הבנת דברי הגר"א: יהודי זקוק לשינה בכדי לעלות לישיבה של מעלה לשמוע רזי תורה

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
כתב רבינו הגר"א בפירושו על משלי (פרק יט פסוק כג) יראת ה' וגו' כלומר שיראת ה' היא מביאתו לחיים וגם שיהיה שבע ילין ושלא יפקד רע כלומר בין הרעים והעניין שנתן הקב"ה לאדם בטבעו שיישן כדי שיעלה נשמתו לישיבה של מעלה ושם מגלין לה רזי תורה מה שא"א לאדם ללמוד בשבעים שנה לומד שם בשעה אחת אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו אבל מה שלומד ביום היא מביאתו לידי חיי עוה"ב וזהו יראת ה' מה שלומד תורה ביראת ה' כל היום מביאתו לחיים ושבע ילין פי' בלילה יהיה שבע מהתורה שלומד בישיבה של מעלה וזהו שבע ילין בלילה ואח"כ כשחוזר נשמתו לגופו אז לא יפקד בין הרעים כי אז המה רוצים לפגוע בה ולא יוכלו עכ"ל.
מדברי הגאון מבואר שענין השינה נברא כדי שיוכל האדם להשיג בשינה עומק דברי התורה שלא יוכל להשיגם בהיותו ניעור, ומשום שבשינה הנשמה מופשטת מן הגוף.

וצריך לברר איך יסתדרו דברי רבינו הגר"א עם הגמרא בסנהדרין ע"א: "יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים רע להן ורע לעולם". ופירש שם רש"י "רע להם שאין עוסקים בתורה, ורע לעולם, שהתורה שהן עוסקין בה מגינה על הדור, וכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם עכ"ל. וזה סותר לכאורה לדברי הגר"א.
ועוד הערה, אכן מובן לפי דברי רבינו הגר"א את שהקב"ה נתן בטבע היהודי לישון, אבל בזה לא מנומק מהו שנתן גם בטבע הגוי שאין לו זיקה בענין הנז', וכי בשביל לכוונן את התת מודע שלו? וצריך למצוא גם לזה ביאור.
אולם כשעיינתי בד' הראשונים והמפרשים שם, ראה ראיתי, שכוללים את גנות השינה והיין יחדיו, הווי אומר, שינה הבאה כתוצאה משתיית היין (ראה ד' היד רמה, מהרש"א, וראש"ח) ואם כך, יתכן להציע חלוקה בין שינה הבאה באופן טבעי שתכליתה משום גילוי רזי התורה וכד' הגר"א, לעומת "שינה מלאכותית" הבאה כתוצאה משתיית יין שבה אין את המעלות הנ"ל. ואם כך ניתן לפלפל, באופן שגם בלעדי היין הגיע העת לישון האם הפסיד את המעלה של גלוי רזי התורה?
ובענין שינה אצל גויים אפשר ליישב שהיא בחינת "שינה לרשעים הנאה להן ולעולם" (לעל"ם..) ככל שיותר ישנו כך פחות יזיקו לכה"פ לעם הנבחר וי"ל.
אלא שעדיין צריך למצוא ישוב לפי מה שכתב המאירי שם (צויין למטה) ומדבריו מבואר ששינה רעה לצדיקים וזאת בלי קשר לשתיית יין וי"ל. וכן צריך לדעת מהו ענין השינה אצל הגויים.

יד רמה שם -יין ושינה לרשעים הנאה להם [והנאה לעולם, ששותין] וישנין ואינן חוטאים ולא מריעין לבריות, ולצדיקים רע להם, שמתבטלין מתלמוד תורה שמשתכרין ואין מתקיימין מצות, ורע לעולם, שאין מגינין על דורם כבתחילה ופורענות באה לעולם. :
מהרש"א שם -ואמר יין ושינה הנאה לרשעים כו'. שמתוך הנאת יין שמשתכר בו בא לידי הנאת השינה בבקר עד ד' שעות כמ"ש במלכי עכו"ם וכן הוא בבן סורר ומורה שהנאה לו היין והשינה והנאה לעולם שכל זמן שיש לו ממה לקנות בו יין והוא ישן אינו מלסטם עד אחר שמגמר נכסיו וכו'
ובספר ראשית חכמה - שער הקדושה - פרק חמשה עשר
וסוף דבריו שם ללמדך שאין טוב יוצא מהיין ובפרט לומדי תורה צריכין ליזהר מריבוי היין ושהיין מביא לידי שינה. ואמרו חכמינו ז"ל בסנהדרין (פח) יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם, לצדיקים רע להם ורע לעולם, הרי שהיין לצדיקים הזק הוא להם מפני שירבה שינה ויבואו להתבטל מדבר תורה, והיינו ששלמה המלך ע"ה אחר שגנה היין שבח החכמה, ואמר, (משלי כז, א) אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם וגו', אמר אחר כך (שם כד, ג) בחכמה יבנה בית, ואמר (שם כד, ה) גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח, ואמר אחר כך (םש כד, ו) התרפית ביום צרה צר כחכה. ואמרו ז"ל במדרש משלי על פסוק זה, אמר רבי אבהו כל המרפא עצמו מדברי תורה אין לו כח לעמוד ביום צרה, ובזוהר פרשת ויצא האריכו בפירוש פסוק זה ובמקומו נעתיקהו. נמצא כי היין לתלמיד חכם סבה שירפה מדברי תורה:
אמנם המאירי שם כתב "ושינה לרשעים הנאה להם שכל זמן שמשתכרים או ישינים אין מוסיפין בפשעם וכו' וההפך בצדיקים וכו'.

נ.ב להעמיד ד' הגמ' הנז' בנוגע לשכר, זה דוחק, וכך גם פשטות ד' רש"י משום עצם הלימוד ולא שכרו.
 

כותר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
כתב רבינו הגר"א והעניין שנתן הקב"ה לאדם בטבעו שיישן כדי שיעלה נשמתו לישיבה של מעלה ושם מגלין לה רזי תורה מה שא"א לאדם ללמוד בשבעים שנה לומד שם בשעה אחת [/b]אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו אבל מה שלומד ביום היא מביאתו לידי חיי עוה"ב וזהו יראת ה' מה שלומד תורה ביראת ה' כל היום מביאתו לחיים
וצריך לברר איך יסתדרו דברי רבינו הגר"א עם הגמרא בסנהדרין ע"א: "יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים רע להן ורע לעולם". ופירש שם רש"י "רע להם שאין עוסקים בתורה, ורע לעולם, שהתורה שהן עוסקין בה מגינה על הדור, וכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם עכ"ל. וזה סותר לכאורה לדברי הגר"א.
נ.ב להעמיד ד' הגמ' הנז' בנוגע לשכר, זה דוחק, וכך גם פשטות ד' רש"י משום עצם הלימוד ולא שכרו.
מה שהערת בסוף זה התירוץ,
שזה שאין שכ זה אומר שלא מקיימים בזה מצוות ת"ת, לכן רע להם ורע לעולם, שאינו מגין על הדור.
זה סיוע לידיעת התורה, בלא קיום המצווה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
דברי רבינו הגר"א הם שלב שני. יש את הבסיס שגם אם איננו מבינים אותו, אנחנו מאמינים בו.
הרי אדרבא, מה בכלל קשה למה יהודי זקוק לשינה? ולמה הקב"ה ברא את האדם שיצטרך אכילה, ועם שתי עיניים ולא שלוש וכו' וכו'
אלא שאלו אינן שאלות אלא תשובות: שעל מעשה הקב"ה אין שאלות, רק להבחין בהם ולהתפלא על חכמתו יתברך.

והגר"א הוסיף על ההבנה הבסיסית, שיהודי יכול לקדש כוחותיו ולנצלם לעבודת ה'.
ובשינה שאותה הקב"ה עשה בשביל להרגיע את המוח והגוף, שם אפשר לקלוט יותר בסתרי תורה כשהגוף פחות פועל.
וכל אחד יודע שסברות דקות באות פעמים רבות כשכמעט נרדמים כשהגוף שקט, ורק המוח עובד ללא הפרעה.

ושנת הצדיקים שעליה אמרו שהיא רעה לעולם, הכוונה על שנת הצדיקים המיותרת לפי כוחותיהם, אלא שהיא הנאת הגוף בלבד. וזהו ביטול תורה.
אבל השינה הנצרכת לאדם נאה היא לצדיקים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד ריזל (העיתונאי) אמר:
מה שהערת בסוף זה התירוץ,
שזה שאין שכ זה אומר שלא מקיימים בזה מצוות ת"ת, לכן רע להם ורע לעולם, שאינו מגין על הדור.
זה סיוע לידיעת התורה, בלא קיום המצווה.

לשון רש"י "רע לצדיקים שאין עוסקים בתורה" מורה בפשטות שהענין בזה הוא משום ביטול מצות הלימוד ולא משום שכר. תדע, דהא הצדיקים, הם להיפך מהרשעים, ובגמ' שם מוזכר רשעים הנאה להם, משום שלא חוטאים כמש"כ היד רמה שם, ובכלל מד' הגמ' שם שמנתה כמה דברים שרע לצדיקים וטוב לרשעים, מתברר שהענין משום שמתבטלין מת"ל ולא משום השכר ראה שם ביד רמה. ועוד אי קבלת שכר, קשה להגדיר בלשון רע. ובעיקר ראה מש"כ שם הגר"א "אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו".
וד"א כשרש"י במק"א נקט משום שכר, הוא כתב כך במפורש. ראה קידושין ריש פ"ב.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
ושנת הצדיקים שעליה אמרו שהיא רעה לעולם, הכוונה על שנת הצדיקים המיותרת לפי כוחותיהם, אלא שהיא הנאת הגוף בלבד. וזהו ביטול תורה.
אבל השינה הנצרכת לאדם נאה היא לצדיקים.
יישר כח.
אם אני לא טועה, שנינו הולכים במהלך אחד, ומה שנכתב שינה הבאה כתוצאה מיין, זה לא סיבה, אלא מהווה סימן, ששינה כזו, היא מעבר לשינה הנצרכית. ועל כן בכה"ג רע לצדיקים. אמנם בד' המאירי, שנקט בפשיטות שינה, בנפרד מיין, היה לי קשה לאמר כך.
נ.ב מש"כ בראשית דבריך אינו מוכרח, וד' הגר"א מורים להיפך.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אמנם לענ"ד דברי אדונינו הגר"א לא באים כהסבר לטעם בריאת השינה, ועמקו מחשבות הבורא.
אלא כהוראה במה טבע זה יכול לשמש האיש הישראלי, ושמי שהגיע לדרגה זו משיג מעלות אלו. ועל דרך ההפלגה כתב שזו ענין השינה, שהרי כל חפצים לא ישוו לתורה, ואפשר להשיג רזי תורה בשינה. וכמו מי שאומר מתוך שמחה לא נבראתי אלא בשביל להשיג חידוש זה דיינו.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בענין זה ידוע מה שכתבו על האר"י הקדוש שישן בשבת שלש שעות ועל השגתו העצומה באותן שעות. בדרך אגב, ראיתי לנכון להביא דיון מעניין של השואל ומשיב (מהדורה רביעאה ב, מ) שמביא ומשלב גם מהאר"י וגם מהגר"א:

בסוכה דף כ"ו ע"ב אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס וכמה שינת הסוס שיתין נשמי וכו' אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי קרא עלי' רב יוסף עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתיך.

וזה רבות בשנים אשר הקשיתי מזה על מ"ש האחרונים דמצינו האר"י ז"ל היה ישן ג' שעות וכתבו הם דמה שתיקן האר"י בשנתו אנן לא נוכל לתקן אפילו כשניעור ועל זה הקשיתי אם רב יוסף קרא על אביי עד מתי עצל תשכב וכו' והרי אביי מסתמא היה יכול לתקן בשנתו גם כן.

והנה בחג הסוכות הלז אמרתי בזה דהנה בהקדמת ספרא דצניעותא כתבו בשם הגאון מוהראו"ו ז"ל דהתיקון בשינה הוא בעת שנתפשט החומר הגופני יוכל להשיג בשנתו ענינים נשגבים.

ולפ"ז נראה לי דזה דוקא כשנשתקע בשינה אז נתפשט החומר הגופני ויוכל להשיג במושכלות אבל במנמנם שהוא נים ולא נים תיר ולא תיר אז אינו נפשט החומר שהרי יכול להתעורר עצמו.

ולפ"ז אביי הוי ניים ונמנם אינו שינה א"כ אז לא יוכל להשיג ולכך קרא עלי' עד מתי עצל תשכב שזה רק עצלות שהרי יכול להתעורר אבל כשנשתקע בשינה אז מופשט מהחומרי ויוכל להשיג ולכך האר"י ז"ל כשהיה ישן שפיר אמרו שיוכל לתקן בשינתו וז"ב:
 

אלימלך

משתמש ותיק
לענין שינת הגוי י"ל שכל האומות היו יכולים לקבל את התורה, ואף היום יכול מי שרוצה להתגיר אי נמי הגוים נגררים אחרי ישראל כי לא יעשה ה' טבע שונה באין צורך.
לענין הקושיה מ"רע להם שאינם עוסקים בתורה" לענ"ד אין זה דוחק להעמיד בקבלת שכר ועונש על ביטולה, ועוד שבגלל שלא עוסקים בתורה אינם משלימים את נפשם שתהיה שלימה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ר' @אלימלך, הגר"א שם כתב "מה שא"א לאדם ללמוד בשבעים שנה לומד שם בשעה אחת אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו"
וראה כאן במה שכתבנו לדחות תי' כזה ולענ"ד הדברים מוכרחים.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=2593#p30188
בנוגע למש"כ על שינת הגוי, נאים הדברים.
 

איש

משתמש ותיק
לפי הגר"א שטבע השינה בלילה בשביל לגלות לאדם סודות ורמזים מה טעם אלו שנוהגים לישון בשבת.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש אמר:
לפי הגר"א שטבע השינה בלילה בשביל לגלות לאדם סודות ורמזים מה טעם אלו שנוהגים לישון בשבת.
ר' @איש לא הבנתי קושייתך.
אכן שיטה זו הוזכרה בראשונים כמדומני מאירי, מביא בזה ב' שיטות לגבי שינה בשבת ומקורו מהגמ' ירושלמי ובבלי. אבל כל ענינה משום עונג שבת.
זאת אומרת אחר שהקב"ה הטביע באדם את הצורך לישון כל לילה משום הטעם שהזכיר הגר"א, זה כבר נתון ועובדה קיימת שטבע האדם להתעייף בלא שינה, ומשום כך בשבת שיש חובה לענג את השבת, השינה היא חלק מהענין.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בדומה לדברי רבינו הגר"א במשלי הנ"ל, כך הביא מרן הגר"ח בהקדמה לספד"צ בשם הגר"א בזה"ל "ומרגלא בפומיה היה, שכל ענין השינה, לא בראו ית"ש רק לזה התכלית, שכל מה שלא תהיה ביכולתו של האדם להשיג בעוד הנשמה מחוברת בגוף גם אחר כל היגיעה והעמל מצד הגוף שהוא מסך מבדיל, מגלין לה בשינה שהיא מופשטת אז מן הגוף ומלובשת בלבוש העליון חלוקא דרבנן עכ"ל.
 

מ.רז

משתמש רגיל
וצ"ת בדברי הגר"א הללו שהרי הגר"א עצמו סירב ללמוד מפי מגידים בחלום ואמר שאינו רוצה אלא הבא בעמלו ואם לכך נבראה השינה מדוע? (כמדומה שהובא בהקדמת הגר"ח לספד"צ)
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ.רז אמר:
וצ"ת בדברי הגר"א הללו שהרי הגר"א עצמו סירב ללמוד מפי מגידים בחלום ואמר שאינו רוצה אלא הבא בעמלו ואם לכך נבראה השינה מדוע? (כמדומה שהובא בהקדמת הגר"ח לספד"צ)
הגר"א במשלי כתב על שמגלין לנשמה בישיבה של מעלה בשונה מגלוי הבא ע"י מגיד. ויש כאן שני חילוקים א. ישיבה של מעלה ההשגות גבוהות מאשר מגיד. ב. מגיד זו השגה שכלית בעולמנו, ישיבה של מעלה זה השגה של הנשמה כד' הגר"א, שהיא מעבר לתודעה והשכל האנושי.
 

כרם

משתמש ותיק
בפרקי דר"א הגדול, פרק י"ב:
"וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה רעדה ורעשה, אמרה לפני בוראה, רבון כל העולמים אין בי כח לזון צאנו של אדם. אמר לה הקב"ה אני ואת נזון צאנו של אדם, וחצו שניהם, הלילה להקב"ה, והיום לארץ. מה עשה הקב"ה ברא שינת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר ישנתי אז ינוח לי".
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כרם אמר:
בפרקי דר"א הגדול, פרק י"ב:
"וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה רעדה ורעשה, אמרה לפני בוראה, רבון כל העולמים אין בי כח לזון צאנו של אדם. אמר לה הקב"ה אני ואת נזון צאנו של אדם, וחצו שניהם, הלילה להקב"ה, והיום לארץ. מה עשה הקב"ה ברא שינת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר ישנתי אז ינוח לי".
דברי המדרש הנז יש בכוחם לסייע לחילוק שעלה כאן, בין שינה "מלאכותית" בלשוני, או שינה יתירה כפי שכתב ר' @שאר לעמו, ובין שינה הנצרכית שהיא כעין מזונו של אדם המחייה נפשו.
 

מ.רז

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
מ.רז אמר:
וצ"ת בדברי הגר"א הללו שהרי הגר"א עצמו סירב ללמוד מפי מגידים בחלום ואמר שאינו רוצה אלא הבא בעמלו ואם לכך נבראה השינה מדוע? (כמדומה שהובא בהקדמת הגר"ח לספד"צ)
הגר"א במשלי כתב על שמגלין לנשמה בישיבה של מעלה בשונה מגלוי הבא ע"י מגיד. ויש כאן שני חילוקים א. ישיבה של מעלה ההשגות גבוהות מאשר מגיד. ב. מגיד זו השגה שכלית בעולמנו, ישיבה של מעלה זה השגה של הנשמה כד' הגר"א, שהיא מעבר לתודעה והשכל האנושי.
ראשית תודה ואכן מצד שזו השגת הנשמה ניתן לחלק אך זה שההשגה גבוהה יותר זהו חילוק אך אינו מן הענין שכן אינו טעם לקבל זאת אם איננו מעונינים במה שאינו ע"י עמל האדם
ויש לידע השגה זו שהיא לנשמה אם זהו אכן פי' הדבר דאינו נכנס לתודעה (שכל האנושי) מה טעם נתיחדה לשינה???
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ.רז אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
מ.רז אמר:
וצ"ת בדברי הגר"א הללו שהרי הגר"א עצמו סירב ללמוד מפי מגידים בחלום ואמר שאינו רוצה אלא הבא בעמלו ואם לכך נבראה השינה מדוע? (כמדומה שהובא בהקדמת הגר"ח לספד"צ)
הגר"א במשלי כתב על שמגלין לנשמה בישיבה של מעלה בשונה מגלוי הבא ע"י מגיד. ויש כאן שני חילוקים א. ישיבה של מעלה ההשגות גבוהות מאשר מגיד. ב. מגיד זו השגה שכלית בעולמנו, ישיבה של מעלה זה השגה של הנשמה כד' הגר"א, שהיא מעבר לתודעה והשכל האנושי.
ראשית תודה ואכן מצד שזו השגת הנשמה ניתן לחלק אך זה שההשגה גבוהה יותר זהו חילוק אך אינו מן הענין שכן אינו טעם לקבל זאת אם איננו מעונינים במה שאינו ע"י עמל האדם
ויש לידע השגה זו שהיא לנשמה אם זהו אכן פי' הדבר דאינו נכנס לתודעה (שכל האנושי) מה טעם נתיחדה לשינה???
ראה בד' הגר"ח שהעתקתי לעיל מסביר את הדברים היטב ובזה עונה על שאלתך-
בדומה לדברי רבינו הגר"א במשלי הנ"ל, כך הביא מרן הגר"ח בהקדמה לספד"צ בשם הגר"א בזה"ל "ומרגלא בפומיה היה, שכל ענין השינה, לא בראו ית"ש רק לזה התכלית, שכל מה שלא תהיה ביכולתו של האדם להשיג בעוד הנשמה מחוברת בגוף גם אחר כל היגיעה והעמל מצד הגוף שהוא מסך מבדיל, מגלין לה בשינה שהיא מופשטת אז מן הגוף ומלובשת בלבוש העליון חלוקא דרבנן עכ"ל.
 

שף ויתיב

משתמש רגיל
וביארתי בענין זה מש"כ התנחומא בפרשת ויצא, שראו האבנים את כבודו של הקב"ה ( שזה קאי על יעקב, וכמוש"כ שם בביאור האמרים על תנחומא) מיד נמחו, ולמה היה זה רק כשישן, אלא שבשינה השיג יותר, ועל כן השתקף בו כבוד ית' יותר, ורק אז נמחו.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
כרם אמר:
בפרקי דר"א הגדול, פרק י"ב:
"וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה רעדה ורעשה, אמרה לפני בוראה, רבון כל העולמים אין בי כח לזון צאנו של אדם. אמר לה הקב"ה אני ואת נזון צאנו של אדם, וחצו שניהם, הלילה להקב"ה, והיום לארץ. מה עשה הקב"ה ברא שינת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר ישנתי אז ינוח לי".

מה הפירוש - צאנו של אדם?
 

כרם

משתמש ותיק
עיין יחזקאל לו לח: כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ה'.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
כרם אמר:
עיין יחזקאל לו לח: כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ה'.

כרם: בפשטות הכונה כמו עדר צאן, שהוא כמות גדולה, כך צאן אדם, כמות גדולה של בני אדם.
 

yosf

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
כתב רבינו הגר"א בפירושו על משלי (פרק יט פסוק כג) יראת ה' וגו' כלומר שיראת ה' היא מביאתו לחיים וגם שיהיה שבע ילין ושלא יפקד רע כלומר בין הרעים והעניין שנתן הקב"ה לאדם בטבעו שיישן כדי שיעלה נשמתו לישיבה של מעלה ושם מגלין לה רזי תורה מה שא"א לאדם ללמוד בשבעים שנה לומד שם בשעה אחת אך מאותו הלימוד אינו בא לו שום שכר כלל אלא שזה הוא השכר בעצמו אבל מה שלומד ביום היא מביאתו לידי חיי עוה"ב וזהו יראת ה' מה שלומד תורה ביראת ה' כל היום מביאתו לחיים ושבע ילין פי' בלילה יהיה שבע מהתורה שלומד בישיבה של מעלה וזהו שבע ילין בלילה ואח"כ כשחוזר נשמתו לגופו אז לא יפקד בין הרעים כי אז המה רוצים לפגוע בה ולא יוכלו עכ"ל.
מדברי הגאון מבואר שענין השינה נברא כדי שיוכל האדם להשיג בשינה עומק דברי התורה שלא יוכל להשיגם בהיותו ניעור, ומשום שבשינה הנשמה מופשטת מן הגוף.

וצריך לברר איך יסתדרו דברי רבינו הגר"א עם הגמרא בסנהדרין ע"א: "יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם, ולצדיקים רע להן ורע לעולם". ופירש שם רש"י "רע להם שאין עוסקים בתורה, ורע לעולם, שהתורה שהן עוסקין בה מגינה על הדור, וכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם עכ"ל. וזה סותר לכאורה לדברי הגר"א.
ועוד הערה, אכן מובן לפי דברי רבינו הגר"א את שהקב"ה נתן בטבע היהודי לישון, אבל בזה לא מנומק מהו שנתן גם בטבע הגוי שאין לו זיקה בענין הנז', וכי בשביל לכוונן את התת מודע שלו? וצריך למצוא גם לזה ביאור.
אולם כשעיינתי בד' הראשונים והמפרשים שם, ראה ראיתי, שכוללים את גנות השינה והיין יחדיו, הווי אומר, שינה הבאה כתוצאה משתיית היין (ראה ד' היד רמה, מהרש"א, וראש"ח) ואם כך, יתכן להציע חלוקה בין שינה הבאה באופן טבעי שתכליתה משום גילוי רזי התורה וכד' הגר"א, לעומת "שינה מלאכותית" הבאה כתוצאה משתיית יין שבה אין את המעלות הנ"ל. ואם כך ניתן לפלפל, באופן שגם בלעדי היין הגיע העת לישון האם הפסיד את המעלה של גלוי רזי התורה?
ובענין שינה אצל גויים אפשר ליישב שהיא בחינת "שינה לרשעים הנאה להן ולעולם" (לעל"ם..) ככל שיותר ישנו כך פחות יזיקו לכה"פ לעם הנבחר וי"ל.
אלא שעדיין צריך למצוא ישוב לפי מה שכתב המאירי שם (צויין למטה) ומדבריו מבואר ששינה רעה לצדיקים וזאת בלי קשר לשתיית יין וי"ל. וכן צריך לדעת מהו ענין השינה אצל הגויים.

יד רמה שם -יין ושינה לרשעים הנאה להם [והנאה לעולם, ששותין] וישנין ואינן חוטאים ולא מריעין לבריות, ולצדיקים רע להם, שמתבטלין מתלמוד תורה שמשתכרין ואין מתקיימין מצות, ורע לעולם, שאין מגינין על דורם כבתחילה ופורענות באה לעולם. :
מהרש"א שם -ואמר יין ושינה הנאה לרשעים כו'. שמתוך הנאת יין שמשתכר בו בא לידי הנאת השינה בבקר עד ד' שעות כמ"ש במלכי עכו"ם וכן הוא בבן סורר ומורה שהנאה לו היין והשינה והנאה לעולם שכל זמן שיש לו ממה לקנות בו יין והוא ישן אינו מלסטם עד אחר שמגמר נכסיו וכו'
ובספר ראשית חכמה - שער הקדושה - פרק חמשה עשר
וסוף דבריו שם ללמדך שאין טוב יוצא מהיין ובפרט לומדי תורה צריכין ליזהר מריבוי היין ושהיין מביא לידי שינה. ואמרו חכמינו ז"ל בסנהדרין (פח) יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם, לצדיקים רע להם ורע לעולם, הרי שהיין לצדיקים הזק הוא להם מפני שירבה שינה ויבואו להתבטל מדבר תורה, והיינו ששלמה המלך ע"ה אחר שגנה היין שבח החכמה, ואמר, (משלי כז, א) אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם וגו', אמר אחר כך (שם כד, ג) בחכמה יבנה בית, ואמר (שם כד, ה) גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח, ואמר אחר כך (םש כד, ו) התרפית ביום צרה צר כחכה. ואמרו ז"ל במדרש משלי על פסוק זה, אמר רבי אבהו כל המרפא עצמו מדברי תורה אין לו כח לעמוד ביום צרה, ובזוהר פרשת ויצא האריכו בפירוש פסוק זה ובמקומו נעתיקהו. נמצא כי היין לתלמיד חכם סבה שירפה מדברי תורה:
אמנם המאירי שם כתב "ושינה לרשעים הנאה להם שכל זמן שמשתכרים או ישינים אין מוסיפין בפשעם וכו' וההפך בצדיקים וכו'.

נ.ב להעמיד ד' הגמ' הנז' בנוגע לשכר, זה דוחק, וכך גם פשטות ד' רש"י משום עצם הלימוד ולא שכרו.
כפי המבואר בכתבי רבינו האר"י זלה"ה על סוד כוונת ברכות השחר בברכת מלביש עירומים והנותן ליעף כוח ע"ש סוד ה' הסתר דבר
לפי"ז מבואר דיש חילוק בין שנת יום ללילה, ושינת לילה היא מוכרחת ותועלתה גדולה (דרך אגב גם מועילה מאוד לאמונה וכאומרו "ואמונתך בלילות " וכדאיתא בעץ חיים) אבל שינת יום מזקת, וראה מש"כ בזה מרן הגרי"ח בשו"ת רב פעלים (קונטרס סוד ישרים) כי אם אין אדם מחוייב לעשות תיקון כרת ליהות ניעור כל הלילה לצורך תיקון נפשו אזי ח"ו שיעשה תיקון כרת שבכך מפסיד שינת הלילה שמעלה גדולה והיא נצרכת, ע"ש.
דרך אגב עיקר העניין הוא שנת קבע עד אחר חצות לילה כדברי רבינו הרש"ש
 
 

מאיר פטרובר

משתמש ותיק
דברי רבינו הגר"א הם שלב שני. יש את הבסיס שגם אם איננו מבינים אותו, אנחנו מאמינים בו.
הרי אדרבא, מה בכלל קשה למה יהודי זקוק לשינה? ולמה הקב"ה ברא את האדם שיצטרך אכילה, ועם שתי עיניים ולא שלוש וכו' וכו'
אלא שאלו אינן שאלות אלא תשובות: שעל מעשה הקב"ה אין שאלות, רק להבחין בהם ולהתפלא על חכמתו יתברך.
זה עונה על שאלתך:
בפרקי דר"א הגדול, פרק י"ב:
"וכיון ששמעה הארץ הלשון הזה רעדה ורעשה, אמרה לפני בוראה, רבון כל העולמים אין בי כח לזון צאנו של אדם. אמר לה הקב"ה אני ואת נזון צאנו של אדם, וחצו שניהם, הלילה להקב"ה, והיום לארץ. מה עשה הקב"ה ברא שינת חיים ואדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו וחיים לו ומנוחה לו שנאמר ישנתי אז ינוח לי".
ביסוד הבריאה אכן לא היה מושג של שינה (בשונה משאר הדוגמאות שהבאת)
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה עונה על שאלתך:

ביסוד הבריאה אכן לא היה מושג של שינה (בשונה משאר הדוגמאות שהבאת)
זה הכל מדרשים ויש פה רמזים ומוסר השכל, ולא סתם כפשוטו.
כמו שמה שעשתה הארץ לא כמאמר הקב"ה ללא בחירה גם ענין עמוק כשלעצמו.
למעשה כך התחיל להתנהל העולם בהשגחה פרטית, בדיוק כמו שהירח התקטן, ולמעשה זהו העולם.
 

מאיר פטרובר

משתמש ותיק

שאר לעמו

משתמש ותיק
אז למסקנה ביסוד הבריאה יש שינה. לא משנה מה היה בששת ימי בראשית, עם התחלת הבריאה, כמו שלא נדון מה בטבע, אודות הענין הכמוס של דו פרצופים נבראו. כך שהדיון אודות מהות השינה אם היא בטבע מלכתחילה או לא - לא רלוונטי.
 

מאיר פטרובר

משתמש ותיק
אז למסקנה ביסוד הבריאה יש שינה. לא משנה מה היה בששת ימי בראשית, עם התחלת הבריאה, כמו שלא נדון מה בטבע, אודות הענין הכמוס של דו פרצופים נבראו. כך שהדיון אודות מהות השינה אם היא בטבע מלכתחילה או לא - לא רלוונטי.
להיפך
ביסוד הבריאה לא היה שינה
וזה התחדש רק לאחר שהתקבלה טענת הארץ בעת בריאת חוה
או לפי ר' חיים פלאג'י בביאורו בפרקי לרבי אליעזר - לאחר חטא עץ הדעת
 
חלק עליון תַחתִית