו-
עוד אמרו חז"ל (סנהדרין דף ס"ה ב) איזהו מעונן זה האוחז את העינים והוא מין מן התחבולה מחובר אליו קלות התנועה ביד עד שתדמה לאנשים שיעשה ענינים שאין אמיתתו בהם כמו שנראה אותם יעשו תמיד יקחו חבל וישימו אותה בכנף בגדיהם ויוציאו נחש וישליך טבעת לאויר ואחר כך יוציאו מפי אדם אחד העומד לפניו (סימן קע"ט סעיף ט"ו) והעושה זה לוקה (רמב"ם במנין המצוות סימן ל"ב) ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות ונקראין טאשין שפילער [highlight=yellow]עוברים בלאו דאורייתא והמצוה לעשותן עובר משום לפני עור ולכן מי שבידו למחות צריך למחות וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם[/highlight] אבל אם הוא גוי שעושה נראה לי דמותר לראות:
כבר הביא הדברים הרב @גל גל...
ובכל אריכות דבריו לא ראיתי מי כתב לסתור הסברא שאם ידוע שרק מעשה זריזות יש כאן, אין זה בכלל הלאו. שהאוחז את העינים פירושו שגורם לאחרים להאמין בכך, אבל אם יודעים האמת ורק נהנים מהפעלול אין כאן איסור. ובאמת שבזמנינו יתכן ואין צורך אפי' להדגים, שרק חלושי הדעת מאמינים שיש מישהו שבאמת משנה סדרי הטבע, וברור לכל מהותו של מופע זה.
מה אם כן טעמם של האוסרים?!

הרמב''ם במורה נבוכים ג, כט כתב שאסור לעשות קסמים משום שבכך אדם מדמה לעובדי העבודה זרה שעשו קסמים. לכן זה לא משנה האם יש בקסם ממש או לא (לדעת הסוברים שאסור אפילו זריזות ידיים), עצם ההידמות לעבודה זרה היא הבעייתית... כמו שהבאתי בשם הרדב''ז, הרמב''ם לא סובר שיש כשפים (הרמב''ם כותב את זה להדיא בהלכות עבודה זרה פרק יא).

הרמב''ן לעומת זאת סובר, שיש בקסמים ממש, לכן הוא כותב (דברים יח, ט. דרשת תורת ה' תמימה) שהכשפים פועלים כנגד הטבע, ואת זה הקב''ה אסר, כי הוא רוצה שהטבע יתנהל כרגיל. איסור נוסף שיש בכך לדעת הרמב''ן, שהאדם לא סומך על הקב''ה, ופונה לאמצעים זרים.
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אמר:
יש מה להאריך בנושא (ובפרט אחד כמוני שחובב קסמים) שבפשטות 'קוסם' בתנ"ך אינו כמו קוסם של היום.
קוסם בתנ"ך הוא סוג של 'מכשף' (כמובן שמש"כ אינו לדעת הרמב"ם הסובר דאין מושג 'כישוף').

תסתכל מה הגבתי תגובה קודמת ל'סבא'...
 

יעבץ

משתמש ותיק
לא פוסקים הלכה מספר המורה.
והנקודה היא לא טעם האיסור אלא מהותו. אפילו עם הטעם הוא הדמות לעכו"ם, זה רק בעושה מעשה עכו"ם. והם מאחזים את עיני רואיהם והוא רק משעשע אותם.
לחידוד העניין: האם לשיטות האוסרים אסור לעשות כך גם בחדרי חדרים כשאין איש רואהו?! לכאורה האיסור רק לפני אנשים שמאחז את עיניהם. ואם כן ברגע שמבינים את מעשיו פרח האיסור.
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
לא פוסקים הלכה מספר המורה.
והנקודה היא לא טעם האיסור אלא מהותו. אפילו עם הטעם הוא הדמות לעכו"ם, זה רק בעושה מעשה עכו"ם. והם מאחזים את עיני רואיהם והוא רק משעשע אותם.
לחידוד העניין: האם לשיטות האוסרים אסור לעשות כך גם בחדרי חדרים כשאין איש רואהו?! לכאורה האיסור רק לפני אנשים שמאחז את עיניהם. ואם כן ברגע שמבינים את מעשיו פרח האיסור.

חד משמעית אסור... מקוצר המקום (המאמר מתפרסם בדף וורד בעוד מקומות) לא יכלתי במאמר לצטט את דברי הפוסקים, אבל הם אוסרים (ציטטתי את החיי אדם, ברור ממנו שאסור גם בזריזות ידיים)...

אני אצטט לך את הרב עובדיה ביחווה דעת ג, סח:

בסיכום: אחיזת העינים אפילו על ידי קלות התנועה וזריזות ואין שם כישוף כלל, אסורה מן התורה, ואסור לעשות כן גם בשמחת חתן וכלה וכדומה.

ובילקוט יוסף יו'''ד קעט:

א יש לאסור להזמין ''קוסם'' העושה מעשה להטוטים באחיזת עינים על ידי קלות התנועה וזריזות מעשיו, אע''פ שאינו עושה שום פעולה של כישוף. שהוא איסור תורה. ואסור לעשות כן גם לצורך שמחת חתן וכלה או שמחת פורים. ואם הקוסם הוא גוי, מותר לחזות בלהטוטיו. [יביע אומר חלק ה' חיו''ד סימן יד. יחוה דעת חלק ג' סימן סח עמוד ריז]
 

יאיר

משתמש ותיק
ואם אומר לך שלפני כ - 20 שנה ראיתי בעלון 'אל המעיין' ששואלים הכיצד מזמינים לאירועים של אל המעיין קוסם והרי מרן אסר?
והשיבו שם שכל האיסור לדעת מרן הוא כשהקוסם לא מגלה אך כשהוא מגלה וחושף אחד מהטריקים אין בזה איסור כלל לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל.
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אמר:
ואם אומר לך שלפני כ - 20 שנה ראיתי בעלון 'אל המעיין' ששואלים הכיצד מזמינים לאירועים של אל המעיין קוסם והרי מרן אסר?
והשיבו שם שכל האיסור לדעת מרן הוא כשהקוסם לא מגלה אך כשהוא מגלה וחושף אחד מהטריקים אין בזה איסור כלל לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל.

לא יודע מה להגיד לך... אני קורא יחווה דעת וילקוט יוסף וכתוב שם להדיא שאסור... (יש לרב עובדיה איזה חמש (!) תשובות שונות שכתוב בהם שזה אסור)
 

יאיר

משתמש ותיק
גל גל אמר:
יאיר אמר:
ואם אומר לך שלפני כ - 20 שנה ראיתי בעלון 'אל המעיין' ששואלים הכיצד מזמינים לאירועים של אל המעיין קוסם והרי מרן אסר?
והשיבו שם שכל האיסור לדעת מרן הוא כשהקוסם לא מגלה אך כשהוא מגלה וחושף אחד מהטריקים אין בזה איסור כלל לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל.

לא יודע מה להגיד לך... אני קורא יחווה דעת וילקוט יוסף וכתוב שם להדיא שאסור... (יש לרב עובדיה איזה חמש (!) תשובות שונות שכתוב בהם שזה אסור)
אני יודע, גם אני קראתי כך להדיא לאיסור אך קראתי גם את מה שציינתי לעיל ואם לא היו סתירות נוספות כגון ברכה על 'במבה' ועוד..גם אני הייתי מתפלא. (או שהרב חזר בו במקצת או שכתבו בשמו דברים לא נכונים).
 

יעבץ

משתמש ותיק
שזה אסור כבר כתבת.
האם תוכל לצטט את הטעם שבדבר?!
הרי אם כולם יודעים אין כאן אחיזת עינים.
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
שזה אסור כבר כתבת.
האם תוכל לצטט את הטעם שבדבר?!
הרי אם כולם יודעים אין כאן אחיזת עינים.

תסתכל לעיל... הבאתי את הרמב''ם והרמב''ן... בפשטות הטעם הוא הידמות לעבודה זרה, כך הם היו עושים לכן אסור לעשות את זה
 

איש

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
שזה אסור כבר כתבת.
האם תוכל לצטט את הטעם שבדבר?!
הרי אם כולם יודעים אין כאן אחיזת עינים.
הוא לא כתב מעצמו שזה אסור, הוא הביא כמה וכמה פוסקים כמו החכמת אדם ועוד שכתבו לאסור.
הטעם הוא גם כן פשוט, עצם הפעולה נראית כמעשה כשפים, הפרשנות והידיעה שכל כולה תוצר של אחיזת ידים, לא גורעת מהמעשה שנקבע לאיסור. זה חידוש לך בטל הטעם לא בטל הדין, בפרט כאן שעצם המעשה לכשעצמו דומה למעשה כשפים.
 

יעבץ

משתמש ותיק
איש אמר:
יעבץ אמר:
שזה אסור כבר כתבת.
האם תוכל לצטט את הטעם שבדבר?!
הרי אם כולם יודעים אין כאן אחיזת עינים.
הוא לא כתב מעצמו שזה אסור, הוא הביא כמה וכמה פוסקים כמו החכמת אדם ועוד שכתבו לאסור.
הטעם הוא גם כן פשוט, עצם הפעולה הנראית כמעשה כשפים, הפרשנות והידיעה שכל כולה תוצר של אחיזת ידים, לא גורעת מהמעשה שנקבע לאיסור. זה חידוש לך בטל הטעם לא בטל הדין, בפרט כאן שעצם המעשה לכשעצמו דומה למעשה כשפים.
דווקא בגלל הציטוט של החיי אדם שאלתי, כיון שבדבריו לא מפורש מה הדין אם ידוע לכל שזה רק משחק, ואע"פ כן הביאו בכלל האוסרים. שא"ס אינם תחת ידי וביקשתי אם אפשר לצטט פה התייחסות לסברת המתירים.
עך כך ענה שהעניין לא לעשות כמעשה עכו"ם. והא גופא השאלה אם מי שלא אוחז את עיני הצופים באמת (שיודעים את עניין התחבולה) רק משעשע אותם האם זה בכלל מעשי העכו"ם, שהם עשו זאת כדי לתעתע בבריות ולצודם בתעלוליהם. וכמו ששאלתי האם גם בחדרי חדרים אסור?! לכאו' כל האיסור רק לאחוז עינים, ופה יש לדון אם כלפי חוץ אוחז את עיני הצופים אבל בליבם יודעים האמת האם אסור או לאו.
ובטל הטעם וכו' לא קשור לעניין, כאן השאלה מהו גדר האיסור מתחילה.
 

איש

משתמש ותיק
וזה לשון החכמת אדם (כלל פט, ו):
''עוד אמרו חז"ל (סנהדרין דף ס"ה ב) איזהו מעונן? זה האוחז את העיניים. והוא מין מן התחבולה מחובר אליו קלות התנועה ביד, עד שתדמה לאנשים שיעשה ענינים שאין אמיתתו בהם. כמו שנראה אותם יעשו תמיד, יקחו חבל וישימו אותה בכנף בגדיהם ויוציאו נחש, וישליך טבעת לאוויר ואחר כך יוציאו מפי אדם אחד העומד לפניו והעושה זה לוקה (רמב"ם במנין המצוות סימן ל"ב). ומזה תראה שאותן הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות ונקראים 'טאשין שפילער' עוברים בלאו דאורייתא, והמצוה לעשותן עובר משום לפני עור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם, אבל אם הוא (= הקוסם) גוי שעושה נראה לי דמותר לראות''.

שים לב גדר האיסור מהתורה הוא לאחוז עיניים, וכך עושה קוסם. מה שיודעים או לא, לא משנה את גדרו של האיסור.
 

יעבץ

משתמש ותיק
הרי אתה יודע שרבים המתירים, והם לא חולקים על הרמב"ם שהבאת, אלא מפרשים אחרת את ההגדרה אוחז עינים, שרק אם גורם לאנשים להאמין שבכוחו לשנות הטבע אסור, אבל לשעשוע בעלמא מותר. ולכן א"א להביא את החחי אדם הזה ברשימת האוסרים כי בס"ה מצטט רמב"ם, ומה שיש המדייקים לאיסור, יש המדייקים להיתר, אא"כ נוכיח מסוף דבריו שכתב לאסור את הבדחנים בחתונות, ולכאו' שם לא מתיימרים לקסום באמת וכו"ע יודעים שרק מעשה בדחנות יש כאן ואע"כ אסר ויל"ע בזה.
 

יאיר

משתמש ותיק
שמעתי מר' שימי אילוזיני שליט"א ( :lol: ) [קוסם חרדי בע"ת למי שלא מכיר] שר' ניסים קרליץ ועוד פוסק אמרו לו לגלות קסם אחד ושאסרו עליו לעשות כמה קסמים ספציפים (לא יודע אלו אבל אני מניח שאולי מדובר בקסמים מעוררי תמהון כמו ריחוף רציני (כל' גדול) וכדומה, שאז יש אנשים שבטוחים שזה 'כישוף' וכיו"ב).
 

יאיר

משתמש ותיק
סתם לא מובן לי כ"כ. הרי לכל אחד יצא להראות דבר פלא לבנו הקטן ולומר לו "איך אני עושה זאת?!" האם הדבר אסור??
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעבץ אמר:
הרי אתה יודע שרבים המתירים, והם לא חולקים על הרמב"ם שהבאת, אלא מפרשים אחרת את ההגדרה אוחז עינים, שרק אם גורם לאנשים להאמין שבכוחו לשנות הטבע אסור, אבל לשעשוע בעלמא מותר. ולכן א"א להביא את החחי אדם הזה ברשימת האוסרים כי בס"ה מצטט רמב"ם, ומה שיש המדייקים לאיסור, יש המדייקים להיתר, אא"כ נוכיח מסוף דבריו שכתב לאסור את הבדחנים בחתונות, ולכאו' שם לא מתיימרים לקסום באמת וכו"ע יודעים שרק מעשה בדחנות יש כאן ואע"כ אסר ויל"ע בזה.

למען האמת... אני לא בטוח שיש יותר מתירים מאוסרים... לדעתי החיי אדם מוכרח לאסור...

@יאיר גם בשו''ת בצל החכמה מחלק בין סוגי קסמים שונים... תסתכל חלק ד' סי' יג
 

ראובן

משתמש ותיק
לא נכנסתי לכל הדיון. אבל כמובן שמזקני מדין אי אפשר להוכיח שהרי הם היו גוים כמובן. ולגויים אין איסור כלל. גם הקסמים של זקני מדין אינם מה שאנו קוראים היום "קסמים" מה שאנו קוראים "קסמים" הם מה שנראה בחז"ל אחיזת עיניים ועיקר האיסור הוא מסתמא במי שגונב את דעת הבריות כאילו שיש לו כוחות נסתרים. לכן לצורך שעשוע לכאורה לא אמור להיות אסור. מאידך קסמי זקני מדין הם הקסמים של התורה שפירושם לעשות פעולות שעל ידם צופים את העתיד. ומה שנטלו זקני מואב וכו' הם אותם כלים שהיו משתמשים בהם בשביל זה. כמו מקל למשל.
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
קודם כל כדאי לקרוא את המאמר, כי דבריך לא נכונים לחלק מהפוסקים. כמו כן, הקטע עם זקני מדיין היה לפלפול בעלמא...
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
אריך אמר:
בירור ההלכה חשוב, אבל הפתיחה מביאה לידי גיחוך בדיון על הייליגע "זקני מואב", איך פסקו להתיר, ומסתמא גם כת"ר לא נתכוין אלא לצאת יד"ח פתיחה במילי דבדיחותא.
עבר שיפוץ :)
 
 
חלק עליון תַחתִית