בעל אוצר אמר:
כולם מכירים את דברי הרמב"ם פ"א מתעניות ה"ג, ואם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם וכו' הרי זו דרך אכזריות וכו'
וזה המקור להתעוררות לתשובה אחרי צרות ואסונות.
ואמנם יש רמב"ם נוסף בפרק ב' הי"ב שם שכתב על על צרות מתענין ומריעין וכתב על המפולת דווקא שנפלו כתלים בריאים שלא עמדו על גב הנהר.
והיינו שעל נפילת כתלים אלו מותר לומר שזהו מנהג העולם ואין זה דרך אכזריות. ואין הקב"ה רוצה שנתעורר לתשובה. אלא כך הוא הדרך שכתלים רעועים נופלים לפעמים.
ויעויין בש"ס תענית דשמואל ורב לא חלפו על פני כותל רעועו אפילו שכבר 12 שנה עמד ולא נפל ולא סמכו על זה שעד עכשיו לא נפל.
המציאה של הרמב"ם יפה מאוד.
אבל לכאורה אינה ענין לכאן.
מדברי הכותב נראה כי כאן מדובר בכותל רעוע או שעמדו על שפת הנהר ועל כן אין מריעין ע"ז.
וכמדו' שטענה זו מתבססת על 1. אורח החיים הבטיחותי היום 2. אוירה תקשורתית המחפשת אשמים
ואבאר את דברי.
1. אנחנו רגילים היום שהכל בטיחותי. בכל בית יש ממ"ד ובכל חשמל יש הארקה ופחת, וכל צינור שעובר יש לו כללים היכן הוא אמור לעבור, ובכל מוצר הקטן ביותר יש תו תקן וכו' וכו', ועאכו"כ במקומות ציבוריים שישנם כללים עד אין סוף.
אין ספק שהכותל
הבריא של תקופת הרמב"ם, הנמצא הרחק משפת הנהר. אינו עומד בתו תקן של מידה נכשלת בימינו. והרמב"ם היה מריע ומתענה על כותל כזה שנפל. ואם בימינו יפול כזה כותל תכף יגידו 'הכתובת הייתה על הקיר' וכו' וכו'. במילים אחרות הרמב"ם מדבר על מציאות הקרובה לנזק הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים במושגים המצויים.
גם במירון, כולם אומרים נוסחאות כאלו שהכתובת הייתה על הקיר וכו'. אבל המציאות שאף אחד לא מנע את עצמו מללכת למירון במקומות כאלו. וגם אלו שנמנעו בדר"כ הוא מחמת שבטבעם אינם מסוגלים לדחוף ולהדחף, אך לא מחמת פחד. ואם יש כאלו הם בודדים ממש ביחס לאלפי אלפים שעברו שם ללא חשש, אם אכן זה 'ענין של זמן' עד שקורה דבר כזה, בדומה לכותל רעוע, אף אחד לא היה עובר שם מלבד בודדים.
וע"כ צ"ל, שההתראות שהתריאו קודם וכו', זה לפי עולם המושגים הבטיחותי שיש היום. ולולי האסון שקרה הלא גם אני ואתה היינו הולכים שם במקומות כאלו במידת הצורך
2. התקשורת תפקידה למצוא אשמים, גם בשביל למצוא אשמים, וגם כי לכל אחד ובפרט למי שאינו מאמין לצערינו, קשה לקבל שקרה אסון ולא היה ניתן למנוע אותו. במילים אחרות יש משהוא יותר חזק מאיתנו. אנו תמיד נוטים למצוא אשמים בכדי להרגיע את עצמנו שלנו זה לא יקרה, אם 45 איש היו מתים במיתת נשיקה בבוקרו של יום בלי הודעה מוקדמת. הלב שלנו היה מתפלץ מפחד. מי יודע מי הקרבן הבא. אבל כשיש מישהוא שאשם. אז יש לנו תירוץ שלנו זה לא יקרה כי אנחנו לא ...
אם אכן כל חשש וספק כבר בכלל הכתובת הייתה על הקיר והרי הוא בכלל כותל רעוע. שים עיניך סביבך ותחשוב על כל מיני מקומות שעלול חלילה לקרות בהם אסון [שלא יקרה חלילה] ותחשוב האם כשהאסון יקרה לא יגידו שהדברים היו יודעים והכתובת הייתה על הקיר ויש כאן רשלנות וכו'. וזה ברור שע"פ התורה לא כל הוספת בטיחות נקראת רשלנות וכו'
בכל אופן יש"כ על מציאת דברי הרמב"ם