האם בני אשכנז ס"ל שיש מזל לישראל?

[יושב אוהלים]

בגמ' שבת (קנו) פליגי ר' חנינא ור' יוחנן, ר' חנינא אמר יש מזל לישראל, ור' יוחנן אמר אין מזל לישראל. ואיכא עוד כמה מ"ד דאיכא דס"ל כר"ח ואיכא דס"ל כר"י.
ופירש"י שם שיש מזל לישראל פירושו "שאין תפלה וצדקה משנה את המזל": ואין מזל לישראל - פירושו "דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:"

והנה בטור ושו"ע או"ח סי' תכו מביא ממסכת סופרים שאחרי ברכת הלבנה אומרים "ג' פעמים "סימן טוב תהיה לכל ישראל: וכן נוהגים בני עדות המזרח שאחרי הברכה אומרים "בְּסִימָן טוֹב תְּהִי לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל":
אמנם הנוהגים ע"פ נוסח אשכנז אומרים (ג"פ) "סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל".

ויל"ע האם מוכרחים לומר שהנוהגים כמנהג אשכנז פוסקים להלכה כדעת ר' יוחנן ודעימיה דאין מזל לישראל - ועל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:" - דאי כר"ח ודעימיה הרי ס"ל שיש מזל לישראל, ולכאו' אין מקום להתפלל שיהא לנו ולכל ישראל סימן טוב ומזל טוב, שהרי אין תפלה וצדקה משנה את המזל".

ובשו"ת מהר"ם מינץ סימן ק"ט כתוב שבחתונה לאחר הקידושין אומרים כל הנוכחים בחופה מזל טוב.
וכן נוהגים היום לא רק בני אשכנז אלא גם בני ספרד, ולכאורה גם מזה מוכח דקיי"ל להלכה ולמעשה כדעת ר' יוחנן ודעימי' שאין מזל לישראל, והתפילה (של בני החתונה שמאחלים לחתן ולכלה) יכול לשנות את מזלם לטובה, ודלא כר"ח ודעימיה שאין בכח התפילה לשנות את המזל של האדם.
ולכאורה לדעת ר' חנינא ודעימיה אין מקום לאחל 'מזל טוב' בשמחות, ואין לומר בקידוש לבנה סימן טוב ומזל טוב...:
 

[אור החכמה]

קודם כל יישר כח על דבריך הנעימים והמחכימים.
ראיתי אשכול קצר בעניין זה https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 19&t=12888
לא עיינתי שם, אולי זה יעזור

[יושב אוהלים]

ראיתי אשכול קצר בעניין זה https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 19&t=12888

להרב @אור החכמה נ"י
ייש"כ על ההפניה לאשכול הנ"ל.
והנה שם באשכול שאל פותח האשכול:

שבת קנו. איתמר, רבי חנינא אמר מזל מחכים ומזל מעשיר ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל.
פירש"י: מזל מחכים - לפי המזל היא החכמה כדאמר דבחמה נהיר וחכים. ויש מזל לישראל - שאין תפילה וצדקה משנה את המזל. אין מזל לישראל - דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה.

לכאורה יש להבין דברי רבי חנינא הסובר שיש מזל לישראל, דאם לפי המזל היא החכמה ואין תפילה וצדקה יכולים לשנות את זה, מפני מה תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה ברכת 'אתה חונן.. חננו מאתך דעה בינה והשכל', והלא אין התפילה מועילה בדבר זה. וכי רבי חנינא לא היה מתפלל תפילה זו ג' פעמים ביום כתקנת אנשי כנסת הגדולה.

:

וכתבתי לו:
בעניותי לא הבנתי את הקושיא, שאולי תפילה זו (וכל התפילות בשמו"ע) אכן לא יתקבלו  לשנות את מזלו של מי שמזלו הוא אחרת, אמנם כיון אין האדם יודע אם מזלו הוא כך או כך, יתכן שמזלו הוא לטובה, ואז יתקבל תפילתו לטובה, ולכן תקנו לכאו"א שיתפלל.
(ואין להקשות שאם מזלו לטובה למה צריך להתפלל, שהרי התפילה הוא לא רק לשנות דברים אלא הוא המביא לאדם שיקבל מה שראוי לו לקבל).

 

[אוריאל]

ויל"ע האם מוכרחים לומר שהנוהגים כמנהג אשכנז פוסקים להלכה כדעת ר' יוחנן ודעימיה דאין מזל לישראל - ועל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:"

ולכאורה גם מזה מוכח דקיי"ל להלכה ולמעשה כדעת ר' יוחנן ודעימי' שאין מזל לישראל,

ראה לשון המאירי בבית הבחירה שם: "אל תביט למאמר האומר יש מזל לישראל", ועיין בכל דבריו שם.

[כמעיין המתגבר]

בגמ' שבת (קנו) פליגי ר' חנינא ור' יוחנן, ר' חנינא אמר יש מזל לישראל, ור' יוחנן אמר אין מזל לישראל. ואיכא עוד כמה מ"ד דאיכא דס"ל כר"ח ואיכא דס"ל כר"י.
ופירש"י שם שיש מזל לישראל פירושו "שאין תפלה וצדקה משנה את המזל": ואין מזל לישראל - פירושו "דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:"

והנה בטור ושו"ע או"ח סי' תכו מביא ממסכת סופרים שאחרי ברכת הלבנה אומרים "ג' פעמים "סימן טוב תהיה לכל ישראל: וכן נוהגים בני עדות המזרח שאחרי הברכה אומרים "בְּסִימָן טוֹב תְּהִי לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל":
אמנם הנוהגים ע"פ נוסח אשכנז אומרים (ג"פ) "סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל".

ויל"ע האם מוכרחים לומר שהנוהגים כמנהג אשכנז פוסקים להלכה כדעת ר' יוחנן ודעימיה דאין מזל לישראל - ועל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:" - דאי כר"ח ודעימיה הרי ס"ל שיש מזל לישראל, ולכאו' אין מקום להתפלל שיהא לנו ולכל ישראל סימן טוב ומזל טוב, שהרי אין תפלה וצדקה משנה את המזל".

ובשו"ת מהרש"ם מינץ סימן ק"ט כתוב שבחתונה לאחר הקידושין אומרים כל הנוכחים בחופה מזל טוב.
וכן נוהגים היום לא רק בני אשכנז אלא גם בני ספרד, ולכאורה גם מזה מוכח דקיי"ל להלכה ולמעשה כדעת ר' יוחנן ודעימי' שאין מזל לישראל, והתפילה (של בני החתונה שמאחלים לחתן ולכלה) יכול לשנות את מזלם לטובה, ודלא כר"ח ודעימיה שאין בכח התפילה לשנות את המזל של האדם.
ולכאורה לדעת ר' חנינא ודעימיה אין מקום לאחל 'מזל טוב' בשמחות, ואין לומר בקידוש לבנה סימן טוב ומזל טוב...:

תמה על עצמך לסוברים שיש מזל לישראל א''כ תפילות למה לי?
וכשתתרץ זה תוכל לדון הלאה.
 

[יושב אוהלים]

תמה על עצמך לסוברים שיש מזל לישראל א''כ תפילות למה לי?
וכשתתרץ זה תוכל לדון הלאה.

לא הסברת קושייתך.
אם כוונתך לשאול לגבי אלו שמזלם שלא יקבלו את מה שהם מתפללים עליו, א"כ מה יועיל תפילתם אן שכוונתך לשאול על אלה שמזלם כן לקבל מה שמתפללים עליו למה צריכים להתפלל הלא גם ללא התפילה יקבלו את זה על ידי מזלם.
כיון שמלשונך "תפילות למה לי" קצת משמע שכוונתך למה צריכים תפילות, דהיינו שקושייתך על אלו שמזלם הוא כן לקבל את מה שמתפללים עליו, למה צריכים להתפלל, אז אתחיל מזה.
א. כבר אמרו חז"ל בכמה מקומות שבלא תפילה לא מהני, ז"א שגם דבר שמגיע לאדם, צריכים להתפלל כדי עליו שזה יגיע.
ב. עוד אפשר לתרץ שגם אם על מי מזלו אמור להגיע אליו משהו,, אבל יתכן שיגרום החטא למנוע את זה ממנו, וע"ז ג"כ יש להתפלל שלא יגרום החטא למנוע את הדבר ממנו.

לגבי מי שמזלו הוא שלא לקבל מה שמתפלל עליו, ע"ז צ"ל שכיון שאין אדם יכול לדעת בדיוק אם מזלו הוא כך או כך, לכן חייבו חכמים לכל אדם להתפלל, ובהדי כבשא דרחמנא למה לך, וכמו שלכל אדם יתכן שיש איזה סיבה שלא יתקבלו תפילותיו, ואעפ"כ הוא צריך להתפלל. ושמעתי להוסיף על זה ממישהו, שיתכן שיש מזלות שעל ידיהם מביא הקב"ה דברים לאנשים שנולדו אז, ויש מזלות שמונעים מאנשים לקבל דברים מסויימים, ואולי יש גם מזלות אחרות שאינם קשורים כלל לדבר הזה, והנולד במזל זה אין לו שום סיבה שלא יקבל, גם שאין לו בדוקא את המזל שכן יקבל, א"כ יש רוב צדדים שלכל הפחות על ידי תפילה הוא כן יקבל, ולכן יש לכל א' להתפלל.

[אור החכמה]

בגמ' שבת (קנו) פליגי ר' חנינא ור' יוחנן, ר' חנינא אמר יש מזל לישראל, ור' יוחנן אמר אין מזל לישראל. ואיכא עוד כמה מ"ד דאיכא דס"ל כר"ח ואיכא דס"ל כר"י.
ופירש"י שם שיש מזל לישראל פירושו "שאין תפלה וצדקה משנה את המזל": ואין מזל לישראל - פירושו "דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה:"

כבוד הרב @יושב אוהלים שליט"א
ייתכן שלדעת הסוברים שיש מזל לישראל הכוונה היא שאין בכוח האדם לשנות את מזלו באופן כללי [והיינו שלעולם יהיה מזלו נוטה לגרום לו כך וכך], אבל עדיין יש לו כוח לשנות את המקרה הספציפי שעליו הוא מתפלל - שיהיה שונה משאר המקרים [הנובעים ממזלו].
אשמח לשמוע תגובתך בעניין.

[יושב אוהלים]

שאין בכוח האדם לשנות את מזלו באופן כללי [והיינו שלעולם יהיה מזלו נוטה לגרום לו כך וכך], אבל עדיין יש לו כוח לשנות את המקרה הספציפי שעליו הוא מתפלל

שאלתי על "מקרה ספציפי", אלא על מה שמתפללים בנוסח כללי, סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל.

[אור החכמה]

שאין בכוח האדם לשנות את מזלו באופן כללי [והיינו שלעולם יהיה מזלו נוטה לגרום לו כך וכך], אבל עדיין יש לו כוח לשנות את המקרה הספציפי שעליו הוא מתפלל

שאלתי על "מקרה ספציפי", אלא על מה שמתפללים בנוסח כללי, סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל.

האם אתה מסכים שאפשר לומר כך בדעת רש"י עכ"פ?

[יושב אוהלים]

שאין בכוח האדם לשנות את מזלו באופן כללי [והיינו שלעולם יהיה מזלו נוטה לגרום לו כך וכך], אבל עדיין יש לו כוח לשנות את המקרה הספציפי שעליו הוא מתפלל

שאלתי על "מקרה ספציפי", אלא על מה שמתפללים בנוסח כללי, סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל.

האם אתה מסכים שאפשר לומר כך בדעת רש"י עכ"פ?

יתכן.
 

[אור החכמה]

שו"ת הרשב"א חלק א סימן קמח
שאלת הא דאמרינן בני חיי מזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא. ומפסוקי התורה נראה בהפך גמור כי בזכות ובעונש הדבר תלוי. 
תשובה הדבר הזה נחלקו בו חכמי ישראל בכמה מקומות בתלמוד אם יש מזל לישראל או אם אין מזל לישראל. ותמצא להן מחלוקתן שנויה בפרק אחרון של מסכת שבת (דף קנ"ו ב) וכן במקומות הרבה בגמרא. ונראה לי כי לא נחלקו אלא במקרה היחידים ולא במה שישיג את הצבור. כי לדעת כולם כח הציבור גדול לידון על פי מעשיהם לטוב או למוטב. והתורה דברה על הכלל לא על הפרט. וזהו שסדרו לנו בראש השנה ועל המדינות בו יאמר אי זו לשובע ואי זו לחיים. ואף על פי שתמצא בחזקיה (ישעיה ל"ח) שמעתי את תחנתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלויין. וזו כדעת האומר יש מזל לישראל. אבל לדעת האומר אין מזל התורה דברה בין על הכלל בין על הפרט. וכן אנו עושין מעשים על פי הסברא הזו. וכדאמרינן כמאן מצלינן האידנא אמריעי ואקצירי כמאן כרבי יוסי. 

מהרש"א חידושי אגדות מסכת שבת דף קנו עמוד א
אין מזל לישראל כו'. כתבו התוס' והא כו' בני חיי ומזוני כו' אלא במזלא כו' מ"מ ע"י זכות גדול משתנה כו' עכ"ל וק"ק דא"כ לר' חנינא דאמר יש מזל לישראל אפי' ע"י זכות גדול לא משתנה וכל יעודי התורה בברכות אם תשמעו ובקללות אם לא תשמעו אין מורין כן אלא שתולה בזכות ישראל או בחובתם וי"ל דודאי יעודי התורה נאמרו על כלל ישראל וזכות הרבים ודאי דאינו תולה במזל כלל ולא פליגי הכא אלא ביחיד דלר"ח מזל מחכים מזל מעשיר לאותו יחיד ור"י אמר דאין מזל לישראל אפי' ליחיד ולהכי הקשו התוס' מההיא דבני חיי ומזוני כו' דמיירי נמי ביחיד וכן ההוא דזכה מוסיפין לו איירי ביחיד ודמייתי לר"י גוים יחתו ולא ישראל משמע ליה אפי' ישראל יחידי ובפ' הישן מוקי להאי קרא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום דהיינו ע"י זכות משתנה כמ"ש התוס' ודו"ק:
 
לפי"ז אפשר להבין למה מוסיפין "יהא לנו ולכל ישראל" ודו"ק.

[יושב אוהלים]

שו"ת הרשב"א חלק א סימן קמח...

מהרש"א חידושי אגדות מסכת שבת דף קנו עמוד א

 
לפי"ז אפשר להבין למה מוסיפין "יהא לנו ולכל ישראל" ודו"ק.

ייש"כ