שניים מקרא ואחד תרגום בלילה

נבשר

משתמש ותיק
האם שניים מקרא ואחד תרגום בכלל הענין (או האיסור) שלא ללמוד מקרא בלילה?
 

נבשר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שואל כעניין אמר:
לכאורה מאי שנא ברי זה גם בכלל מקרא שלא לומדים בלילה
למשל יש קטעים בתפילה זה מקרא כיצד שרי לאומרם, אלא שזה חלק מצורת התפילה, שניים מקרא זה חיוב לקוראם ולהשלים הפרשיות עם הציבור ובזה לא נאמר הכלל של "ללמוד מקרא", זה השאלה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כה"ח סי' רפה ס"ק יד:
אין לקרות הפ' שמו"ת באשמורת אור הששי קודם שיאיר היום, כי כתבו גורי האר"י ז"ל שאין לקרות תרגום בלילה (מחב"ר או' ט', שע"ת או' א').
ואשרי מי שעושה כל דבר בזמנו ובמקום הראוי לו, ולא יחוש על הזמן נגד עבודתו ית', כי לכך נוצר:
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כה"ח סי' רפה ס"ק יד:
אין לקרות הפ' שמו"ת באשמורת אור הששי קודם שיאיר היום, כי כתבו גורי האר"י ז"ל שאין לקרות תרגום בלילה (מחב"ר או' ט', שע"ת או' א').
ואשרי מי שעושה כל דבר בזמנו ובמקום הראוי לו, ולא יחוש על הזמן נגד עבודתו ית', כי לכך נוצר:

 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נבשר אמר:
לפי הקישור שהביא הרב @אבי חי .
מהו 'לפי הקישור'? זו לשונו שם (ס"ק כג):
שם, יקרא תרגום וגם פרש"י. ונראה דאפי' אם לא הותר לקרות הפרשה שמו"ת בליל הששי - יכול לקרות פרש"י בליל ו', כדי לצאת י"ח; וירא שמים יצא ידי שתיהם, תרגום ורש"י (רו"ח או' ג'):
 

אבי חי

משתמש ותיק
אכן

וז"ל ה'קישור' (@אין חכמה שליט"א)

מקורות:

ה’משנה ברורה’ (שער הציון, סימן רלח, ס”ק א) כתב בשם ה’באר היטב’ שאין לקרוא מקרא בלילה (זאת לאור דברי המדרש שכשעלה משה למקום, למד אתו הקב”ה תורה שבכתב ביום, ותורה שבעל פה בלילה), אבל הביא שמדברי ה’פרי מגדים’ משמע שיכול לקרוא מקרא. וסיים: “ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחילה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקב”ה לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה”. פוסקים ספרדים מתייחסים ללימוד מקרא בלילה בחומרה יתרה, ובבן איש חי (שנה ראשונה, פר’ פקודי, אות ז) ביאר טעם הדבר על-פי סוד (מפני שלילה הוא זמן של דינים, וגם המקרא שייך לדין, ואין לעורר דינים בלילה).

אבל בליל שבת, כתב ה’קהילת יעקב’ (ארחות רבנו ח”א עמ’ קכג, אות צז) שמותר לקרוא: “ופעמים קורא מקרא פעם שניה בליל שב”ק”, וכן כתב בשו”ת שיח יצחק (סי’ קטז) על-פי קבלה: כיון שבליל שבת קודש אין חשש של התעוררות דינים (שהוא החשש של קריאת מקרא בלילה רגיל), מותר לקרוא בליל שבת.

יש להעיר שיש מבני ספרד מקפידים יותר שלא לקרוא מקרא בלילה, ובשו”ת יביע אומר (ח”ו, או”ח סימן ל, אות ה) כתב שרק מי שזמנו דחוק יסמוך על דעות האחרונים שמותר לקרוא שמו”ת בליל שבת.

בקריאת התרגום יש פוסקים שהחמירו שלא לקרוא בלילה, כמו קריאת המקרא (כן כתב החיד”א, מחזיק ברכה ס”ק ט, וכן כתב ב’שערי תשובה’ ס”ק א בשם גורי האר”י), אבל יש שהקילו בדבר (שיח התורה, או”ח סימן רלח, בשם הרב חיים קנייבסקי). מי שמקיים קריאת שמו”ת על-ידי לימוד רש”י בוודאי רשאי ללמוד רש”י על הפרשה בלילה (כף החיים ס”ק כג).
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
יותר טוב לעשות שמו"ת בלילה לכל הדעות, מלגלוש באינטרנט (לרבות אתרים כזה כמובן,)
 

נבשר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אהרן פישר אמר:
יותר טוב לעשות שמו"ת בלילה לכל הדעות, מלגלוש באינטרנט (לרבות אתרים כזה כמובן,)
וגם לדעות שלא לומר תהלים בלילה.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כה"ח סי' רפה ס"ק יד:
אין לקרות הפ' שמו"ת באשמורת אור הששי קודם שיאיר היום, כי כתבו גורי האר"י ז"ל שאין לקרות תרגום בלילה (מחב"ר או' ט', שע"ת או' א').
ואשרי מי שעושה כל דבר בזמנו ובמקום הראוי לו, ולא יחוש על הזמן נגד עבודתו ית', כי לכך נוצר:
הנה הוא מדבר מצד התרגום, אבל מקרא בליל שישי התיר להדיא בשער המצות [וכ"פ החיד"א ביוסף אומץ סי' נד], אלא דס"ל שצריך לקרוא פסוק פסוק, משו"ה לא שייך.
משא"כ הנוהג בקריאת המקרא כולו ואח"כ תרגום [כדעת מג"א בשם של"ה ורש"ל], יוכל לקרוא לכתחילה מקרא.
אמנם הדבר צריך תלמוד, דלכאורה ההיתר של מקרא בליל שישי [משום שמכין לשבת קודש - אר"י], יועיל גם לתרגום בליל שישי, דא ודא אחת היא.
[בקיצור צריך לברר האם שלילת קריאת תרגום קאי אליל שישי, או שאר לילות]. 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
לשון יסוד ושורש העבודה שעק הניצוץ פ"ב
ותוכל ללמוד פסוק עם פרש"י גם בלילה כי מה שהזהיר באריז"ל שלא ילמוד אדם פסוק בלילה אזהרתו על הקורא פסוקים בלא פירש לכן יזהר האדם כשלומד פסוק בלילה שלא יאמר כמה תיבות ככתוב בלא פי' הלע"ז אפי' תיבות המוכנים ומורגלים פירושם כגון ויאמר ד' אל יהושע וכיוצא יזהר שלא יאמר אותן בלא פי' הלע"ז בהיות כי מוזהר ועומד הוא שלא יקרא פסוק בלא פי' בלילה ומה לי פסוק שלם או לשליש ולרביע אך כאשר יפרש השיחה כל תיבה בלשון לע"ז ליכא סכנה כלל זולת בלמוד פסוק בליל שישי ובליל שב"ק אין צריך להזהר בזה ע"כ.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אברהם לוי אמר:
צריך לברר
ראה במחב"ר ושע"ת שם, ומהו הספק?
לא השבת על שאלתי, דבריהם אכן נסובו על ליל השישי.
אך מספקא לי האר"י במאי איירי ?
כי בהמצא שבסתם לילות נאמרו, אם לדין יש תשובה כנ"ל.
 
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
להעיר:
נשיאי חב"ד נהגו 'להעביר' [שמו"ת] פרשה או שתים ביום חמישי בערב אור ליום שישי; ביום שישי אחר חצות היו שוב מתחילים להעביר את כל הסדרה מתחילתה עם ההפטורה; שבת בבוקר לפני התפילה נהגו שוב להעביר משביעי. כשחלו שתי הפטורות: את הפטורת הסדרה היו אומרים ביום שישי, והאחרת (של שבת-ראש-חודש, "מחר חודש" וכו') - בשבת. (ספר היום יום פתגם לד' טבת)
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בפשטות, החיד"א הבין טוב מאיתנו על מה נסובו דברי האר"י. לי די בכך.
אולי אתה אומר לענין מעשה, אבל להתלמד אני צריך אם יש חילוק.
ובאמת אין אר"י על תרגום בלילה, רק הביא כן מגורי האר"י, והוא רמ"ע מפאנו שגם אוסר לקרוא תרגום בשבת ויום טוב אף ביום, ומדבהא לית הלכתא כוותיה בהא נמי, דלא אשכחן לרבנא האר"י שדיבר מזה כלל.
שוב מצאתי בשו"ת וישב הים ח"א סימן ו שדן בזה, והשוה התרגום למקרא בלילה לאסרו, ומצד שני אף שבליל שישי הותר מקרא, התרגום עדיין אסור.
ואין דבריו מוכרחים, דאיכא למימר דיו לבא מן הדין להיות כנידון.
 

יעקב ר

משתמש ותיק
האם הענין לא ללמוד מקרא בלילה הוא מקובל על כולם? הרי לפי הפשט ברור שאין בעיה.
ובכלל הוא פלא, הרי כתוב "והגית בו יומם ולילה" וקשה לומר שמדובר על תושבע"פ.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
תלמיד חכמים אמר:
אין ראי' שנהגו לאמרו קודם חצות (היו נעורים כל הלילה).
 
אברהם לוי אמר:
 . . מגורי האר"י . . שוב מצאתי בשו"ת וישב הים ח"א סימן ו שדן בזה . . 
מארי קבלה דנים ומכריעים, ולפ"ד מר 'אין דבריהם מוכרחים'. נו, מילא.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
המקור באידיש הוא: "דאנערשטאג ביינאכט [=חמישי בלילה] אור ליום ששי".

'אחר חצות' שביום ששי בא לאפוקי, בפשטות, שעה ה'.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
יותר טוב לעשות שמו"ת בלילה לכל הדעות, מלגלוש באינטרנט (לרבות אתרים כזה כמובן,)

א. זה לא נכון לומר "יותר טוב..." אפשר אולי "יותר גרוע לגלוש באינטרנט בלילה מלקרוא שמו"ת בלילה", אבל אין לומר על דבר שאמרו שלא לעשות שהוא "יותר טוב"...
(וכמו שאין אומרים "יותר טוב לאכול חזיר ביום כיפור, מלרצוח אדם", אלא אומרים "רציחה הוא יותר גרוע מאכילה ביו"כ").
 
חלק עליון תַחתִית