למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב


פותח הנושא
בן ישיבה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 393
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 128 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי בן ישיבה » 18 יולי 2018, 01:46

בכל שאר האבלות יש דין של מקצת יום ככולו,
ואם כן יל"ע למה לגבי האבלות של ת"ב לא נאמר כן

ערכים:


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 231 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי דרומאי » 18 יולי 2018, 01:51

החילוק פשוט לענ''ד, דגדר מקצת היום ככולו הוא כלפי מנין הימים דכבר נמנה במקצת היום יום שלם, ואילו אבלות דת''ב לא נקבע לה מנין ימים, אלא היום עצמו דת''ב הוא סיבת האבלות, וממילא לא שייך מקצת היום ככולו דסו''ס עתה הוא ת''ב.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 823 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 01:57

לא תמיד נאמר הכלל מקצת היום ככולו. כך למשל, הנה ר' משולם דוד הלוי סולובייצ'יק בשיעורים מסכת ערכין דף ל"א כתב לבאר הטעם גבי איל הכשר להקרבה רק בהיותו שתי שנים ממש, אבל אינו כשר להקרבה אם הוא ביום האחרון של השנה הראשונה. הסיבה לכך היא, שכאשר היום הוא רק אמצעי להשלים את ימות השנה, גם אם נאמר "מקצת היום ככולו", ניתן רק לומר שהיום כבר היה, אבל השנה עדיין לא נגמרה עד שיגמר גם סוף היום. מסיבה זו פוסק הרמב"ם שמיטה ויובל יב לא שבדין בתי ערי חומה, שבהם נחלט הבית לקונה בשנה השנייה, לא נאמר הדין של מקצת היום ככולו, שהרי גם אם נאמר שהיום האחרון של השנה הראשונה עבר, עדיין לא נכנסה השנה השנייה‏ עיי"ש.
אם כך יתכן לומר שגדר התקנה בצום ט' באב להיות בתענית עד י' באב ודוק.


פותח הנושא
בן ישיבה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 393
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 128 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי בן ישיבה » 18 יולי 2018, 02:04

הפקדתי שומרים כתב:לא תמיד נאמר הכלל מקצת היום ככולו. כך למשל, הנה ר' משולם דוד הלוי סולובייצ'יק בשיעורים מסכת ערכין דף ל"א כתב לבאר הטעם גבי איל הכשר להקרבה רק בהיותו שתי שנים ממש, אבל אינו כשר להקרבה אם הוא ביום האחרון של השנה הראשונה. הסיבה לכך היא, שכאשר היום הוא רק אמצעי להשלים את ימות השנה, גם אם נאמר "מקצת היום ככולו", ניתן רק לומר שהיום כבר היה, אבל השנה עדיין לא נגמרה עד שיגמר גם סוף היום. מסיבה זו פוסק הרמב"ם שמיטה ויובל יב לא שבדין בתי ערי חומה, שבהם נחלט הבית לקונה בשנה השנייה, לא נאמר הדין של מקצת היום ככולו, שהרי גם אם נאמר שהיום האחרון של השנה הראשונה עבר, עדיין לא נכנסה השנה השנייה‏ עיי"ש.
אם כך יתכן לומר שגדר התקנה בצום ט' באב להיות בתענית עד י' באב ודוק.
א' ייש"כ על הבאת דבריו של הגרמ"ד אשר זכיתי ללמוד אצלו הרבה שנים,
ב' לגבי התענית אכן מובן שיש לצום בכל היום וכנ"ל אך שאלתי הוא לגבי האבלות,
ג' לכאו' לפי דברי הגרי"ז מבריסק דבת"ב נאמר דין אנינות לכאו' אפשר להבין יותר דלגבי אנינות לא מצינו מקצת היום ככולו, אלא כל זמן שמתו מוטל לפניו נוהג דין אנינות


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 231 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי דרומאי » 18 יולי 2018, 02:24

הפקדתי שומרים כתב:לא תמיד נאמר הכלל מקצת היום ככולו. כך למשל, הנה ר' משולם דוד הלוי סולובייצ'יק בשיעורים מסכת ערכין דף ל"א כתב לבאר הטעם גבי איל הכשר להקרבה רק בהיותו שתי שנים ממש, אבל אינו כשר להקרבה אם הוא ביום האחרון של השנה הראשונה. הסיבה לכך היא, שכאשר היום הוא רק אמצעי להשלים את ימות השנה, גם אם נאמר "מקצת היום ככולו", ניתן רק לומר שהיום כבר היה, אבל השנה עדיין לא נגמרה עד שיגמר גם סוף היום. מסיבה זו פוסק הרמב"ם שמיטה ויובל יב לא שבדין בתי ערי חומה, שבהם נחלט הבית לקונה בשנה השנייה, לא נאמר הדין של מקצת היום ככולו, שהרי גם אם נאמר שהיום האחרון של השנה הראשונה עבר, עדיין לא נכנסה השנה השנייה‏ עיי"ש.
אם כך יתכן לומר שגדר התקנה בצום ט' באב להיות בתענית עד י' באב ודוק.
מש''כ דהגדר לצום עד י' באב אין אלו אלא דברי הבל- מהיכי תיתי כזו תקנה- אפילו ביוה''כ שכתוב בו 'מערב עד ערב' אין זה הגדר אלא לסימנא בעלמא נקטיה. וכפה''נ כד ניים ושכיב @הפקדתי שומרים אמרה להא שטותא. וגם הראיה משנים דאיל ודבתי ערי חומה אינה נוגעת לענייננו דהתם מלבד היום יש גם דין שנה אבל כאן התענית תלוי ביום ולא בשנה.
וסליחה מאד @הפקדתי שומרים, אך מה רע בתירוץ שכתבתי למעלה?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 823 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 02:25

בן ישיבה כתב:
הפקדתי שומרים כתב:לא תמיד נאמר הכלל מקצת היום ככולו. כך למשל, הנה ר' משולם דוד הלוי סולובייצ'יק בשיעורים מסכת ערכין דף ל"א כתב לבאר הטעם גבי איל הכשר להקרבה רק בהיותו שתי שנים ממש, אבל אינו כשר להקרבה אם הוא ביום האחרון של השנה הראשונה. הסיבה לכך היא, שכאשר היום הוא רק אמצעי להשלים את ימות השנה, גם אם נאמר "מקצת היום ככולו", ניתן רק לומר שהיום כבר היה, אבל השנה עדיין לא נגמרה עד שיגמר גם סוף היום. מסיבה זו פוסק הרמב"ם שמיטה ויובל יב לא שבדין בתי ערי חומה, שבהם נחלט הבית לקונה בשנה השנייה, לא נאמר הדין של מקצת היום ככולו, שהרי גם אם נאמר שהיום האחרון של השנה הראשונה עבר, עדיין לא נכנסה השנה השנייה‏ עיי"ש.
אם כך יתכן לומר שגדר התקנה בצום ט' באב להיות בתענית עד י' באב ודוק.
א' ייש"כ על הבאת דבריו של הגרמ"ד אשר זכיתי ללמוד אצלו הרבה שנים,
ב' לגבי התענית אכן מובן שיש לצום בכל היום וכנ"ל אך שאלתי הוא לגבי האבלות,
ג' לכאו' לפי דברי הגרי"ז מבריסק דבת"ב נאמר דין אנינות לכאו' אפשר להבין יותר דלגבי אנינות לא מצינו מקצת היום ככולו, אלא כל זמן שמתו מוטל לפניו נוהג דין אנינות
ב. גם לפי הגרי"ז שמלבד הדין תענית בט"ב, יש בו דין של אבילות וכד' הגמ' בתענית שם והראשונים, אולם יש חילוק בין אבלות יחיד לאבלות רבים של ט"ב, ובדיני אבלות של ט"ב חז"ל תקנו שיהיו באבלות עד יום י', ולא אמרו שיהיו באבלות ביום ט' ויש לדון.
ג. וכן לפי הגרי"ז שם שכתב שענין רחיצה הוא לאו דווקא משום אבילות אלא גם משום תענית והביא שם נפק"מ, גם מתורץ עכ"פ לענין רחיצה.


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 231 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי דרומאי » 18 יולי 2018, 02:28

בן ישיבה כתב:
הפקדתי שומרים כתב:לא תמיד נאמר הכלל מקצת היום ככולו. כך למשל, הנה ר' משולם דוד הלוי סולובייצ'יק בשיעורים מסכת ערכין דף ל"א כתב לבאר הטעם גבי איל הכשר להקרבה רק בהיותו שתי שנים ממש, אבל אינו כשר להקרבה אם הוא ביום האחרון של השנה הראשונה. הסיבה לכך היא, שכאשר היום הוא רק אמצעי להשלים את ימות השנה, גם אם נאמר "מקצת היום ככולו", ניתן רק לומר שהיום כבר היה, אבל השנה עדיין לא נגמרה עד שיגמר גם סוף היום. מסיבה זו פוסק הרמב"ם שמיטה ויובל יב לא שבדין בתי ערי חומה, שבהם נחלט הבית לקונה בשנה השנייה, לא נאמר הדין של מקצת היום ככולו, שהרי גם אם נאמר שהיום האחרון של השנה הראשונה עבר, עדיין לא נכנסה השנה השנייה‏ עיי"ש.
אם כך יתכן לומר שגדר התקנה בצום ט' באב להיות בתענית עד י' באב ודוק.
א' ייש"כ על הבאת דבריו של הגרמ"ד אשר זכיתי ללמוד אצלו הרבה שנים,
ב' לגבי התענית אכן מובן שיש לצום בכל היום וכנ"ל אך שאלתי הוא לגבי האבלות,
ג' לכאו' לפי דברי הגרי"ז מבריסק דבת"ב נאמר דין אנינות לכאו' אפשר להבין יותר דלגבי אנינות לא מצינו מקצת היום ככולו, אלא כל זמן שמתו מוטל לפניו נוהג דין אנינות
מש''כ בשם הגרי''ז דבת''ב נאמר דין אנינות זה טעות, דהגרי''ז מיירי בערב ת''ב אבל בת''ב הוי רק אבלות ולכן מותר בבשר ויין.
ומה שחילקת בין תענית ואבלות אינו מובן דשניהם תלויים ביום ובשניהם לא שייך מקצת היום ככולו


פותח הנושא
בן ישיבה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 393
הצטרף: 15 פברואר 2016, 17:58
נתן תודה: 128 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי בן ישיבה » 18 יולי 2018, 02:30

דרומאי כתב:
בן ישיבה כתב:
הפקדתי שומרים כתב:לא תמיד נאמר הכלל מקצת היום ככולו. כך למשל, הנה ר' משולם דוד הלוי סולובייצ'יק בשיעורים מסכת ערכין דף ל"א כתב לבאר הטעם גבי איל הכשר להקרבה רק בהיותו שתי שנים ממש, אבל אינו כשר להקרבה אם הוא ביום האחרון של השנה הראשונה. הסיבה לכך היא, שכאשר היום הוא רק אמצעי להשלים את ימות השנה, גם אם נאמר "מקצת היום ככולו", ניתן רק לומר שהיום כבר היה, אבל השנה עדיין לא נגמרה עד שיגמר גם סוף היום. מסיבה זו פוסק הרמב"ם שמיטה ויובל יב לא שבדין בתי ערי חומה, שבהם נחלט הבית לקונה בשנה השנייה, לא נאמר הדין של מקצת היום ככולו, שהרי גם אם נאמר שהיום האחרון של השנה הראשונה עבר, עדיין לא נכנסה השנה השנייה‏ עיי"ש.
אם כך יתכן לומר שגדר התקנה בצום ט' באב להיות בתענית עד י' באב ודוק.
א' ייש"כ על הבאת דבריו של הגרמ"ד אשר זכיתי ללמוד אצלו הרבה שנים,
ב' לגבי התענית אכן מובן שיש לצום בכל היום וכנ"ל אך שאלתי הוא לגבי האבלות,
ג' לכאו' לפי דברי הגרי"ז מבריסק דבת"ב נאמר דין אנינות לכאו' אפשר להבין יותר דלגבי אנינות לא מצינו מקצת היום ככולו, אלא כל זמן שמתו מוטל לפניו נוהג דין אנינות
מש''כ בשם הגרי''ז דבת''ב נאמר דין אנינות זה טעות, דהגרי''ז מיירי בערב ת''ב אבל בת''ב הוי רק אבלות ולכן מותר בבשר ויין.
ומה שחילקת בין תענית ואבלות אינו מובן דשניהם תלויים ביום ובשניהם לא שייך מקצת היום ככולו
אכן טעיתי שכחתי את דברי הגרי"ז וטעיתי בין ערב ת"ב לת"ב


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 823 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה אין דין מקצת היום ככולו לגבי אבלות ת"ב

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 02:57

דרומאי כתב:
בן ישיבה כתב:
הפקדתי שומרים כתב:לא תמיד נאמר הכלל מקצת היום ככולו. כך למשל, הנה ר' משולם דוד הלוי סולובייצ'יק בשיעורים מסכת ערכין דף ל"א כתב לבאר הטעם גבי איל הכשר להקרבה רק בהיותו שתי שנים ממש, אבל אינו כשר להקרבה אם הוא ביום האחרון של השנה הראשונה. הסיבה לכך היא, שכאשר היום הוא רק אמצעי להשלים את ימות השנה, גם אם נאמר "מקצת היום ככולו", ניתן רק לומר שהיום כבר היה, אבל השנה עדיין לא נגמרה עד שיגמר גם סוף היום. מסיבה זו פוסק הרמב"ם שמיטה ויובל יב לא שבדין בתי ערי חומה, שבהם נחלט הבית לקונה בשנה השנייה, לא נאמר הדין של מקצת היום ככולו, שהרי גם אם נאמר שהיום האחרון של השנה הראשונה עבר, עדיין לא נכנסה השנה השנייה‏ עיי"ש.
אם כך יתכן לומר שגדר התקנה בצום ט' באב להיות בתענית עד י' באב ודוק.
א' ייש"כ על הבאת דבריו של הגרמ"ד אשר זכיתי ללמוד אצלו הרבה שנים,
ב' לגבי התענית אכן מובן שיש לצום בכל היום וכנ"ל אך שאלתי הוא לגבי האבלות,
ג' לכאו' לפי דברי הגרי"ז מבריסק דבת"ב נאמר דין אנינות לכאו' אפשר להבין יותר דלגבי אנינות לא מצינו מקצת היום ככולו, אלא כל זמן שמתו מוטל לפניו נוהג דין אנינות
על מש''כ ר' @הפקדתי שומרים דהגדר לצום עד י' באב אין אלו אלא דברי הבל- מהיכי תיתי כזו תקנה- אפילו ביוה''כ שכתוב בו 'מערב עד ערב' אין זה הגדר אלא לסימנא בעלמא נקטיה. וכפה''נ כד ניים ושכיב @הפקדתי שומרים אמרה להא שטותא. וגם הראיה משנים דאיל ודבתי ערי חומה אינה נוגעת לענייננו דהתם מלבד היום יש גם דין שנה אבל כאן התענית תלוי ביום ולא בשנה.
וסליחה מאד @הפקדתי שומרים, אך מה רע בתירוץ שכתבתי למעלה?
ראיתי ממש השבוע, כמדומני בשם הגר"א או מישהו אחר, שחלק גדול מהשגות של רב קיבל כד ניים ושכיב.
בעצם הענין אכן אין הכרח דוקא לאמר כמש"כ, אולם בל"ז קופצת לה השאלה הנ"ל. ולכך גם אם זה חידוש, לא מצאתי בדבריך דחיה של ממש.
ומה שכתבת ליישב אכן כך עלה בדעתי בתחילה, ואחרי שכתבת מה נוסיף.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ד' תעניות, בין המצרים, תשעה באב”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים