בלשון הרמב"ם בספר היד, פעמים רבות כשמזכיר את חז"ל כותב "חכמים", פעמים רבות כותב "חכמים הראשונים", ולפעמים (נראה לי נדיר ביחס לביטויים "חכמים" ו"חכמים הראשונים"): "גדולי החכמים". האם ידוע במה תלוי?
בדרך כלל נראה שכשמצטט דבר בשם חז"ל כותב חכמים, וכשמדבר על הנהגותיהם ומדותיהם וכדומה נוקט "חכמים הראשונים" (וכמו בהל' שבת פ"ל ה"ב, ועוד) או "גדולי החכמים" (כמו בהל' תפלה פ"ד ה"ט. הל' תעניות פ"ה ה"ג. כמה פעמים בהל' מתנות עניים פ"י).
אבל אין זה הכלל תמיד.
למשל, בהל' דעות פ"א ה"ד "צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם", הל' ציצית פ"א ה"ה "אמרו חכמים הראשונים והיה לכם לציצית מלמד ששניהם מצוה אחת".