למה גם מי ששימש נקרא 'בעל קרי'?

שייף עייל

משתמש ותיק
הן מבחינת הלכות טומאה וטהרה והן לגבי תקנת עזרא, גם מי ששימש נקרא 'בעל קרי'. מדוע? 
(אמנם מצאנו לאחד ממחברי זמנינו שכתב ש"סתם בעל קרי - מקרה לילה הוא". אבל זה קשה מאוד להבנה, הרי איפכא מסתברא מבחינת המציאות). 

בספרי (כי תצא, רנה) איתא: "אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, אין לי אלא קרי לילה קרי יום מנין תלמוד לומר אשר לא יהיה טהור מכל מקום, אם כן למה נאמר מקרה לילה מגיד שדבר הכתוב בהווה". אבל לא מדובר שם על תשה"מ, אלא על חילוק בין מקרה לילה למקרה יום, וזה לא נוגע לעניינינו.  

ראינו מ"ש ב"ענף יוסף" אבל אנחנו מחפשים תשובה על דרך הפשט ולא על דרך הדרוש. 
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
אני הבנתי את השאלה שכוונתה היא מדוע תקנת עזרא חלה גם עליהם כי אשכול זה נמצא בפורום בית המדרש ואל בפורום ביאורי מילים בלשון הקודש, ועל זה היתה תשובתי.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אני מנסה להבין בדיוק מה השאלה.
האם כבודו שואל - מדוע לקרוא לאדם ששימש באופן יזום, "בעל קרי", והרי קרי זה לשון מקרה אקראי.
זו שאלתו?
 

זכרונות

משתמש ותיק
ויקרא פרק טו פסוק יח
וְאִשָּׁ֕ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב אִ֛ישׁ אֹתָ֖הּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחֲצ֣וּ בַמַּ֔יִם וְטָמְא֖וּ עַד־הָעָֽרֶב:
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
ויקרא פרק טו פסוק יח
וְאִשָּׁ֕ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכַּ֥ב אִ֛ישׁ אֹתָ֖הּ שִׁכְבַת־זָ֑רַע וְרָחֲצ֣וּ בַמַּ֔יִם וְטָמְא֖וּ עַד־הָעָֽרֶב:

שוב אין זה עונה על גוף השאלה מדוע נקרא בעל קרי לשון מקרה.
 

כהן

משתמש ותיק
הרשב"ץ בתשובה ח"א סי' ק"ב האריך בענין זה שמי ששמש נקרא גם בעל קרי וכתב בתוך הדברים
וחז"ל כשמזכירים בעל קרי רוצי' לומר מי שיצא ממנו שכבת זרע ושלא בא לכלל זיבו' ולעולם אין ענין שלישי בדברי חכמים אלא זב ובעל קרי אלא שהזב הוא השני מינים א' לטומא' וא' לקרבן ולטומאה. אבל לענין טומאת בעל קרי אין חלוקה כלל עיש"ב.
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
כהן אמר:
הרשב"ץ בתשובה ח"א סי' ק"ב האריך בענין זה שמי ששמש נקרא גם בעל קרי וכתב בתוך הדברים
וחז"ל כשמזכירים בעל קרי רוצי' לומר מי שיצא ממנו שכבת זרע ושלא בא לכלל זיבו' ולעולם אין ענין שלישי בדברי חכמים אלא זב ובעל קרי אלא שהזב הוא השני מינים א' לטומא' וא' לקרבן ולטומאה. אבל לענין טומאת בעל קרי אין חלוקה כלל עיש"ב.
ייש"כ, אבל כבודו האריך לכאורה בדברים פשוטים. זה שבעל קרי הוא גם מי ששימש כבר נכתב רבות לפני הרשב"ץ. השאלה היא למה נקרא בעל קרי.
 

כהן

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
אבל כבודו האריך לכאורה בדברים פשוטים. זה שבעל קרי הוא גם מי ששימש כבר נכתב רבות לפני הרשב"ץ.
אינו פשוט, עי"ש ברשב"ץ שכל ענינו זה לדחות מי שלא כתב כן.
לגבי השאלה - מדברי הרשב"ץ נראה שחז"ל התייחסו לדינים שלהם, וכין שאין להם דין שונה לכן קראו לו כן.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יש משמעות ברש"י ביבמות דף לד שהבועל בעילה גמורה ולא הוציא זרע גם נטמאו הוא והיא. אך דעת הרמב"ם דדוקא בהוצאת זרע נטמאו שניהם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
ועדיין שאלה במקומה עומדת, מה השייכות של זה לקרי.
כפי הנראה לשון חכמים כך הוא, משום שבתורה נזכרה טומאה זו בלשון קרי, כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה.
ובאמת טומאת בועל ונבעלת לדעת רש"י דא"צ הוצאת זרע טומאה בפנ"ע היא, ואינה קרויה בשם קרי.
ומסופקני לענין תקנת עזרא במשמש ולא הוציא זרע האם חייבים טבילה, והמשנה שנקטה משמשת שמא מיירי בהוציא זרע.
 
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
השפל באמת אמר:
שייף עייל אמר:
בספר התשבי (ערך קרי):
ספר.png

היינו שזה שורש המילה הנכון ומה שאומרים היום "מקרה" זה ביטוי מושאל?
כמדומה שאין חולק על כך שקרי - ממקרה. 

התכוונתי לומר שכך היה משמע ממך אם אתה חושב שבספר שהבאת יש תשובה לשאלה.
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
השפל באמת אמר:
שייף עייל אמר:
התכוונתי לומר שכך היה משמע ממך אם אתה חושב שבספר שהבאת יש תשובה לשאלה.
כעת אני מבין, אז לא. לא חשבתי כך. 
ציטטתי את ר"א בחור כדי להראות שדיבר קצת בנושא וכמעט נגע בשאלה הנ"ל. 
 

זכרונות

משתמש ותיק
לדעתי השמות של הטמאים הנמצאים באותה קטגוריה יש להם אותו שם
זב זבה נדה ויולדת נקראים בשם כולל זיבה
כל טומאת מגע, שטומאתו יום אחד כגון נבלת בהמה טמאה, נבלת בהמה טהורה, שרץ, נקראים בשם מגע שרץ
וכן כל שיצא ממנו ש"ז נקרא קרי, והוא חמור ממגע שרץ, כי טומאה יוצא עליו מגופו ואסר להיכנס להר הבית וגם אשה ששכב איש אותה נקראת בע"ק
 

מחכים

משתמש ותיק
בדרך הצחות:
הרי כל הסיבה של ט"ע שלא יהיו מצויים וכו',
ולכן השאירו את הל' קרי, לומר לך שלא יהי מצוי אלא כדרך מקרה.
וגם הגמ' בנדרים, דומה כמי שכפאו שד...
 

דרומאי

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
לדעתי השמות של הטמאים הנמצאים באותה קטגוריה יש להם אותו שם
זב זבה נדה ויולדת נקראים בשם כולל זיבה
כל טומאת מגע, שטומאתו יום אחד כגון נבלת בהמה טמאה, נבלת בהמה טהורה, שרץ, נקראים בשם מגע שרץ
וכן כל שיצא ממנו ש"ז נקרא קרי, והוא חמור ממגע שרץ, כי טומאה יוצא עליו מגופו ואסר להיכנס להר הבית וגם אשה ששכב איש אותה נקראת בע"ק
היכן מצינו יולדת שנקראת בשם זבה?
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
בירושלמי נאמר (לגבי טבילת עזרא) "דרבי יהושע בן לוי אמר אין קרי אלא מתשמיש המיטה".
נכון ומיד מובאות שם שאר הדעות שחלקו עליו. ועדיין דעה זו רק מרבה את הקושי יותר בשאלה הנ"ל. 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
התשבי: קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְשִׁכְבַת זֶרַע 'קֶרִי', בְּאָמְרָם 'בַּעַל קֶרִי', 'וְכֵן לֹא רָאָה קֶרִי מִיָּמָיו' דְּיַעֲקֹב.
באור הדברים:
בלשון התורה מכונה פליטת זרע מקרית בכינוי 'קָרֶה' (=מאורע): 'אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה־לָיְלָה' (=ממאורע לילה; 'קְרֵה'  צורת סמיכות של 'קָרֶה'). ובלשון תרגום: 'קָרֵי'. לאמר: הפליטה היא המכונה 'קרֶה' או 'קרֵי'.
בעקבות זאת כינו חכמינו ז"ל את שה"ז עצמה בכינוי 'קְרִי' (על משקל 'בְּכִי'), ובהפסק – 'קֶרִי'.
ומכאן כינויו של האיש שטמא טומאת ש"ז: 'בעל קרי'.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
הן מבחינת הלכות טומאה וטהרה והן לגבי תקנת עזרא, גם מי ששימש נקרא 'בעל קרי'. מדוע? 
(אמנם מצאנו לאחד ממחברי זמנינו שכתב ש"סתם בעל קרי - מקרה לילה הוא". אבל זה קשה מאוד להבנה, הרי איפכא מסתברא מבחינת המציאות). 

בספרי (כי תצא, רנה) איתא: "אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, אין לי אלא קרי לילה קרי יום מנין תלמוד לומר אשר לא יהיה טהור מכל מקום, אם כן למה נאמר מקרה לילה מגיד שדבר הכתוב בהווה". אבל לא מדובר שם על תשה"מ, אלא על חילוק בין מקרה לילה למקרה יום, וזה לא נוגע לעניינינו.  

ראינו מ"ש ב"ענף יוסף" אבל אנחנו מחפשים תשובה על דרך הפשט ולא על דרך הדרוש. 
לא הבנתי מה השאלה?
לגבי עזרא כבר העירו מתרנגולים.
וגבי טומאה, הטיפה מטמאה, וא''כ מה לי בדרך ביאה ומה לי שלא כך אדרבה אם היה חילוק זה היה קשה.
 
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
שייף עייל אמר:
התשבי: קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְשִׁכְבַת זֶרַע 'קֶרִי', בְּאָמְרָם 'בַּעַל קֶרִי', 'וְכֵן לֹא רָאָה קֶרִי מִיָּמָיו' דְּיַעֲקֹב.
באור הדברים:
בלשון התורה מכונה פליטת זרע מקרית בכינוי 'קָרֶה' (=מאורע): 'אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה־לָיְלָה' (=ממאורע לילה; 'קְרֵה'  צורת סמיכות של 'קָרֶה'). ובלשון תרגום: 'קָרֵי'. לאמר: הפליטה היא המכונה 'קרֶה' או 'קרֵי'.
בעקבות זאת כינו חכמינו ז"ל את שה"ז עצמה בכינוי 'קְרִי' (על משקל 'בְּכִי'), ובהפסק – 'קֶרִי'.
ומכאן כינויו של האיש שטמא טומאת ש"ז: 'בעל קרי'.
וכי יעקב אבינו לא הוליד ילדים מארבע נשים? לכן לכאורה אי אפשר לפרש את דברי התשבי שמדובר על שה"ז (לא ראה קרי מימיו, כפשוטו מדובר על פליטה מקרית). 
זה שחכמים קרו לשה"ז בשם "קרי", זה כבר נאמר בתחילת האשכול אבל אנו מחפשים את הסיבה לכך. 
בסיכום, קשה להבין מדברי כבודו תשובה לשאלה שעליה נסוב האשכול. מי שהבין יבוא ויפרש ותע"ב. 
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
שייף עייל אמר:
הן מבחינת הלכות טומאה וטהרה והן לגבי תקנת עזרא, גם מי ששימש נקרא 'בעל קרי'. מדוע? 
(אמנם מצאנו לאחד ממחברי זמנינו שכתב ש"סתם בעל קרי - מקרה לילה הוא". אבל זה קשה מאוד להבנה, הרי איפכא מסתברא מבחינת המציאות). 

בספרי (כי תצא, רנה) איתא: "אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, אין לי אלא קרי לילה קרי יום מנין תלמוד לומר אשר לא יהיה טהור מכל מקום, אם כן למה נאמר מקרה לילה מגיד שדבר הכתוב בהווה". אבל לא מדובר שם על תשה"מ, אלא על חילוק בין מקרה לילה למקרה יום, וזה לא נוגע לעניינינו.  

ראינו מ"ש ב"ענף יוסף" אבל אנחנו מחפשים תשובה על דרך הפשט ולא על דרך הדרוש. 
לא הבנתי מה השאלה?
לגבי עזרא כבר העירו מתרנגולים.
וגבי טומאה, הטיפה מטמאה, וא''כ מה לי בדרך ביאה ומה לי שלא כך אדרבה אם היה חילוק זה היה קשה.
השאלה על "קרי" שהוא מתאים למקרה מאשר לתשה"מ. 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
שייף עייל אמר:
הן מבחינת הלכות טומאה וטהרה והן לגבי תקנת עזרא, גם מי ששימש נקרא 'בעל קרי'. מדוע? 
(אמנם מצאנו לאחד ממחברי זמנינו שכתב ש"סתם בעל קרי - מקרה לילה הוא". אבל זה קשה מאוד להבנה, הרי איפכא מסתברא מבחינת המציאות). 

בספרי (כי תצא, רנה) איתא: "אשר לא יהיה טהור מקרה לילה, אין לי אלא קרי לילה קרי יום מנין תלמוד לומר אשר לא יהיה טהור מכל מקום, אם כן למה נאמר מקרה לילה מגיד שדבר הכתוב בהווה". אבל לא מדובר שם על תשה"מ, אלא על חילוק בין מקרה לילה למקרה יום, וזה לא נוגע לעניינינו.  

ראינו מ"ש ב"ענף יוסף" אבל אנחנו מחפשים תשובה על דרך הפשט ולא על דרך הדרוש. 
לא הבנתי מה השאלה?
לגבי עזרא כבר העירו מתרנגולים.
וגבי טומאה, הטיפה מטמאה, וא''כ מה לי בדרך ביאה ומה לי שלא כך אדרבה אם היה חילוק זה היה קשה.
השאלה על "קרי" שהוא מתאים למקרה מאשר לתשה"מ. 
כמדומני שבפסוק כתוב כי תצא ממנו שכבת זרע ולא קרי.
 
 
חלק עליון תַחתִית