מתקפה רבתי על הכשר הרב לנדא - ושחט לשוחט

אברך

משתמש ותיק
פורסמה היום (כנראה בכל רחבי הארץ) חוברת בשם "ושחט לשוחט", התוקפת את הכשר הרב לנדא, על שהחלו לבצע שחיטות בקר בפארגוואי, 'מקום אשר המסורת המקובלת מדורי דורות של כל השחיטות המהודרות שלא לשחוט בקר ממקום זה שמא חלילה יתערב מין ה"שור ההודי" המכונה ז'אבו, וכבר רעשה הארץ לפני שבעים שנה ע"י קדוש ישראל ותפארתו החזו"א זיע"א, ומני אז, השחיטות המהודרות והותיקות, כ'ועד השחיטה' שע"י בד"צ העדה"ח ירושלים, וכן השחיטות שנתחדשו עם השנים, כשחיטת הרה"ג רא"י רובין שליט"א מרחובות, שחיטת בד"ץ "קהילות", שחיטת בד"ץ שארית ישראל מב"ב, שחיטת הרב מחפוד,  לא שוחטות במקום זה מחשש שמא יתערב בהן מין השור ההודי, ואף אי נימא דיוכלו לבדוק כל בקר ובקר לפני שחיטתו, עדיין נמנעו לשחוט שם מחשש שמא יתערב ולא יהיה היכר, וכבר גדר בזה החזו"א זיע"א דחלילה לפרוץ בזה גדר, ועל זאת באנו להבהיר לציבור מהו אותו "שור ההודי" ועל מה רעשה ותרגז הארץ בימים אלו בשמועה כי באה על הפרצה אשר פרצו בחומת הדת, חומת הכשרות. ...  ומשום כך מי שלא רוצה להיכשל חלילה באיסור נורא זה, שיקנה מהשחיטות המקפידות, כבד"צ העדה"ח, והשחיטות דהגרא"י רובין מרחובות ו"קהילות ו"שארית ישראל", הנודע שהן מקפידות לא להיכנס לספקות וחששות ממקומות אלו. זאת ועוד, החשש כעת שמא גופי כשרות אחרים לא יקפידו כעת על השחיטה ממינים אלו וחלילה יאמרו התירו פרושים את הדבר, ולא תהא כזאת בישראל', עכ"ל ה"פתח דבר" בראש החוברת.
על החוברת חתום "החותם בצעריך בית שמש מ.ק., ת.ד. 38667 בית שמש".

בגוף החוברת הביא את כל הפולמוס שהיה בעניין שור ה'זבו', ומכתבי גדולי ישראל בזה, אך אין שום איזכור לענין של שחיטת בקר בפארגוואי.

אני מעריך שהרב לנדא שליט"א (והגרש"צ רוזנבלט?) יודע את אשר לפניו, ומן הסתם ניתן לבדוק ואכן הם בודקים את כל הבקר שהם שוחטים שם, שאינו ממין 'זבו'. ההתקפה הזו נראית לי מעט משונה, משום שאינו מביא כל בסיס להנהגה שלא לשחוט כלל בקר בפארגוואי.

גם מעניין מנין המימון להפקת חוברות אלו.

עריכה: העליתי את החוברת כאן.  
 

דבש לפי

משתמש ותיק
היא גופה גזרה (ובעצם אין זה אלא מנהג, אלא שעל הצד שאכן המנהג הזה הונהג בדווקא על ידי גדולים מחשש כל שהוא אז אולי דינו כגזרה), וניקו אנן ונגזור גזרה לגזרה?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
ראוי להזכיר בזה את דברי הגר''י סלנטר, שפעם אחת נמצאה פגימה בסכין השוחט ורעשה כל העיר ופיטרוהו מתפקידו וגינו אותו בכל מיני גינויים, ונשאל הרי''ס אם טוב עשו, וענה אולי היתה פגימה בסכין של השוחט אך איני יודע כמה פגימות היו בסכין שבה שחטו את השוחט...
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
אברך אמר:
פורסמה היום (כנראה בכל רחבי הארץ) חוברת בשם "ושחט לשוחט", התוקפת את הכשר הרב לנדא, על שהחלו לבצע שחיטות בקר בפארגוואי,

האם הכוונה לאורגוואי באמריקה?
 

אבי חי

משתמש ותיק
איני יודע כלום, ואכן נראה מתמיה.

רק אעיר שכן יש התייחסות בחוברת לענין השחיטה בפרגוואי, שלפני כמה שנים (כ15?) התברר שיש בשחיטות בדרא"מ חשש תערובת ז'בו, והבירורים שנעשו ע"פ הרב אלישיב העלו מהיכן אפשר לקחת, ושמפרגוואי אין לקחת. (אאל"ט. כתבתי מזכרון)

וצע"ט, כנ"ל.
 
אכן רובם לא שחטו בפרגוואי (בשונה מאורגוואי), ולא בגלל הז'בו, כי הרי לא חששו לז'בו עד לפני 15 שנים, אלא בגלל שהבשר שם נחשב פחות איכותי, (ויש לזה קצת קשר לז'בו, כי ככל שמצפינים בדרום אמריקה, הבהמות יותר נוטות לדמות לזן ז'בו, ובשרם קצת קשה יותר, מצד שני הריאות יותר בריאות)
ההתקפה הזו לא לענין, אחרי שהרבה מחכמי ישראל הקילו בזן הנ"ל ואמרו שמרן החזו"א לא כיוון לזן זה כלל כידוע, כי הזן ההודי הנ"ל משונה בעוד דברים רבים ואמכ"ל.
ומרן הגרי"ש נטה להחמיר בזה, מהיות טוב ולא מדינא.
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
אשמח למידע בענין
הרב רוטר מאלעד טוען שכל השחיטה מדרום אמריקה היא ז'בו מעורב ממינים אחרים
רק שאין לו החטוטרת. יש למישהו מידע בענין?
 
בעל אוצר אמר:
יש למישהו מידע בענין
מה שידוע לי שהעדרים גדלים שם די מעורב, והרבה פעמים האב ז'בו והולד דומה בגבו לאם.
העדרים שם הם של אלפי ראש ולא שייך מעקב על זה, כשמגיע עדר מעורב למשחטה, עומד אחד מטעם הכשרות ומאשר רק כאלה שאין להם חטוטרת, או שהחטוטרת שעל גביהם קטנה.
שמעתי שבפרות דא"י האב הוא עם חטוטרת ענקית (כך קראתי שמביאים איזה זן מיוחד שעדיף להרבות הפרות אתו לא יודע לגמרי אם זה נכון)
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
בעל אוצר אמר:
אשמח למידע בענין
הרב רוטר מאלעד טוען שכל השחיטה מדרום אמריקה היא ז'בו מעורב ממינים אחרים
רק שאין לו החטוטרת. יש למישהו מידע בענין?


קצת פרופורציות.
הז'בו היא בהמה כשרה למהדרין, מעלת גרה ומפריסת פרסה, ללא שום ספק שבעולם. אין כאן שום חשש לבהמה טמאה.
החזו"א טען:
א. שיש מנהג לא לאכול בהמות כשרות שאין עליהן מסורת, אע"פ שהן כשרות בוודאות.
ב. ועוד טען, שהז'בו נקרא מין אחר לענין המנהג הנ"ל.
ורבים פקפקו בדבריו בשני הפרטים הנ"ל. ויש אף שטענו שגם החזו"א עצמו לא אחז מזה לגמרי, אלא היה איזה ענין צדדי שמחמתו עשה מזה עסק.

גם אילו נימא כהחזו"א, לכאורה אין לחשוש אלא למין הנראה משונה משאר הבהמות, כגון חטוטרת וכדו', שבזה יש לומר שאין מנהג ידוע לשוחטו. אבל בהמה שנראית כמו כל פרה אחרת בעולם, אלא שבשושלת המשפחתית שלה יש איזה חשש ז'בו - לענ"ד פשיטא שאינו בכלל המנהג.
הגע בעצמך, כל שוחט ירא שמים שגר בארגנטינה לפני 100 שנה, והביאו לפניו שור נורמלי ככל השוורים - וכי היה עולה בדעתו איזה צד בעולם שלא לשחוט אותו? אין זה אלא מן המתמיהים.

והעיקר הגדול שחשוב לזכור - כל הנידון הוא על מנהג גרידא, ולא על שום חשש איסור.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
א. שיש מנהג לא לאכול בהמות כשרות שאין עליהן מסורת, אע"פ שהן כשרות בוודאות.
כן כתבו הפוסקים, צוטטו בחזו"א.
(כמובן הנידון לבני אשכנז, או עכ"פ לבני ליטא וכדו')
חזק וברוך אמר:
ב. שהז'בו נקרא מין אחר לענין המנהג הנ"ל.
לפחות כל שיש מקום להסתפק בו אם בהמה הוא או חיה, ע"כ הוא בכלל מנהג הנ"ל [שעל פיו הסביר הש"ך למה סימני חיה אינם נוגעים לנו להלכה]
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
שואל כעניין אמר:
אברך אמר:
פורסמה היום (כנראה בכל רחבי הארץ) חוברת בשם "ושחט לשוחט", התוקפת את הכשר הרב לנדא, על שהחלו לבצע שחיטות בקר בפארגוואי,

האם הכוונה לאורגוואי באמריקה?
באמריקה הדרומית ישנן 2 מדינות, אורוגוואי ופארגוואי.

 
 

שלום רב

משתמש ותיק
לפי השמועה, להכשר העדה"ח אין שום מניעה לשחוט ז'בו, כך גם שאר שחיטות המהדרין. השחיטה היחידה שפירסמה שאינה שוחטת ז'בו היא שארית ישראל, בגלל הוראת החזו"א הנ"ל.

העדה"ח חדלה לשחוט בדרום אמריקה בגלל הבעיה של נקובת הכרסות שיש קושי גדול וצריך מומחיות לאתר את זה, ומעדיפה לשחוט בפולין למרות ששם הסירכות מצויות ורבות יותר.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
חזק וברוך אמר:
א. שיש מנהג לא לאכול בהמות כשרות שאין עליהן מסורת, אע"פ שהן כשרות בוודאות.
כן כתבו הפוסקים, צוטטו בחזו"א.
(כמובן הנידון לבני אשכנז, או עכ"פ לבני ליטא וכדו')]

אינני זוכר בברור, אבל נדמה לי שהפוסקים דיברו רק בענין אכילת חלב, שכל עוד אין מסורת שזו חיה ולא בהמה, אסור לאכול את חלבה. אך אין הכרח שכוונתם להצריך מסורת גם על אכילת הבשר.
 

אבי חי

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
אבי חי אמר:
חזק וברוך אמר:
א. שיש מנהג לא לאכול בהמות כשרות שאין עליהן מסורת, אע"פ שהן כשרות בוודאות.
כן כתבו הפוסקים, צוטטו בחזו"א.
(כמובן הנידון לבני אשכנז, או עכ"פ לבני ליטא וכדו')]

אינני זוכר בברור, אבל נדמה לי שהפוסקים דיברו רק בענין אכילת חלב, שכל עוד אין מסורת שזו חיה ולא בהמה, אסור לאכול את חלבה. אך אין הכרח שכוונתם להצריך מסורת גם על אכילת הבשר.
אכן כ"כ הפמ"ג בפי' דברי הש"ך (או כעי"ז)

אבל החזו"א חלק עליו מכח לשון הש"ך, והביא שכ"כ להדיא החכ"א והערה"ש


לא למדתי את הסוגיא, ואפילו לא בדקתי כעת בפנים, אלא כתבתי ע"פ זכרוני מדברי החזו"א. אם טעיתי יתקנוני נא.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
אבי חי אמר:
חזק וברוך אמר:
א. שיש מנהג לא לאכול בהמות כשרות שאין עליהן מסורת, אע"פ שהן כשרות בוודאות.
כן כתבו הפוסקים, צוטטו בחזו"א.
(כמובן הנידון לבני אשכנז, או עכ"פ לבני ליטא וכדו')]
אינני זוכר בברור, אבל נדמה לי שהפוסקים דיברו רק בענין אכילת חלב, שכל עוד אין מסורת שזו חיה ולא בהמה, אסור לאכול את חלבה. אך אין הכרח שכוונתם להצריך מסורת גם על אכילת הבשר.
זאת המחלוקת. החזון איש (ועוד אחרונים) סבר שכוונת הש"ך שלא לאכול כלל, ויש מהאחרונים (כמדומני הפרי מגדים) שפירשו דהיינו רק לעניין אכילת חלב.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
לפחות כל שיש מקום להסתפק בו אם בהמה הוא או חיה, ע"כ הוא בכלל מנהג הנ"ל [שעל פיו הסביר הש"ך למה סימני חיה אינם נוגעים לנו להלכה]
לכל הפחות לסוברים שהז'בו נחשב לאותו מין ברור שאין בו ספק שמא הוא חיה.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
אבי חי אמר:
חזק וברוך אמר:
א. שיש מנהג לא לאכול בהמות כשרות שאין עליהן מסורת, אע"פ שהן כשרות בוודאות.
כן כתבו הפוסקים, צוטטו בחזו"א.
(כמובן הנידון לבני אשכנז, או עכ"פ לבני ליטא וכדו')]

אינני זוכר בברור, אבל נדמה לי שהפוסקים דיברו רק בענין אכילת חלב, שכל עוד אין מסורת שזו חיה ולא בהמה, אסור לאכול את חלבה. אך אין הכרח שכוונתם להצריך מסורת גם על אכילת הבשר.

אדרבה, חלב קל יותר שהרי חלב טמאה אסור רק משום יוצא מן הטמא שהוא קל יותר, ולכמה ראשונים אין לוקין עליו. דומני ששמעתי שיש מקילים באמת לגבי חלב, אבל איני ברור בזה. אולם להחמיר בחלב ולהתיר בשר בגדר יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
שלום רב אמר:
לפי השמועה, להכשר העדה"ח אין שום מניעה לשחוט ז'בו, כך גם שאר שחיטות המהדרין. השחיטה היחידה שפירסמה שאינה שוחטת ז'בו היא שארית ישראל, בגלל הוראת החזו"א הנ"ל.

העדה"ח חדלה לשחוט בדרום אמריקה בגלל הבעיה של נקובת הכרסות שיש קושי גדול וצריך מומחיות לאתר את זה, ומעדיפה לשחוט בפולין למרות ששם הסירכות מצויות ורבות יותר.

שמעתי ממו"ץ שהוא גם בקי בשחיטה, שיש קשר בין שאלת הז'בו וטריפות. לדבריו שמע שדוקא להבהמות שאין בהן תערובת ז'בו יש יותר בעיות בכרס. ומטעם זה כל הבעיה של נקובת הכרס בדרום אמריקה נתעורר רק אחר שאלת הז'בו, משום שאחר שהתחילו להקפיד שלא לשחוט בהמות עם תערובת ז'בו התחילו בעיות עם הכרס.
 

הכהן

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
אדרבה, חלב קל יותר שהרי חלב טמאה אסור רק משום יוצא מן הטמא שהוא קל יותר, ולכמה ראשונים אין לוקין עליו. דומני ששמעתי שיש מקילים באמת לגבי חלב, אבל איני ברור בזה. אולם להחמיר בחלב ולהתיר בשר בגדר יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא.
כמדומה שזה דבר על אכילת חֵלֶב וזה על חָלָב
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
חזק וברוך אמר:
אבי חי אמר:
כן כתבו הפוסקים, צוטטו בחזו"א.
(כמובן הנידון לבני אשכנז, או עכ"פ לבני ליטא וכדו')]

אינני זוכר בברור, אבל נדמה לי שהפוסקים דיברו רק בענין אכילת חלב, שכל עוד אין מסורת שזו חיה ולא בהמה, אסור לאכול את חלבה. אך אין הכרח שכוונתם להצריך מסורת גם על אכילת הבשר.

אדרבה, חלב קל יותר שהרי חלב טמאה אסור רק משום יוצא מן הטמא שהוא קל יותר, ולכמה ראשונים אין לוקין עליו. דומני ששמעתי שיש מקילים באמת לגבי חלב, אבל איני ברור בזה. אולם להחמיר בחלב ולהתיר בשר בגדר יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא.


דבריך לא מובנים, אין כאן כלל נידון של טמאה. היא מעלת גרה ומפריסה פרסה, ובודאי כשרה ללא ספק.
רק לגבי חלב יש לאסור אם היא בהמה, ואם היא חיה גם חלבה מותר.
עריכה: עכשיו ראיתי דברי הרב הכהן בהודעה מעלי, ותשו"ח. ועדיין כנ"ל - אין שום חשש דאורייתא או דרבנן על בשרה [וכן לא על החָלָב], כל הנידון הוא מצד מנהג גרידא.
 

בתוך ההסתרה

משתמש חדש
זה סיפור ישן, כבר לפני כמה חודשים,
מעניין מה הביא את מוציא החוברת להוציא את זה היום,
הגרש"צ רוזנבלט מעורב בהכל
ועדיף לעצור כאן.
 
שלום רב אמר:
בגלל הבעיה של נקובת הכרסות
לא כי, אלא בגלל שהיבוא מפולין זול שבעתיים.
הכריסות נבדקות בקלות לבקיא בדבר, והרבה פעמים העדה"ח שחטו בארגוואי ובדקו בכרס.
 
אחד התלמידים אמר:
שאחר שהתחילו להקפיד שלא לשחוט בהמות עם תערובת ז'בו התחילו בעיות עם הכרס.
נתערב לך שמועתך,
בז'בו יש הרבה פחות טריפות בריאות. אבל בעיות הכרס התחילו בגלל שהם המציאו שיטה חדשה להקל המנפיחות של הבהמה על ידי לדקור אותה בכרס.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
אחד התלמידים אמר:
חזק וברוך אמר:
אינני זוכר בברור, אבל נדמה לי שהפוסקים דיברו רק בענין אכילת חלב, שכל עוד אין מסורת שזו חיה ולא בהמה, אסור לאכול את חלבה. אך אין הכרח שכוונתם להצריך מסורת גם על אכילת הבשר.

אדרבה, חלב קל יותר שהרי חלב טמאה אסור רק משום יוצא מן הטמא שהוא קל יותר, ולכמה ראשונים אין לוקין עליו. דומני ששמעתי שיש מקילים באמת לגבי חלב, אבל איני ברור בזה. אולם להחמיר בחלב ולהתיר בשר בגדר יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא.


דבריך לא מובנים, אין כאן כלל נידון של טמאה. היא מעלת גרה ומפריסה פרסה, ובודאי כשרה ללא ספק.
רק לגבי חלב יש לאסור אם היא בהמה, ואם היא חיה גם חלבה מותר.
עריכה: עכשיו ראיתי דברי הרב הכהן בהודעה מעלי, ותשו"ח. ועדיין כנ"ל - אין שום חשש דאורייתא או דרבנן על בשרה [וכן לא על החָלָב], כל הנידון הוא מצד מנהג גרידא.

אם דברי אינם מובנים לך כנראה נולדת היום. זו מחלוקת ישנה. הפמ"ג כתב להדיא שדברי הש"ך שחיי נאכלת רק במסורת איירי לגבי חֵלֶב, אבל החז"א חולק עליו ע"פ החכמת אדם שמבואר מדבריו שאינו נאכל כלל. ובכל הפולמס בשעתו נגד הבהמה החדשה שרבנות רצו לשחוט והחז"א יצא נגדם, זה היה הנידון. אם אתה לא מבין החז"א זה אינו קשור אלי. אבל לבוא עם 'תגלית' שאין כאן כלל נידון של טמאה כאילו גלית אמריקה, מראה שלא ראית דברי החז"א ומסתמא גם שאר הדנים בזה.
 
חלק עליון תַחתִית