בציעת פרוסה לכל הסעודה בשבת

דוד חיים

משתמש ותיק
בברכות לט, ב אמרו ר"ז הוה בצע אכולא שירותא. וכתב רש"י פרוסה גדולה שיהיה די לו לכל הסעודה בשבת.
וכן נפסק בשולחן ערוך רעד, ב: מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. 
וכמדו' שאין נוהגים כן, וצ"ע טעם הדבר. [ואכן ראה בראשונים שם שישנם שפי' באופ"א דברי הגמ' ראה רשב"א שם שהכוונה שבצע את כל הככרות, וכ"ד הגר"א. ובמאירי שם כתב שיבצע בציעה מהודרת אך לא לצורך כל הסעודה דמחזי כרעבתנותא, וראה ברי"ו שכתב שכוונת הגמ' להיתר ולא שכך צריך לנהוג, ואכמ"ל]. אכן השו"ע פסק לא כן, וכנ"ל, וצ"ע. 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
בברכות לט, ב אמרו ר"ז הוה בצע אכולא שירותא. וכתב רש"י פרוסה גדולה שיהיה די לו לכל הסעודה בשבת.
וכן נפסק בשולחן ערוך רעד, ב: מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. 
וכמדו' שאין נוהגים כן, וצ"ע טעם הדבר. [ואכן ראה בראשונים שם שישנם שפי' באופ"א דברי הגמ' ראה רשב"א שם שהכוונה שבצע את כל הככרות, וכ"ד הגר"א. ובמאירי שם כתב שיבצע בציעה מהודרת אך לא לצורך כל הסעודה דמחזי כרעבתנותא, וראה ברי"ו שכתב שכוונת הגמ' להיתר ולא שכך צריך לנהוג, ואכמ"ל]. אכן השו"ע פסק לא כן, וכנ"ל, וצ"ע. 
גם השו''ע שפסק כך לא מוכרח דכוונתו חובה.
אולי לא עושים כן כי לא יודעים כמה צריכים וחוששים שמא יזרק.
 
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
גם השו''ע שפסק כך לא מוכרח דכוונתו חובה.
מצוה היינו שכך צריך לנהוג, איני יודע אם חובה או לא, אך כך ראוי לעשות.
כמעיין המתגבר אמר:
אולי לא עושים כן כי לא יודעים כמה צריכים וחוששים שמא יזרק.
טענה זו שייכת גם על זמן הגמ' ואפ"ה לא חשו לזה, וה"ה בזמננו.
 

בן ראם

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
וכמדו' שאין נוהגים כן, וצ"ע טעם הדבר. [ואכן ראה בראשונים שם שישנם שפי' באופ"א דברי הגמ' ראה רשב"א שם שהכוונה שבצע את כל הככרות, וכ"ד הגר"א. ובמאירי שם כתב שיבצע בציעה מהודרת אך לא לצורך כל הסעודה דמחזי כרעבתנותא, וראה ברי"ו שכתב שכוונת הגמ' להיתר ולא שכך צריך לנהוג, ואכמ"ל]. אכן השו"ע פסק לא כן, וכנ"ל, וצ"ע.
כמעיין המתגבר אמר:
אולי לא עושים כן כי לא יודעים כמה צריכים וחוששים שמא יזרק.
לי נראה משום שהחלות שלנו שונות מלחמיהם שהיו דומים לפיתות, ובימינו מי שיחתוך פרוסה עבה [בעובי של 2-5 פרוסות רגילות] לכל הסעודה יצטרך אחר כך לחתוך שוב עם סכין וזה לא שייך, בוודאי לכל המסובים, או לחתוך ביד שהיום נחשב לגנאי אצל רובא דאינשי, וגם אינו נח כלחם שלהם. ונראה אולי דבימינו מתקיים דין זה ע"י חיתוך פרוסות רבות לכל הסעודה, שלא יצטרכו במהלכה לחתוך שוב. כנלע"ד.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
לי נראה משום שהחלות שלנו שונות מלחמיהם שהיו דומים לפיתות, ובימינו מי שיחתוך פרוסה עבה [בעובי של 2-5 פרוסות רגילות] לכל הסעודה יצטרך אחר כך לחתוך שוב עם סכין וזה לא שייך, בוודאי לכל המסובים, או לחתוך ביד שהיום נחשב לגנאי אצל רובא דאינשי, וגם אינו נח כלחם שלהם.
לא כ"כ הבנתי כוונתו, מה הבעיה שיחתוך חתיכה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. [אגב מהיכן לקח הרב נר"ו שהחלות שלנו שונות מלחמם שהיה כעין פיתות].
 

בן ראם

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
לא כ"כ הבנתי כוונתו, מה הבעיה שיחתוך חתיכה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. [אגב מהיכן לקח הרב נר"ו שהחלות שלנו שונות מלחמם שהיה כעין פיתות].
הכוונה שלי היא שקשה לאכול בצורה המקובלת היום מפרוסה בעובי רחב, ך נראה לי מנסיוני. והשוני של לחמינו מלחמם מבואר בכ"מ שהם היו מדביקים את הפת בתנור, מה שא"א בחלותינו. וכן פוק חזי בלחמם של עדות המזרח המקוריות ובעיקר התימנים שזהו לחמם- לחוח, סלוף וכד'.
 

ששמואל

משתמש ותיק
גם שנשאר לי לסעודה שלישית רק לחמניות אני פורס אותם לפרוסות מכיון שנראה לי שזה יותר 'כבוד שבת' לאכול בצורה כזאת (מכובדת).
אני לא יודע מה היה בחלות של פעם אבל נראה לי שאם אני אוכל בסעודת שבת כ 4-5 פרוסות, אינו כבוד שבת לחתוך רבע חלה לאכול ממנה.
וכן אינני יודע בדיוק כמה חלה אני יאכל (תלוי איך יצאו הדגים....).
כך, שאני לא יודע על מה השו"ע דיבר אבל כל זמן שזה לא חובה נראה לי לא מתאים ולא שייך לעשות כן.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ייש"כ על דבריו הנחמדים ומש"כ לעיל
בן ראם אמר:
ונראה אולי דבימינו מתקיים דין זה ע"י חיתוך פרוסות רבות לכל הסעודה, שלא יצטרכו במהלכה לחתוך שוב. כנלע"ד.
ייש"כ, אכן יש להעיר דגם בסעודה רגילה כך מנהגו (בהרבה מקרים) שמונח לחם פרוס לפניו, ונוטל כדי צרכו.
 

פאר

משתמש רגיל
ששמואל אמר:
גם שנשאר לי לסעודה שלישית רק לחמניות אני פורס אותם לפרוסות מכיון שנראה לי שזה יותר 'כבוד שבת' לאכול בצורה כזאת (מכובדת).
דעת הגר"א ועוד פוסקים שיש לבצוע את שתי החלות לשנים. (מפרש כן בגמרא, וכך גם מקיים עניין י"ב חלות - ב' לחמים נעשים ד' אחר הבציעה כפול ג' סעודות)
אם כן מלבד עניין כבוד שבת יש עניין גדול לפרוס את הלחמניות ולא לאכול אותן כמות שהן. והחיי אדם הזכיר את המנהג וכתב לקחת חלה אחת גדולה ואחת קטנה כדי לקיים המנהג.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ששמואל אמר:
אבל כל זמן שזה לא חובה נראה לי לא מתאים ולא שייך לעשות כן.
ייש"כ ע"ד הנחמדים, אך לא ברירא לי מנ"ל כ"כ בפשיטות שאינו חובה, ובש"ע כתב מצוה. [ולכאו' דברי השו"ע מחייבים אותנו].
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
פאר אמר:
אם כן מלבד עניין כבוד שבת יש עניין גדול לפרוס את הלחמניות ולא לאכול אותן כמות שהן. והחיי אדם הזכיר את המנהג וכתב לקחת חלה אחת גדולה ואחת קטנה כדי לקיים המנהג.
לא הבנתי דבריו הקדושים, נא יבאר יותר.
 

פאר

משתמש רגיל
הרב ששמואל כתב שהוא נוהג לפרוס את הלחמניות כי לדעתו זה כבוד שבת.
הבאתי שהחיי אדם הזכיר מנהג שצריך לפרוס את שתי החלות, ואם כן גם כשיש לחמניות צריך לפרוס אותם.
עיין שם הלכות שבת כלל ז סעיף ב'.
ואם כן לא רק כבוד שבת בעניין צורת האכילה יש כאן, אלא לדעות מסויימות קיום עיקר תקנת לחם משנה.
 

ששמואל

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
פאר אמר:
אם כן מלבד עניין כבוד שבת יש עניין גדול לפרוס את הלחמניות ולא לאכול אותן כמות שהן. והחיי אדם הזכיר את המנהג וכתב לקחת חלה אחת גדולה ואחת קטנה כדי לקיים המנהג.
לא הבנתי דבריו הקדושים, נא יבאר יותר.

נ"ל דהכי פירושו דכיון דיש מנהג לפרוס בלחם משנה את שתי החלות ביחד ומכיון שיש כאלה שלא יגמרו שתי חלות גדולות בסעודה לכן הוא ממליץ לקחת חלה אחת גדולה שתספיק (כמעט לכל) המשתתפים ועוד חלה קטנה לקיים המנהג, כי אם יקח חלה נוספת גדולה היא לא תיגמר.
 

הכהן

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
גם שנשאר לי לסעודה שלישית רק לחמניות אני פורס אותם לפרוסות מכיון שנראה לי שזה יותר 'כבוד שבת' לאכול בצורה כזאת (מכובדת).
גם כשאתה יושב בסעודה מכובדת (בשולחן הכבוד בחתונה) תפרוס את הלחמניה בסכין?
 

ששמואל

משתמש ותיק
הכהן אמר:
ששמואל אמר:
גם שנשאר לי לסעודה שלישית רק לחמניות אני פורס אותם לפרוסות מכיון שנראה לי שזה יותר 'כבוד שבת' לאכול בצורה כזאת (מכובדת).
גם כשאתה יושב בסעודה מכובדת (בשולחן הכבוד בחתונה) תפרוס את הלחמניה בסכין?

שאלה טובה,
1 לא דומה אם יש לי 3 לחמניות שאני מחלק בין 6 משתתפים לבין אם אני אוכל לחמניה לבד.
2 כשאני יושב בשולחן הכבוד אני לא אוכל (עדיין לא כיבדו אותי, אבל אני עובד על זה....)
3 מתאים ולא מתאים/מכובד ולא מכובד, לא תמיד עובד שחור-לבן ולכן בסעודות בחתונה ובשבע ברכות וכד' מקובל יותר שכל אחד אוכל לבד למניה ללא שהוא פורס אותה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
גם השו''ע שפסק כך לא מוכרח דכוונתו חובה.
מצוה היינו שכך צריך לנהוג, איני יודע אם חובה או לא, אך כך ראוי לעשות.
כמעיין המתגבר אמר:
אולי לא עושים כן כי לא יודעים כמה צריכים וחוששים שמא יזרק.
טענה זו שייכת גם על זמן הגמ' ואפ"ה לא חשו לזה, וה"ה בזמננו.
בזמנם היו משתמשים בחתיכות פת כבלחם שלם, אבל היום אנינא דעתייהו דאינשי וזורקים.
 
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד חיים אמר:
בברכות לט, ב אמרו ר"ז הוה בצע אכולא שירותא. וכתב רש"י פרוסה גדולה שיהיה די לו לכל הסעודה בשבת.
וכן נפסק בשולחן ערוך רעד, ב: מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה. 
וכמדו' שאין נוהגים כן, וצ"ע טעם הדבר.
כעת ראיתי בשו"ת בכרמי יהודא מהגר"י שפירא זצ"ל בתשובות או"ח סי' רנב שכתב בענין זה המדקדקין נוהגים כן.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד חיים אמר:
וכמדו' שאין נוהגים כן, וצ"ע טעם הדבר.
וראיתי כעת בתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך שליט"א ח"א סי' רנח שהעיר זאת שלא נזהרים לתת לכ"א מהסועדים פת שתספיק לכל הסעודה.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד חיים אמר:
וכמדו' שאין נוהגים כן, וצ"ע טעם הדבר.
ראיתי בפע"ח שער השבת פרק יז ותבצע בציעה שהוא כזית ותקחנה לך [ואגב המשיך שם ותבצע בציעה ב שהוא שיעור ביצה ותתננו לאשתך ששיעור הנתינה לאשתו יותר גדולה ממה שנותן לעצמו].
ולכאו' בשיעור כזית אין מספיק לכל הסעודה, וכן מבואר בשו"ע רצא, א ששיעור אכילת הסעודה לפחות בכביצה, וצ"ע.
 
חלק עליון תַחתִית