נדה דף ט:
רש"י ד"ה הרי היא, וכ"ת תגלי מילתא למפרע כו' לא אחמור רבנן כולי האי במעת לעת. [היינו לגבי זקנה שראתה ג"פ אחר ג' עונות יעו"ש].
והקשו הרמב"ן והרשב"א מהא דהקשו למעלה גבי היתה בחזקת מעוברת וראתה אמאי אין מטמאין אותה למפרע לכשהפילה רוח, וכ' וזו אינה קושיא דהאיכא רב פפי דתריץ הכי הנח מעת לעת לרבנן, ולר"פ שאני התם כו'. עכ"ל. ומבו' דפירשו שינויא דרב פפי דכיון דמעל"ע דרבנן לא רצו לטמא למפרע, ולא משום דחשיב ולד לגבי דרבנן.
וצ"ע איך ניתן לפרש כן, הא להדיא אמרו בברייתא ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' הרינו חלנו כמו ילדנו רוח, הרי דמשום טעמא דחשיב הריון קאתינן עלה, ולא משום דלא מטמאינן למפרע. ובאמת רש"י להדיא לא פי' כן בד' רב פפי, שכ' דלענין דיה שעתה דמעל"ע דרבנן חשיב ולד.
רש"י ד"ה הרי היא, וכ"ת תגלי מילתא למפרע כו' לא אחמור רבנן כולי האי במעת לעת. [היינו לגבי זקנה שראתה ג"פ אחר ג' עונות יעו"ש].
והקשו הרמב"ן והרשב"א מהא דהקשו למעלה גבי היתה בחזקת מעוברת וראתה אמאי אין מטמאין אותה למפרע לכשהפילה רוח, וכ' וזו אינה קושיא דהאיכא רב פפי דתריץ הכי הנח מעת לעת לרבנן, ולר"פ שאני התם כו'. עכ"ל. ומבו' דפירשו שינויא דרב פפי דכיון דמעל"ע דרבנן לא רצו לטמא למפרע, ולא משום דחשיב ולד לגבי דרבנן.
וצ"ע איך ניתן לפרש כן, הא להדיא אמרו בברייתא ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' הרינו חלנו כמו ילדנו רוח, הרי דמשום טעמא דחשיב הריון קאתינן עלה, ולא משום דלא מטמאינן למפרע. ובאמת רש"י להדיא לא פי' כן בד' רב פפי, שכ' דלענין דיה שעתה דמעל"ע דרבנן חשיב ולד.