למשל יש קטעים בתפילה זה מקרא כיצד שרי לאומרם, אלא שזה חלק מצורת התפילה, שניים מקרא זה חיוב לקוראם ולהשלים הפרשיות עם הציבור ובזה לא נאמר הכלל של "ללמוד מקרא", זה השאלה.שואל כעניין אמר:לכאורה מאי שנא ברי זה גם בכלל מקרא שלא לומדים בלילה
אין לקרות הפ' שמו"ת באשמורת אור הששי קודם שיאיר היום, כי כתבו גורי האר"י ז"ל שאין לקרות תרגום בלילה (מחב"ר או' ט', שע"ת או' א').
ואשרי מי שעושה כל דבר בזמנו ובמקום הראוי לו, ולא יחוש על הזמן נגד עבודתו ית', כי לכך נוצר:
לבי במערב אמר:כה"ח סי' רפה ס"ק יד:
אין לקרות הפ' שמו"ת באשמורת אור הששי קודם שיאיר היום, כי כתבו גורי האר"י ז"ל שאין לקרות תרגום בלילה (מחב"ר או' ט', שע"ת או' א').
ואשרי מי שעושה כל דבר בזמנו ובמקום הראוי לו, ולא יחוש על הזמן נגד עבודתו ית', כי לכך נוצר:
נפק"מ לקורא עם רש"ילבי במערב אמר:יהי' הטעם מה שיהי',
עכ"פ אין לנהוג כן ע"פ האריז"ל.
כך כתב הכה"ח לפי הקישור שהביא הרב @אבי חי .אין חכמה אמר:נפק"מ לקורא עם רש"י
הקישור חסום לינבשר אמר:כך כתב הכה"ח לפי הקישור שהביא הרב @אבי חי .אין חכמה אמר:נפק"מ לקורא עם רש"י
מהו 'לפי הקישור'? זו לשונו שם (ס"ק כג):נבשר אמר:לפי הקישור שהביא הרב @אבי חי .
שם, יקרא תרגום וגם פרש"י. ונראה דאפי' אם לא הותר לקרות הפרשה שמו"ת בליל הששי - יכול לקרות פרש"י בליל ו', כדי לצאת י"ח; וירא שמים יצא ידי שתיהם, תרגום ורש"י (רו"ח או' ג'):
מוסג"פ: הצג קובץ מצורף שנים מקרא ואחד תרגום בלילה.pdfאין חכמה אמר:הקישור חסום לי יש"כ
וגם לדעות שלא לומר תהלים בלילה.אהרן פישר אמר:יותר טוב לעשות שמו"ת בלילה לכל הדעות, מלגלוש באינטרנט (לרבות אתרים כזה כמובן,)
הנה הוא מדבר מצד התרגום, אבל מקרא בליל שישי התיר להדיא בשער המצות [וכ"פ החיד"א ביוסף אומץ סי' נד], אלא דס"ל שצריך לקרוא פסוק פסוק, משו"ה לא שייך.לבי במערב אמר:כה"ח סי' רפה ס"ק יד:
אין לקרות הפ' שמו"ת באשמורת אור הששי קודם שיאיר היום, כי כתבו גורי האר"י ז"ל שאין לקרות תרגום בלילה (מחב"ר או' ט', שע"ת או' א').
ואשרי מי שעושה כל דבר בזמנו ובמקום הראוי לו, ולא יחוש על הזמן נגד עבודתו ית', כי לכך נוצר:
ראה במחב"ר ושע"ת שם, ומהו הספק?אברהם לוי אמר:צריך לברר
לא השבת על שאלתי, דבריהם אכן נסובו על ליל השישי.לבי במערב אמר:ראה במחב"ר ושע"ת שם, ומהו הספק?אברהם לוי אמר:צריך לברר
נשיאי חב"ד נהגו 'להעביר' [שמו"ת] פרשה או שתים ביום חמישי בערב אור ליום שישי; ביום שישי אחר חצות היו שוב מתחילים להעביר את כל הסדרה מתחילתה עם ההפטורה; שבת בבוקר לפני התפילה נהגו שוב להעביר משביעי. כשחלו שתי הפטורות: את הפטורת הסדרה היו אומרים ביום שישי, והאחרת (של שבת-ראש-חודש, "מחר חודש" וכו') - בשבת. (ספר היום יום פתגם לד' טבת)
אולי אתה אומר לענין מעשה, אבל להתלמד אני צריך אם יש חילוק.לבי במערב אמר:בפשטות, החיד"א הבין טוב מאיתנו על מה נסובו דברי האר"י. לי די בכך.
אין ראי' שנהגו לאמרו קודם חצות (היו נעורים כל הלילה).תלמיד חכמים אמר:להעיר
מארי קבלה דנים ומכריעים, ולפ"ד מר 'אין דבריהם מוכרחים'. נו, מילא.אברהם לוי אמר:. . מגורי האר"י . . שוב מצאתי בשו"ת וישב הים ח"א סימן ו שדן בזה . .
יעוי' נא בקישור, הקובץ והציטוט שהובא מאתר 'דין', ותרו"ץ.יעקב ר אמר:הרי לפי הפשט ברור שאין בעיה. ובכלל הוא פלא
יש ציווי ללמוד יומם ולילה לא קאי על לימוד ספציפי דווקאיעקב ר אמר:ובכלל הוא פלא, הרי כתוב "והגית בו יומם ולילה" וקשה לומר שמדובר על תושבע"פ
איני בקי בסגנון אבל 'בערב' כאן פירושו כל הלילה?לבי במערב אמר:אין ראי' שנהגו לאמרו קודם חצות (היו נעורים כל הלילה)תלמיד חכמים אמר:להעיר
אהרן פישר אמר:יותר טוב לעשות שמו"ת בלילה לכל הדעות, מלגלוש באינטרנט (לרבות אתרים כזה כמובן,)