מגבונים לחים בשבת

כבוד שמים

משתמש ותיק
בספר פסקי תשובות החדש בעמ' פ"ה הובא בשם שבט הלוי שראוי ונכון להחמיר במגבונים לחים בשבת – בשבט הלוי בפנים כתוב "עלינו להחמיר" שזה משמעות הפוכה,
 

אריך

משתמש ותיק
אריך אמר:
בספר פסקי תשובות, כדאי תמיד לפתוח את המקורות בפנים.

כדאי להעלות עוד טעויות כאלה בספר זה, לפרסם שלא יבואו לסמוך עליו בעיניים עצומות. אצל הרבה אנשים זה המצב לצערנו. ושמעתי מכמה ת"ח שמצירים על כך.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
כבוד שמים אמר:
בספר פסקי תשובות החדש בעמ' פ"ה הובא בשם שבט הלוי שראוי ונכון להחמיר במגבונים לחים בשבת – בשבט הלוי בפנים כתוב "עלינו להחמיר" שזה משמעות הפוכה,
הפוך לא הייתי אומר
אבל שגיאה כן

אגב כמדומה שזו חזרה של שבה"ל, שפעם הדפיס שמתיר ורק נוטה להחמיר, ואח"כ חזר בו והדפיס להחמיר, כן מתואר בסו"ס אורחות שבת, אולי מחבר פסקי תשובות טעה בזה
(אבל מדבריך נראה שהוא מציין לתשובה הזו)
 

ארזי ביתר

משתמש רגיל
כאן המקום להדגיש, שלדעת הגרשז"א, מגבונים לחים אסורים בשבת, אבל נייר טואלט לח - מותר!
 

שמייח

משתמש חדש
לדעת הרבה פוסקים פשוט שאין שום היתר לא במגבונים ולא בנייר לח אפילו מייבש חלקית שהרי הוא חפץ במים שיוצאים והוא ממש ניחא ליה במלאכה.
 

ארזי ביתר

משתמש רגיל
שמייח אמר:
לדעת הרבה פוסקים פשוט שאין שום היתר לא במגבונים ולא בנייר לח אפילו מייבש חלקית שהרי הוא חפץ במים שיוצאים והוא ממש ניחא ליה במלאכה.
ראשית, אני כתבתי במפורש שזו דעת הגרשז"א. שנית, בנייר טואלט לח לא יוצא מים כלל.
 

שמייח

משתמש חדש
כל מה שהוא משתמש בלח כי הוא חפץ בלחלוחית שיוצא והוא טופח ע"מ להטפיח אז זה סחיטה. לדעת הרבה פוסקים.
 

ארזי ביתר

משתמש רגיל
בנייר טואלט לח, מנסיוני ונסיון רבים נוספים, יש לחלוחית בלבד. וממש ממש אינו טופח ע"מ להטפיח.
 

קנקן

משתמש רשום
מזיכרון - דעת הגרש"ז אוירבך - במכתב בספר מאור השבת (יאדלר) מתיר, בארחות שבת (גלבר רובין) טוענים שחזר בו, בשו"ת מנחת אשר (וייס) מתכתב עם הרב רובין בנושא זה ומביא עדויות שלא חזר בו. דעת הגר"י נויבירט בספרו שש"כ (במהדורה החדשה) מתיר רק מגבונים מנייר (ומשמע שמבד אסור) ואני יודע מעדות ברורה שבע"פ התיר ג"כ מגבונים מבד.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אאא אמר:
מותר להשתמש? מה ההלכה?
אני לא יודע מה הלכה. אבל אחרי שנעשה בדיקה מדוקדקת במעבדה מקצועית (הובא באורחות שבת במילואים) התברר שיש בזה סחיטה גמורה. מאז הפסקתי להשתמש במגבונים עם כל הטרחה הכרוכה באופציות האחרות, בעיקר בנוגע לחיטוי תינוקות. מאז גם לא זכיתי להבין את אותם שמתירים, ונוהגים באיסור דאו' להיתר, רח"ל.
מכאן גם תבין מדוע השבט הלוי שהתיר בהתחלה, הסתייג, וכתב שראוי להחמיר. כפי שמופיע באורחות שבת, שהתכתבו בהלכה הנז' עם הגאון הנ"ל והביאו לידיעתו את הנתונים הנ"ל.
 

אאא

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
עם כל הטרחה הכרוכה באופציות האחרות, בעיקר בנוגע לחיטוי תינוקות.
מה הם האופציות האחרות?
[עבור מי שרוצה להתחיל להחמיר].
 

אריך

משתמש ותיק
הפתרונות החלופיים:

א) כמ"ש נפתולי - תרסיס. ואנו נהגנו בס"ד שלאחר שנגמרת התכולה, ממלאים את הבקבוק במי סבון, במקום לשלם סכום מפולפל על אותם מי סבון בבקבוק חדש.

ב) יש שיטה לייבש את המגבונים באויר החדר עד שלחותם מתמעטת, באופן שכבר לא יוצא שום מים, ורק לא מתייבשים לגמרי.

ג) לא לשכוח את השיטה הישנה והטובה, להכניס את העולל מתחת לברז בכיור ולשטוף אותו כהוגן עם סבון נוזלי (וזה ניקוי יותר יסודי ממגבונים). אח"כ מייבשים במגבת. הפתרון הזה בעיקר בקיץ כמובן. בחורף אפשר לערב בנטלה מים צוננין מרובין בחמין מועטין, ולשטוף את התינוק מהנטלה.
 

עושה שלום

משתמש רגיל
אני שאלתי את הרה"ג ר' שמאי גרוס שליט"א ואמר לי שגם אלו שכתוב עליהם מותר להשתמש בשמת יש הרבה שאסור מעיקר הדין וצריך לברר כל אחד בנפרד

וכן שמעתי מהרה"ג ר' אברהם צבי דירנפלד שליט"א חבר בד"צ מחזיקי הדת ורב קהילת בעלזא בת"א
 

תיובתא

משתמש ותיק
נראה שבדור הקודם היו גדולים שהתירו ובהם הגרש"ז אוירבך (מפי עדות הרב גואלמן שלמד אצלו, ההיתר שבשש"כ בשם הגרש"ז הוא רק על מגבוני נייר) והגר"מ פיינשטיין (עדות בשם בנו הרה"ג ר' ראובן שהתיר גם בבד) . ככל שידוע לי בדורנו כמעט אין מי שמתיר למעט הרה"ג ר' אשר וויס.
 

סופר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
אני לא יודע מה הלכה. אבל אחרי שנעשה בדיקה מדוקדקת במעבדה מקצועית (הובא באורחות שבת במילואים) התברר שיש בזה סחיטה גמורה. מאז הפסקתי להשתמש במגבונים עם כל הטרחה הכרוכה באופציות האחרות, בעיקר בנוגע לחיטוי תינוקות. מאז גם לא זכיתי להבין את אותם שמתירים, ונוהגים באיסור דאו' להיתר, רח"ל.
מכאן גם תבין מדוע השבט הלוי שהתיר בהתחלה, הסתייג, וכתב שראוי להחמיר. כפי שמופיע באורחות שבת, שהתכתבו בהלכה הנז' עם הגאון הנ"ל והביאו לידיעתו את הנתונים הנ"ל.
התירו של הגרש"ז אוירבך ועוד פוסקים אינו ענין כלל לכל הפלפול של בדיקות המעבדה שהובא בארחות שבת.
עיקר המחלוקת הוא האם יש צורך במים שיוצא מהמגבון, או שדי בלחלוחית שעל פניו, ואז הווי הסחיטה דבר שאין מתכוון ופסיק רישא דלא איכפת ליה, וכיון שזה רק איסור דרבנן כיון שהמים הולכים לאיבוד, ולדעת הרבה ראשונים אף מותר בהולך לאיבוד, ע"כ לצורך קטן שפיר יש להתיר. ובשש"כ כתב סברא חזקה יותר, שזה אינו דומה לדש כיון שבמלאכת דש סוחט את המים והמים בעין, ואח"כ משתמש בו, וגם אם זה הולך לאיבוד אסור מדרבנן. אבל כאן שאין המים ניכרים כלל אלא מיד מתערבים עם הלכלוך, אינו דומה כלל לדש.
ודעת האוסרים שלא שייך לומר שאין מתכוון, כיון שצריך גם את המים שבתוכו, וגם אין שייך לומר הולך לאיבוד, כיון שרוצה להשתמש בו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
רוב גדולי ישראל אסרו בתכלית האיסור, והבא להורות בזה היתר, אינו אלא מן המתמיהים.
מרן הרב אלישיב (הלכות שבת בשבת ח"ג עמ' רעז)
מרן הרב פנחס חיים שיינברג (תשובתו הובאה בס' תורת המלאכות ח"ג עמ' ע"ג)
מרן הרב ניסים קרליץ (חוט שני ח"ב עמ' ר"י)
מרן רבינו שלמה זלמן אויערבאך (חזר בו כפי שהעידו בס' אורחות שבת קונטרס בירורי הלכה שם סימן ז' עמ' תקעה)
מרן הרב שמואל הלוי וואזנר (אורחות שבת ח"א בקונטרס בירורי הלכה הנ"ל)
כך השיב להם בזה"ל "הריני מודה דלפי המציאות שהציע מע"כ עלינו להחמיר" וכבר הוספתי הדברים בתשובות של חלק ח' שיודפסו אי"ה אם יגזור הקב"ה עלינו לטובה" ע"כ. ואכן בחלק ח' שיצא אח"כ, נוקט השבט הלוי דאסור להשתמש בממחטות הנ"ל) ד"א מד' מרן הגרש"ז והשבה"ל חזינן גם שבדיקות המעבדה הם לא סתם פלפול...
בשורה תחתונה, מי שרוצה להסתמך על ר' אשר וייס, כנגד כל גדולי ההוראה המובהקים, שם נפשו בכפו, לולי שהגאון הנ"ל הוא רבו המובהק.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אריך אמר:
הפתרונות החלופיים:
ב) יש שיטה לייבש את המגבונים באויר החדר עד שלחותם מתמעטת, באופן שכבר לא יוצא שום מים, ורק לא מתייבשים לגמרי.
ישר כח על העצות הנפלאות.
בנוגע לעצה שהובאה באות ב', כך נוהגים רבים וטובים, אולם בזמנו שמעתי שיש מערערים על הענין, מד' הדרכי משה סי' תרי"ג וממש"כ שם הרמ"א ס"ט בהגה.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
אריך אמר:
הפתרונות החלופיים:
ב) יש שיטה לייבש את המגבונים באויר החדר עד שלחותם מתמעטת, באופן שכבר לא יוצא שום מים, ורק לא מתייבשים לגמרי.
ישר כח על העצות הנפלאות.
בנוגע לעצה שהובאה באות ב', כך נוהגים רבים וטובים, אולם בזמנו שמעתי שיש מערערים על הענין, מד' הדרכי משה סי' תרי"ג וממש"כ שם הרמ"א ס"ט בהגה.
המעוררים האלו הם בעלי הארחות שבת עצמם פרק יג בהערה.

ואגב, אף שאני מסכים אתך בעיקר הענין, מ"מ נראה שמעולם לא קראת את התשובות של המתירים. וגם דברי השבט הלוי בחלק ח' מוכיחים שגם הוא ס"ל שמעיקר הדין כשמשתמש ב"נחת" מותר, ורק לא רצה לתת תורת כל אחד בידו.
ודברי הארחות שבת בשם המומחים זה קצת בבחינת דמגוגיה, שכן זה לא שייך לטעם המתירים כפי שכתב @סופר.

אבל בעיקר הענין ודאי שדבר כזה ששייך להגיע בו לקלות לאיסור דאורייתא ראוי לירא שמים לפרוש ממנו, אבל לכתוב על ההיתר של הגר"א וייס "אינו אלא מן המתמיהים" בלי שקראת את דבריו (תקנני אם אני טועה), ואת דברי החזו"ע, ואת דברי הגר"א גרינבלט מממפיס- לא זו הדרך ולא זו העיר.
וד' יעזרנו על דבר כבוד שמו, כבוד השבת, וכבוד ת"ח.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
למה להחליט אם קראתי או לא. בכלל מאיפה הסגנון הזה?
ואם יאמר לך שקראתי את כל מה שכתב ר' אשר וייס בתשובה הנדפסית בס' הלכה שלימה. ואם יאמר לך שקראתי את כל מה שכתבו אורחות שבת בענין, וספר מנוחת אהבה שמעלה טענה מענינת ועוד ספרים. ואם יאמר לך שמסרתי שיעור בכולל שלי בענין...אלא פשוט שבדברים מעין אלה אין ענין להכנס לפולמוס הלכתי ולתת למישהו תחושה שהענין כאן שנוי במחלוקת גדולים, ועל כן כתבתי את שכתבתי.
מה שכתבתי אינו אלא מן המתמיהים, לא נוגע לר' אשר וייס אלא לאותם חברים שבהינף מקלדת מתירים דבר שמקובל על רוב ככל הפוסקים לאסור וכפי שסימתי לבסוף בזה"ל -"בשורה תחתונה, מי שרוצה להסתמך על ר' אשר וייס, כנגד כל גדולי ההוראה המובהקים, שם נפשו בכפו, לולי שהגאון הנ"ל הוא רבו המובהק".

נ.ב היחיד שטוען דמגוגיה על הבדיקה הוא ר' אשר וייס, לעומתו גדולי הוראה ללא כל ספק הוי אומר מרן ר' שלמה זלמן, והרב וואזנר השתכנעו מהדברים...
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
למה להחליט אם קראתי או לא. בכלל מאיפה הסגנון הזה?
ואם יאמר לך שקראתי את כל מה שכתב ר' אשר וייס בתשובה הנדפסית בס' הלכה שלימה. ואם יאמר לך שקראתי את כל מה שכתבו אורחות שבת בענין, וספר מנוחת אהבה שמעלה טענה מענינת ועוד ספרים. ואם יאמר לך שמסרתי שיעור בכולל שלי בענין...אלא פשוט שבדברים מעין אלה אין ענין להכנס לפולמוס הלכתי ולתת למישהו תחושה שהענין כאן שנוי במחלוקת גדולים, ועל כן כתבתי את שכתבתי.
מה שכתבתי אינו אלא מן המתמיהים, לא נוגע לר' אשר וייס אלא לאותם חברים שבהינף מקלדת מתירים דבר שמקובל על רוב ככל הפוסקים לאסור וכפי שסימתי לבסוף בזה"ל -"בשורה תחתונה, מי שרוצה להסתמך על ר' אשר וייס, כנגד כל גדולי ההוראה המובהקים, שם נפשו בכפו, לולי שהגאון הנ"ל הוא רבו המובהק".

נ.ב היחיד שטוען דמגוגיה על הבדיקה הוא ר' אשר וייס, לעומתו גדולי הוראה ללא כל ספק הוי אומר מרן ר' שלמה זלמן, והרב וואזנר השתכנעו מהדברים...
קבלתי וחוזרני בי.
רק באמת שלא הבנתי מה הקשר בין טענות הארחות שבת לבין סברות המתירים.
תוכל לשלוח בפרטי [כדי לא להכנס לפולמוס וכו']
 

אאא

משתמש ותיק
לכאו' מצוה לפרסם את הענין.

ומה לגבי פתיחת טיטולים?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
טיטולים כבר כתב הגאון הנודע ר' חיים פריימן זצ"ל בספרו הטיפול בקטנים בשבת וביו"ט (כמדומה שזה שם הספר) שזה מותר,
וכך גם הביא שאחזו פוסקי דורינו.
 

אור האורות

משתמש רגיל
בספר ים החכמה של הגאון המקובל רי"מ מורגנשטרן כתב על הנושא תשובה באורך 250 עמודים
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=1979
ראה כאן מביאים בשם השבו"י ועוד.
 

קבצים מצורפים

  • סיימתי עכשיו את הפרק על החוזה.docx
    11.8 KB · צפיות: 4
חלק עליון תַחתִית