מי מגדולי ישראל התבטא יותר בכתיבה ומי בדיבור

מקדש שביעי כל שביעי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכאורה גדולי ישראל שלא התבטאו בכתיבה אינם ידועים

הרב יוסף שלום אלישיב
אכן, אך כוונתי לגדולי ישראל שבתקופת העבר, נניח בזמן החפץ חיים, גם עוד 50 שנה יקום דור שלא ידע את הגרי"ש, וגם לא כל כך יזכרוהו.
 
 
פינחס רוזנצוויג אמר:
גם עוד 50 שנה יקום דור שלא ידע את הגרי"ש, וגם לא כל כך יזכרוהו.
זה דבר מעניין שגדולי ישראל שלא כתבו חיבורים, שמם נשכח עם השנים.
אפילו כאלו שכן כתבו, אם זה לא חיבורים בהלכה, גם לא כל החיבורים התקבלו ולומדים בהם, וגם הם שמם נשכח עם הזמן
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
הגרב"ב התבטא יותר בדיבור
אשמח להרחבת דברים בנושא זה

שמעתי מיהודי ששמע שיעורים מהגרב"ב זצ"ל בקמינץ, שהשיעורים של הגרב"ב זצ"ל היו מאוד בהירים בהסברה נפלאה והיה 'גישמאק' לשומען.
והסביר שמה שלשונו של הגרב"ב זצ"ל בספר ברכ"ש הוא בהרבה מקומות מאוד קשה להבין הוא משום שבכתיבתו היה מתרגם כמעט מילה במילה משפת אידיש ללשון הקודש, ולכן זה לא יוצר מובן לפי כתיבת לשון קודש בצורה רגילה.
ואמר שניסה פעם לקחת קטעים מספר ברכת שמואל, שהיו קשים להבנה, ותירגם אותם בחזרה לאידיש מילה במילה, ואז היו הדברים הרבה יותר מובנים.
(שמעתי מפי מו"ר הג"ר ארי' ליב רוטקין זצ"ל, שלפני שבא ללמוד אצל רבו המובהק מרן הגר"א קוטלר זצוק"ל ב'קלעצק' הוא למד תקופה אצל הגרב"ב זצ"ל בקמינץ)
 

מחכים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
הגרב"ב התבטא יותר בדיבור
אשמח להרחבת דברים בנושא זה

שמעתי מיהודי ששמע שיעורים מהגרב"ב זצ"ל בקמינץ, שהשיעורים של הגרב"ב זצ"ל היו מאוד בהירים בהסברה נפלאה והיה 'גישמאק' לשומען.
ומה שלשונו בספר הוא בהרבה פעמים מאושד קשה להבנה הוא משום שבכתיבתו היה מתרגם כמעט מילה במילה משפת אידיש ללשון הקודש, ולכן זה לא יוצר מובן לפי כתיבת לשון קודש בצורה רגילה.
ואמר שניסה פעם לקחת קטעים מספר ברכת שמואל, שהיו קשים להבנה, ותירגם אותם בחזרה לאידיש מילה במילה, ואז היו הדברים הרבה יותר מובנים.
(שמעתי מפי מו"ר הג"ר ארי' ליב רוטקין זצ"ל, שלפני שבא ללמוד אצל רבו המובהק מרן הגר"א קוטלר זצוק"ל ב'קלעצק' הוא למד תקופה אצל הגרב"ב זצ"ל בקמינץ)
זה לא רק זה, הכתיבה בברכת שמואל קשה מאד, וכמה שהעניין דק יותר הרי שהעדר כתיבה טובה, מבלבלת ביותר.
והאמת, שאילולי תלמידיו המפורסמים של הגרב"ב זצוק"ל לא הייתי מאמין שאכן השיעורים היו מובנים וכו' כנ"ל
אלא שתלמידיו הם גדולי רה"י עם ההסברה נפלאה וחותמם על עולם הישיבות רב ביותר 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
גם עוד 50 שנה יקום דור שלא ידע את הגרי"ש, וגם לא כל כך יזכרוהו.
זה דבר מעניין שגדולי ישראל שלא כתבו חיבורים, שמם נשכח עם השנים.
אפילו כאלו שכן כתבו, אם זה לא חיבורים בהלכה, גם לא כל החיבורים התקבלו ולומדים בהם, וגם הם שמם נשכח עם הזמן
לא חסר פסקי הלכה של הגריש"א זצ"ל בכתובים (גם אם הוא לא כתבם בכתב ידו).
יש את כל ספרי ה'קובץ תשובות', ויש הרבה פסקים מהגריש"א בספריו של הגר"י זילברשטיין, ויש לי ספר (שכחתי את שמו כרגע) שמביא את מנהגיו של הגריש"א בהלכה בחיי היום יום, ועוד.

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מחכים אמר:
יושב אוהלים אמר:
מחכים אמר:
זה לא רק זה, הכתיבה בברכת שמואל קשה מאד,
ניסית פעם לתרגמו לאידיש מילה במילה??

לא
אולי בהזדמנות
הרב הנ"ל אמר שלא בכל מקום זה כך, אבל ניסה בכמה מקומות שהלשון היה ממש קשה להבין, ועלה לו הרבה יותר קל בתירגום לאידיש.
 
 
יושב אוהלים אמר:
לא חסר פסקי הלכה של הגריש"א זצ"ל בכתובים (גם אם הוא לא כתבם בכתב ידו).
יש את כל ספרי ה'קובץ תשובות', ויש הרבה פסקים מהגריש"א בספריו של הגר"י זילברשטיין, ויש לי ספר (שכחתי את שמו כרגע) שמביא את מנהגיו של הגריש"א בהלכה בחיי היום יום, ועוד.
זאת הסיבה שעדיין זוכרים את שמו.
אבל זה לא רציני מבחינת הזיכרון שלו, כמו אדם גדול שמוציא ספר בעצמו.
 

מחכים

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
את הסיבה שעדיין זוכרים את שמו.
אבל זה לא רציני מבחינת הזיכרון שלו, כמו אדם גדול שמוציא ספר בעצמו.
חזרה למעלה
בפסקי הלכה, לא בטוח שאתה צודק
וכי הגרש"ז ייזכר לדורות בזכות המנחת שלמה? או הרבה יותר בזכות השמירת שבת כהלכתה?
 

נבשר

משתמש ותיק
פעם שמעתי מאדם קצת נאמן שהגרב"ב קרא ל"יונת אלם" ר' יונה קרפילוב הי"ד שהיה עילוי שיעזור לו לכתוב את הספר, ולמעשה הוא הגיע אליו ולא רצה לכתוב. חסר פרטים.
אולי מישהו יודע.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
יש תשובה בדבר אברהם כמדומני חלק ג' שכותב בערך בלשון הזה"עכשיו יצא ספר מהר"ם דקמניץ ומתוך עומק לשונו לא ירדתי לסוף דעתו"
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
עתה מצאתי את התשובה הנ"ל
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=689&st=&pgnum=53&hilite=
בעמודה השניה בקטע לפני הסוף
 

קפלן

משתמש רגיל
נבשר אמר:
קפלן אמר:
כמובן הגר"מ שפירא זצוק"ל עם סגנון דיבורו וכתיבתו היחודית. שיש אומרים שניתן לו 'מהפחד יצחק'.
הכתיבה או הדיבור, כי בכתובים כמעט לא כתב (מלבד הסכמות) ואחז שהוא "אילם" בכתיבה.
צודק. בהסכמות ניכר כשרונו היחודי גם בזה.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
קפלן אמר:
נבשר אמר:
קפלן אמר:
כמובן הגר"מ שפירא זצוק"ל עם סגנון דיבורו וכתיבתו היחודית. שיש אומרים שניתן לו 'מהפחד יצחק'.
הכתיבה או הדיבור, כי בכתובים כמעט לא כתב (מלבד הסכמות) ואחז שהוא "אילם" בכתיבה.
צודק. בהסכמות ניכר כשרונו היחודי גם בזה.
אליבא דאמת גם סגנון הדיבור שלו קשה מנשוא
ואינני מתכוון להבעה
אלא לצורת הדיבור
משפט סתום ושתיקה (רועמת) של דקה דקותיים, ושוב משפט שחוזר על עצמו שפותח קצת צוהר למשפט שקודם לו ושתיקה ארוכה ואז ציטוט מחז"ל וחוזר על הציטוט עם דגש מיוחד וכו' וכו'
סגנון דיבור שיאהב רק מי שיהיה מוכן להתאמץ להבין ("נשתדל להבין" - למי שמכיר).
אני מבין שכל זה נעשה בכוונת מכוון
אבל בכל אופן אין כאן שטף דיבור והרצאת דברים בהירה
 יש כאן דיבור איטי עם תוכן עלום לפיצוח של טובי המוחות.
את השיעורים הפנימיים לא שמעתי מעולם ואיני יודע מהו סגנונם.
 

מחכים

משתמש ותיק
כמדומני שהגרח"י שליט"א
הדיבור שלו יותר עממי ושייך יותר לקלוט
משא"כ כתיבתו עמוקה מאוד וכדי לעמוד על סוף דעתו צריכים לחזור ע"ז כו"כ פעמים (לפחות לא' אשר כמוני
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
הגרב"ב התבטא יותר בדיבור
אשמח להרחבת דברים בנושא זה

שמעתי מיהודי ששמע שיעורים מהגרב"ב זצ"ל בקמינץ, שהשיעורים של הגרב"ב זצ"ל היו מאוד בהירים בהסברה נפלאה והיה 'גישמאק' לשומען.
והסביר שמה שלשונו של הגרב"ב זצ"ל בספר ברכ"ש הוא בהרבה מקומות מאוד קשה להבין הוא משום שבכתיבתו היה מתרגם כמעט מילה במילה משפת אידיש ללשון הקודש, ולכן זה לא יוצר מובן לפי כתיבת לשון קודש בצורה רגילה.
ואמר שניסה פעם לקחת קטעים מספר ברכת שמואל, שהיו קשים להבנה, ותירגם אותם בחזרה לאידיש מילה במילה, ואז היו הדברים הרבה יותר מובנים.
(שמעתי מפי מו"ר הג"ר ארי' ליב רוטקין זצ"ל, שלפני שבא ללמוד אצל רבו המובהק מרן הגר"א קוטלר זצוק"ל ב'קלעצק' הוא למד תקופה אצל הגרב"ב זצ"ל בקמינץ)
בברכ"ש חוץ מהלשון הלא ברורה, הדברים נכתבו בתימצות, וברמזים, זה נראה כמו רשימות שכתב לעצמו את עיקרי הדברים, חסרים שם הרבה הקדמות, בכרך הראשון שערך בעצמו הדרים הרבה יותר ארוכים ברורים ומסודרים
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
כמדומני שהגר"ח מבריסק והגרב"ב התבטאו יותר בדיבור
שמעתי ממו"ר הגרמ"ד סולווויצ'ק זצ"ל ששאלו להגר"ח זצ"ל למה כתב את ספרו על הרמב"ם בלשון שקשה לרבים להבינו. (כידוע שאף שהספר יצא לאור עולם די בנין של הגר"ח זצ"ל, מ"מ הכתבים הוכנו לדפוס על ידי הגר"ח ז"ל בעצמו, בעמל רב בניפוי אחר ניפוי וזיקוק אחר זיקוק).
והשיב הגר"ח זצ"ל "אם הגאון ר' מאיר שמחה (בעל האור שמח זצ"ל) יבין מה שכתבתי, מספיק לי".
 

מחכים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
כמדומני שהגר"ח מבריסק והגרב"ב התבטאו יותר בדיבור
שמעתי ממו"ר הגרמ"ד סולווויצ'ק זצ"ל ששאלו להגר"ח זצ"ל למה כתב את ספרו על הרמב"ם בלשון שקשה לרבים להבינו. (כידוע שאף שהספר יצא לאור עולם די בנין של הגר"ח זצ"ל, מ"מ הכתבים הוכנו לדפוס על ידי הגר"ח ז"ל בעצמו, בעמל רב בניפוי אחר ניפוי וזיקוק אחר זיקוק).
והשיב הגר"ח זצ"ל "אם הגאון ר' מאיר שמחה (בעל האור שמח זצ"ל) יבין מה שכתבתי, מספיק לי".

אני לא חושב שר' חיים כתב בשפה שא"א להבין
להיפך הוא יצר שפה למדנית שבה ניתן לבטא מושגים דקים ולמדניים, ונתן אפשרות להסביר מושגים אלו, ומשא"כ לפניו לא היה ניתן לבטא את המושגים הללו וגם אלו שהשיגום זה היה בגדר תבנא דליבא.
(והדוגמה לזה באוה"ע להבדיל, הוא קאנט, שתרומתו המכריעה לפליסופיה הוא בעיקר בשפה שהוא יצר) 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
מחכים אמר:
כמדומני שהגרח"י שליט"א
הדיבור שלו יותר עממי ושייך יותר לקלוט
משא"כ כתיבתו עמוקה מאוד וכדי לעמוד על סוף דעתו צריכים לחזור ע"ז כו"כ פעמים (לפחות לא' אשר כמוני
דוקא מי שמכיר את השיעורים שלו יודע שלעקוב אחרי הלך המחשבה שלו כאשר הוא שולל תוך כדי כמה צדדים דרך אגב יודע שזה קשה, ובעיה זו ניכרת גם בכתב בפרט שמי שרוצה אינו יודע להיכן לדלג לעיקר הדברים, מלבד הקיצור הנמרץ בדבריו בכתב. משא"כ בשיעור כל אחד מוצא טעם ומי שמצליח לעקוב אחרי הלך מחשבתו והשו"ט בדבריו זוכה לפנינים רבים ולדברים הרבה.
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
רבינא אמר:
הרב אלישיב כמעט ולא כתב בעצמו

הרב אלישיב דוקא היתה לו כתיבה נאה אבל מרוב שהקפיד על דיוק בכל מילה היה לו הדבר לטורח לכן מיעט בכתיבה
 

יוספי

משתמש ותיק
מחכים אמר:
כמדומני שהגרח"י שליט"א
הדיבור שלו יותר עממי ושייך יותר לקלוט
משא"כ כתיבתו עמוקה מאוד וכדי לעמוד על סוף דעתו צריכים לחזור ע"ז כו"כ פעמים (לפחות לא' אשר כמוני
גם לי נראה כך. וכתיבתו המליצית רק יותר מסבכת.
אני לא יודע בדיבור - שמעתי רק שני ישיעורי חול המועד שלו - והיו מאד מאד מובנים. יכול להיות שהוא יודע שאז יש קהל שומעים מגוון
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מחכים אמר:
יושב אוהלים אמר:
יעקב שלם אמר:
כמדומני שהגר"ח מבריסק והגרב"ב התבטאו יותר בדיבור
שמעתי ממו"ר הגרמ"ד סולווויצ'ק זצ"ל ששאלו להגר"ח זצ"ל למה כתב את ספרו על הרמב"ם בלשון שקשה לרבים להבינו. (כידוע שאף שהספר יצא לאור עולם די בנין של הגר"ח זצ"ל, מ"מ הכתבים הוכנו לדפוס על ידי הגר"ח ז"ל בעצמו, בעמל רב בניפוי אחר ניפוי וזיקוק אחר זיקוק).
והשיב הגר"ח זצ"ל "אם הגאון ר' מאיר שמחה (בעל האור שמח זצ"ל) יבין מה שכתבתי, מספיק לי".

אני לא חושב שר' חיים כתב בשפה שא"א להבין
להיפך הוא יצר שפה למדנית שבה ניתן לבטא מושגים דקים ולמדניים, ונתן אפשרות להסביר מושגים אלו, ומשא"כ לפניו לא היה ניתן לבטא את המושגים הללו וגם אלו שהשיגום זה היה בגדר תבנא דליבא.
(והדוגמה לזה באוה"ע להבדיל, הוא קאנט, שתרומתו המכריעה לפליסופיה הוא בעיקר בשפה שהוא יצר) 

ת"ח גדול אמר, שמהקיצור שר' חיים כתב את הספר נראה שהוא לא האמין שיהיו פעם ראשים כמו שלנו...

ור' משה שמואל שפירא זצ"ל העיד שהרב מבריסק סיפר לו, שכשהגיע לירושלים הרבה אנשים הגיעו ושאלו אותו על כל מיני דברים שר' חיים כותב בספר בקיצור כדבר פשוט בלי להביא ראיה על כל דבר, והבריסקער רב השיב להם "לך תביא תרפ"ט ראיות על כל דבר... פון א לעבען'ס לערנען ש"ס איז העם אזוי ארויס". מחיים של לימוד הש"ס יצא לו כך.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
הצפנת פענח (הרוגוטשובר) התבטא יותר בדיבור.
 
ביבליופיל אמר:
הגאון המופלא רבי יוסף ענגיל זצ"ל היה אמן הכתיבה, לעומת זאת בדיבור לא הצטיין במיוחד.
שמעתי שמשוים זל"ז שלשניהם קו חשיבה דומה ובענין זה היוו הפכים גמורים.
 
 

מחכים

משתמש ותיק
חלק עליון תַחתִית