נשתנו הטבעים - רשימה

ערבה

משתמש ותיק
נבשר אמר:
יש בכף החיים (ואולי בעוד פוסקים) שאשה מניקה לא תשמש בזמן שהתינוק בוכה, וכן לא תניקו עד אחר מיל מהתשמיש או לכל הפחות חצי מיל, כמדומני, שיכול לזיק לולד, האם נוהג בזמנינו?
פעם ראיתי לא זוכר היכן בשם הגרח"ק שצריך ליזהר בזה.

עיין משנ"ב סי' רמ ס"ק נד.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
עוד
חזקת הדם שבא בהרגשה
רוב נשים יש להםפ ווסת לזמן ידוע
ענין שתיה אחר דגים (לא לענין בין דגים לבשר או גבינה ענין אחר שאיני זוכר במדוייק כמדומה שיש ע"ז תוס' ואם אינני טועה זה במוע"ק בין פרק ראשון לשני)
 
אברהם העברי אמר:
זאת פעם והשקיתי צמחים עם שתן
יש חילוק בין מיני הצמחים, יש רגישים למליחות יותר מהאחרים, למשל שעועית בצל וגזר רגישים כבר לאחוז אחד של מליחות, לעומת עגבניה וכרובית זיתים וגפנים שרגישים רק ל2 אחוז.
גם מליחות השתן היא לא קבועה ומגיעה עד 1.5 אחוז (כל הערכים הם בערך)
ניתן להסיק שבצל וגזר יתקלקלו משתן, ועגבניה וכרובית, יועיל להם שתן.
(עגבניה מושקת ביודעין במים מעט מליחים כי זה מגדיל את המתיקות של העגבניה)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רז בן ציון אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו...
ועזה"ד חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה

אכן נפסק ברמ"א סימן י"ז סעיף ב' שעכשיו דשכיחא פריצותא וחוצפה אינה נאמנת והולכין לחומרא עיי"ש.
אבל אינו דומה להשתנות הטבע לגמרי, שהלא גם בזמן חז"ל לא מן הנמנע שהיו נשים עזות, אלא שהיו מתוך מיעוט קטן, וכיום זה יותר שכיח.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
זוזו אמר:
מצאתי את כל אלו שהיום המציאות היא לא כך:
.....
שו"ע שלו ג - שמ"ר שורפין הצמחים נפ"מ להטיל בשבת. בתפא"י (כלכלת שבת מלאכת הזורע) כתב, שהן עתה אומרים חכמי האגרונומיה שמי רגלים טובים מאד לזיבול הקרקע בהם (כשיטת היראים שאסר)

א. חכמי אקאנאמיע ולא האגרונומיה עיין ביה"ל סימן שלו [ד"ה או] וצריך ביאור... :)
ב. הביה"ל שם מציין לדברי התפא"י וכתב דלא נהגו העולם ליזהר בזה, וסותר דבריו מהגמ' בשבת פא: עיי"ש.
 

ירמיה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
זוזו אמר:
מצאתי את כל אלו שהיום המציאות היא לא כך:
.....
שו"ע שלו ג - שמ"ר שורפין הצמחים נפ"מ להטיל בשבת. בתפא"י (כלכלת שבת מלאכת הזורע) כתב, שהן עתה אומרים חכמי האגרונומיה שמי רגלים טובים מאד לזיבול הקרקע בהם (כשיטת היראים שאסר)

א. חכמי אקאנאמיע ולא האגרונומיה עיין ביה"ל סימן שלו [ד"ה או] וצריך ביאור... :)
ב. הביה"ל שם מציין לדברי התפא"י וכתב דלא נהגו העולם ליזהר בזה, וסותר דבריו מהגמ' בשבת פא: עיי"ש.
אגב, בבדה"ש הקשה שנאסור מצד קוצר, כיון שהוא קוטל את הצמחים, ונדחק בזה מאד שם.
ולענ"ד לק"מ דעיקר צורת המלאכה היא עקירת הצמח ממקומו, ולא נטילת חיותו.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
נדיב לב אמר:
זוזו אמר:
מצאתי את כל אלו שהיום המציאות היא לא כך:
.....
שו"ע שלו ג - שמ"ר שורפין הצמחים נפ"מ להטיל בשבת. בתפא"י (כלכלת שבת מלאכת הזורע) כתב, שהן עתה אומרים חכמי האגרונומיה שמי רגלים טובים מאד לזיבול הקרקע בהם (כשיטת היראים שאסר)

א. חכמי אקאנאמיע ולא האגרונומיה עיין ביה"ל סימן שלו [ד"ה או] וצריך ביאור... :)
ב. הביה"ל שם מציין לדברי התפא"י וכתב דלא נהגו העולם ליזהר בזה, וסותר דבריו מהגמ' בשבת פא: עיי"ש.
אגב, בבדה"ש הקשה שנאסור מצד קוצר, כיון שהוא קוטל את הצמחים, ונדחק בזה מאד שם.
ולענ"ד לק"מ דעיקר צורת המלאכה היא עקירת הצמח ממקומו, ולא נטילת חיותו.
 


יש בזה חקירה עצומה התלויה במחלוקת ראשונים אם מלאכת קוצר תולש תליא במיעוט יניקה או בתלישת ועקירה ממקום גידולו. נפק"מ לכמה ענינים. עיין בגמ' שבת פא: רש"י (ד"ה חייב) ותוס' (ד"ה והניחו) מש"כ בדעת אביי אם חייב משום תולש במעביר עציץ נקוב על גבי יתדות, אבל יש בראשונים כמדומני ברמב"ן וסייעתא דס"ל דמיעוט יניקה חשיב תולש או קוצר.
 

ירמיה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
נדיב לב אמר:
א. חכמי אקאנאמיע ולא האגרונומיה עיין ביה"ל סימן שלו [ד"ה או] וצריך ביאור... :)
ב. הביה"ל שם מציין לדברי התפא"י וכתב דלא נהגו העולם ליזהר בזה, וסותר דבריו מהגמ' בשבת פא: עיי"ש.
אגב, בבדה"ש הקשה שנאסור מצד קוצר, כיון שהוא קוטל את הצמחים, ונדחק בזה מאד שם.
ולענ"ד לק"מ דעיקר צורת המלאכה היא עקירת הצמח ממקומו, ולא נטילת חיותו.
 

יש בזה חקירה עצומה התלויה במחלוקת ראשונים אם מלאכת קוצר תולש תליא במיעוט יניקה או בתלישת ועקירה ממקום גידולו. נפק"מ לכמה ענינים. עיין בגמ' שבת פא: רש"י (ד"ה חייב) ותוס' (ד"ה והניחו) מש"כ בדעת אביי אם חייב משום תולש במעביר עציץ נקוב על גבי יתדות, אבל יש בראשונים כמדומני ברמב"ן וסייעתא דס"ל דמיעוט יניקה חשיב תולש או קוצר.
כבר עבר זמן מאז שלמדתי את הסוגיא, אבל למיטב זכרוני לכו"ע פשיטא דצורת המלאכה היא עקירה ממקום גידולו, ולא בזה נחלקו. אלא דלמ"ד דהמניח עציץ נקוב ע"ג יתדות הוי תולש היינו כיון שיש כאן עקירה במקצת ממקום גידולו. דכיון דמתמעטת יניקתו, ממילא חשיב דמתבטל חיבורו. דאם היה יונק לגמרי חשיב עי"ז מחובר למקומו.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
נדיב לב אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
אגב, בבדה"ש הקשה שנאסור מצד קוצר, כיון שהוא קוטל את הצמחים, ונדחק בזה מאד שם.
ולענ"ד לק"מ דעיקר צורת המלאכה היא עקירת הצמח ממקומו, ולא נטילת חיותו.
 

יש בזה חקירה עצומה התלויה במחלוקת ראשונים אם מלאכת קוצר תולש תליא במיעוט יניקה או בתלישת ועקירה ממקום גידולו. נפק"מ לכמה ענינים. עיין בגמ' שבת פא: רש"י (ד"ה חייב) ותוס' (ד"ה והניחו) מש"כ בדעת אביי אם חייב משום תולש במעביר עציץ נקוב על גבי יתדות, אבל יש בראשונים כמדומני ברמב"ן וסייעתא דס"ל דמיעוט יניקה חשיב תולש או קוצר.
כבר עבר זמן מאז שלמדתי את הסוגיא, אבל למיטב זכרוני לכו"ע פשיטא דצורת המלאכה היא עקירה ממקום גידולו, ולא בזה נחלקו. אלא דלמ"ד דהמניח עציץ נקוב ע"ג יתדות הוי תולש היינו כיון שיש כאן עקירה במקצת ממקום גידולו. דכיון דמתמעטת יניקתו, ממילא חשיב דמתבטל חיבור. דאם היה יונק לגמרי חשיב עי"ז מחובר למקומו.
 


אני יודע שיש שמסבירים בעציץ נקוב כך. אבל ברמב"ן והריטב"א ועוד ראשונים זכור לי שתלו בחקירה זו את דברי הבבלי והירושלמי לגבי כמה ענינים כמו דבר שאינו גידולי קרקע וכיו"ב ואין בידי לעיין.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
יש מסבירים למה הרמב"ם אינו כותב ההלכה של היוצא לדרך משום שנשתנו הטבעים והיום סכנה עיין אליהו רבה ר"מ ותורת השלמים קפד
דרך אגב היה כאן אשכול של או איסור דאורייתא או מצוה מדאורייתא 
והנה ביוצא לדרך הספרדים ס"ל שהוא חיוב ואפי' מדאורייתא לשיטת כמה פוסקים (כמובן הספרדים ההולכים לשיטת מרן הב"י)
והנה האשכנזים לקחו דברי החת"ס שיש בזה איסור ואפילו איסור דאורייתא
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
יאן אמר:
האיש פניו למטה כן זכר נולד פניו למטה ונקבה פניה למעלה

רשי על גמרא נדה ל"א.
והיום אינו כן (שאלתי מיילדת).
יש על זה בקונטרס מנחת עני של ר' דוד זיצנהיים (ראש הסנהדרין של נאפוליון)
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
ערבה אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ולגבי מינקת שמסולקת מדמים שתי שנים, ומעוברת שאינה מסולקת מדמים ג' חדשים ראשונים, הנה לענ"ד לא מוכח אלא שאם לא חזרו הדמים ליולדת עדיין דיה שעתה, אבל יתכן שהיה מצוי לחזור הדמים קודם, והראיה שלאה נתעברה אחרי עשרה חודשים ולא תמהו על זה בגמרא.
ומעוברת נמי לא הוזכר שאינה מסולקת אלא שאם ראתה לא דיה שעתה, כי קורא שויסתה עדיין נשראת עוד ג' חודשים, ובז מודים כל הרופאים הגניקולוגיים, שפעמים שעדיין רואה חודש או שנים כמות מעטה של דם.
בגמ' מובא שאשה יכולה להפיל 'סנדל' והוא ולד שנוצר כשאשה מתעברת ותוך כדי הריונה מתעברת בעוד ולד, והאחד דוחק את חבירו ופוחת את צורתו,
ולכאורה זה קשור לכך שהאשה הייתה ממשיכה לראות דם גם לאחר שהתעברה וכל המערכת הייתה ממשיכה לעבוד גם לאחר הכניסה להריון, וא"כ הדם שיוצא לעיתים היום מאשה מעוברת שונה בתכליתו מהדם שהיה בעבר.

וגם בדבריך שהדם שיוצא ממעוברת וסילוק הדם מאשה מיניקה לא היה מוכרח אצל כולם, נראה לי שעכ"פ, ודאי שזו הייתה הדרך הרגילה וע"כ גם הדין הוא ש'דייה שעתה'. (ויל"ד האם גם 'רגילות' שהשתנתה נכנסת לקטגוריית האשכול)
ואה"נ אפשר להביא ראייה שייתכנו מקרים מיוחדים, מהא שהגמ' מדברת על דינה של מסולקת שראתה דם,
ולא צריך להביא ראייה מ'לאה',
אם כי ראַייתך וראִייתך יפה, ומרחבית.

לכאו' האפשרות שתתעבר שוב אפשרית רק במופעים נדירים של רחם דו קרני, ובאמת נשים עם רחם כזה יכולות לראות דם כל ההריון.
וא''כ כל הנדון שלכם לא מוכרח.
 

צודע זאך

משתמש רגיל
זוזו אמר:
מצאתי את כל אלו שהיום המציאות היא לא כך:

מסולקת דמים כל כד' חודש של יולדת
רואה כל ג"ח חודשים ראשונים של עיבור
צרעת באכילת בשר ודגים (מג"א קעג)
יולדת לח' התינוק לא יחיה
יולדת לט' או ז'
לא יהיה עקר בשהיית נקבים (עי' חזו"א אבה"ע יב ד)
הקזת דם שהיה רפואה
טריפות של בהמות שאינם חיים יב' חודש
הרמב"ם בפיהמ"ש (בכורות פ"ח מ"ב) כתב שהיוצא דופן בהכרח תמות האם ע"י זה, והביאו שמה התוס' יום טוב. אג"מ כ' שנשתנו הטבעיים בזה.
שו"ע סי' שלא - בזמן חכמי הגמ' אם לא היו רוחצים את הולד לפני המילה ולאחר המילה וביום שלישי למילה במים חמין היה מסוכן; לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת; והאידנא לא נהגו ברחיצה כלל, ודינו לרחוץ בשבת, אם רצו, כדין  חיצת כל אדם - ובמ"ב אסבר טעמיה דנשתנו הטבעיים.
שו"ע שלו ג - שמ"ר שורפין הצמחים נפ"מ להטיל בשבת. בתפא"י (כלכלת שבת מלאכת הזורע) כתב, שהן עתה אומרים חכמי האגרונומיה שמי רגלים טובים מאד לזיבול הקרקע בהם (כשיטת היראים שאסר)
מג"א קעט ח - דנשתנו הטבעים גבי אכל מאכל ולא אכל מלח יהיה לו ריח הפה

האם יש עוד?

דרך הזדווגותו של גמל בגמ' מובא שהוא אחור באחור וכהיום נשתנו הטבעים כך מובא בשוטנשטיין
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
בערוה"ש סוס"י תלז דנשי דידן אינם עצלניות ואדרבה זריזות יותר מאנשים ובודקות יפה יותר [וראה דבר חדש במאירי פסחים ד' ע"ב פירש כוונת הירו' נשים עצלניות דממילא בודקות יפה יותר]
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פראנק אמר:
ההוא טייעא אמר:
נחש לא מטיל ארס במים.

יש לך מקור? 
 
ההוא טייעא אמר:
שמעתי מאיש מלומד שחקר את התחום, תחפש בגוגל ותמצא גם כן.
מה שזכור לי שהחשש הוא שהנחש ישתה מהמים ויטיל מהארס שנשאר בפיו במים

שמעתי מבחור חרדי הלוכד נחשים ל"תחביבו" (ובעיני ראיתי את מומחיותו...)

שגם היום המציאות הזאת תיתכן וזה ממית יותר מהר מהקשה כי זה נכנס למערכת העיכול
 

רובן

משתמש רשום
שתי ההשתניות הטבעים הכי גדולים הם א. ימי שנותיהם של ראשוני הארץ ב. השתנות עונות השנה כמבואר בפרשת נח
 

רובן

משתמש רשום
חלק מההשפעה של השתנות הטבעים א. המבול שהיה בעולם ב. קודם מתן תוהר העולם היה בחסד כמבואר בגמרא בשבת, ומבואר בסנהדרין שבאלפיים השנים הראשונות הם קרויים תוהו ובחז"ל מבואר שהעולם היה רופף ורותח ואחר מתן תורה הוא התקיים
 
חלק עליון תַחתִית