למה הקב"ה לא ברא את העולם לפני כן?

HaimL

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
HaimL אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:

1. מה פירוש, הזמן הוא מימד שלגבינו מספרו אפס? זה מימד, משמע יש לו גודל מדיד. אז נא הסבר את כוונתך.

הכוונה, הזמן הוא מימד ככל שלושת המימדים האחרים, את האורך והרוחב אנו יכולים להגיד כנקודה, אבל את הזמן אנו לא יכולים להגדיר כי כלפינו הזמן הוא כמו עובי לגבי צל, כלומר אינו קיים כלל ומימדו אפס כלומר העדר גמור, לאמר: אנו חיים רק בהווה שמספרו אפס, ומדידת הזמן שלנו היא עבר ועתיד, העבר הוא כל הנקודות שהשפיעו עלינו והעתיד הוא כל הנקודות שאנו משפיעים עליו, תאורטית מתאפשרת תנועה בזמן כמו שצל יכול לנוע במרחב תלת ממדי.
לא הבנתי את החילוק שבין מימד הזמן למימדים המרחביים. זמן נמדד בשניות, מרגע בריאתו. האם לא קיימת נקודת זמן של בדיוק 1643662344337766635 ננושניות מתחילת הזמן? קיימת. זה שאני לא יודע לשים עליה את האצבע, זאת רק מגבלה טכנית, זה לא אומר שאני חי בהווה שמספרו אפס.

כיוצא בו, מימדיים מרחביים. האם אני יכול לתפוס נקודה מרחבית באורך שליש, ברוחב pi ובגובה שורש 2 מנקודת האפס? לא. האם נקודה כזאת קיימת באמת? האמן לי, היא מאוד קיימת.

כך שלא הבנתי את החילוק ביניהם.
 
 
HaimL אמר:
כך שלא הבנתי את החילוק ביניהם.
מפני חביבות הדברים אלי אחזור ואביר.
משל: נתאר לעצמינו עולם שכולו צלליות, מימדי הצללים הם אורך ורוחב בלבד ללא המימד השלישי.
(איך הם אוכלים? הרי אם יש להם מערכת עיכול אז הצללית מחולקת לשתים והם בעצם שני בעלי חיים נפרדים, כנראה שהם מקיאים את הפסולת מאותו מקום שהוא נכנס.)
אותם צלליות נעות להם בעולם תלת מימדי, משוחות זו עם זו ומקיימות חיים משלהם.
צללית אחת תתפוס יוזמה תקיף את העולם ותגיע לצד השני, ולהפתעתה חבריה הצללים מגיעים למול עיניה.
הצללית לא תוכל להבין כלל איך יתכן דבר כזה, כי היא לא יכולה לתפוס תנועה במרחב תלת מימדי כשמימד העובי של הצללית הוא אפס.

הנמשל הוא מימד הזמן. עבורינו מימד הזמן הוא אפס, אפס הכוונה לא ננו שניה אלא אפס גמור כלום, כמו שלצל אין עובי, אין לצל עובי אפילו לא של ננומילימטר, אפס.
מה הכוונה? הווה הוא דבר שנמצא בדמיון, הוא נקודת המפגש בין העבר, שנמדד בזמן, לבין העתיד שנמדד בזמן, אבל נקודת מפגש בין שני קוים שטחו אפס.
וכבר ידועה הברקתו של הגר"ח בענין מתי מתו הבכורות בליל פסח הרי אין נקודת חצות, ותירץ שגם אין נקודת מות.

לזה הכוונה שמימד הזמן כלפינו הוא אפס, אבל אם נצליח נוע במימד הזמן, כמו שהצללית נעה בעולם תלת מימדי, הרי שנפגוש את העבר ואת העתיד.
 

HaimL

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
נדיב לב אמר:

וכיהודה ועוד לקרא אוסיף על דבריו של הרב @נדיב לב  מה שאנו אומרים בפיוט : אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא, ז"א הקב"ה מלך גם לפני בריאת העולם ... ומה שייך מלך לפני בריאת העולם ?
ומה שייך תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם ?
ומה שייך כל בריאת העולמות עד שהתהווה העולם שלנו ... כל האבי"ע ועוד לפני עולם הא"ק ועוד קודם ... 

אלא ודאי הכל היה בבחינת הזמן ששייך לנו ... ועיין היטב בעץ חיים ובאיפה שלמה של מו"ר ר' שאול הכהן דוויק וכן בספרו של הרה"ג יעקב הלל שליט"א 
"בטרם", "אזי", באים לסבר את האוזן. לחשוב שהבורא אסתכל בשעון וברא עלמא, נשמעת לי תפיסה תמוהה.

בנוגע לתתקע"ד דורות, ולאלפיים שנה, וכדומה, גם אם לא נסביר את זה בדרך משל, אלא כפשוטו. אז בהחלט ייתכן לומר שהייתה בריאה כללית, שבה נברא הזמן. ובריאת העולם, שבו נבראו כל היצורים. והראיה היא מן הפסוקים בראשונים בתורה. בראשית ברא א-להים וגו' והארץ הייתה וגו' ויאמר א-להים יהי אור וגו', משמע שהייתה מציאות, כזאת או אחרת, עוד לפני ששת ימי בראשית, והלא גם אותה ברא הקב"ה לבדו.

 
 

חפר

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
ראיתי הרבה ספרים ששואלים את השאלה הזאת, ומתרצים כמה וכמה תשובות ותירוצים, אך איני מבין את השאלה כלל, והרי עצם בריאת העולם היא בריאת הזמן כידוע? [לפי זכרוני יש שמתרצים את זה, אבל איני מבין את אלו שענו תשובות אחרים]
כמו"כ אשמח לציטוטים ומקורות נוספים וחומר על השאלה הזאת, אני מצאתי בינתיים שתי מקורות.

ספר עץ חיים - שער א ענף א 
והנה ענין החקירה הזאת אשר שואלים למה בריאת עוה"ז היה בזמן שהיה ולא קודם או אח"כ.

ספר בעל שם טוב על התורה - פרשת בראשית 
בראשית ברא אלהים וגו', לתרץ הקושיא שהקשו כל הראשונים ז"ל למה לא ברא הקב"ה את העולם קודם זמן הזה, דהרי פעולה הוא תמיד טובה מהעדר, ולמה נשתנה רצונו ית"ש מלא רוצה לרוצה, בעת שברא, ולא מקודם לזה, הרי הוא ית"ש אינו בעל שינויים, ע"ד דכתיב (מלאכי ג' פסוק ו') אני ה' לא שניתי:


עוד יש להקשות, וכי אם העולם היה נברא קודם היה מניח את דעתם, הרי גם אז היו שואלים למה לא נברא עוד קודם.
 
 

חפר

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הערשלה אמר:
HaimL אמר:
אבל זאת נקודת העניין. אתה לא רוצה להגביל, כביכול, את הבורא, אבל אתה מייחס לו מגבלה, הנקראת "זמן", שאנחנו יכולים רק לתפוס בשכלנו, אחרי שנברא העולם.
אני הייתי עונה שהוא אכן ברא אותו לפני כן...
 
הכשל הלוגי בזה, שכן אז נשאל עד כמה "לפני כן"?
ועל זה אין תשובה, שהרי אין לבורא ראשית וסוף אלא תמיד היה וקיים, ואם נייחס את הבריאה "ללפני כן" הרי שאנו מגדירים חלילה נקודת זמן שבה הבורא הופיעה, וזה כמובן משולל.

אבל לפי מה שהסברתי, הזמן שנברא הוא ביחס אלינו בני האדם ואילו הקב"ה הוא מעל הזמן והמקום ואינו מוגבל חלילה, וכאן עולה השאלה, מדוע הקב"ה ברא את העולם בנקודת זמן זו דווקא, ולא בזמן קדום יותר ביחס לזמן שלנו או מאוחר יותר, שמבחינתו אין מגבלה בכל רגע נתון לברוא את העולם.

ואולי בהסבר זה טמונה התשובה. מכיון שבכל נקודת זמן בכח הקב"ה לברוא את העולם, אם כן מאי אולמיה האי רגע של הבריאה מרגע קודם או מאוחר. וצריך עוד בירור.
למה שיברא עולם ריק מאנשים מיליון שנה?
 
 

מחכים

משתמש ותיק
קומי רוני אמר:
אין כוונת הרח"ו לשאלת האשכול כלל, דא"כ לא תירץ כלום. ופשוט.
עיין בהמצו"ב ובהגהות מהרצ"א (- הבני יישכר זי"ע) תראה שפירש תירוץ הרח"ו שהזמן הוא נברא וכמוש הביא בשם המגיד ממעזריטש
וע"ש שא"א לפרש המדרשים כפשוטם
הצג קובץ מצורף סור מרע ועשה טוב למה לא נברא העולם קודם.pdf
 

HaimL

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
HaimL אמר:
כך שלא הבנתי את החילוק ביניהם.
מפני חביבות הדברים אלי אחזור ואביר.
משל: נתאר לעצמינו עולם שכולו צלליות, מימדי הצללים הם אורך ורוחב בלבד ללא המימד השלישי.
(איך הם אוכלים? הרי אם יש להם מערכת עיכול אז הצללית מחולקת לשתים והם בעצם שני בעלי חיים נפרדים, כנראה שהם מקיאים את הפסולת מאותו מקום שהוא נכנס.)
אותם צלליות נעות להם בעולם תלת מימדי, משוחות זו עם זו ומקיימות חיים משלהם.
צללית אחת תתפוס יוזמה תקיף את העולם ותגיע לצד השני, ולהפתעתה חבריה הצללים מגיעים למול עיניה.
הצללית לא תוכל להבין כלל איך יתכן דבר כזה, כי היא לא יכולה לתפוס תנועה במרחב תלת מימדי כשמימד העובי של הצללית הוא אפס.

הנמשל הוא מימד הזמן. עבורינו מימד הזמן הוא אפס, אפס הכוונה לא ננו שניה אלא אפס גמור כלום, כמו שלצל אין עובי, אין לצל עובי אפילו לא של ננומילימטר, אפס.
מה הכוונה? הווה הוא דבר שנמצא בדמיון, הוא נקודת המפגש בין העבר, שנמדד בזמן, לבין העתיד שנמדד בזמן, אבל נקודת מפגש בין שני קוים שטחו אפס.
וכבר ידועה הברקתו של הגר"ח בענין מתי מתו הבכורות בליל פסח הרי אין נקודת חצות, ותירץ שגם אין נקודת מות.

לזה הכוונה שמימד הזמן כלפינו הוא אפס, אבל אם נצליח נוע במימד הזמן, כמו שהצללית נעה בעולם תלת מימדי, הרי שנפגוש את העבר ואת העתיד.
זה שנקודת זמן, כמו נקודה במרחב, היא גודל שלא ניתן למדוד, זה נכון. אבל מדידת נקודת זמן היא לא הנקודה עצמה, אלא כמה זמן עבר עד אליה. ככה מוגדר הזמן.

כיו"ב נקודה היא גודל שלא ניתן למדוד אותו עצמו. אבל כן ניתן למדוד את המרחק של כל אחת מהקואורדינטות מנקודת האפס המוסכמת. ככה מוגדר המקום. לכן שוב, היכן ההבדל המהותי בין השניים?
 
 

מחכים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מה שאנו אומרים בפיוט : אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא, ז"א הקב"ה מלך גם לפני בריאת העולם ... ומה שייך מלך לפני בריאת העולם
אני לא מבין מה זה קשור אם היה זמן קודם בריאת העולם,
הרי בוודאי הקב"ה הוא לבדו ואין זולתו, ועל מי מלך קודם בריאת העולם?
וזו באמת שאלה חזקה,
ועיין בהמשך ר"ה תרס"ה לכ"ק אדמו"ר הרש"ב זי"ע והמשך ר"ה תש"ג לכ"ק אדמו"ר הריי"צ זי"ע
ונקודת הביאור שהמלוכה קודם ביאור העולם הוא הרצון למלוכה, ובזה גופא מבואר שם כמה דרגות ברצון, והדברים ארוכים.
 
HaimL אמר:
היכן ההבדל המהותי בין השניים?
ההבדל הוא, בממדי הרוחב אנו משפיעים עלהם מכל הכיוונים, אנ יכול לצייר על הקיר מימיני ועל התקרה שמעלי, לנוע לימין ולשמאל למעלה ולמטה ולהסתובב,
במימד הזמן אני תקוע, העבר חלף הלך לו והעתיד עדיין לא הגיע, אני כמו צל כלפי הגובה, לא יכול לנוע לגובה.
 

HaimL

משתמש ותיק
מחכים אמר:
HaimL אמר:
מה שאנו אומרים בפיוט : אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא, ז"א הקב"ה מלך גם לפני בריאת העולם ... ומה שייך מלך לפני בריאת העולם
אני לא מבין מה זה קשור אם היה זמן קודם בריאת העולם,
הרי בוודאי הקב"ה הוא לבדו ואין זולתו, ועל מי מלך קודם בריאת העולם?
וזו באמת שאלה חזקה,
ועיין בהמשך ר"ה תרס"ה לכ"ק אדמו"ר הרש"ב זי"ע והמשך ר"ה תש"ג לכ"ק אדמו"ר הריי"צ זי"ע
ונקודת הביאור שהמלוכה קודם ביאור העולם הוא הרצון למלוכה, ובזה גופא מבואר שם כמה דרגות ברצון, והדברים ארוכים.
מה שציטטת הוא דווקא שאלה של אחד המגיבים, וע"כ השבתי. אני מכיר את הפרשנות הקבלית-חסידית של בחינות ומדרגות. אבל גם כפשוטו אי"ז קושיה, זה פשוט נאמר כדי לסבר את האוזן. "בטרם" לא נכתב כדי לומר שהקב"ה מדד זמן עד לבריאת היצורים, אלא כדי לבטא את המושג של המציאות של חוסר בריאת העולם, אבל במונחים שאנחנו, כבני אדם, מסוגלים להבין, שזה טרם, או, עד שלא נברא העולם, או, קודם בריאת העולם וכיו"ב
 
 

קומי רוני

משתמש חדש
הרב הוטנר כתב להגר"ד כהן , עיין ביאורו למאמר החכמה לרמח"ל על תפילות ראש השנה דבטרם כל יציר "נברא" היינו עולם הבריאה אבל כבר בעולם שלפני זה - א', היה כבר בחינת מלך, עי"ש באורך.
 

HaimL

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
HaimL אמר:
היכן ההבדל המהותי בין השניים?
ההבדל הוא, בממדי הרוחב אנו משפיעים עלהם מכל הכיוונים, אנ יכול לצייר על הקיר מימיני ועל התקרה שמעלי, לנוע לימין ולשמאל למעלה ולמטה ולהסתובב,
במימד הזמן אני תקוע, העבר חלף הלך לו והעתיד עדיין לא הגיע, אני כמו צל כלפי הגובה, לא יכול לנוע לגובה.
אל"ף, אתה לא באמת משפיע על המקום. אתה יכול לבנות בניין שלם בנקודת ציון מסוימת, ולהרוס אותו. כל זה לא יזיז לנקודה עצמה. כוונתך לומר שאתה, כבן אדם, מסוגל לחוות את 3 המימדים המרחביים בשני הכיוונים, קדימה ואחורה, בניגוד לזמן.

אמשיך אי"ה בפעם אחרת.
 
 

נקודה

משתמש רגיל
באמרי פנחס פ' בראשית אות ג' על קושיית העץ חיים למה לא נברא קודם ....הקב"ה עדיין בונה עולמות בלי הפסק .....ואפשר שבעת ההיא (כלומר עכשיו) משה רבינו מוסר את התורה באיזה עולם ...ואם כן ליכא למימר למה לא ברא קודם כי נברא ונברא
והבן...
 

רבינא

משתמש ותיק
קומי רוני אמר:
אין כוונת הרח"ו לשאלת האשכול כלל, דא"כ לא תירץ כלום. ופשוט.

הסבר המהרח"ו בלאו הכי לא ברור וכמו שהעירו עליו בכמה מהספרים
 

בן ראם

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
אתה מזכיר לי שפעם מישהו שאל אותי, למה התקינו בוני המדינה שהכבישים יהיו באמצע הרחוב ואילו הולכי הרגל בצדדי הרחוב, למה שלא יעשו להיפך, שבני אדם ילכו באמצע הרחוב ומכוניות יסעו בצדדים?
ותשובתו החריפה של הקוצקער היא (ברוח התקופה) שרק סוסים מחפשים כל הזמן את האמצע..
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
ספר אמרי פנחס - שער ח - לקוטים 
\{סו\} תירוץ על קושיית [עץ חיים] למה לא ברא הקב"ה העוה"ז קודם, אמר לנו שהקב"ה עדיין בורא עולמות בלי הפסק, ואפשר שבעת ההיא יש איזה עולם שמשה רבינו נותן התורה שם לישראל וא"כ ליכא למימר למה לא נברא העולם קודם, כי נברא ונברא, ואח"כ אמר לנו כי אני מאמין באמונה שלימה שזה אמת. ולמה לי תירוצים. ובפעם אחרת אמר לנו כמה אופנים תירוצים ע"ז ואיני זוכר:
\{סז\} בענין החקירה הנזכרת בעץ חיים (ענף ב') למה בריאת עוה"ז היה בזמן שהיה, לא קודם וכו' ע"ש. והתירוץ הנזכר שם אינו מובן כמבואר לכל מעיין. וביאר הוא, כי הנה ז"ל הע"ח שם, כי האור העליון אין בו שום תפיסה, לא במחשבה ולא בהרהור כלל, ועיקר. הוא מופשט ומובדל מכל המחשבות, איך אפשר להשיג ולהבין ולהקשות שם קושיא, כי הוא דבר שאינו מושג ותפוס בשום מחשבה. והבן היטב. וז"ש במ"ר פ' בראשית בשינוי לשון, בזמנו נברא העולם. לא היה העולם יכול להבראות קודם. הקב"ה בונה עולמות ומחריבן. ואמר, דין הניין לו ודין לא הניין לו. כיון שהעיקר בריאת העולם היה להשיג אלהותו, נמצא העולמות שהם אינם מושגים במחשבה כלל, הם בבחי' סוד ומחריבן. שאין זה עיקר כוונת הבריאה, והבן. ופ"א שמעתי בשמו, כי הקב"ה ברא למשל ספירת החסד, והיה מתפשט עד בחי' כי חסד הוא, כידוע. והוא בבחי' ומחריבן. עד שבא עולם התיקון שהוא הבחירה, והבן. ואח"כ אמר שהוא מצוה להכניס אור בנשמות. (חכם הרזים).
 

הערשלה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הערשלה אמר:
נדיב לב אמר:
כמובן הכל ביחס אלינו. מה שנראה בעיננו כנקודת זמן ראשונית אצל הבורא זה עוד נקודת זמן.
אם הכל זה רק ביחס אלינו, אז הוא אכן ברא את העולם בדיוק בתחילת הזמן כמו שכתבתי לעיל.

פלא עליך קראת כל מה שכתבתי. אבל אני יוצא מנקודת הנחה שברצונך להבין את כוונתי.
 
ולהערתך, מה זה קשור? יש את הזמן האנושי שתחילתו בעת הבריאה, ויש את האלוקות שאין לה זמן מוגבל, כך שהשאלה העולה מעליה, מדוע הבורא שלא מוגבל בזמן ברא את העולם בנקודת זמן זו ולא אחרת. וכבר הבהרתי בהודעות קודמות, שהמושג 'נקודת זמן' לא מגבילה את הבורא שזמנו הוא אינסופי ומרחב האפשרויות לברוא את העולם כמוהו.
וזו גם תשובה למתחכם.. שלא נצר את מקלדתו ובמקום להתבונן מה השני כותב בחמש שש הודעות נתפס על מילה בהדגשה וחרץ את גורל שאר הטענות.
כעת ראיתי את תגובתך.
ובכן קראתי את דבריך והם נסתרים מיניה וביה.
עצם המושג זמן הוא מוגבל, בין אם הוא אינסופי בין אם הוא לא אינסופי, בכך שהוא בעצם מהווה מימד מסוים בלבד.
א"א לומר שלבורא יש זמן אינסופי, כיוון שהוא מעל הזמן והוא יצר את הזמן, הוא לא רק לא מוגבל אלא הוא המגביל ואין לנו בו שום השגה ותפיסה.


לכן שאלה מעין זו אינה מתחילה כלל.

לפי מה שמדובר כאן אשאל שאלה אחרת.
האם הבורא נמצא במקום אינסופי???

 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
נדיב לב אמר:
הערשלה אמר:
אם הכל זה רק ביחס אלינו, אז הוא אכן ברא את העולם בדיוק בתחילת הזמן כמו שכתבתי לעיל.

פלא עליך קראת כל מה שכתבתי. אבל אני יוצא מנקודת הנחה שברצונך להבין את כוונתי.
 
ולהערתך, מה זה קשור? יש את הזמן האנושי שתחילתו בעת הבריאה, ויש את האלוקות שאין לה זמן מוגבל, כך שהשאלה העולה מעליה, מדוע הבורא שלא מוגבל בזמן ברא את העולם בנקודת זמן זו ולא אחרת. וכבר הבהרתי בהודעות קודמות, שהמושג 'נקודת זמן' לא מגבילה את הבורא שזמנו הוא אינסופי ומרחב האפשרויות לברוא את העולם כמוהו.
וזו גם תשובה למתחכם.. שלא נצר את מקלדתו ובמקום להתבונן מה השני כותב בחמש שש הודעות נתפס על מילה בהדגשה וחרץ את גורל שאר הטענות.
כעת ראיתי את תגובתך.
ובכן קראתי את דבריך והם נסתרים מיניה וביה.
עצם המושג זמן הוא מוגבל, בין אם הוא אינסופי בין אם הוא לא אינסופי, בכך שהוא בעצם מהווה מימד מסוים בלבד.
א"א לומר שלבורא יש זמן אינסופי, כיוון שהוא מעל הזמן והוא יצר את הזמן, הוא לא רק לא מוגבל אלא הוא המגביל ואין לנו בו שום השגה ותפיסה.
 

לא ברור מה רצונך. ומה טענתך על הטענה שהצבתי. אבל כבר כתבתי כאן ועוד חזון למועד. בו"ה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
כיצד ניתן בכלל לומר "קודם" או "אחר כך" על מצב שלא קיימים עבורו המושגים הנ"ל?
 
האמת חששתי משאלה זו. אבל ההסבר הוא כזה.
אמיתות הדבר שמצב הבריאה קודם שיצא לפועל, לא היה שייך בו מושג של זמן - הווה עבר עתיד, הוא ביחס אלינו בני האדם, אבל לא כן ביחס לאלוקות שאינה מוגבלת, שהרי אם לא תאמר כך, הרי זה כאדם האומר - אלוקים היה בכוחו לברוא את העולם רק בנקודת זמן שברא בפועל, וזה אינו עולה על הדעת.

וכיהודה ועוד לקרא אוסיף על דבריו של הרב @נדיב לב  מה שאנו אומרים בפיוט : אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא, ז"א הקב"ה מלך גם לפני בריאת העולם ... ומה שייך מלך לפני בריאת העולם ?
ומה שייך תתקע"ד דורות לפני בריאת העולם ?
ומה שייך כל בריאת העולמות עד שהתהווה העולם שלנו ... כל האבי"ע ועוד לפני עולם הא"ק ועוד קודם ... 

אלא ודאי הכל היה בבחינת הזמן ששייך לנו ... ועיין היטב בעץ חיים ובאיפה שלמה של מו"ר ר' שאול הכהן דוויק וכן בספרו של הרה"ג יעקב הלל שליט"א 
עיין במאור עינים ליקוטים וז"ל:
"בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב, ח) אמרו המלאכים לפני הקדוש ברוך הוא אתה נותן רשות למשה לכתוב הוא יכתוב כל מה שירצה אמר להם ח"ו שמשה עושה כן ואפילו עושה נאמן הוא שנאמר בכל ביתי נאמן הוא (ילקוט) ודבר זה קשה מאוד אם עושה כן איך נאמן הוא. אך הענין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב"ר ח) התורה קדמה לעולם אלפים שנה והוא ידוע שקודם הבריאה לא היה זמן כלל ואיך שייך אלפים שנה אך הכוונה שהתורה קדמה תחלה במחשבה של הבורא ברוך הוא וב"ש כאשר היא כתובה כולה מבראשית ועד לעיני כל ישראל הי' גנוזה בחכמתו ובינתו היא מחשבתו ב"ה וכתיב (איוב לג, לג) ואאלפך חכמה ואאלפך בינה אלוף חכמה אלוף בינה והם הם אלפים שנה הנרמז בדבריהם שני אלפין חכמה ובינה שהתורה יצאה מהם כי אורייתא מחכמה נפקת וחכמה ובינה נקראים ריעים דלא מתפרשין כדכתיב (משלי לא, כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה כי העולם התחלתו מז' ימי הבנין כדכתיב (תהלים פט, ג) עולם חסד יבנה וקודם לזה היה גנוז במחשבה וזהו פיה פתחה בחכמה שההתחלה היה בחכמה הגנוזה תורה הקדומה אך ותורת חסד על לשונה כדי שיתגלה התורה ותצא מן המחשבה ויתגלה בדבור היה על ידי חסד שנתלבש ונתגלה בלבוש ויצא אל התגלות הדבור ואותיות אמנם באמת היא היא מה שהיה ברצון ומחשבה תחלה". 
 
 

מחכים

משתמש ותיק
ספר ה (הנבחר ב)אמונות והדעות מאמר א
ואם יאמר למה לא בראם קודם הזמן הזה? נאמר כי לא היה זמן שנשאל עליו, ועוד כי זה דרך כל בעל בחירה שיעשה בכל עת שירצה.

לכאורה כוונת התי' השני כדהוזכר ב' האגרא דכלה דנקודת הזמן גופא הוא חלק בחירתו של הקב"ה
ויל"ע
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מקורות נוספים לשאלת פותח האשכול:

אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - פירוש פרק א
ואנשי המחקר מתחלקים. יש אומרים, כי הש"י בורא תמיד התורה, וכסא הכבוד ואין להם ראשית זמן ולא יהיה להם סוף. ואחרים מכחישים הכסא גם התורה ואומרים כי ה' לבדו הוא, וברא את העולם בעת הראויה בחכמתו להברא בה. ואלה לא דברו נכונה. כי העת תנועת הגלגל היא. ואם אין גלגל אין עת. ואם כן אין לחקור למה נברא היום קרוב מחמשת אלפים שנה ולא טרם זה המספר, כי אין טרם - קודם שיברא העולם - בחפץ. ולא יהיה החפץ קדמון. והוא מקרה איננו נשוא בעצם. ואלה דברי תהו ובהו.

בית אלוקים למבי"ט שער היסודות פרק א
וזה שאמרו מה לפנים מה לאחור, מה היה לפנים בשעת הבריאה שברא העולם אז ולא קודם, או אחר כך, מה היה אחר כך בפעולותיו שפועל בעולמו בבחירה ורצון ובזמן, כליון וחרבן העולם, למה לא פעל או לא עשה מה שעשה קודם או אחר כך, וזהו הנרצה במה לאחור, או ירצה הענין עצמו, כרצונו בכל הדברים שרצה ושירצה דרך כלל, מה היה שלא רצה כך לפנים מזמן הבריאה או הפעולה או החורבן. או שלא רצה כך לאחור, כלומר לאחר זמן הבריאה והפעולה, כי העיון וההסתכלות בזה יזיק לו ולא יועיל.

של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש ששי
תצד. ומתחלה אקדים לך מה שכתבו הפילוסופים האלהיים, בענין חידוש העולם בעת שנתחדש, ולמה לא נברא מקודם לזה. והעלו בדבריהם, כי העולם לא נברא מצד החיוב, כי הוא יתברך אין לו שום צורך בעולמו, רק בראו בנדבת לבו ברצון הטוב כדי להיטיב לזולתו. ומאחר שנברא העולם ברצון, אין שום נברא שיוכל להשיג בזה, כי הרצון נמשך אחר חכמתו ויכלתו, והכל הוא ענין בעצמותו, וכמו שעצמותו יתברך אינו מושג, כך רצונו אינו מושג.

בינה לעיתים דרוש נד
והוא, אצלי: כי אחת מהטענות אשר מתעצמים בה מתנגדינו ומחזיקים אותה לניצחת, היא מאורך הגלות כל כך זמן, ועד אימתי ימתין ה' לגאלנו? אלא ודאי, מהאיחור והעיכוב הזה, הם אומרים, עזבם האל לחלוטין ועוד לא ישיבם, חלילה. על כן אמר רבי יוחנן, ע"ה, כי טענה זו בטילה בעצמה, אין לה שחר כלל; כי שאלה זאת היא מעין שאלת בריאת העולם: למה היתה הבריאה ביום שנברא, ולא כמה וכמה אלפים מהשנים קודם? כי לא קצרה ידו, יתברך, לברוא אותו זמן זולת זמן. ומה נוכל לומר בזה? אלא היות השאלה הזאת סכלות גמור; כי הוא, יתברך, בחכמתו העמוקה, ידע היטב הראוי והנאות להיבראות, שלא ייתכן זמן אחר לא לפניו ולא אחריו, ואנחנו לא נוכל להשיגו. כדרשתם, ז"ל [תנחומא עקב, ט]: זמן היה לו לעולם שייברא וכו'. כן היום המיועד ממנו, יתברך, לקיבוץ הגלויות, ולא זולתו, הוא הגדול והחשוב, בו תֵאוֹת הגאולה, לא ביום אחר, כמו שהוא הענין ביום ברוא העולם מזולתו מהזמנים; כי על כן אמר, יתברך [ישעיהו סג, ד]: "יום נקם בלבי" וגו'.

תורת המגיד דברים פרשת ואתחנן
להבין ה' ראשונה דק"ש, שמע ישראל ה' וכו' [ו, ד]. הנה בספר ע"ח מקשה בשם המקובלים למה לא היתה הבריאה בזמן קודם. אך התירוץ האמיתי ידוע בשם הה"מ ז"ל, משום דהזמן עצמו הוא בא ונמשך בבחי' בבריאה, יש מאין, והוא בחי' נברא מחודש וכו' כשאר כל הנבראים, וכן בבחי' האצ' הזמן דשם, הוא בבחי' נאצל מאין ליש, והיינו שנמשך ובא מלמעלה מהזמן, דאין שם בחי' זמן כלל, דהנה בחי' זמן הוא ג' אלה, עבר, הוה ועתיד, ולמעלה מהזמן אין שם לא קדימה בעבר ולא מאוחר בעתיד, אלא העתיד והעבר שניהם כאחד, והמוקדם מאוחר והמאוחר מוקדם, אחר שמושלל מבחי' זמן בעבר ועתיד והוה, וא"כ אין כאן קושיא כלל למה לא היתה האצי', או בריאה, בזמן מוקדם לזה, או מאוחר, מאחר שלפני ההשתלשות דאצילות בריאה יצירה עשיה עדיין הוא למעלה מענין הזמן בעבר ועתיד, הרי המאוחר מוקדם והמוקדם מאוחר וכו' ואין שייך לומר בו למה לא ברא בזמן מוקדם, אחר שהזמן נברא מחודש.
(סידור חסידות מבעל התניא)

ערבי נחל ויקרא פסח - דרוש ב
אולם מצינו עוד תירוץ על קושית הרמב"ם והוא מוסכם בכמה מחברים, והוא שיש מרחק רב בין ידיעת הקדוש ברוך הוא ובין ידיעת האדם, כי באדם יש ג' מיני זמן עבר הוה ועתיד, אבל הקדוש ברוך הוא יתברך שמו שהוא ברא הזמן, כמו שפירשו בראשית ברא אלהים (בראשית א, א) שכוונת הכתוב לתרץ אם יוקשה לשום אדם מדוע לא נברא העולם בזמן קודם, אף אתה אמור לו הלא הזמן הוא נברא מחודש כמו כל הנבראים, וקודם שברא יתברך שמו את הזמן לא היה שום קדימת זמן ואיחור, וזהו בראשית ר"ל ענין ראשית ואחרית הוא אשר ברא אלהים, וא"כ אין שייך לומר מדוע לא ברא העולם בזמן מוקדם.


ועוד מקורות לנושא הזמן:

עקידת יצחק ויקרא שער נט (פרשת שמיני)
הקודם הוא מבואר כי למה שהיה קודם שנברא העולם הקדוש ברוך הוא ושמו בלבד כמו שאמרו חז"ל (פר"א פ"ג) הנה לא היה אז שום טעם למציאות הזמן כפי מה שגדרו החכם שהוא מספר הקודם והמתאחר בתנועה כי הנה לא היה שם לא תנועה ולא שנוי ולא הויה נמשכת אליהם אשר בהם יבא רישומו וציורו כלל. אמנם עת בא דברו יתעלה להוציא העולם מהאפס אל היש מיד נמצא החלוק אשר בין קודם ההויה ההיא ואחריה והוא ההתחלה הזמנית אשר עליה אמר הרב המורה בהתחלה ברא ה' את השמים ואת הארץ בפרק ל' חלק שני ומנהו והלאה לא יצוייר שום פועל מהפעולות הטבעיות זולתי בזמן כי על כן היה תחלת מה שכוונו יתעלה בבריאה מציאות הזמן השלם כמו שנאמר (בראשית א') ויהי ערב ויהי בקר יום אחד לשער בו סדר הבריאה ומדרגותיה בקדימה ואיחור דבר יום ביומו כמו שפירשנו במקומו שער שלישי. ולהיות הענין כן אמר החכם לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים (קהלת ג'). על כללות התנועות המתחייבות לכל בעלי השנוי אמר לכל זמן. אמנם על ההויות הנמשכות אל השנוי ונמצאות בעתה אמר ועת לכל חפץ.

מרכבת המשנה לר"י אלאשקר על אבות פרק ו
והנה בתחילה זכר קנין התורה, עם היות שלא נתגלית כי אם אחר היות שמים וארץ ואברהם. הטעם לפי שהתורה קדמה לכל הנמצאים, והנה היא כלי אומנותו של הב"ה (ב"ר א, א) אשר באמצעותה ברא שמים וארץ, וכל מה שנברא עמהם, וכמו שהעיד הכתוב ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט). ועוד נמצא לחכמים מאמר שהתורה קדמה לעולם אלפיים שנה (בראשית רבה ח, ב). וכבר הארכנו בזה (לעיל ג, י א) שהקדימות היא קדימת זמן, או קדימת מעלה וקדימת סיבה, ואין להאריך. ועם היות שאם נפרש קדימת זמן יקשה הענין, שהרי קודם העולם לא היה שום זמן. ועל כן יש מפרשים לתרץ זאת הקושיה, שהעולם לא נברא עד שבא אברהם, והוא מסכים למאמר חז"ל, שהעולם הוא שני אלפים תוהו ושני אלפים תורה (סנהדרין צז ע"א).
 
חלק עליון תַחתִית