יתכן שכל שנה חייב מי שהיה במירון בלג בעומר לברך הגומל.כדיתבון אמר:יש לדון אם כל מי שהיה במקום וניצל חייב לברך הגומל. לכאורה ודאי מי שהיה במקום ממש שנדרסו ונהרגו והיה לו סיכוי סביר שגם הוא יידרס חייב לברך הגומל. עיקר השאלה שלי היא לגבי כל האנשים שהיו במתחם והרגישו לחץ אנשים עליהם, אם נידון כניצל ממצב סכנה?
נכון יתכן, וה"ה בהלוויות גדולות, אבל לא נהגו, אולי מפני שדשו ביה רבים ושומר פתאים ה' וממילא לא נחשב בעיני אינשי כמצב סכנה ממש שניצל ממנו. אבל בכה"ג שבמקום סמוך באמת נהרגו בפועל כנראה יש לצדד יותר שנחשב שהיה במקום סכנה, אבל עדיין אולי רק במקום שנהרגו ממש.דרומאי אמר:יתכן שכל שנה חייב מי שהיה במירון בלג בעומר לברך הגומל.כדיתבון אמר:יש לדון אם כל מי שהיה במקום וניצל חייב לברך הגומל. לכאורה ודאי מי שהיה במקום ממש שנדרסו ונהרגו והיה לו סיכוי סביר שגם הוא יידרס חייב לברך הגומל. עיקר השאלה שלי היא לגבי כל האנשים שהיו במתחם והרגישו לחץ אנשים עליהם, אם נידון כניצל ממצב סכנה?
הרי ההתקבצות של כל כך הרבה אנשים במקום אחד ועוד בדוחק רב היא עצמה סכנה, וכל שכן כשנותנים לשוטרים חסרי דעת ורפי שכל ומזלזלים בחיי אדם לנהל את הארוע.
תיובתא אמר:למיטב זכרוני הגדר ההלכתי הוא שצריך להיות בסכנה עצמה ולהינצל. אדם שפספס אוטובוס שעשה תאונה לא יברך הגומל. אדם שהיה בתאונה וניצל, צריך לברך.
בבית הכנסת שהתפללתי השבת היה בחורצ'יק נרגש, שטען שהוא חייב לברך הגומל בגלל שהיה באסון. לאחר התפילה שנשאל היכן היה בדיוק, סיפר שהיה בהר וראה אלונקות ואמבולנסים וכו' וכו', אבל כלל לא היה באזור האירוע.
ברוך שעשה לי נס, ודאי אין לברך,כדיתבון אמר:תיובתא אמר:למיטב זכרוני הגדר ההלכתי הוא שצריך להיות בסכנה עצמה ולהינצל. אדם שפספס אוטובוס שעשה תאונה לא יברך הגומל. אדם שהיה בתאונה וניצל, צריך לברך.
בבית הכנסת שהתפללתי השבת היה בחורצ'יק נרגש, שטען שהוא חייב לברך הגומל בגלל שהיה באסון. לאחר התפילה שנשאל היכן היה בדיוק, סיפר שהיה בהר וראה אלונקות ואמבולנסים וכו' וכו', אבל כלל לא היה באזור האירוע.
נכון, זה גופא השאלה, אם כאן כל מי שהיה במתחם איפה שהיה דוחק רב נחשב כמי שהיה במצב סכנה ממש מפני הדוחק, או שעדיין לא נחשב כן אלא במקום ממש שהיו הרוגים.
אם הכוונה בדרך מליצה, אכן מסוכן מאוד בהרבה אירועים. אך מבחינה הלכתית, ברור שאין צד לברך הגומל למי שלא היה בזמן אסון רח"ל.דרומאי אמר:יתכן שכל שנה חייב מי שהיה במירון בלג בעומר לברך הגומל.כדיתבון אמר:יש לדון אם כל מי שהיה במקום וניצל חייב לברך הגומל. לכאורה ודאי מי שהיה במקום ממש שנדרסו ונהרגו והיה לו סיכוי סביר שגם הוא יידרס חייב לברך הגומל. עיקר השאלה שלי היא לגבי כל האנשים שהיו במתחם והרגישו לחץ אנשים עליהם, אם נידון כניצל ממצב סכנה?
הרי ההתקבצות של כל כך הרבה אנשים במקום אחד ועוד בדוחק רב היא עצמה סכנה, וכל שכן כשנותנים לשוטרים חסרי דעת ורפי שכל ומזלזלים בחיי אדם לנהל את הארוע.
לא מסתבר שמי היה במקום הדחק נחשב שנכנס למקום סכנה ודאית וניצל ממנה. אלא רק מי שהיה בין ההרוגים והפצועים.כדיתבון אמר:תיובתא אמר:למיטב זכרוני הגדר ההלכתי הוא שצריך להיות בסכנה עצמה ולהינצל. אדם שפספס אוטובוס שעשה תאונה לא יברך הגומל. אדם שהיה בתאונה וניצל, צריך לברך.
בבית הכנסת שהתפללתי השבת היה בחורצ'יק נרגש, שטען שהוא חייב לברך הגומל בגלל שהיה באסון. לאחר התפילה שנשאל היכן היה בדיוק, סיפר שהיה בהר וראה אלונקות ואמבולנסים וכו' וכו', אבל כלל לא היה באזור האירוע.
נכון, זה גופא השאלה, אם כאן כל מי שהיה במתחם איפה שהיה דוחק רב נחשב כמי שהיה במצב סכנה ממש מפני הדוחק, או שעדיין לא נחשב כן אלא במקום ממש שהיו הרוגים.
בשנה זו הי' הדוחק פחוּת מהרגיל.כמעיין המתגבר אמר:אם זה בדרגה הרגילה כל שנה או קצת יותר אין לברך
מי שהיה בין ההרוגים והפצועים לכאורה די פשוט שצריך לברך. ומ"מ נשמח לשמוע מיהו הרב הנ"ל.ברל אמר:אצלינו בבהי"כ היה אברך שהיה ממש באותו שביל וחולץ מתוך האנשים ע"י חובשים ופסק לו רב הקהילה לברך הגומל. וכך הוא איני יודע על מה נסמך
אמרו שבהדלקה של תולדות אהרן (לא רק במורד שבו היה האסון) הצפיפות היתה יותר מהרגיל.לבי במערב אמר:בשנה זו הי' הדוחק פחוּת מהרגיל.כמעיין המתגבר אמר:אם זה בדרגה הרגילה כל שנה או קצת יותר אין לברך
איני יודע מנין לך הנתון הזה.לבי במערב אמר:בשנה זו הי' הדוחק פחוּת מהרגיל.כמעיין המתגבר אמר:אם זה בדרגה הרגילה כל שנה או קצת יותר אין לברך
עדות אישית טובה משמועות. ייש"כ.אמונת אומן אמר:וכך שמעתי מאנשים שהיו שם