למה יהודי זקוק לשינה..?

נושאים שונים

פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 01:47

כתב רבינו הגר"א בפירושו על משלי (פרק יט פסוק כג) יראת ה' וגו' כלומר שיראת ה' היא מביאתו לחיים וגם שיהיה שבע ילין ושלא יפקד רע כלומר בין הרעים והעניין שנתן הקב"ה לאדם בטבעו שיישן כדי שיעלה נשמתו לישיבה של מעלה ושם מגלין לה רזי תורה מה שא"א לאדם ללמוד בשבעים שנה לומד שם בשעה אחת אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו אבל מה שלומד ביום היא מביאתו לידי חיי עוה"ב וזהו יראת ה' מה שלומד תורה ביראת ה' כל היום מביאתו לחיים ושבע ילין פי' בלילה יהיה שבע מהתורה שלומד בישיבה של מעלה וזהו שבע ילין בלילה ואח"כ כשחוזר נשמתו לגופו אז לא יפקד בין הרעים כי אז המה רוצים לפגוע בה ולא יוכלו עכ"ל.
מדברי הגאון מבואר שענין השינה נברא כדי שיוכל האדם להשיג בשינה עומק דברי התורה שלא יוכל להשיגם בהיותו ניעור, ומשום שבשינה הנשמה מופשטת מן הגוף.

וצריך לברר איך יסתדרו דברי רבינו הגר"א עם הגמרא בסנהדרין ע"א: "יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים רע להן ורע לעולם". ופירש שם רש"י "רע להם שאין עוסקים בתורה, ורע לעולם, שהתורה שהן עוסקין בה מגינה על הדור, וכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם עכ"ל. וזה סותר לכאורה לדברי הגר"א.
ועוד הערה, אכן מובן לפי דברי רבינו הגר"א את שהקב"ה נתן בטבע היהודי לישון, אבל בזה לא מנומק מהו שנתן גם בטבע הגוי שאין לו זיקה בענין הנז', וכי בשביל לכוונן את התת מודע שלו? וצריך למצוא גם לזה ביאור.
אולם כשעיינתי בד' הראשונים והמפרשים שם, ראה ראיתי, שכוללים את גנות השינה והיין יחדיו, הווי אומר, שינה הבאה כתוצאה משתיית היין (ראה ד' היד רמה, מהרש"א, וראש"ח) ואם כך, יתכן להציע חלוקה בין שינה הבאה באופן טבעי שתכליתה משום גילוי רזי התורה וכד' הגר"א, לעומת "שינה מלאכותית" הבאה כתוצאה משתיית יין שבה אין את המעלות הנ"ל. ואם כך ניתן לפלפל, באופן שגם בלעדי היין הגיע העת לישון האם הפסיד את המעלה של גלוי רזי התורה?
ובענין שינה אצל גויים אפשר ליישב שהיא בחינת "שינה לרשעים הנאה להן ולעולם" (לעל"ם..) ככל שיותר ישנו כך פחות יזיקו לכה"פ לעם הנבחר וי"ל.
אלא שעדיין צריך למצוא ישוב לפי מה שכתב המאירי שם (צויין למטה) ומדבריו מבואר ששינה רעה לצדיקים וזאת בלי קשר לשתיית יין וי"ל. וכן צריך לדעת מהו ענין השינה אצל הגויים.

יד רמה שם -יין ושינה לרשעים הנאה להם [והנאה לעולם, ששותין] וישנין ואינן חוטאים ולא מריעין לבריות, ולצדיקים רע להם, שמתבטלין מתלמוד תורה שמשתכרין ואין מתקיימין מצות, ורע לעולם, שאין מגינין על דורם כבתחילה ופורענות באה לעולם. :
מהרש"א שם -ואמר יין ושינה הנאה לרשעים כו'. שמתוך הנאת יין שמשתכר בו בא לידי הנאת השינה בבקר עד ד' שעות כמ"ש במלכי עכו"ם וכן הוא בבן סורר ומורה שהנאה לו היין והשינה והנאה לעולם שכל זמן שיש לו ממה לקנות בו יין והוא ישן אינו מלסטם עד אחר שמגמר נכסיו וכו'
ובספר ראשית חכמה - שער הקדושה - פרק חמשה עשר
וסוף דבריו שם ללמדך שאין טוב יוצא מהיין ובפרט לומדי תורה צריכין ליזהר מריבוי היין ושהיין מביא לידי שינה. ואמרו חכמינו ז"ל בסנהדרין (פח) יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם, לצדיקים רע להם ורע לעולם, הרי שהיין לצדיקים הזק הוא להם מפני שירבה שינה ויבואו להתבטל מדבר תורה, והיינו ששלמה המלך ע"ה אחר שגנה היין שבח החכמה, ואמר, (משלי כז, א) אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם וגו', אמר אחר כך (שם כד, ג) בחכמה יבנה בית, ואמר (שם כד, ה) גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח, ואמר אחר כך (םש כד, ו) התרפית ביום צרה צר כחכה. ואמרו ז"ל במדרש משלי על פסוק זה, אמר רבי אבהו כל המרפא עצמו מדברי תורה אין לו כח לעמוד ביום צרה, ובזוהר פרשת ויצא האריכו בפירוש פסוק זה ובמקומו נעתיקהו. נמצא כי היין לתלמיד חכם סבה שירפה מדברי תורה:
אמנם המאירי שם כתב "ושינה לרשעים הנאה להם שכל זמן שמשתכרים או ישינים אין מוסיפין בפשעם וכו' וההפך בצדיקים וכו'.

נ.ב להעמיד ד' הגמ' הנז' בנוגע לשכר, זה דוחק, וכך גם פשטות ד' רש"י משום עצם הלימוד ולא שכרו.

ערכים:

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 663
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 167 פעמים
קיבל תודה: 198 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 18 יולי 2018, 02:44

הפקדתי שומרים כתב:כתב רבינו הגר"א והעניין שנתן הקב"ה לאדם בטבעו שיישן כדי שיעלה נשמתו לישיבה של מעלה ושם מגלין לה רזי תורה מה שא"א לאדם ללמוד בשבעים שנה לומד שם בשעה אחת [/b]אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו אבל מה שלומד ביום היא מביאתו לידי חיי עוה"ב וזהו יראת ה' מה שלומד תורה ביראת ה' כל היום מביאתו לחיים
וצריך לברר איך יסתדרו דברי רבינו הגר"א עם הגמרא בסנהדרין ע"א: "יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים רע להן ורע לעולם". ופירש שם רש"י "רע להם שאין עוסקים בתורה, ורע לעולם, שהתורה שהן עוסקין בה מגינה על הדור, וכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם עכ"ל. וזה סותר לכאורה לדברי הגר"א.
נ.ב להעמיד ד' הגמ' הנז' בנוגע לשכר, זה דוחק, וכך גם פשטות ד' רש"י משום עצם הלימוד ולא שכרו.
מה שהערת בסוף זה התירוץ,
שזה שאין שכ זה אומר שלא מקיימים בזה מצוות ת"ת, לכן רע להם ורע לעולם, שאינו מגין על הדור.
זה סיוע לידיעת התורה, בלא קיום המצווה.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1637
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 478 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי שאר לעמו » 18 יולי 2018, 02:53

דברי רבינו הגר"א הם שלב שני. יש את הבסיס שגם אם איננו מבינים אותו, אנחנו מאמינים בו.
הרי אדרבא, מה בכלל קשה למה יהודי זקוק לשינה? ולמה הקב"ה ברא את האדם שיצטרך אכילה, ועם שתי עיניים ולא שלוש וכו' וכו'
אלא שאלו אינן שאלות אלא תשובות: שעל מעשה הקב"ה אין שאלות, רק להבחין בהם ולהתפלא על חכמתו יתברך.

והגר"א הוסיף על ההבנה הבסיסית, שיהודי יכול לקדש כוחותיו ולנצלם לעבודת ה'.
ובשינה שאותה הקב"ה עשה בשביל להרגיע את המוח והגוף, שם אפשר לקלוט יותר בסתרי תורה כשהגוף פחות פועל.
וכל אחד יודע שסברות דקות באות פעמים רבות כשכמעט נרדמים כשהגוף שקט, ורק המוח עובד ללא הפרעה.

ושנת הצדיקים שעליה אמרו שהיא רעה לעולם, הכוונה על שנת הצדיקים המיותרת לפי כוחותיהם, אלא שהיא הנאת הגוף בלבד. וזהו ביטול תורה.
אבל השינה הנצרכת לאדם נאה היא לצדיקים.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 02:54

דוד ריזל (העיתונאי) כתב: מה שהערת בסוף זה התירוץ,
שזה שאין שכ זה אומר שלא מקיימים בזה מצוות ת"ת, לכן רע להם ורע לעולם, שאינו מגין על הדור.
זה סיוע לידיעת התורה, בלא קיום המצווה.
לשון רש"י "רע לצדיקים שאין עוסקים בתורה" מורה בפשטות שהענין בזה הוא משום ביטול מצות הלימוד ולא משום שכר. תדע, דהא הצדיקים, הם להיפך מהרשעים, ובגמ' שם מוזכר רשעים הנאה להם, משום שלא חוטאים כמש"כ היד רמה שם, ובכלל מד' הגמ' שם שמנתה כמה דברים שרע לצדיקים וטוב לרשעים, מתברר שהענין משום שמתבטלין מת"ל ולא משום השכר ראה שם ביד רמה. ועוד אי קבלת שכר, קשה להגדיר בלשון רע. ובעיקר ראה מש"כ שם הגר"א "אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו".
וד"א כשרש"י במק"א נקט משום שכר, הוא כתב כך במפורש. ראה קידושין ריש פ"ב.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 03:07

שאר לעמו כתב: ושנת הצדיקים שעליה אמרו שהיא רעה לעולם, הכוונה על שנת הצדיקים המיותרת לפי כוחותיהם, אלא שהיא הנאת הגוף בלבד. וזהו ביטול תורה.
אבל השינה הנצרכת לאדם נאה היא לצדיקים.
יישר כח.
אם אני לא טועה, שנינו הולכים במהלך אחד, ומה שנכתב שינה הבאה כתוצאה מיין, זה לא סיבה, אלא מהווה סימן, ששינה כזו, היא מעבר לשינה הנצרכית. ועל כן בכה"ג רע לצדיקים. אמנם בד' המאירי, שנקט בפשיטות שינה, בנפרד מיין, היה לי קשה לאמר כך.
נ.ב מש"כ בראשית דבריך אינו מוכרח, וד' הגר"א מורים להיפך.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1637
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 478 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי שאר לעמו » 18 יולי 2018, 10:20

אמנם לענ"ד דברי אדונינו הגר"א לא באים כהסבר לטעם בריאת השינה, ועמקו מחשבות הבורא.
אלא כהוראה במה טבע זה יכול לשמש האיש הישראלי, ושמי שהגיע לדרגה זו משיג מעלות אלו. ועל דרך ההפלגה כתב שזו ענין השינה, שהרי כל חפצים לא ישוו לתורה, ואפשר להשיג רזי תורה בשינה. וכמו מי שאומר מתוך שמחה לא נבראתי אלא בשביל להשיג חידוש זה דיינו.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי אור זרוע » 18 יולי 2018, 11:53

בענין זה ידוע מה שכתבו על האר"י הקדוש שישן בשבת שלש שעות ועל השגתו העצומה באותן שעות. בדרך אגב, ראיתי לנכון להביא דיון מעניין של השואל ומשיב (מהדורה רביעאה ב, מ) שמביא ומשלב גם מהאר"י וגם מהגר"א:

בסוכה דף כ"ו ע"ב אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס וכמה שינת הסוס שיתין נשמי וכו' אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי קרא עלי' רב יוסף עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתיך.

וזה רבות בשנים אשר הקשיתי מזה על מ"ש האחרונים דמצינו האר"י ז"ל היה ישן ג' שעות וכתבו הם דמה שתיקן האר"י בשנתו אנן לא נוכל לתקן אפילו כשניעור ועל זה הקשיתי אם רב יוסף קרא על אביי עד מתי עצל תשכב וכו' והרי אביי מסתמא היה יכול לתקן בשנתו גם כן.

והנה בחג הסוכות הלז אמרתי בזה דהנה בהקדמת ספרא דצניעותא כתבו בשם הגאון מוהראו"ו ז"ל דהתיקון בשינה הוא בעת שנתפשט החומר הגופני יוכל להשיג בשנתו ענינים נשגבים.

ולפ"ז נראה לי דזה דוקא כשנשתקע בשינה אז נתפשט החומר הגופני ויוכל להשיג במושכלות אבל במנמנם שהוא נים ולא נים תיר ולא תיר אז אינו נפשט החומר שהרי יכול להתעורר עצמו.

ולפ"ז אביי הוי ניים ונמנם אינו שינה א"כ אז לא יוכל להשיג ולכך קרא עלי' עד מתי עצל תשכב שזה רק עצלות שהרי יכול להתעורר אבל כשנשתקע בשינה אז מופשט מהחומרי ויוכל להשיג ולכך האר"י ז"ל כשהיה ישן שפיר אמרו שיוכל לתקן בשינתו וז"ב:


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 934
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 107 פעמים
קיבל תודה: 354 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי אלימלך » 18 יולי 2018, 16:13

לענין שינת הגוי י"ל שכל האומות היו יכולים לקבל את התורה, ואף היום יכול מי שרוצה להתגיר אי נמי הגוים נגררים אחרי ישראל כי לא יעשה ה' טבע שונה באין צורך.
לענין הקושיה מ"רע להם שאינם עוסקים בתורה" לענ"ד אין זה דוחק להעמיד בקבלת שכר ועונש על ביטולה, ועוד שבגלל שלא עוסקים בתורה אינם משלימים את נפשם שתהיה שלימה.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 16:50

ר' @אלימלך, הגר"א שם כתב "מה שא"א לאדם ללמוד בשבעים שנה לומד שם בשעה אחת אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו"
וראה כאן במה שכתבנו לדחות תי' כזה ולענ"ד הדברים מוכרחים.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 593#p30188
בנוגע למש"כ על שינת הגוי, נאים הדברים.


איש
משתמש ותיק
הודעות: 274
הצטרף: 17 יוני 2018, 14:49
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי איש » 18 יולי 2018, 19:44

לפי הגר"א שטבע השינה בלילה בשביל לגלות לאדם סודות ורמזים מה טעם אלו שנוהגים לישון בשבת.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 20:24

איש כתב:לפי הגר"א שטבע השינה בלילה בשביל לגלות לאדם סודות ורמזים מה טעם אלו שנוהגים לישון בשבת.
ר' @איש לא הבנתי קושייתך.
אכן שיטה זו הוזכרה בראשונים כמדומני מאירי, מביא בזה ב' שיטות לגבי שינה בשבת ומקורו מהגמ' ירושלמי ובבלי. אבל כל ענינה משום עונג שבת.
זאת אומרת אחר שהקב"ה הטביע באדם את הצורך לישון כל לילה משום הטעם שהזכיר הגר"א, זה כבר נתון ועובדה קיימת שטבע האדם להתעייף בלא שינה, ומשום כך בשבת שיש חובה לענג את השבת, השינה היא חלק מהענין.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 יולי 2018, 21:28

בדומה לדברי רבינו הגר"א במשלי הנ"ל, כך הביא מרן הגר"ח בהקדמה לספד"צ בשם הגר"א בזה"ל "ומרגלא בפומיה היה, שכל ענין השינה, לא בראו ית"ש רק לזה התכלית, שכל מה שלא תהיה ביכולתו של האדם להשיג בעוד הנשמה מחוברת בגוף גם אחר כל היגיעה והעמל מצד הגוף שהוא מסך מבדיל, מגלין לה בשינה שהיא מופשטת אז מן הגוף ומלובשת בלבוש העליון חלוקא דרבנן עכ"ל.


מוחל וסולח
הודעות: 177
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 132 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי מוחל וסולח » 23 יולי 2018, 12:57

מזכיר לי את האור החיים בראשית מז' כט'


מ.רז
הודעות: 23
הצטרף: 19 יוני 2018, 23:19
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי מ.רז » 23 יולי 2018, 14:50

וצ"ת בדברי הגר"א הללו שהרי הגר"א עצמו סירב ללמוד מפי מגידים בחלום ואמר שאינו רוצה אלא הבא בעמלו ואם לכך נבראה השינה מדוע? (כמדומה שהובא בהקדמת הגר"ח לספד"צ)


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 23 יולי 2018, 19:13

מ.רז כתב:וצ"ת בדברי הגר"א הללו שהרי הגר"א עצמו סירב ללמוד מפי מגידים בחלום ואמר שאינו רוצה אלא הבא בעמלו ואם לכך נבראה השינה מדוע? (כמדומה שהובא בהקדמת הגר"ח לספד"צ)
הגר"א במשלי כתב על שמגלין לנשמה בישיבה של מעלה בשונה מגלוי הבא ע"י מגיד. ויש כאן שני חילוקים א. ישיבה של מעלה ההשגות גבוהות מאשר מגיד. ב. מגיד זו השגה שכלית בעולמנו, ישיבה של מעלה זה השגה של הנשמה כד' הגר"א, שהיא מעבר לתודעה והשכל האנושי.


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 272
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 89 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי כרם » 23 יולי 2018, 19:50

בפרקי דר"א הגדול, פרק י"ב:
"וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה רעדה ורעשה, אמרה לפני בוראה, רבון כל העולמים אין בי כח לזון צאנו של אדם. אמר לה הקב"ה אני ואת נזון צאנו של אדם, וחצו שניהם, הלילה להקב"ה, והיום לארץ. מה עשה הקב"ה ברא שינת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר ישנתי אז ינוח לי".


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 23 יולי 2018, 20:27

כרם כתב:בפרקי דר"א הגדול, פרק י"ב:
"וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה רעדה ורעשה, אמרה לפני בוראה, רבון כל העולמים אין בי כח לזון צאנו של אדם. אמר לה הקב"ה אני ואת נזון צאנו של אדם, וחצו שניהם, הלילה להקב"ה, והיום לארץ. מה עשה הקב"ה ברא שינת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר ישנתי אז ינוח לי".
דברי המדרש הנז יש בכוחם לסייע לחילוק שעלה כאן, בין שינה "מלאכותית" בלשוני, או שינה יתירה כפי שכתב ר' @שאר לעמו, ובין שינה הנצרכית שהיא כעין מזונו של אדם המחייה נפשו.


מ.רז
הודעות: 23
הצטרף: 19 יוני 2018, 23:19
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי מ.רז » 25 יולי 2018, 17:22

הפקדתי שומרים כתב:
מ.רז כתב:וצ"ת בדברי הגר"א הללו שהרי הגר"א עצמו סירב ללמוד מפי מגידים בחלום ואמר שאינו רוצה אלא הבא בעמלו ואם לכך נבראה השינה מדוע? (כמדומה שהובא בהקדמת הגר"ח לספד"צ)
הגר"א במשלי כתב על שמגלין לנשמה בישיבה של מעלה בשונה מגלוי הבא ע"י מגיד. ויש כאן שני חילוקים א. ישיבה של מעלה ההשגות גבוהות מאשר מגיד. ב. מגיד זו השגה שכלית בעולמנו, ישיבה של מעלה זה השגה של הנשמה כד' הגר"א, שהיא מעבר לתודעה והשכל האנושי.
ראשית תודה ואכן מצד שזו השגת הנשמה ניתן לחלק אך זה שההשגה גבוהה יותר זהו חילוק אך אינו מן הענין שכן אינו טעם לקבל זאת אם איננו מעונינים במה שאינו ע"י עמל האדם
ויש לידע השגה זו שהיא לנשמה אם זהו אכן פי' הדבר דאינו נכנס לתודעה (שכל האנושי) מה טעם נתיחדה לשינה???


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 25 יולי 2018, 18:25

מ.רז כתב:
הפקדתי שומרים כתב:
מ.רז כתב:וצ"ת בדברי הגר"א הללו שהרי הגר"א עצמו סירב ללמוד מפי מגידים בחלום ואמר שאינו רוצה אלא הבא בעמלו ואם לכך נבראה השינה מדוע? (כמדומה שהובא בהקדמת הגר"ח לספד"צ)
הגר"א במשלי כתב על שמגלין לנשמה בישיבה של מעלה בשונה מגלוי הבא ע"י מגיד. ויש כאן שני חילוקים א. ישיבה של מעלה ההשגות גבוהות מאשר מגיד. ב. מגיד זו השגה שכלית בעולמנו, ישיבה של מעלה זה השגה של הנשמה כד' הגר"א, שהיא מעבר לתודעה והשכל האנושי.
ראשית תודה ואכן מצד שזו השגת הנשמה ניתן לחלק אך זה שההשגה גבוהה יותר זהו חילוק אך אינו מן הענין שכן אינו טעם לקבל זאת אם איננו מעונינים במה שאינו ע"י עמל האדם
ויש לידע השגה זו שהיא לנשמה אם זהו אכן פי' הדבר דאינו נכנס לתודעה (שכל האנושי) מה טעם נתיחדה לשינה???
ראה בד' הגר"ח שהעתקתי לעיל מסביר את הדברים היטב ובזה עונה על שאלתך-
בדומה לדברי רבינו הגר"א במשלי הנ"ל, כך הביא מרן הגר"ח בהקדמה לספד"צ בשם הגר"א בזה"ל "ומרגלא בפומיה היה, שכל ענין השינה, לא בראו ית"ש רק לזה התכלית, שכל מה שלא תהיה ביכולתו של האדם להשיג בעוד הנשמה מחוברת בגוף גם אחר כל היגיעה והעמל מצד הגוף שהוא מסך מבדיל, מגלין לה בשינה שהיא מופשטת אז מן הגוף ומלובשת בלבוש העליון חלוקא דרבנן עכ"ל.


שף ויתיב
הודעות: 88
הצטרף: 08 יוני 2017, 01:00
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי שף ויתיב » 17 נובמבר 2018, 21:53

וביארתי בענין זה מש"כ התנחומא בפרשת ויצא, שראו האבנים את כבודו של הקב"ה ( שזה קאי על יעקב, וכמוש"כ שם בביאור האמרים על תנחומא) מיד נמחו, ולמה היה זה רק כשישן, אלא שבשינה השיג יותר, ועל כן השתקף בו כבוד ית' יותר, ורק אז נמחו.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2412
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1478 פעמים
קיבל תודה: 316 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי מאן דהו » 27 מאי 2019, 13:34

כרם כתב:
23 יולי 2018, 19:50
בפרקי דר"א הגדול, פרק י"ב:
"וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה רעדה ורעשה, אמרה לפני בוראה, רבון כל העולמים אין בי כח לזון צאנו של אדם. אמר לה הקב"ה אני ואת נזון צאנו של אדם, וחצו שניהם, הלילה להקב"ה, והיום לארץ. מה עשה הקב"ה ברא שינת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר ישנתי אז ינוח לי".

מה הפירוש - צאנו של אדם?


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 272
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 89 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי כרם » 27 מאי 2019, 14:12

עיין יחזקאל לו לח: כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ה'.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2412
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1478 פעמים
קיבל תודה: 316 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי מאן דהו » 29 מאי 2019, 03:48

כרם כתב:
27 מאי 2019, 14:12
עיין יחזקאל לו לח: כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ה'.

כרם: בפשטות הכונה כמו עדר צאן, שהוא כמות גדולה, כך צאן אדם, כמות גדולה של בני אדם.


yosf
משתמש ותיק
הודעות: 205
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 37 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: למה יהודי זקוק לשינה..?

שליחה על ידי yosf » 13 יוני 2019, 09:33

הפקדתי שומרים כתב:
18 יולי 2018, 01:47
כתב רבינו הגר"א בפירושו על משלי (פרק יט פסוק כג) יראת ה' וגו' כלומר שיראת ה' היא מביאתו לחיים וגם שיהיה שבע ילין ושלא יפקד רע כלומר בין הרעים והעניין שנתן הקב"ה לאדם בטבעו שיישן כדי שיעלה נשמתו לישיבה של מעלה ושם מגלין לה רזי תורה מה שא"א לאדם ללמוד בשבעים שנה לומד שם בשעה אחת אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו אבל מה שלומד ביום היא מביאתו לידי חיי עוה"ב וזהו יראת ה' מה שלומד תורה ביראת ה' כל היום מביאתו לחיים ושבע ילין פי' בלילה יהיה שבע מהתורה שלומד בישיבה של מעלה וזהו שבע ילין בלילה ואח"כ כשחוזר נשמתו לגופו אז לא יפקד בין הרעים כי אז המה רוצים לפגוע בה ולא יוכלו עכ"ל.
מדברי הגאון מבואר שענין השינה נברא כדי שיוכל האדם להשיג בשינה עומק דברי התורה שלא יוכל להשיגם בהיותו ניעור, ומשום שבשינה הנשמה מופשטת מן הגוף.

וצריך לברר איך יסתדרו דברי רבינו הגר"א עם הגמרא בסנהדרין ע"א: "יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים רע להן ורע לעולם". ופירש שם רש"י "רע להם שאין עוסקים בתורה, ורע לעולם, שהתורה שהן עוסקין בה מגינה על הדור, וכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם עכ"ל. וזה סותר לכאורה לדברי הגר"א.
ועוד הערה, אכן מובן לפי דברי רבינו הגר"א את שהקב"ה נתן בטבע היהודי לישון, אבל בזה לא מנומק מהו שנתן גם בטבע הגוי שאין לו זיקה בענין הנז', וכי בשביל לכוונן את התת מודע שלו? וצריך למצוא גם לזה ביאור.
אולם כשעיינתי בד' הראשונים והמפרשים שם, ראה ראיתי, שכוללים את גנות השינה והיין יחדיו, הווי אומר, שינה הבאה כתוצאה משתיית היין (ראה ד' היד רמה, מהרש"א, וראש"ח) ואם כך, יתכן להציע חלוקה בין שינה הבאה באופן טבעי שתכליתה משום גילוי רזי התורה וכד' הגר"א, לעומת "שינה מלאכותית" הבאה כתוצאה משתיית יין שבה אין את המעלות הנ"ל. ואם כך ניתן לפלפל, באופן שגם בלעדי היין הגיע העת לישון האם הפסיד את המעלה של גלוי רזי התורה?
ובענין שינה אצל גויים אפשר ליישב שהיא בחינת "שינה לרשעים הנאה להן ולעולם" (לעל"ם..) ככל שיותר ישנו כך פחות יזיקו לכה"פ לעם הנבחר וי"ל.
אלא שעדיין צריך למצוא ישוב לפי מה שכתב המאירי שם (צויין למטה) ומדבריו מבואר ששינה רעה לצדיקים וזאת בלי קשר לשתיית יין וי"ל. וכן צריך לדעת מהו ענין השינה אצל הגויים.

יד רמה שם -יין ושינה לרשעים הנאה להם [והנאה לעולם, ששותין] וישנין ואינן חוטאים ולא מריעין לבריות, ולצדיקים רע להם, שמתבטלין מתלמוד תורה שמשתכרין ואין מתקיימין מצות, ורע לעולם, שאין מגינין על דורם כבתחילה ופורענות באה לעולם. :
מהרש"א שם -ואמר יין ושינה הנאה לרשעים כו'. שמתוך הנאת יין שמשתכר בו בא לידי הנאת השינה בבקר עד ד' שעות כמ"ש במלכי עכו"ם וכן הוא בבן סורר ומורה שהנאה לו היין והשינה והנאה לעולם שכל זמן שיש לו ממה לקנות בו יין והוא ישן אינו מלסטם עד אחר שמגמר נכסיו וכו'
ובספר ראשית חכמה - שער הקדושה - פרק חמשה עשר
וסוף דבריו שם ללמדך שאין טוב יוצא מהיין ובפרט לומדי תורה צריכין ליזהר מריבוי היין ושהיין מביא לידי שינה. ואמרו חכמינו ז"ל בסנהדרין (פח) יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם, לצדיקים רע להם ורע לעולם, הרי שהיין לצדיקים הזק הוא להם מפני שירבה שינה ויבואו להתבטל מדבר תורה, והיינו ששלמה המלך ע"ה אחר שגנה היין שבח החכמה, ואמר, (משלי כז, א) אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם וגו', אמר אחר כך (שם כד, ג) בחכמה יבנה בית, ואמר (שם כד, ה) גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח, ואמר אחר כך (םש כד, ו) התרפית ביום צרה צר כחכה. ואמרו ז"ל במדרש משלי על פסוק זה, אמר רבי אבהו כל המרפא עצמו מדברי תורה אין לו כח לעמוד ביום צרה, ובזוהר פרשת ויצא האריכו בפירוש פסוק זה ובמקומו נעתיקהו. נמצא כי היין לתלמיד חכם סבה שירפה מדברי תורה:
אמנם המאירי שם כתב "ושינה לרשעים הנאה להם שכל זמן שמשתכרים או ישינים אין מוסיפין בפשעם וכו' וההפך בצדיקים וכו'.

נ.ב להעמיד ד' הגמ' הנז' בנוגע לשכר, זה דוחק, וכך גם פשטות ד' רש"י משום עצם הלימוד ולא שכרו.
כפי המבואר בכתבי רבינו האר"י זלה"ה על סוד כוונת ברכות השחר בברכת מלביש עירומים והנותן ליעף כוח ע"ש סוד ה' הסתר דבר
לפי"ז מבואר דיש חילוק בין שנת יום ללילה, ושינת לילה היא מוכרחת ותועלתה גדולה (דרך אגב גם מועילה מאוד לאמונה וכאומרו "ואמונתך בלילות " וכדאיתא בעץ חיים) אבל שינת יום מזקת, וראה מש"כ בזה מרן הגרי"ח בשו"ת רב פעלים (קונטרס סוד ישרים) כי אם אין אדם מחוייב לעשות תיקון כרת ליהות ניעור כל הלילה לצורך תיקון נפשו אזי ח"ו שיעשה תיקון כרת שבכך מפסיד שינת הלילה שמעלה גדולה והיא נצרכת, ע"ש.
דרך אגב עיקר העניין הוא שנת קבע עד אחר חצות לילה כדברי רבינו הרש"ש
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 5 אורחים