לא זכיתי להבין איך פשטות ל' הרמב"ם כן.
"וכבר ביארנו שעזרא תיקן שלא יקרא בעל קרי בלבד דברי תורה עד שיטבול. ובית דין שעמדו אחרי כן התקינו אף לתפילה שלא יתפלל בעל קרי בלבד עד שיטבול".
המילים 'דברי תורה' הן רב משמעיות.
לכן ציינתי לנו"כ... שהבינו בפשטות כי המשך דבריו קאי על תפלה לבדה (וגם נתנו טעמים בזה). 'פשטות הלשון' הכוונה על מה שלא כלל זה בהמשך דבריו, ולא פרט שם אלא תפלה (שזהו גם טעמם הפשוט של המפרשים כנ"ל).