אריך אמר:בספר פסקי תשובות, כדאי תמיד לפתוח את המקורות בפנים.
הפוך לא הייתי אומרכבוד שמים אמר:בספר פסקי תשובות החדש בעמ' פ"ה הובא בשם שבט הלוי שראוי ונכון להחמיר במגבונים לחים בשבת – בשבט הלוי בפנים כתוב "עלינו להחמיר" שזה משמעות הפוכה,
ראשית, אני כתבתי במפורש שזו דעת הגרשז"א. שנית, בנייר טואלט לח לא יוצא מים כלל.שמייח אמר:לדעת הרבה פוסקים פשוט שאין שום היתר לא במגבונים ולא בנייר לח אפילו מייבש חלקית שהרי הוא חפץ במים שיוצאים והוא ממש ניחא ליה במלאכה.
אני לא יודע מה הלכה. אבל אחרי שנעשה בדיקה מדוקדקת במעבדה מקצועית (הובא באורחות שבת במילואים) התברר שיש בזה סחיטה גמורה. מאז הפסקתי להשתמש במגבונים עם כל הטרחה הכרוכה באופציות האחרות, בעיקר בנוגע לחיטוי תינוקות. מאז גם לא זכיתי להבין את אותם שמתירים, ונוהגים באיסור דאו' להיתר, רח"ל.אאא אמר:מותר להשתמש? מה ההלכה?
מה הם האופציות האחרות?הפקדתי שומרים אמר:עם כל הטרחה הכרוכה באופציות האחרות, בעיקר בנוגע לחיטוי תינוקות.
תרסיס מיוחד שניתן להשיג בכל הרשתותאאא אמר:מה הם האופציות האחרות?הפקדתי שומרים אמר:עם כל הטרחה הכרוכה באופציות האחרות, בעיקר בנוגע לחיטוי תינוקות.
[עבור מי שרוצה להתחיל להחמיר].
התירו של הגרש"ז אוירבך ועוד פוסקים אינו ענין כלל לכל הפלפול של בדיקות המעבדה שהובא בארחות שבת.הפקדתי שומרים אמר:אני לא יודע מה הלכה. אבל אחרי שנעשה בדיקה מדוקדקת במעבדה מקצועית (הובא באורחות שבת במילואים) התברר שיש בזה סחיטה גמורה. מאז הפסקתי להשתמש במגבונים עם כל הטרחה הכרוכה באופציות האחרות, בעיקר בנוגע לחיטוי תינוקות. מאז גם לא זכיתי להבין את אותם שמתירים, ונוהגים באיסור דאו' להיתר, רח"ל.
מכאן גם תבין מדוע השבט הלוי שהתיר בהתחלה, הסתייג, וכתב שראוי להחמיר. כפי שמופיע באורחות שבת, שהתכתבו בהלכה הנז' עם הגאון הנ"ל והביאו לידיעתו את הנתונים הנ"ל.
ישר כח על העצות הנפלאות.אריך אמר:הפתרונות החלופיים:
ב) יש שיטה לייבש את המגבונים באויר החדר עד שלחותם מתמעטת, באופן שכבר לא יוצא שום מים, ורק לא מתייבשים לגמרי.
המעוררים האלו הם בעלי הארחות שבת עצמם פרק יג בהערה.הפקדתי שומרים אמר:ישר כח על העצות הנפלאות.אריך אמר:הפתרונות החלופיים:
ב) יש שיטה לייבש את המגבונים באויר החדר עד שלחותם מתמעטת, באופן שכבר לא יוצא שום מים, ורק לא מתייבשים לגמרי.
בנוגע לעצה שהובאה באות ב', כך נוהגים רבים וטובים, אולם בזמנו שמעתי שיש מערערים על הענין, מד' הדרכי משה סי' תרי"ג וממש"כ שם הרמ"א ס"ט בהגה.
קבלתי וחוזרני בי.הפקדתי שומרים אמר:למה להחליט אם קראתי או לא. בכלל מאיפה הסגנון הזה?
ואם יאמר לך שקראתי את כל מה שכתב ר' אשר וייס בתשובה הנדפסית בס' הלכה שלימה. ואם יאמר לך שקראתי את כל מה שכתבו אורחות שבת בענין, וספר מנוחת אהבה שמעלה טענה מענינת ועוד ספרים. ואם יאמר לך שמסרתי שיעור בכולל שלי בענין...אלא פשוט שבדברים מעין אלה אין ענין להכנס לפולמוס הלכתי ולתת למישהו תחושה שהענין כאן שנוי במחלוקת גדולים, ועל כן כתבתי את שכתבתי.
מה שכתבתי אינו אלא מן המתמיהים, לא נוגע לר' אשר וייס אלא לאותם חברים שבהינף מקלדת מתירים דבר שמקובל על רוב ככל הפוסקים לאסור וכפי שסימתי לבסוף בזה"ל -"בשורה תחתונה, מי שרוצה להסתמך על ר' אשר וייס, כנגד כל גדולי ההוראה המובהקים, שם נפשו בכפו, לולי שהגאון הנ"ל הוא רבו המובהק".
נ.ב היחיד שטוען דמגוגיה על הבדיקה הוא ר' אשר וייס, לעומתו גדולי הוראה ללא כל ספק הוי אומר מרן ר' שלמה זלמן, והרב וואזנר השתכנעו מהדברים...
באיזה כרך?אור האורות אמר:בספר ים החכמה של הגאון המקובל רי"מ מורגנשטרן כתב על הנושא תשובה באורך 250 עמודים