קרית שמע בציבור היכן מצינו בחז"ל לראשונה?

אברהם לוי

משתמש ותיק
במדרש [שהש"ר ח, יא] וז"ל, היושבת בגנים חברים מקשיבים, כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת, בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם היושבת בגנים, כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעני, אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקודש צווחת ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי.
ובזה יש לפרש הא דתנן בריש ברכות מאימתי קורין את שמע, בלשון רבים, ודקדקו כן בשנות אליהו ותפא"י על אתר, יעויין בדבריהם.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
במדרש [שהש"ר ח, יא] וז"ל, היושבת בגנים חברים מקשיבים, כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת, בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם היושבת בגנים, כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעני, אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקודש צווחת ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי.
ובזה יש לפרש הא דתנן בריש ברכות מאימתי קורין את שמע, בלשון רבים, ודקדקו כן בשנות אליהו ותפא"י על אתר, יעויין בדבריהם.
אין בזה ראיה כלל.
ודי אם נזכיר אור לארבעה עשר בודקין.
אין קורין לאור הנר, אין צולין בשר, אין שורין דיו, ועוד טובא בפרק קמא דשבת, ותו לא מידי.
 
 

פתח הבית

משתמש ותיק
תוספות מסכת ברכות דף יג עמוד א
היה קורא אם כוון לבו יצא - בירושלמי אמרינן ברכות אינן מעכבות דאע"פ שלא אמר שתים לפניה ושתים לאחריה יצא דאם לא כן תקשי מאי מהני אם כוון לבו הרי לא בירך תחלה. וא"ת הא בפ"ק (ד' יב.) מסקינן סדר ברכות אין מעכבות הא ברכות מעכבות. וי"ל דהתם איירי בצבור. דיקא נמי דקתני אמר להם הממונה.

ומשמע שחלוק היכא שקורין אותה בציבור מביחיד
 
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
פתח הבית אמר:
תוספות מסכת ברכות דף יג עמוד א
היה קורא אם כוון לבו יצא - בירושלמי אמרינן ברכות אינן מעכבות דאע"פ שלא אמר שתים לפניה ושתים לאחריה יצא דאם לא כן תקשי מאי מהני אם כוון לבו הרי לא בירך תחלה. וא"ת הא בפ"ק (ד' יב.) מסקינן סדר ברכות אין מעכבות הא ברכות מעכבות. וי"ל דהתם איירי בצבור. דיקא נמי דקתני אמר להם הממונה.

ומשמע שחלוק היכא שקורין אותה בציבור מביחיד
מה הראיה מכאן?
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
מצווה? 
השאלה היא היכן מצינו בחז"ל שיש מצווה קריאת שמע בציבור.
כעת אני מבין את שאלתך
אני חשבתי ששאלתך היא היכן מצאנו קריאת שמע שקראו כמה אנשים ביחד
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אברהם לוי אמר:
במדרש [שהש"ר ח, יא] וז"ל, היושבת בגנים חברים מקשיבים, כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת, בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם היושבת בגנים, כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעני, אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקודש צווחת ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי.
ובזה יש לפרש הא דתנן בריש ברכות מאימתי קורין את שמע, בלשון רבים, ודקדקו כן בשנות אליהו ותפא"י על אתר, יעויין בדבריהם.
אין בזה ראיה כלל.
ודי אם נזכיר אור לארבעה עשר בודקין.
אין קורין לאור הנר, אין צולין בשר, אין שורין דיו, ועוד טובא בפרק קמא דשבת, ותו לא מידי.
אין הכרח.
אבל אחר שמצינו מדרש, יש לפרש [בדרך אפשר] דקדוק לשון התנא.
ומזקנים נתבונן, הגר"א והתפא"י שדקדקו בזה.
ואגב בלישנא דמתניתין דדייקא טובא, לא תנן אין קורין לאור הנר, אלא לא יקרא, ודייקינן בגמרא [שבת יב:] חד הוא דלא ליקרי, הא תרי שפיר דמי.
וודאי יש טעם בכל אחד שנשנה בלשון יחיד או רבים, ואידך זיל גמור זמורתא תהא. 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
במדרש [שהש"ר ח, יא] וז"ל, היושבת בגנים חברים מקשיבים, כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין קריאת שמע בכיוון הדעת, בקול אחד, בדעה וטעם אחד, הקב"ה אומר להם היושבת בגנים, כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעני, אבל כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקודש צווחת ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי.
ובזה יש לפרש הא דתנן בריש ברכות מאימתי קורין את שמע, בלשון רבים, ודקדקו כן בשנות אליהו ותפא"י על אתר, יעויין בדבריהם.

מנא לך שהמדרש הזה נאמרה אחרי המשנה בברכות, ולא לפניה? והמדרש, ולא המשנה, הוא המקום הראשון שמצינו ק"ש בציבור.
וא"כ גם ללא הדיוק במשנה יש מקור ראשון.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
מאי נפק"מ מי הראשון?
בכל אופן רבינו הקדוש חיבר המשנה.
מדרש רבה מיוחס לר' הושעיא רבה [רב נסים גאון ברכות לג.], שהיה תלמידו.
אמנם לא כל הרבות שוין, ויש בהם מאוחרים טובא.
 

ערך רב

משתמש ותיק
תמיד פ"ה משנה א':
אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת, והן ברכו. קראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר וכו'.
 

ובכן צדיקים

משתמש רגיל
ירושלמי פ"א ה"ה
\ רבי זעירא בשם רבי אמי ביומי דרבי יוחנן הוינן נפקין לתעניתא וקרוי שמע בתר תלת שעין ולא הוה ממחי בידן. רבי יוסי ורבי אחא נפקין לתעניתא אתו ציבורא ומקרי שמע בתר תלת שעין. בעא רב אחא מחויי בידן. א"ל ר' יוסי והלא כבר קראו אותה בעונתה כלום קורין אותה אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת. א"ל מפני ההדיוטות שלא יהו אומרים בעונתה הן קורין אותה.
 
חלק עליון תַחתִית