הלכה בעיון לשבת - החזרת עדשות מגע לחומר בשבת.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הלכה בעיון לשבת - החזרת עדשות מגע לחומר בשבת.

שליחה על ידי גל גל » 29 יוני 2018, 08:26

בס''ד שריית עדשות מגע בחומר בשבת

פתיחה

רבים נוהגים ללבוש עדשות מגע במקום משקפיים, כאשר לאחר השימוש בעדשות שמים את העדשות בתוך קופסה עם חומר מיוחד. במאמר זה נברר, האם מותר לשים
את העדשות בנוזל הניקוי בשבת, כאשר עיקר הסוגיה עוסקת בדיני ליבון.

בין בגד עור לבגד רגיל

הגמרא במסכת זבחים (צד ע''א), דנה ביחס בין בגד עור לבין בגד רגיל, ומביאה מחלוקת בין חכמים לאחרים, האם שייך כיבוס בבגד עור:

אחד הבגד ואחד השק כו'. למימרא, דעור בר כיבוס הוא (= וכי עור בר כיבוס הוא?), ורמינהו: היתה עליו לשלשת - מקנחה בסמרטוט, היתה של עור - נותן עליה מים עד שתכלה (= והרי רואים שמותר לשים מים על כרית של עור)! אמר אביי, לא קשיא: הא רבנן, הא אחרים (= לא קשה, מי שהתיר אלו חכמים ומי שאסר אלו אחרים), דתניא הבגד והשק מכבסו, הכלי והעור מגררו; אחרים אומרים: הבגד והשק והעור מכבסו, והכלי מגררו.

כמאן אזלא הא דאמר רב חייא בר אשי: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשיכי ליה מסאניה במיא, כמאן? כרבנן (= כמי המימרא שמותר לשכשך סנדל מעור במים? כחכמים).

הגמרא לאחר מכן מקשה על עמדת חכמים שאין כיבוס בבגד עוד, הרי יש פסוק מפורש (ויקרא יג, נח), שמורה שיש כיבוס בבגד עור. לכן היא מעמידה את המחלוקת בין חכמים לאחרים בעור קשה, שלדעת חכמים אין בו כיבוס, ואילו לדעת אחרים יש בו כיבוס, אבל בעור רך לכולי עלמא יש בו כיבוס, ולזה הפסוק מתייחס שיש כיבוס בעור.

מקשה רבא (צד ע''ב), כיצד אפשר לומר שבעור רך כולם מודים שיש כיבוס? הרי הבאנו מימרא לעיל ''היתה עליו לשלשת - מקנחה בסמרטוט, היתה של עור - נותן עליה מים עד שתכלה'', ושם בוודאי מדובר בעור רך (הרי מדובר בכריות שיושבים עליהן), ולמרות זאת מותר לשפוך עליהם מים, וקשה על שיטת חכמים. לכן חוזרת בה הגמרא ואומרת, שבאמת כל כיבוס שאין בו כסכוס (=שפשוף) הוא לא נחשב כיבוס, ולכן אפשר לשפוך מים על הבגד מעור הרך, בתנאי שלא משפשפים אותו.

אם כך, מדוע המימרא מתירה לשפוך מים רק על בגד עור? שיהיה מותר לשפוך גם על בגד רגיל, כי כל כיבוס שאין בו כסכוס לא נקרא כיבוס! עונה הגמרא שבגד - שרייתו זהו כיבוסו, כלומר בניגוד לעור שהמים לא נספגים בו אם מניחים אותו במים, בבגד רגיל כאשר שורים אותו במים הוא מתכבס, ולכן אסור אפילו לשרות אותו במים. למסקנה אומרת הגמרא:

והא דאמר רב חייא בר אשי: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשיכי ליה מסאניה במיא, שכשוך אין, אבל כבוס לא! אי ברכין וכדברי הכל, אי בקשין וכאחרים.
כלומר למסקנה, לדעת חכמים מותר לכסכס בבגד מעור קשה (מדאורייתא, אבל אסור מדרבנן), אבל אסור ברך . לדעת אחרים, אסור לכסכס בשני סוגי העור מדארייתא.
כך פסקו להלכה הרי''ף (שבת נט ע''א) והרא''ש (כד ,א), וכך דבר פשוט להלכה.

במה אסור לשרות?

האם אסור לשרות בכל נוזל שהוא את הבגד? נחלקו בכך רבינו תם ור''י (תוספות כתובות ו ע''א) לדעת רבינו תם, אסור לשרות רק במים, אבל ביין, שמן וכה''ג מותר. ר''י חולק, וסובר שגם ביין ושמן שייך ליבון (יכול להיות דין נוסף של מפרק, אבל אין זה עניינו כעת).


כיצד מותר לשרות


כפי שראינו מהגמרא לעיל, אסור לשרות בגד בשבת, מכיוון ששרייתו היא כיבוסו. אמנם מצינו סתירה מגמרא אחרת, הגמרא בשבת (קיג ע''ב) דנה בשאלה, מה הכוונה שלא יהא הילוכך של שבת כחול, ומביאה דוגמא תלמיד ההולך לקראת רבו, ויש תעלה של מים שמעכבת אותו בדרך:

שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול מאי היא? כי הא דאמר רב הונא אמר רב, ואמרי ליה אמר רבי אבא אמר רב הונא: היה מהלך בשבת ופגע באמת המים, אם יכול להניח את רגלו ראשונה קודם שתעקר שניה - מותר, ואם לאו – אסור
( לעבור את התעלה). מתקיף לה רבא: היכי ליעביד? ליקף - קמפיש בהילוכא, ליעבר - זימנין דמיתווסן מאני מיא, ואתי לידי סחיטה (= איך הוא יעשה? יקיף את התעלה, הוא מרבה בהילוך ואסור, יעבור הרי הוא סוחט)! אלא: בהא, כיון דלא אפשר - שפיר דמי (אלא כיוון שלא אפשר, מותר ללכת בתוך התעלה).

אם כן רואים למסקנה מדברי הגמרא, שמותר לחצות את התעלה בשבת, למרות שבכך נשרה בגדו במים, וקשה על הגמרא שהבאנו לעיל שאסור לשרות בגד במים, כי שרייתו היא כיבוסו. קושיה נוספת היא מהגמרא בביצה, שמתירה לנידה לטבול עם בגדיה (יח ע''א):

אמר רב חייא בר אשי אמר רב: נדה שאין לה בגדים - מערמת וטובלת בבגדיה.

מצינו מספר אפשרויות בראשונים, ליישב בין הסתירות:

1. הר''ן בשני מקומות (שבת קיג ע''ב, נט ע''א בדה''ר) תירץ, שהאיסור לשרות בגד במים, הוא רק כאשר יש עליו לכלוך, אבל במקום שאין עליו לכלוך, לא אמרינן שרייתו היא כיבוסו, וכך מביאים התוספות בשבת (קיא ע''א ד''ה האי):

ואם תאמר היכי שרי התם ליכנס בבגדיה ונדה נמי איך טובלת בבגדיה נימא שרייתו זהו כיבוסו כדאמרי' בזבחים בפרק דם חטאת (דף צד:) וי"ל דדוקא היכא דאיכא טיפת דם או טינוף אמר שרייתו זהו כיבוסו דבהכי מיירי בפ' דם חטאת.

הרא''ש ביומא (ח, ד) הוסיף, שגם כאשר הבגד כולו הושחר אין בכך איסור כיבוס, ורק כאשר יש נקודה בעייתית, אסור. בפשטות הר''ן והתוספות לא מסכימים עם היתר זה.

2. תירוץ נוסף מובא ברבינו תם (תוספות שם), שלא אומרים שרייתו היא כיבוסו, אלא בפעולה שהיא דרך ניקיון, כלומר כאשר אדם שם כלי בתוך גיגית של מים, הוא עושה פעולת ניקוי. במקרה של נידה וכו', הפעולה היא פעולה של לכלוך (היכנסות למים עם הבגדים בלית ברירה), וכ''כ המרדכי (שבת טו, רמז שפט), הסמ''ג (לאווין סה), והרשב''ם (תוספות שבת קכ ע''א) .

3. תירוץ נוסף שהביא הרשב''א (ביצה יח ע''א ד''ה כיוון) בשם רבינו תם בספר הישר, שיש בגדים שלא צריך לטרוח בהם הרבה שיתכבסו, ובבגדים כאלו אומרים שרייתו היא כיבוסו. בבגדים שלנו שהם קשים, לא שייך לומר שרייתו היא כיבוסו (לא כ''כ ברור לי מניין החילוק. בכל אופן, היום פשיטא שהבגדים שלנו רכים יותר משל פעם). כך הביא גם הטור (שב) בשם ר''מ מרוטנבורג, לחלק בין בגד פשתן שאסור, לבגד צמר שמותר (ותמה עליו הטור מניין החילוק).

שמא יסחט

חשש נוסף יש בכך שישמו את הבגד במים הוא, שמא האדם יסחט אותו כאשר הוא מוציא אותו מן המים. אז מדוע התירו לטבול ולהיכנס לתעלה? גם פה נאמרו מספר אפשרויות בראשונים לתרץ:

א. ר''י תירץ (תוספות כתובות ו ע''א ד''ה האי), שהחשש שמא יסחט, שייך רק כאשר בטעות אדם נרטב וכדומה, אבל כאשר אדם עושה פעולה מודעת של התרטבות, לא חששו שהוא יסחט.

ב. הרא''ש (יומא ח, ד) תירץ, שמכיוון שבמקרים שהתירו להיכנס למים הגבילו את השימוש (מהלך לקראת רבו התירו לו רק דרך לבושו, בנידה שהותר לה לטבול רק עם מלבוש), לכן לא חששו שמא יסחט. במקרה שבו אדם מכניס סתם בגד לתוך המים, יש חשש שמא יסחט, גם המרדכי הביא אפשרות כזאת (שבת טו, רמז שפט), וכ''כ הרשב''א (ביצה יח ע''א ד''ה כיוון).

ג. המרדכי (שבת טו, רמז שפט) כתב, שמכיוון שמדובר במקום מצווה, לא גזרו חכמים שמא יסחט.

להלכה

להלכה פסק השולחן ערוך כדעת הר''ן והתוספות, שרק בגד שיש עליו לכלוך אסור לכבסו. הרמ''א בדעה א' הביא את הר''ן, שכאשר אין לכלוך מותר לשים במים, ובדעה ב' את רבינו תם, שכל ששמים מים דרך ניקיון – אסור:

מותר ליתן מים ע"ג מנעל לשכשכו; אבל לכבסו, דהיינו שמשפשף צדו זה על זה, אסור. אבל בגד שיש עליו לכלוך, אסור אפילו לשכשכו, דזהו כבוסו, אלא מקנחו בסמרטוט בקל ולא בדוחק, פן יסחוט. הגה: ובגד שאין עליו לכלוך, מותר לתת עליו מים מועטים ולא מרובים, שמא יסחוט (ב"י בשם סמ"ג וסמ"ק וסה"ת והרא"ש פ"ק דיומא). ויש אוסרים בכל ענין (ב"י בשם הטור סי' של"ד וסי' שי"ט ותוספות פרק כל כתבי והגהות פ' כ"ב).


הרחבה בדברי השולחן ערוך - אחרונים

מדברי השולחן ערוך שראינו השולחן ערוך משמע פסק כדעת הר''ן, וכך הבינו המגן אברהם, והרב עובדיה יוסף (יביע אומר ד, ל). אמנם בילקוט יוסף (שבת ב, עמ' פד) כתב, שהמחמיר ולא שופך מים נקיים על בגד, תבוא עליו ברכה.

אמנם הביאור הלכה (ד''ה שיש עליו) הביא את דברי התוספת שבת והגר''א, שסוברים שדעת השולחן ערוך היא, שאסור לשרות בגד במים, גם אם אין בו לכלוך. גם הביאור הלכה כתב להחמיר, מכיוון שמדובר בספק איסור דאורייתא.

מדוע הם נקטו כך? הם כתבו כך משום שהשו''ע כתב (בסי' שלד, כד), שמותר לשפוך מים על טלית שעולה באש, והביא בבית יוסף את טעם הרשב''ם, שסובר ששרייתו היא כיבוסו, גם כאשר אין על הבגד לכלוך. את דברי השולחן ערוך כאן שכתב שדווקא שיש בו לכלוך, הם תירצו שנקט לשון המשנה. בגדול מכיוון שמדובר בספק דאורייתא, נראה שנקטו רוב האחרונים שאסור לשרות בגד במי ניקוי, גם כאשר אין עליו לכלוך ממש.

עדשות מגע

עדשות קשות

נחלקו האחרונים, האם מותר לשים עדשות מגע בחומר. ננתח את המקרה. קודם כל יש לחלק בין עדשות מגע קשות לרכות. עדשות מגע קשות לא בולעות מים, לכן בפשטות דינם יהיה כעור קשה שאין בעיה לשרות אותו במים, ולכן יהיה מותר להכניס את העדשות לתוך חומר הניקוי בשבת.

יש שרצו לומר, שכל מה שדיברו בגמרא להתיר לשרות עור קשה, זה במים, אבל בחומר ניקוי כולם מודים. לדעתי זה לא נכון, והיה לגמרא לומר דבר כזה, הרי גם בזמן הגמרא היו חומרי ניקוי כאלו ואחרים, והגמרא בכל זאת לא חילקה.

עדשות רכות

עדשות רכות על פי המומחים סופגות מים, לכן יש לדון בהם. לפי הדעה שסוברת (פסק השולחן ערוך) שרק כאשר יש לכלוך על הבגד יהיה אסור, בפשטות אין על העדשות לכלוך הניכר לעיין, ולכן לפי השיטה הזו אין כלל בעיה. אמנם, לפי השיטות שסוברות שיש בעיה גם כאשר אין לכלוך, והבעיה היא ששמים את הבגד או העדשה במקרה שלנו בחומרי ניקוי, יהיה בעיה גם במקרה זה.

אכן הרב אלישיב (אורחות שבת, בירורי הלכה ה') פסק שבעדות רכות יש בעיה של שרייתו היא כיבוסו, מכיוון שהן סופגות את הנוזל. אמנם הוא חידש, שגם לדעה שאוסרת לשרות בגד במי כיבוס (גם כאשר אין בו לכלוך), במידה והבגד חדש לגמרי, אין בעיה. משום כך הוא כתב, שבמידה וניקו את העדשות בחומר לפני שבת, הם נחשבות כמו בגד לבן לחלוטין, ולכן בשבת יהיה מותר לשים אותן בחומר ששומר על הלחות שלהן (לא שמנקה), למרות שהוא שורה אותן במים.
הרב וואזנר (שם) כתב שגם במקום כזה שטוב להחמיר, הוא לא כתב מה הנימוק שלו, וכ''כ במשנה הלכות (טו, קב).

הרב הגאון אליעזר מלמד בפניני הלכה (הרחבות ז, ה) נקט שמותר, ולעניות דעתי הסברא עימו, וזה לשונו:

אולם נראה ברור שאין בליעת העדשות הרכות נחשבת בליעה כלל, כי לפי הנראה לעינינו אין שם בליעה ובזה הן שונות בתכלית מבגדי עור, ולכן זה שיש שם חומר חיטוי מועיל רק למה שעל גביהן וממילא אין דינן חמור מדין בגדי ניילון שהתירו לשפשף ברכות... ואין לטעון שבאמת החיטוי מוציא גם לכלוך הבלוע בהם כי בוודאי גם העור בולע משהו ובוודאי ששטיפתו במים מועילה להוציא קצת ממה שבלוע בו ק"ו כאשר משפשפים אותו אלא שאין מתייחסים למה שאינו ניכר וק"ו שבעדשות מגע אין להתייחס למה שלגמרי אינו ניכר מה עוד שעיקר תפקידו של החומר חיטוי להסיר זיהום ואין זה ככיבוס שנועד להסרת לכלוך בנוסף לכך אין העדשות דומות לבגד ואין שפשופן נראה ככיבוס יתר על כן אין העדשות נחשבות כבגד אלא ככלי ואין איסור לנקות כלים גם אם הם מחומר שבולע קצת לתוכו שאין חומר שאינו בולע מעט לתוכו וכ"כ במנחת איש יג עז בהרחבה.

לצערי לא מצאתי את פסיקתו של הרב עובדיה בעניין, אשמח אם מישהו יוסיף אותה בהערות.

שבת שלום!

ערכים:


סופר
משתמש ותיק
הודעות: 486
הצטרף: 04 יולי 2017, 14:00
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכה לשבת - החזרת עדשות מגע לחומר בשבת.

שליחה על ידי סופר » 29 יוני 2018, 10:41

גל גל כתב:בס''ד שריית עדשות מגע בחומר בשבת
אכן הרב אלישיב (אורחות שבת, בירורי הלכה ה') פסק שבעדות רכות יש בעיה של שרייתו היא כיבוסו, מכיוון שהן סופגות את הנוזל. אמנם הוא חידש, שגם לדעה שאוסרת לשרות בגד במי כיבוס (גם כאשר אין בו לכלוך), במידה והבגד חדש לגמרי, אין בעיה. משום כך הוא כתב, שבמידה וניקו את העדשות בחומר לפני שבת, הם נחשבות כמו בגד לבן לחלוטין, ולכן בשבת יהיה מותר לשים אותן בחומר ששומר על הלחות שלהן (לא שמנקה), למרות שהוא שורה אותן במים.
הרב וואזנר (שם) כתב שגם במקום כזה שטוב להחמיר, הוא לא כתב מה הנימוק שלו, וכ''כ במשנה הלכות (טו, קב).
התשובה של הרב וואזנר גם מודפס בשבט הלוי, ואכן אוסר מטעם שהחומר נחשב לחומר ניקוי, ודעתו שבכהאי גוונא גם בעור אומרים שרייתו זהו כיבוסו.
אבל לענ"ד תשובה זו מבוססת על דבריו של השואל שקבע קביעה שהחומר של העדשות הוא חומר ניקוי ושהוא מנקה לכלוכים בעין.
בל לענ"ד אין שחר לדבריו, שהחומר של העדשות רק מסיר ומנקה חלבונים, שזה סוג חיידק שאינו נראה לעיניים, ואשר ע"כ, כבר פסקו הפוסקים שבלכלוך שאינו נראה לעיניים לא שייך ליבון. ומה שהוכיח הרב רובין שבהצטבר הרבה חלבונים העדשה נעשה עכורה זה אינו נכון כלל, כי גם אם נשרה את העדשה במים בלי החומר העדשה לא תיעשה עכורה, אלא אם נשאיר את העדשה בחוץ בלי שום השרייה זה יהיה עכור אבל לא בגלל החלבונים אלא בגלל קלקול החומר.
ומאידך אם נכניס עדשה מלוכלכת מלכלוך חיצונית שהלכלוך מובלעת בתוכה, ונשרה את זה בתוך החומר לא לא ינקה אותו יותר ממה שזה יתנקה במים רגילים.
היוצא מזה, גם לפי הרב וואזנר דין החומר שווה לדין של מים, וזה גם לסברתו מותר, ומה שאסר אינו אלא ב'חומר ניקוי ממש' שזה לא מצוי בינינו.
כל זה נכתב מנסיונות שעשיתי בעצמי.
שבט הלוי חלק י.pdf
גם דעת הגרש"ז אוירבך להתיר, וכמובא משמו בשש"כ.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכה בעיון לשבת - החזרת עדשות מגע לחומר בשבת.

שליחה על ידי גל גל » 30 יוני 2018, 22:39

אני איתך...


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכה בעיון לשבת - החזרת עדשות מגע לחומר בשבת.

שליחה על ידי גל גל » 01 יולי 2018, 18:00

ראיתי עכשיו שמביאים בשם הרב עובדיה יוסף בקיצור שולחן ערוך שלו חלק א עמוד תפז, שמותר להשרות עדשות מגע בשבת בנוזל


דעת_האברך
הודעות: 16
הצטרף: 25 ספטמבר 2017, 02:42
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הלכה בעיון לשבת - החזרת עדשות מגע לחומר בשבת.

שליחה על ידי דעת_האברך » 14 אוגוסט 2018, 23:22

שאלתי בזמנו את הרב נויבירט זצ"ל על שריית עדשות מגע רכות בנוזל ניקוי והזכרתי את מאמרם של בעלי אורחות שבת לאסור, ואמר לי שהדבר מותר כמו שכתב בשם הגרש"ז בשמירת שבת כהלכתה משום שאין הלכלוך הזה נידון כלכלוך [וכסברא שכתבו כאן לעיל].
עוד שמעתי שהרבנים בעלי אורחות שבת נכנסו לגרש"ז אויערבך זצ"ל [עם אחד מבניו של הרב נויבירט זצ"ל] עם הממצאים שלהם וחוות דעתם שיש איסור לתת עדשות מגע רכות בתוך תמיסה, וניסו לשכנעו בצדקתם זמן רב ללא הועיל, עד שקצת החציפו פניהם ושאלו אם כן האם צריכים למחוק את דעתם ולשנות את פסקם, וענה להם הגרש"ז בלשון אופיינית - אתם קיבלתם את התורה שלכם מסיני ואני קיבלתי את התורה שלי!

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים