גם לי נראה שכוונתו של 'הרב הפקדתי' כדברי 'סבא', פה: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2548#p29775
ובאמת יתכן שהכנס לא מיועדים לצעירים שלא בנו את עצמם, אלא שלמי שעומד על דעתו, וגם לבו חפץ להבין את התורה וההלכה לאור המציאות הקיימת, המוסיפה קשר ושייכות לדברים.
ואכן כ"א נתקל בדרך לימודו, שכאשר הוא יעמול לצייר לעצמו דבר, אם בתורת המשכן וכליו ובגדי כהונה, אם במסכת כלים ושאר טהרות, ובעירובין ובמלאכות שבת ובעוד הרבה מקומות, הוא יגלה פתאום שחסרה לו הבנה ללא הבנת המציאות. והציור מחייבו להיות שלם לגמרי בהבנתו.
המדע והחקירה הארכיאולוגית הגלובלית, שלא פסחה כמובן על ארץ הקודש, מורכבת משני חלקים: הא' הממצא כמות שהוא ללא פרשנות. ב. הפרשנות באשר לממצא.
החלק השני הוא הבעייתי והוא אף המורכב. משום שתגליות נוספות שופכות אור זע"ז, כאשר אם הפרשנות במקורה מוטעית אזי גם ההיקש מוטעה.
לכן השימוש בארכאולוגיה לתבלין לתורה חייב לקבל כל פרשנות בביקורת ובזהירות רבה, אך ניתן ללמוד ממנה רבות, להבנת פסוקי התורה, ולהבנת ההלכה.
לא כל הפוסקים הלכו בגישה כזו, וגם פאר הדורות מרנא החזו"א לא התעסק בכגון דא, ואף ציין זאת במכתב לבעל צדקת הצדיק (וזאת אף שהיתה לו שייכות לשבע חכמות, בניגוד לגדולים אחרים שלא היתה להם כלל שייכות לזה, ומהם אין מביאים ראיה).
ואעפ"כ האמת היא אמת!
ולדוגמא: הסטייפלער בשש"ת מביא את דברי הגר"י מרצבך שחומות הר הבית מוכיחות את שיעור האמה הגדולה של החזו"א, ולא דבר של מה בכך הוא, כי הסטייפלער הכיר את דרך לימודו של החזו"א בפרט בעניני השיעורין (אף שהוא לא למד בדרכו של החזו"א).
דוגמא נוספת: הפרופסור מרדכי כסליו מופקד בבר אילן על אוצר הגלעינים שנמצאו במצדה. 4 או 5 גלעיני תמר נטעו שוב, א' בלבד הפך להיות דקל מזן לא מוכר כיום! אך זכרי, ולכן איננו מוציא פירות (לא נוטעים יותר, כי חשוב לשמור על הגלעינים). הגלעינים בגודל של גלעיני תמרים מצויים.
בפומפי שברומי/איטליה, שנחרבה כ-13 שנים אחר חרבן הבית בהתפרצות הר געש, נמצאו ביצים בגודל רגיל. לא שזה משנה את ההלכה, אבל פותח כר נרחב להבנת הנידון. ואגב, החזו"א מתייחס לדבר מעין זה, וכותב שחכמי הדור הם הקובעים מידת השיעורים.
כל המושבים שבכינוס האמור, נסובים לדעתי על הנקודות שהעליתי כאן, וזה מה שהופך אותו למעניין במיוחד.
ולא רק זאת, אלא משום שגאונים מפורסמים יציעו בהם את שיטתם בהקשר לדברים הנידונים. הגר"ש נדל שכנראה בא באופן מיוחד בשביל להציע מבט מאוד מענין בנושא התכלת, זה דבר שלדעתי אי אפשר להפסיד.
דברי הגר"ח ביניש גם ראויים לעיון, ובהחלט משמח לשמוע שהוא יטריח עצמו לתת שיעור.
לא כל צורב מתעניין בנושאי הכנס, אך מי שתכונת לבו קרובה לענין, לדעתי בודאי ימצא שם יום עיון עשיר מאוד.
ובאמת יתכן שהכנס לא מיועדים לצעירים שלא בנו את עצמם, אלא שלמי שעומד על דעתו, וגם לבו חפץ להבין את התורה וההלכה לאור המציאות הקיימת, המוסיפה קשר ושייכות לדברים.
ואכן כ"א נתקל בדרך לימודו, שכאשר הוא יעמול לצייר לעצמו דבר, אם בתורת המשכן וכליו ובגדי כהונה, אם במסכת כלים ושאר טהרות, ובעירובין ובמלאכות שבת ובעוד הרבה מקומות, הוא יגלה פתאום שחסרה לו הבנה ללא הבנת המציאות. והציור מחייבו להיות שלם לגמרי בהבנתו.
המדע והחקירה הארכיאולוגית הגלובלית, שלא פסחה כמובן על ארץ הקודש, מורכבת משני חלקים: הא' הממצא כמות שהוא ללא פרשנות. ב. הפרשנות באשר לממצא.
החלק השני הוא הבעייתי והוא אף המורכב. משום שתגליות נוספות שופכות אור זע"ז, כאשר אם הפרשנות במקורה מוטעית אזי גם ההיקש מוטעה.
לכן השימוש בארכאולוגיה לתבלין לתורה חייב לקבל כל פרשנות בביקורת ובזהירות רבה, אך ניתן ללמוד ממנה רבות, להבנת פסוקי התורה, ולהבנת ההלכה.
לא כל הפוסקים הלכו בגישה כזו, וגם פאר הדורות מרנא החזו"א לא התעסק בכגון דא, ואף ציין זאת במכתב לבעל צדקת הצדיק (וזאת אף שהיתה לו שייכות לשבע חכמות, בניגוד לגדולים אחרים שלא היתה להם כלל שייכות לזה, ומהם אין מביאים ראיה).
ואעפ"כ האמת היא אמת!
ולדוגמא: הסטייפלער בשש"ת מביא את דברי הגר"י מרצבך שחומות הר הבית מוכיחות את שיעור האמה הגדולה של החזו"א, ולא דבר של מה בכך הוא, כי הסטייפלער הכיר את דרך לימודו של החזו"א בפרט בעניני השיעורין (אף שהוא לא למד בדרכו של החזו"א).
דוגמא נוספת: הפרופסור מרדכי כסליו מופקד בבר אילן על אוצר הגלעינים שנמצאו במצדה. 4 או 5 גלעיני תמר נטעו שוב, א' בלבד הפך להיות דקל מזן לא מוכר כיום! אך זכרי, ולכן איננו מוציא פירות (לא נוטעים יותר, כי חשוב לשמור על הגלעינים). הגלעינים בגודל של גלעיני תמרים מצויים.
בפומפי שברומי/איטליה, שנחרבה כ-13 שנים אחר חרבן הבית בהתפרצות הר געש, נמצאו ביצים בגודל רגיל. לא שזה משנה את ההלכה, אבל פותח כר נרחב להבנת הנידון. ואגב, החזו"א מתייחס לדבר מעין זה, וכותב שחכמי הדור הם הקובעים מידת השיעורים.
כל המושבים שבכינוס האמור, נסובים לדעתי על הנקודות שהעליתי כאן, וזה מה שהופך אותו למעניין במיוחד.
ולא רק זאת, אלא משום שגאונים מפורסמים יציעו בהם את שיטתם בהקשר לדברים הנידונים. הגר"ש נדל שכנראה בא באופן מיוחד בשביל להציע מבט מאוד מענין בנושא התכלת, זה דבר שלדעתי אי אפשר להפסיד.
דברי הגר"ח ביניש גם ראויים לעיון, ובהחלט משמח לשמוע שהוא יטריח עצמו לתת שיעור.
לא כל צורב מתעניין בנושאי הכנס, אך מי שתכונת לבו קרובה לענין, לדעתי בודאי ימצא שם יום עיון עשיר מאוד.