הרמב"ם שהמעוררים\המתריעים שכחו

בעל אוצר

משתמש ותיק
כולם מכירים את דברי הרמב"ם פ"א מתעניות ה"ג, ואם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם וכו' הרי זו דרך אכזריות וכו'
וזה המקור להתעוררות לתשובה אחרי צרות ואסונות.
ואמנם יש רמב"ם נוסף בפרק ב' הי"ב שם שכתב על על צרות מתענין ומריעין וכתב על המפולת דווקא שנפלו כתלים בריאים שלא עמדו על גב הנהר.
והיינו שעל נפילת כתלים אלו מותר לומר שזהו מנהג העולם ואין זה דרך אכזריות. ואין הקב"ה רוצה שנתעורר לתשובה. אלא כך הוא הדרך שכתלים רעועים נופלים לפעמים.
ויעויין בש"ס תענית דשמואל ורב לא חלפו על פני כותל רעועו אפילו שכבר 12 שנה עמד ולא נפל ולא סמכו על זה שעד עכשיו לא נפל.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
בעל אוצר אמר:
כולם מכירים את דברי הרמב"ם פ"א מתעניות ה"ג, ואם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם וכו' הרי זו דרך אכזריות וכו'
וזה המקור להתעוררות לתשובה אחרי צרות ואסונות.
ואמנם יש רמב"ם נוסף בפרק ב' הי"ב שם שכתב על על צרות מתענין ומריעין וכתב על המפולת דווקא שנפלו כתלים בריאים שלא עמדו על גב הנהר.
והיינו שעל נפילת כתלים אלו מותר לומר שזהו מנהג העולם ואין זה דרך אכזריות. ואין הקב"ה רוצה שנתעורר לתשובה. אלא כך הוא הדרך שכתלים רעועים נופלים לפעמים.
ויעויין בש"ס תענית דשמואל ורב לא חלפו על פני כותל רעועו אפילו שכבר 12 שנה עמד ולא נפל ולא סמכו על זה שעד עכשיו לא נפל.
האם כוונת הגמרא שאם ראויות ליפול אין צריך להתעורר ולחזור בתשובה?!
אלא שאם ראויות ליפול אין מתענין משום שאין סיבה לחשוש על שאר הכתלים שיפלו, ואין כאן מכה. ואין מתענין ומתריעין על לשעבר רק על מכאן ולהבא.
אבל ודאי לומר שהוא דרך מקרה הרי זה מידת אכזריות גם בראויות ליפול.
וכל זה פשוט למבין.
 
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
האם כוונת הגמרא שאם ראויות ליפול אין צריך להתעורר ולחזור בתשובה?!
אלא שאם ראויות ליפול אין מתענין משום שאין סיבה לחשוש על שאר הכתלים שיפלו, ואין כאן מכה. ואין מתענין ומתריעין על לשעבר רק על מכאן ולהבא.
אבל ודאי לומר שהוא דרך מקרה הרי זה מידת אכזריות גם בראויות ליפול.
וכל זה פשוט למבין.
מרוב שזה פשוט לא הבנתי
הרמב"ם מאריך שם שזה מדרכי התשובה והיינו להבין שהצרה היא עונש על המעשים הרעים.
ועל זה כותה הרמב"ם שבכותל רעועו א"צ להריע והיינו שלא צריך לעשות את הדרך תשובה של להריע.
ומבואר שכותל רעועו שנופל והורג אינו בא כעונש על חטא.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בעל אוצר אמר:
כולם מכירים את דברי הרמב"ם פ"א מתעניות ה"ג, ואם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם וכו' הרי זו דרך אכזריות וכו'
וזה המקור להתעוררות לתשובה אחרי צרות ואסונות.
ואמנם יש רמב"ם נוסף בפרק ב' הי"ב שם שכתב על על צרות מתענין ומריעין וכתב על המפולת דווקא שנפלו כתלים בריאים שלא עמדו על גב הנהר.
והיינו שעל נפילת כתלים אלו מותר לומר שזהו מנהג העולם ואין זה דרך אכזריות. ואין הקב"ה רוצה שנתעורר לתשובה. אלא כך הוא הדרך שכתלים רעועים נופלים לפעמים.
ויעויין בש"ס תענית דשמואל ורב לא חלפו על פני כותל רעועו אפילו שכבר 12 שנה עמד ולא נפל ולא סמכו על זה שעד עכשיו לא נפל.
האם כוונת הגמרא שאם ראויות ליפול אין צריך להתעורר ולחזור בתשובה?!
אלא שאם ראויות ליפול אין מתענין משום שאין סיבה לחשוש על שאר הכתלים שיפלו, ואין כאן מכה. ואין מתענין ומתריעין על לשעבר רק על מכאן ולהבא.
אבל ודאי לומר שהוא דרך מקרה הרי זה מידת אכזריות גם בראויות ליפול.
וכל זה פשוט למבין.
 

אינו ברור לי שהוא כדברי מר, שהרי בגמרא הוזכרה עוד מידה והיא צעקה (עי' דף יד.),
ולכאורה במקום שלא הוזכר בגמרא שצריך לצעוק היינו דאפילו הא לא בעי לפי שהוא מדרך טבע,
וכדברי פותח האשכול.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בעל אוצר אמר:
דרומאי אמר:
האם כוונת הגמרא שאם ראויות ליפול אין צריך להתעורר ולחזור בתשובה?!
אלא שאם ראויות ליפול אין מתענין משום שאין סיבה לחשוש על שאר הכתלים שיפלו, ואין כאן מכה. ואין מתענין ומתריעין על לשעבר רק על מכאן ולהבא.
אבל ודאי לומר שהוא דרך מקרה הרי זה מידת אכזריות גם בראויות ליפול.
וכל זה פשוט למבין.
מרוב שזה פשוט לא הבנתי
הרמב"ם מאריך שם שזה מדרכי התשובה והיינו להבין שהצרה היא עונש על המעשים הרעים.
ועל זה כותה הרמב"ם שבכותל רעועו א"צ להריע והיינו שלא צריך לעשות את הדרך תשובה של להריע.
ומבואר שכותל רעועו שנופל והורג אינו בא כעונש על חטא.
ודאי שלענין זה שצריך להבין שהרעה שאירעה היא עונש על המעשים הרעים אין חילוק בין כותל שראוי ליפול לזה שין ראוי ליפול. אלא שעל צרה שחלפה כבר אין מתענין ואין מריעין, דדין זה לא נאמר אלא כשהצרה עדיין נמצאת. וכמו בירדו גשמים שפוסקים תעניתן. ולכן אם נפלו כתלים הראויים ליפול אין כאן צרה של 'מפולת' שצריך להתפלל עליה שתעבור, שהרי אין כאן מצב שהכתלים נופלים. אבל ודאי גם הכותל שראוי ליפול שנפל הוא עונש על המעשים הרעים.
 
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ודאי שלענין זה שצריך להבין שהרעה שאירעה היא עונש על המעשים הרעים אין חילוק בין כותל שראוי ליפול לזה שין ראוי ליפול. אלא שעל צרה שחלפה כבר אין מתענין ואין מריעין, דדין זה לא נאמר אלא כשהצרה עדיין נמצאת. וכמו בירדו גשמים שפוסקים תעניתן. ולכן אם נפלו כתלים הראויים ליפול אין כאן צרה של 'מפולת' שצריך להתפלל עליה שתעבור, שהרי אין כאן מצב שהכתלים נופלים. אבל ודאי גם הכותל שראוי ליפול שנפל הוא עונש על המעשים הרעים.
למה לא לחשוש שיפלו עוד כתלים רעועים?
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
הגמרא אומרת שמי שעובר תחת כותל רעוע חשש שאין עושים לו נס ואם עושים מנכים לו מזכויותיו
מפורש בגמ' שנפילת הכותל על האדם היא חשבון מדויק לפי מעשיו
שנית הפלא המענין שכל המבינים שמירון זה כותל רעוע בדיוק לא היו שם באיזור וגם אף אחד מהמארגנים שם לא חשב כך רק כמה מבינים זה פלא מענין...
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
בעל אוצר אמר:
כולם מכירים את דברי הרמב"ם פ"א מתעניות ה"ג, ואם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם וכו' הרי זו דרך אכזריות וכו'
וזה המקור להתעוררות לתשובה אחרי צרות ואסונות.
ואמנם יש רמב"ם נוסף בפרק ב' הי"ב שם שכתב על על צרות מתענין ומריעין וכתב על המפולת דווקא שנפלו כתלים בריאים שלא עמדו על גב הנהר.
והיינו שעל נפילת כתלים אלו מותר לומר שזהו מנהג העולם ואין זה דרך אכזריות. ואין הקב"ה רוצה שנתעורר לתשובה. אלא כך הוא הדרך שכתלים רעועים נופלים לפעמים.
ויעויין בש"ס תענית דשמואל ורב לא חלפו על פני כותל רעועו אפילו שכבר 12 שנה עמד ולא נפל ולא סמכו על זה שעד עכשיו לא נפל.
האם כוונת הגמרא שאם ראויות ליפול אין צריך להתעורר ולחזור בתשובה?!
אלא שאם ראויות ליפול אין מתענין משום שאין סיבה לחשוש על שאר הכתלים שיפלו, ואין כאן מכה. ואין מתענין ומתריעין על לשעבר רק על מכאן ולהבא.
אבל ודאי לומר שהוא דרך מקרה הרי זה מידת אכזריות גם בראויות ליפול.
וכל זה פשוט למבין.

אינו ברור לי שהוא כדברי מר, שהרי בגמרא הוזכרה עוד מידה והיא צעקה (עי' דף יד.),
ולכאורה במקום שלא הוזכר בגמרא שצריך לצעוק היינו דאפילו הא לא בעי לפי שהוא מדרך טבע,
וכדברי פותח האשכול.
גם צעקה מיירי לענין להבא כדאיתא התם חיכוך חגב זבוב וצרעה וכו', אבל כאן אנו דנין אם להתעורר בתשובה, ואטו מי גרע מרב הונא דתקיפו ליה ד' מאה דנא דחמרא בברכות דף ה'?!
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
האם כוונת הגמרא שאם ראויות ליפול אין צריך להתעורר ולחזור בתשובה?!
אלא שאם ראויות ליפול אין מתענין משום שאין סיבה לחשוש על שאר הכתלים שיפלו, ואין כאן מכה. ואין מתענין ומתריעין על לשעבר רק על מכאן ולהבא.
אבל ודאי לומר שהוא דרך מקרה הרי זה מידת אכזריות גם בראויות ליפול.
וכל זה פשוט למבין.

אינו ברור לי שהוא כדברי מר, שהרי בגמרא הוזכרה עוד מידה והיא צעקה (עי' דף יד.),
ולכאורה במקום שלא הוזכר בגמרא שצריך לצעוק היינו דאפילו הא לא בעי לפי שהוא מדרך טבע,
וכדברי פותח האשכול.
גם צעקה מיירי לענין להבא כדאיתא התם חיכוך חגב זבוב וצרעה וכו', אבל כאן אנו דנין אם להתעורר בתשובה, ואטו מי גרע מרב הונא דתקיפו ליה ד' מאה דנא דחמרא בברכות דף ה'?!
 

ארבע חביות יין שמחמיצות הן דבר שאינו מצוי כלל, ואיני יודע מה ראית להביא משם לנידון דידן (מה דומה לכתלים רעועים שעשויים ליפול?).
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
אינו ברור לי שהוא כדברי מר, שהרי בגמרא הוזכרה עוד מידה והיא צעקה (עי' דף יד.),
ולכאורה במקום שלא הוזכר בגמרא שצריך לצעוק היינו דאפילו הא לא בעי לפי שהוא מדרך טבע,
וכדברי פותח האשכול.
גם צעקה מיירי לענין להבא כדאיתא התם חיכוך חגב זבוב וצרעה וכו', אבל כאן אנו דנין אם להתעורר בתשובה, ואטו מי גרע מרב הונא דתקיפו ליה ד' מאה דנא דחמרא בברכות דף ה'?!

ארבע חביות יין שמחמיצות הן דבר שאינו מצוי כלל, ואיני יודע מה ראית להביא משם לנידון דידן (מה דומה לכתלים רעועים שעשויים ליפול?).
הראיה היא שגם דבר שקורה באופן טבעי צריך לעורר אותנו. הרי בודאי היין לא החמיץ דרך נס, אלא היתה לו סיבה טבעית, ובכל אופן צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה. וכ"ש בציבור.
 
 

אוזנים לתורה

משתמש רגיל
לא מובן מה עלה בדעת פותח הנושא האם יש דבר שקורה בעולם והיהודי פטור מלהתבונן למה זה קרה
כשהיה שיטפון האמריקה החח בראדין דיבר שיחה מיוחדת מה זה צריך לעורר את בחורי הישיבה
צריך לתת את הדעת על הפסוק בפרשה הקודמת את תלכו עמי קרי
פתיחת הנושא היא תרגום הפסוק לשפה המדוברת
ה' ירחם
 

חימקו

משתמש ותיק
אוזנים לתורה אמר:
לא מובן מה עלה בדעת פותח הנושא האם יש דבר שקורה בעולם והיהודי פטור מלהתבונן למה זה קרה
כשהיה שיטפון האמריקה החח בראדין דיבר שיחה מיוחדת מה זה צריך לעורר את בחורי הישיבה
צריך לתת את הדעת על הפסוק בפרשה הקודמת את תלכו עמי קרי
פתיחת הנושא היא תרגום הפסוק לשפה המדוברת
ה' ירחם

שיטפון באמריקה בידי שמים
כותל רעוע בידי אדם
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אוזנים לתורה אמר:
לא מובן מה עלה בדעת פותח הנושא האם יש דבר שקורה בעולם והיהודי פטור מלהתבונן למה זה קרה
כשהיה שיטפון האמריקה החח בראדין דיבר שיחה מיוחדת מה זה צריך לעורר את בחורי הישיבה
צריך לתת את הדעת על הפסוק בפרשה הקודמת את תלכו עמי קרי
פתיחת הנושא היא תרגום הפסוק לשפה המדוברת
ה' ירחם
כנראה שלא קראת את הדברים
שיטפון באמריקה בהחלט מרמז וצריך לשוב בתשובה
אבל כתלים רעועים שנופלים ונהרגים אנשים לא מרמזים על כלום וכדברי הרמב"ם שנפסקו גם בשו"ע סי' תקע"ו
 

חימקו

משתמש ותיק
יש להוסיף מהשו"ע (תקעו ס' ז)
'בתים הבנויים במדברות וכו...שאלו בני אדם שסכנו בעצמם ובאו למקום החיות'
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
גם צעקה מיירי לענין להבא כדאיתא התם חיכוך חגב זבוב וצרעה וכו', אבל כאן אנו דנין אם להתעורר בתשובה, ואטו מי גרע מרב הונא דתקיפו ליה ד' מאה דנא דחמרא בברכות דף ה'?!

ארבע חביות יין שמחמיצות הן דבר שאינו מצוי כלל, ואיני יודע מה ראית להביא משם לנידון דידן (מה דומה לכתלים רעועים שעשויים ליפול?).
הראיה היא שגם דבר שקורה באופן טבעי צריך לעורר אותנו. הרי בודאי היין לא החמיץ דרך נס, אלא היתה לו סיבה טבעית, ובכל אופן צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה. וכ"ש בציבור.

גם אם היין החמיץ בצורה טבעית מ"מ אין זה טבעי שארבע מאות חביות יחמיצו וע"כ זה צריך לעורר לתשובה,
הגע עצמך אם היו מחמיצות רק שתי חביות גם חכמים היו עולים לר"ה לעוררו בתשובה או שדווקא בגלל שהיו ארבע מאות?
אותו הדבר בכתלים רעועים זה כמו שתי חביות שדברים שבכל יום שמחמיצות או שהכותל נופל ואינו בא לעורר לתשובה.
והדברים פשוטים.
 

אוזנים לתורה

משתמש רגיל
הפתיח של הנושא נראה כתרגום   לשפה המדוברת ,של הפסוק  " אם תלכו עמי קרי "  הנאמרבפרשת בחוקותי החפץ חיים אמר שיחה מיוחדת בישיבה בזמן שבאמריקה נהר עלה על גדותיו והציף את היבשה 
ידוע מאמר מרן הגרי"ז על יונה שאמר בשלי הסער הגדול הזה 
אין ספק שזו חובתו של כל יהודי בשעה קשה זו 
ולא לנסות לקרר את ההתעוררות 
ה' ירחם
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
בעל אוצר אמר:
כולם מכירים את דברי הרמב"ם פ"א מתעניות ה"ג, ואם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם וכו' הרי זו דרך אכזריות וכו'
וזה המקור להתעוררות לתשובה אחרי צרות ואסונות.
ואמנם יש רמב"ם נוסף בפרק ב' הי"ב שם שכתב על על צרות מתענין ומריעין וכתב על המפולת דווקא שנפלו כתלים בריאים שלא עמדו על גב הנהר.
והיינו שעל נפילת כתלים אלו מותר לומר שזהו מנהג העולם ואין זה דרך אכזריות. ואין הקב"ה רוצה שנתעורר לתשובה. אלא כך הוא הדרך שכתלים רעועים נופלים לפעמים.
ויעויין בש"ס תענית דשמואל ורב לא חלפו על פני כותל רעועו אפילו שכבר 12 שנה עמד ולא נפל ולא סמכו על זה שעד עכשיו לא נפל.
המציאה של הרמב"ם יפה מאוד.
אבל לכאורה אינה ענין לכאן.
מדברי הכותב נראה כי כאן מדובר בכותל רעוע או שעמדו על שפת הנהר ועל כן אין מריעין ע"ז.
וכמדו' שטענה זו מתבססת על 1. אורח החיים הבטיחותי היום 2. אוירה תקשורתית המחפשת אשמים
ואבאר את דברי.
1. אנחנו רגילים היום שהכל בטיחותי. בכל בית יש ממ"ד ובכל חשמל יש הארקה ופחת, וכל צינור שעובר יש לו כללים היכן הוא אמור לעבור, ובכל מוצר הקטן ביותר יש תו תקן וכו' וכו', ועאכו"כ במקומות ציבוריים שישנם כללים עד אין סוף.
אין ספק שהכותל הבריא של תקופת הרמב"ם, הנמצא הרחק משפת הנהר. אינו עומד בתו תקן של מידה נכשלת בימינו. והרמב"ם היה מריע ומתענה על כותל כזה שנפל. ואם בימינו יפול כזה כותל תכף יגידו 'הכתובת הייתה על הקיר' וכו' וכו'. במילים אחרות הרמב"ם מדבר על מציאות הקרובה לנזק הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים במושגים המצויים.
גם במירון, כולם אומרים נוסחאות כאלו שהכתובת הייתה על הקיר וכו'. אבל המציאות שאף אחד לא מנע את עצמו מללכת למירון במקומות כאלו. וגם אלו שנמנעו בדר"כ הוא מחמת שבטבעם אינם מסוגלים לדחוף ולהדחף, אך לא מחמת פחד. ואם יש כאלו הם בודדים ממש ביחס לאלפי אלפים שעברו שם ללא חשש, אם אכן זה 'ענין של זמן' עד שקורה דבר כזה, בדומה לכותל רעוע, אף אחד לא היה עובר שם מלבד בודדים.
וע"כ צ"ל, שההתראות שהתריאו קודם וכו', זה לפי עולם המושגים הבטיחותי שיש היום. ולולי האסון שקרה הלא גם אני ואתה היינו הולכים שם במקומות כאלו במידת הצורך
2. התקשורת תפקידה למצוא אשמים, גם בשביל למצוא אשמים, וגם כי לכל אחד ובפרט למי שאינו מאמין לצערינו, קשה לקבל שקרה אסון ולא היה ניתן למנוע אותו. במילים אחרות יש משהוא יותר חזק מאיתנו. אנו תמיד נוטים למצוא אשמים בכדי להרגיע את עצמנו שלנו זה לא יקרה, אם 45 איש היו מתים במיתת נשיקה בבוקרו של יום בלי הודעה מוקדמת. הלב שלנו היה מתפלץ מפחד. מי יודע מי הקרבן הבא. אבל כשיש מישהוא שאשם. אז יש לנו תירוץ שלנו זה לא יקרה כי אנחנו לא ...
אם אכן כל חשש וספק כבר בכלל הכתובת הייתה על הקיר והרי הוא בכלל כותל רעוע. שים עיניך סביבך ותחשוב על כל מיני מקומות שעלול חלילה לקרות בהם אסון [שלא יקרה חלילה] ותחשוב האם כשהאסון יקרה לא יגידו שהדברים היו יודעים והכתובת הייתה על הקיר ויש כאן רשלנות וכו'. וזה ברור שע"פ התורה לא כל הוספת בטיחות נקראת רשלנות וכו'
בכל אופן יש"כ על מציאת דברי הרמב"ם
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
גם במקרה של יונה שגילה לגויים והוכיח להם שבשלו הסער הגדול הזה - הם התעוררו לתשובה כמ"ש שם... וידרו נדרים...

בואו נלמד מה'נינווהניקים'...
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
מכיון שאני רואה שמשייכים כל מי שכותב באשכול זה לנושא של חיזוק מאסון מירון,
הריני מוסר מודעה שכל מה שכתבתי באשכול זה
אינו קשור בשום צורה לאסון מירון ולחיזוק שצריך כל אחד לקחת לעצמו מהאסון הן בבין אדם למקום והן בבין אדם לחבירו,
אלא אך ורק בשאלה ההשקפתית האם ישנם דברים שאפשר לומר שהם כדרך הטבע ולא באו לעורר את האדם
ומה עולה מסוגיה דגמרא וכו' בענין זה, הא ותו לא.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
ארבע חביות יין שמחמיצות הן דבר שאינו מצוי כלל, ואיני יודע מה ראית להביא משם לנידון דידן (מה דומה לכתלים רעועים שעשויים ליפול?).
הראיה היא שגם דבר שקורה באופן טבעי צריך לעורר אותנו. הרי בודאי היין לא החמיץ דרך נס, אלא היתה לו סיבה טבעית, ובכל אופן צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה. וכ"ש בציבור.

גם אם היין החמיץ בצורה טבעית מ"מ אין זה טבעי שארבע מאות חביות יחמיצו וע"כ זה צריך לעורר לתשובה,
הגע עצמך אם היו מחמיצות רק שתי חביות גם חכמים היו עולים לר"ה לעוררו בתשובה או שדווקא בגלל שהיו ארבע מאות?
אותו הדבר בכתלים רעועים זה כמו שתי חביות שדברים שבכל יום שמחמיצות או שהכותל נופל ואינו בא לעורר לתשובה.
והדברים פשוטים.
מה לא טבעי שארבע מאות חביות החמיצו? וכי הם החמיצו דרך פלא או נס? הלא החמיצו בדרך הטבע, על ידי החידק הגורם להחמצה. 
אלא שכשהנזק הוא כה גדול, על כרחך הכוונה לעורר בתשובה.
וכ"ש בנהרגו מ"ה נפשות רח"ל, שאף שודאי היו סיבות טבעיות למיתה ואף אחד לא מת בדרך נס, אך הקב"ה הוא מסובב הסיבות, והוא סובב את זה כדי לעוררנו על מעשינו הרעים.
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
הראיה היא שגם דבר שקורה באופן טבעי צריך לעורר אותנו. הרי בודאי היין לא החמיץ דרך נס, אלא היתה לו סיבה טבעית, ובכל אופן צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה. וכ"ש בציבור.

גם אם היין החמיץ בצורה טבעית מ"מ אין זה טבעי שארבע מאות חביות יחמיצו וע"כ זה צריך לעורר לתשובה,
הגע עצמך אם היו מחמיצות רק שתי חביות גם חכמים היו עולים לר"ה לעוררו בתשובה או שדווקא בגלל שהיו ארבע מאות?
אותו הדבר בכתלים רעועים זה כמו שתי חביות שדברים שבכל יום שמחמיצות או שהכותל נופל ואינו בא לעורר לתשובה.
והדברים פשוטים.
מה לא טבעי שארבע מאות חביות החמיצו? וכי הם החמיצו דרך פלא או נס? הלא החמיצו בדרך הטבע, על ידי החידק הגורם להחמצה. 
אלא שכשהנזק הוא כה גדול, על כרחך הכוונה לעורר בתשובה.
וכ"ש בנהרגו מ"ה נפשות רח"ל, שאף שודאי היו סיבות טבעיות למיתה ואף אחד לא מת בדרך נס, אך הקב"ה הוא מסובב הסיבות, והוא סובב את זה כדי לעוררנו על מעשינו הרעים.
 

גם אם הן החמיצו באותה צורה שמחמיצה חבית אחת,
ודאי שאין זה דרך הטבע שמחמיצות בבת אחת ארבע מאות חביות,
ובמילים אחרות אף שסיבת ההחמצה הייתה טבעית מ"מ זה שקורה דבר כזה בבת אחת הוא אינו טבעי!
ומתוך דבריך עצמם משתמע שאם היו מחמיצות רק שתי חביות וכדו' גם אתה מסכים עמי שלא היה בזה התעוררות לתשובה,
ועל זה כתב פותח האשכול שכן הוא בכותל רעוע כמוכח למעיין בגמרא,
ודבר זה פשוט לכל בר דעת.

לגבי מירון, חבל שמר לא קרא את הודעתי מאתמול שכל מה שכתבתי באשכול זה אינו נוגע למירון
בשום צורה ואופן, לא באתי אלא לדון על הנידון ההשקפתי האם יש דברים שקורים בעולם בדרך הטבע
ולא באו לעורר אותנו לתשובה,
ע"ז הביא פותח האשכול ראייה מכתלים רעועים, ולענ"ד דבריו נכונים
וכמו"כ אין קשר בין נידון זה להא דרב הונא וכמו שביארתי בהרחבה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
לגבי מירון, חבל שמר לא קרא את הודעתי מאתמול שכל מה שכתבתי באשכול זה אינו נוגע למירון
בשום צורה ואופן, לא באתי אלא לדון על הנידון ההשקפתי האם יש דברים שקורים בעולם בדרך הטבע
ולא באו לעורר אותנו לתשובה,
ע"ז הביא פותח האשכול ראייה מכתלים רעועים, ולענ"ד דבריו נכונים
וכמו"כ אין קשר בין נידון זה להא דרב הונא וכמו שביארתי בהרחבה.
איך לא נוגע, הרי אם היו כאן 'כתלים רעועים' לדברי פותח האשכול אין להתעורר מזה כלל לתשובה, חלילה וחס.

 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
לגבי מירון, חבל שמר לא קרא את הודעתי מאתמול שכל מה שכתבתי באשכול זה אינו נוגע למירון
בשום צורה ואופן, לא באתי אלא לדון על הנידון ההשקפתי האם יש דברים שקורים בעולם בדרך הטבע
ולא באו לעורר אותנו לתשובה,
ע"ז הביא פותח האשכול ראייה מכתלים רעועים, ולענ"ד דבריו נכונים
וכמו"כ אין קשר בין נידון זה להא דרב הונא וכמו שביארתי בהרחבה.
איך לא נוגע, הרי אם היו כאן 'כתלים רעועים' לדברי פותח האשכול אין להתעורר מזה כלל לתשובה, חלילה וחס.

 
לא הבנתי קוראים לי בעל אוצר??

שמי בפורום הוא יהודי רציני, וכיהודי רציני הבהרתי שדיברתי על סוגיית הגמרא האם כתלים רעועים
שנפלו הם סימן משמיים להתעורר בתשובה או שיש דברים הקורים כדרך הטבע.
ולכן הבהרתי שאין התייחסות בדברי למירון, האם מירון מוגדרת כתלים רעועים או לא תתווכח עם הרב בעל אוצר לא איתי,
אם אתה רוצה לדון איתי בקשר לסוגיית הגמרא בתענית אתה מוזמן בכבוד,
רק שאת ענין רב הונא דמסכת ברכות אפשר להוריד כי דיברנו עליו די.
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
פותח הנושא
@יהודי רציני @דרומאי @חימקו @אוזנים לתורה 
דיברתי עם ת"ח גדול בענין האשכול. והריני חוזר בי מדברי באשכול זה בהקשר למירון.
טענתו של אותו ת"ח היא שכתוב בגמ' שכל שדשו ביה רבים שומר פתאים ה'. ואם רבים לא חששו לכותל רעוע יש שמירה מיוחדת של ה' שהכותל לא יפול.
ולפי"ז במירון שרבים לא חששו, אין זה ככותל רעוע.
וכן הוא הדין בקרלין.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
א.יש כמה זויות לאסון במירון, הסכמתי לדבריך היתה הסכמה לאחת הזוויות.

ב. מה שכתבת שרבים לא חששו וכו.. זה מפני שאנשים סומכים על האחראים שהמקום מסודר ביטחונית, למשל שאני הולך עם ילדי לגינה, ברור לי שהנדנדה בטיחותית.
אלה שהלכו למירון, ברור לי שלא העלו על דעתם שהמקום לא בטוח.
ולכן לא דומה לדשו ביה רבים שנאמר על דברים שאנשים יודעים שיש בהם סיכון מסוים ובכל אופן עושים, פה זה לא היה כך.
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
ב. מה שכתבת שרבים לא חששו וכו.. זה מפני שאנשים סומכים על האחראים שהמקום מסודר ביטחונית, למשל שאני הולך עם ילדי לגינה, ברור לי שהנדנדה בטיחותית.
אלה שהלכו למירון, ברור לי שלא העלו על דעתם שהמקום לא בטוח.
ולכן לא דומה לדשו ביה רבים שנאמר על דברים שאנשים יודעים שיש בהם סיכון מסוים ובכל אופן עושים, פה זה לא היה כך.
אשמח אם תביא מקור לדבריך שבכה"ג אין שומר פתאים ה'
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
במחילה
אני רואה שהנידון הזה עדיין קיים
אז נא לפתוח את הרמב"ם
ברמב"ם כתוב הלכה ראשונה דין דאורייתא חובת תפילה על כל צרה ועל זה כתב שזה חיוב לומר שבגלל מעשינו הרעים הוא
אחר הלכה זו מביא מצוה דרבנן לצום ולהריע כאשר יש מכה שמהלכת
ואחד הדוגמאות זה כתלים רעועים
דין זה הוא רק על מכה שנמשכת כמו שמבואר ברמב"ם שעל פעם אחת לא צמים
ועל זה כתב הרמב"ם שכותל שנפל בצורה טבעית אין דין לצום ולהריע
כי הדין לצום הוא רק במכה שנמשכת שרואים שיש גזירה שלא נפסקת ולכן אם זה טבעי אז אין כאן מכה שנמשכת אלא מקרה מסוים
וכל זה לא קשור כי הוא זה למצו"ע דאורייתא לזעוק ולשוב בתשובה על כל צרה שלא תבוא על הציבור
ממילא כל הנידון כאן טעות ביסודו
 

חימקו

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
במחילה
אני רואה שהנידון הזה עדיין קיים
אז נא לפתוח את הרמב"ם
ברמב"ם כתוב הלכה ראשונה דין דאורייתא חובת תפילה על כל צרה ועל זה כתב שזה חיוב לומר שבגלל מעשינו הרעים הוא
אחר הלכה זו מביא מצוה דרבנן לצום ולהריע כאשר יש מכה שמהלכת
ואחד הדוגמאות זה כתלים רעועים
דין זה הוא רק על מכה שנמשכת כמו שמבואר ברמב"ם שעל פעם אחת לא צמים
ועל זה כתב הרמב"ם שכותל שנפל בצורה טבעית אין דין לצום ולהריע
כי הדין לצום הוא רק במכה שנמשכת שרואים שיש גזירה שלא נפסקת ולכן אם זה טבעי אז אין כאן מכה שנמשכת אלא מקרה מסוים
וכל זה לא קשור כי הוא זה למצו"ע דאורייתא לזעוק ולשוב בתשובה על כל צרה שלא תבוא על הציבור
ממילא כל הנידון כאן טעות ביסודו

מהשו"ע (תקעו ס' ז)
'בתים הבנויים במדברות וכו...שאלו בני אדם שסכנו בעצמם ובאו למקום החיות'
 
חלק עליון תַחתִית