איש אמר:
אריך אמר:
אמנם מצד אחד ודאי שבתולה אבלה מועט מאשר אשה נשואה רבות בשנים שהקשר איתן, אבל מצד שני יש משהו נוגע ללב בצערה של הבתולה שמתאבלת על כך שחתנה נלקח ממנה עוד לפני שזכו לדרוך אפילו על מפתן הקשר. אין לה אפילו זכרונות יפים במה להיתפס ולהתנחם.
בעצם היא לא יודעת על מה היא מתאבלת.
וכך הוא מצבנו כידוע.
וגם אם מדברים על דורות אחרים,
אנחנו יודעים שהקשר האמיתי של עם ישראל עם הקב"ה, עוד לא היה אפילו פעם אחת בשלימות, ותמיד היה רע מעורב, ואפילו בזמן שלמה התערבה שם שמחת בת פרעה וקלקלה הכל.
חס וחלילה לאמר כך.
משכן.
ביהמ"ק הראשון.
השני.
חלילה מלהתעלם מכך:
המשכן, כידוע אינו שיא השלימות, אלא המקדש בית עולמים.
ומה קרה בחנוכת המקדש, שלמה נשא את בת פרעה ותקע גבריאל שרטון בים.
וכלפי מקדש שני בכלל לא ידענא מאי קאמר מר, וכי זה מצב מושלם? אין ארון! אין אורים ותומים! אין שכינה!
ובר מכל דין, עד שיתוקן חטא אדה"ר וחטא העגל, אין זה המצב המושלם שבעבורו נברא האדם.
וראה רמב"ן בחוקותי:
"ודע כי לא השיגו ישראל מעולם לברכות האלה בשלמותן, לא הרבים ולא היחידים מהם, שלא עלתה זכותם לכך, כמו שאמרו (מו"ק טז ב) על דוד (והוא עורר את חניתו) על שמונה מאות חלל, והיה מצטער על מאתים, יצתה בת קול ואמרה לו רק בדבר אוריה החתי. ועל כן תמצא לרבותינו ז"ל שיזכירו בפסוקים האלה לעתיד לבוא, מלמד שתינוק מישראל עתיד להיות מושיט וכו' (תו"כ פרק ב ב), עתיד הקדוש ברוך הוא לטייל עם הצדיקים לעתיד לבוא (שם פרק ג ג), כי לא נתקיים, אבל יתקיים עמנו בזמן השלמות:"