להפסיק התפילה עבור מצוה דאורייתא

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שאלה:
א. בענין עוסק במצוה פטור מן המצוה - האם כשעוסק במצוה דרבנן מפסיק כדי לקיים מצוה (עוברת) מדאורייתא?
ב. אם אכן מפסיק הדין הוא שמפסיק, מה הדין כשעומד באמצע תפילת שמו"ע ונזכר שצריך לקיים עכישו מצוה דאורייתא עוברת, האם מפסיק את תפילתו לקיים מצוה דאורייתא, כיון שתפילת שמו"ע אינו אלא מצוה דרבנן?
 

צדיק האמת

משתמש ותיק
נפקא מינה גדולה, באופן שמתפלל שמו"ע של מעריב לפני עלות השחר ולא קרא ק"ש.
אולי אפשר לדון גם על מצוה עוברת דרבנן, וא"כ נדון ג"כ במי שמתפלל שמו"ע של מעריב לפני חצות לילה ולא קרא עדיין ק"ש, (קרה לי למעשה ולא ידעתי מה לעשות ומספק המשכתי להתפלל)
וכגון שהגיע מאוחר והצטרף להתפלל עם הציבור מיד קודם ברכות ק"ש.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
ליקוט קצר לגבי עוסק במצוה בדרבנן שהאריכו האחרונים בזה. עי' ערוך לנר בסוכה (דף כה ע"א) שהסתפק בספק זה, וסיים וז"ל: נראה עיקר, דאף העוסק במצוה דרבנן נפטר ממצוה דאורייתא, דהא בכל מצוה דרבנן מקיים ג"כ מצות "לא תסור" שהיא מדאורייתא, יעו"ש. והמג"א (סימן עב סק"ד) כתב על המבואר בשו"ע גבי תנחומי אבלים, דאם יכול להתחיל ולגמור פסוק אחד מק"ש קודם שיגיע לשורה, יתחיל, ואם לאו לא יתחיל. וכתב הרמ"א דהיינו דוקא אם יש שהות אח"כ לקרוא. וכתב המג"א דאם אין שהות לקרוא, כי יעבור זמן ק"ש, יקרא ק"ש קודם, כיון שעדיין לא התחיל במצות תנחומין. והעיר הפמ"ג, דמשמע דאם התחיל בתנחומין אין פוסק אפילו אם יעבור זמן ק"ש, והיינו דס"ל למג"א דהעוסק במצוה אפילו מצוה דרבנן, שוב אין לו לפסוק אפילו למצוה דאורייתא, וממילא לפי דבריו הא דאמרינן בסי' תרפז (לגבי קריאת המגילה) דשום מצוה דאורייתא לא נדחית מפני מצוה דרבנן, היינו שלא התחיל במצוה דרבנן, וצ"ע מנין לו זה, עכ"ד. הרי לפנינו דהמג"א ס"ל דאף העוסק במצוה דרבנן אמרינן ביה דפטור ממצוה דאורייתא, והפמ"ג תמה עליו דזה מנין לו לומר הכי. ויעוין בשד"ח (כללים מערכת ב כלל קטו) שנקט בפשיטות שעוסק במצוה דרבנן פטור ממצוה דאורייתא. וכן הוכיח בקובץ שיעורים (ח"ב סי' לב), וחזר על דבריו בקובץ הערות במס' יבמות (סימן מח אות יא). מאידך יעוין באמרי בינה (או"ח סי' יג סק"ג) שצידד דדעת הרמב"ם היא דהעוסק במצוה דרבנן אינו דוחה למצוה מדאורייתא, יעו"ש. ויעוין גם במהר"י אסאד (יו"ד סימן שי) שהביא כמה ראיות שהעוסק במצוה דרבנן אינו פטור ממצוה דאורייתא. וכן נקט בפשיטות הישועות יעקב (סי' לח, וסי' תקפז סק"ד)].
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בספר 'תיבת גמא' לבעל ה'פרי מגדים' (בפרשת האזינו) כתב:

"ויש לשאול בעומד בתפילה ושמע ברכות אלו (ברכות התורה) יש לומר דמפסיק (לענות אמן) דהוה מצוות עשה, ואע"ג דאין מפסיק לקדושה וקדיש, זה מן התורה הוה.
וי"ל הרוב ס"ל דברכת התורה דרבנן, וקרא אסמכתא הוה, ומשו"ה לא מנאה הר"מ ז"ל בספר המצוות, ועי' במגילת אסתר (על סה"מ להרמב"ם), א"כ עניית אמן דרבנן הוא, כמו הברכה..."


הרי שדברי הפמ"ג ברור מיללו, שאכן אם ס"ל שברכת התורה ועניית אמן עליו הוא מה"ת, צריך להפסיק באמצע התפילה כדי לענות אמן על ברכה"ת.
הרי שאם עוסק במצות תפילה דרבנן ובא לידו מצוה מה"ת צריך להפסיק את תפילתו כדי לעשות מצוה דאורייתא.
 

רוצה להיות טוב

משתמש ותיק
צדיק האמת אמר:
לפני עלות השחר
בדיעבד מתפלל וקורא עד הנץ החמה וא"כ הנפק"מ באופן שמתפלל ערבית סמוך להנץ (עוד נפק"מ ,לגעור במדברים בקדיש וכיו"ב בזמן שהוא עצמו מתפלל)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה להיות טוב אמר:
עוד נפק"מ ,לגעור במדברים בקדיש וכיו"ב בזמן שהוא עצמו מתפלל
הלכה מפורשת היא שכשהוא עצמו מתפלל מותר להפסיק לכל דבר שמפריעו מתפילתו, (אם אינו יכול להפסיק את ההפרעה ללא הפסקה). ואף ללכת למקום אחר כדי להתרחק מההפרעה.
 
חלק עליון תַחתִית