אלי ציון

שף ויתיב

משתמש רגיל
א. למה נהגו בעמידה? וכי דבר שבקדושה יש כאן? וממתי התחיל מנהג זה?
ב. מהו 'כבתולה על בעל נעוריה' אם בתולה היא מהו לשון בעל? אמנם זה ראיתי מציינים למרגליות הים סנהדרין קד ב', שמביא שאשה שלא יחדה גם נקראת בתולה. וזה כמו בנחם 'והיא יושבת .. וראשה חפוי כאשה עקרה'
 

דרומאי

משתמש ותיק
א. אכן מנהג תמוה, יש מקומות שבאמת נוהגים בישיבה כמו בישיבת קול תורה.
ב. מדובר בארוסה שאינה נשואה וקרויה בתולה, והצער שלה גדול יותר מסתם אלמנה
 

שף ויתיב

משתמש רגיל
פותח הנושא
לכאורה פשוט שהצער של ארוסה קטן בהרבה משל אלמנה. ובכלל, כלל ישראל היה בבחינת נשואה.
 

אריך

משתמש ותיק
אמנם מצד אחד ודאי שבתולה אבלה מועט מאשר אשה נשואה רבות בשנים שהקשר איתן, אבל מצד שני יש משהו נוגע ללב בצערה של הבתולה שמתאבלת על כך שחתנה נלקח ממנה עוד לפני שזכו לדרוך אפילו על מפתן הקשר. אין לה אפילו זכרונות יפים במה להיתפס ולהתנחם.
בעצם היא לא יודעת על מה היא מתאבלת.
וכך הוא מצבנו כידוע.
וגם אם מדברים על דורות אחרים,
אנחנו יודעים שהקשר האמיתי של עם ישראל עם הקב"ה, עוד לא היה אפילו פעם אחת בשלימות, ותמיד היה רע מעורב, ואפילו בזמן שלמה התערבה שם שמחת בת פרעה וקלקלה הכל.
 

איש

משתמש ותיק
אריך אמר:
אמנם מצד אחד ודאי שבתולה אבלה מועט מאשר אשה נשואה רבות בשנים שהקשר איתן, אבל מצד שני יש משהו נוגע ללב בצערה של הבתולה שמתאבלת על כך שחתנה נלקח ממנה עוד לפני שזכו לדרוך אפילו על מפתן הקשר. אין לה אפילו זכרונות יפים במה להיתפס ולהתנחם.
בעצם היא לא יודעת על מה היא מתאבלת.
וכך הוא מצבנו כידוע.
וגם אם מדברים על דורות אחרים,
אנחנו יודעים שהקשר האמיתי של עם ישראל עם הקב"ה, עוד לא היה אפילו פעם אחת בשלימות, ותמיד היה רע מעורב, ואפילו בזמן שלמה התערבה שם שמחת בת פרעה וקלקלה הכל.
חס וחלילה לאמר כך.
משכן.
ביהמ"ק הראשון.
השני.
 

אריך

משתמש ותיק
איש אמר:
אריך אמר:
אמנם מצד אחד ודאי שבתולה אבלה מועט מאשר אשה נשואה רבות בשנים שהקשר איתן, אבל מצד שני יש משהו נוגע ללב בצערה של הבתולה שמתאבלת על כך שחתנה נלקח ממנה עוד לפני שזכו לדרוך אפילו על מפתן הקשר. אין לה אפילו זכרונות יפים במה להיתפס ולהתנחם.
בעצם היא לא יודעת על מה היא מתאבלת.
וכך הוא מצבנו כידוע.
וגם אם מדברים על דורות אחרים,
אנחנו יודעים שהקשר האמיתי של עם ישראל עם הקב"ה, עוד לא היה אפילו פעם אחת בשלימות, ותמיד היה רע מעורב, ואפילו בזמן שלמה התערבה שם שמחת בת פרעה וקלקלה הכל.
חס וחלילה לאמר כך.
משכן.
ביהמ"ק הראשון.
השני.

חלילה מלהתעלם מכך:

המשכן, כידוע אינו שיא השלימות, אלא המקדש בית עולמים.

ומה קרה בחנוכת המקדש, שלמה נשא את בת פרעה ותקע גבריאל שרטון בים.

וכלפי מקדש שני בכלל לא ידענא מאי קאמר מר, וכי זה מצב מושלם? אין ארון! אין אורים ותומים! אין שכינה!

ובר מכל דין, עד שיתוקן חטא אדה"ר וחטא העגל, אין זה המצב המושלם שבעבורו נברא האדם.

וראה רמב"ן בחוקותי:
"ודע כי לא השיגו ישראל מעולם לברכות האלה בשלמותן, לא הרבים ולא היחידים מהם, שלא עלתה זכותם לכך, כמו שאמרו (מו"ק טז ב) על דוד (והוא עורר את חניתו) על שמונה מאות חלל, והיה מצטער על מאתים, יצתה בת קול ואמרה לו רק בדבר אוריה החתי. ועל כן תמצא לרבותינו ז"ל שיזכירו בפסוקים האלה לעתיד לבוא, מלמד שתינוק מישראל עתיד להיות מושיט וכו' (תו"כ פרק ב ב), עתיד הקדוש ברוך הוא לטייל עם הצדיקים לעתיד לבוא (שם פרק ג ג), כי לא נתקיים, אבל יתקיים עמנו בזמן השלמות:"
 

אברך כולל

משתמש רגיל
וגם ירמיה צווח: כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה. עי"ש במפרשים (ירמיה לב לא)
 

חכ''א

משתמש חדש
וכבר האריך בזה הלשם והראה לאורך כל הדורות שלעולם לא היה מצב מתוקן ומושלם בעולם
וע"כ לעתיד לבוא תהיה תחיית המתים ורק אח"כ עוה"ב כדי שיהיה זמן של עולם מתוקן.
[איני זוכר מקורו].
 

יעקב אהרונסהן

משתמש רגיל
א. למה נהגו בעמידה? וכי דבר שבקדושה יש כאן? וממתי התחיל מנהג זה?
ב. מהו 'כבתולה על בעל נעוריה' אם בתולה היא מהו לשון בעל? אמנם זה ראיתי מציינים למרגליות הים סנהדרין קד ב', שמביא שאשה שלא יחדה גם נקראת בתולה. וזה כמו בנחם 'והיא יושבת .. וראשה חפוי כאשה עקרה'
וכן מה המקור לשורר את הקינה הזו
 
חלק עליון תַחתִית