עיטוף הטלית כעטיפת הישמעאלים בזמננו

דוד חיים

משתמש ותיק
הנה בטור או"ח סי' ח הביא מח' הראשונים האם נצרך עטיפת ישמעאלים בלבישת הטלית, ובש"ע סי' ח, ב פסק שא"צ. [אכן דעת האר"י לא כן, ואכמ"ל].
ולכאו' בזמננו שאין זה דרך עיטוף כלל, לכאו' לא מתקיים בזה אשר תכסה בה, וצ"ע.
 
לא ברור לי מה היא עטיפת הישמעלים, מיהו מעולם לא היתה דרך עיטוף בכך אלא לישמעלים, ולכך נקרא שמה 'עטיפת ישמעלים' ולא פצה אדם פיו שאין זה עיטוף.

מיהו בלא"ה כתב השע"צ סס"ק י"א וצ"ע.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
הנה בטור או"ח סי' ח הביא מח' הראשונים האם נצרך עטיפת ישמעאלים בלבישת הטלית, ובש"ע סי' ח, ב פסק שא"צ. [אכן דעת האר"י לא כן, ואכמ"ל].
ולכאו' בזמננו שאין זה דרך עיטוף כלל, לכאו' לא מתקיים בזה אשר תכסה בה, וצ"ע.
חז''ל אמרו במו''ק כד, כל עטיפה שאינה כישמעלים אינה עטיפה, וכיון דאנו מברכים להתעטף על כרחך חובה להתעטף כך, ותו לא מידי.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דוד חיים אמר:
הנה בטור או"ח סי' ח הביא מח' הראשונים האם נצרך עטיפת ישמעאלים בלבישת הטלית, ובש"ע סי' ח, ב פסק שא"צ. [אכן דעת האר"י לא כן, ואכמ"ל].
ולכאו' בזמננו שאין זה דרך עיטוף כלל, לכאו' לא מתקיים בזה אשר תכסה בה, וצ"ע.
חז''ל אמרו במו''ק כד, כל עטיפה שאינה כישמעלים אינה עטיפה, וכיון דאנו מברכים להתעטף על כרחך חובה להתעטף כך, ותו לא מידי.
אגב מה הקשר בין אשר תכסה בה לדרך עיטוף, וכי זה הוצאת שבת שתלוי בדרך בני אדם?
 
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
מיהו מעולם לא היתה דרך עיטוף בכך אלא לישמעלים, ולכך נקרא שמה 'עטיפת ישמעלים' ולא פצה אדם פיו שאין זה עיטוף.
בגמ' מו"ק כד, א כל עטיפה שאינה כעיטוף הישמעאלים אינו עטיפה, ואין הכוונה שרק הם נהגו בכך אלא שזה תמיד היה צורת עטיפתם, משא"כ שאר אינשי לפעמים כך ולפעמים אחרת, אכן צורת העטיפה הנצרכת לציצית היא כעטיפת הישמעאלים להאי מ"ד.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דניאלי אמר:
באמת יש שנהגו שלא להתעטף בעטיפה זו וכן נהג מרן הגריש"א ועוד מגדולי ישראל
ייש"כ.
ידוע לו האם מסיבה זו, והיינו שהקפידו בדווקא לא לעשות כן או מטעם פסק השו"ע, והגר"א אחריו במעש"ר אות טו ובביאורו שם.
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
חז''ל אמרו במו''ק כד, כל עטיפה שאינה כישמעלים אינה עטיפה, וכיון דאנו מברכים להתעטף על כרחך חובה להתעטף כך, ותו לא מידי.
ייש"כ.
אכן י"ל שכוונת הש"ס כשהיה צורת עטיפה כן, ולבחור באיזה צורת עטיפה אמרו שצריך כישמעאלים משא"כ בזמננו.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חז''ל אמרו במו''ק כד, כל עטיפה שאינה כישמעלים אינה עטיפה, וכיון דאנו מברכים להתעטף על כרחך חובה להתעטף כך, ותו לא מידי.
ייש"כ.
אכן י"ל שכוונת הש"ס כשהיה צורת עטיפה כן, ולבחור באיזה צורת עטיפה אמרו שצריך כישמעאלים משא"כ בזמננו.
למרות שאיני מסכים עם חילוק הזמנים.
אעיר שעד היום מתעטפים כך הישמעלים, 'כפיה' בלשונם.
 
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
אגב מה הקשר בין אשר תכסה בה לדרך עיטוף, וכי זה הוצאת שבת שתלוי בדרך בני אדם?
מסתבר דחיוב הציצית הוא כצורת לבישת הבגד וכמו שאמרו אשר תכסה בה, ובזמנם שזה היה צורת העיטוף רגילה, ויש בה מעלה שכולו מעוטף א"כ זה צורת העטיפה, משא"כ בזמננו.
וכעת ראיתי בספר דרך ישרה מהנהגות הגר"ש דבלצקי זצ"ל בפרק ג אות יא שהביא מספר מחשבות בעצה סי' ב אות ב שהעיר כן דבזמננו שאין דרך עטיפה בכך אפשר שכו"ע יודו דאשר תכסה בה מתקיים בעטיפה הרגילה. והוסיף שם שמה"ט א"כ יש להמנע מלעשות עיטוף זה דשמא הוי הפסק בין הברכה לעיטוף היות שאין הדרך להתעטף כן.
 

אבי חי

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
דבזמננו שאין דרך עטיפה בכך אפשר שכו"ע יודו דאשר תכסה בה מתקיים בעטיפה הרגילה.
יש מי שחולק על זה, גם בזמנם? הרי לכ' כל הנידון הוא על לשון הברכה ולא על עיקר המצוה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב מה הקשר בין אשר תכסה בה לדרך עיטוף, וכי זה הוצאת שבת שתלוי בדרך בני אדם?
מסתבר דחיוב הציצית הוא כצורת לבישת הבגד וכמו שאמרו אשר תכסה בה, ובזמנם שזה היה צורת העיטוף רגילה, ויש בה מעלה שכולו מעוטף א"כ זה צורת העטיפה, משא"כ בזמננו.
וכעת ראיתי בספר דרך ישרה מהנהגות הגר"ש דבלצקי זצ"ל בפרק ג אות יא שהביא מספר מחשבות בעצה סי' ב אות ב שהעיר כן דבזמננו שאין דרך עטיפה בכך אפשר שכו"ע יודו דאשר תכסה בה מתקיים בעטיפה הרגילה. והוסיף שם שמה"ט א"כ יש להמנע מלעשות עיטוף זה דשמא הוי הפסק בין הברכה לעיטוף היות שאין הדרך להתעטף כן.
הלא בחז''ל אמרו שאבל חייב בעטיפת הראש, ומבואר שזה לא היה נהוג בזמנם אלא מנהג האבלים או הישמעלים, וגם בזמנינו הוא מנהג הישמעלים.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב מה הקשר בין אשר תכסה בה לדרך עיטוף, וכי זה הוצאת שבת שתלוי בדרך בני אדם?
מסתבר דחיוב הציצית הוא כצורת לבישת הבגד וכמו שאמרו אשר תכסה בה, ובזמנם שזה היה צורת העיטוף רגילה, ויש בה מעלה שכולו מעוטף א"כ זה צורת העטיפה, משא"כ בזמננו.
וכעת ראיתי בספר דרך ישרה מהנהגות הגר"ש דבלצקי זצ"ל בפרק ג אות יא שהביא מספר מחשבות בעצה סי' ב אות ב שהעיר כן דבזמננו שאין דרך עטיפה בכך אפשר שכו"ע יודו דאשר תכסה בה מתקיים בעטיפה הרגילה. והוסיף שם שמה"ט א"כ יש להמנע מלעשות עיטוף זה דשמא הוי הפסק בין הברכה לעיטוף היות שאין הדרך להתעטף כן.
אין כזה דבר שבציצית חייבים רק לפי דרך מלבוש, אין לזה זכר בחז''ל ובראשונים, וזה דבר חדש לא שמענוהו בלתי היום.
 
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבי חי אמר:
יש מי שחולק על זה, גם בזמנם? הרי לכ' כל הנידון הוא על לשון הברכה ולא על עיקר המצוה.
לכאו' אם זה לשון הברכה כנראה שהבינו שזה צורת המצוה הלא כן?
וראה בבית יוסף שם אחר שהביא דברי הגאונים כתב נראה שטעמם מדמברכי' להתעטף בציצית אלמא עיטוף בעי'.
ובדעת החולקים כתב שם דרב פליג אדשמואל במו"ק שם ונראה שעיטוף הראש הוי עטיפה. וממהר"י אבוהב הביא דרק באבלות בעי' עיטוף ישמעאלים אכן לגבי ציצית שהתורה חייבה אותו בכסות שאדם מתכסה בה כך יהיה החיוב ועיטוף לשון כיסוי עכ"ד.
 

אבי חי

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
אבי חי אמר:
יש מי שחולק על זה, גם בזמנם? הרי לכ' כל הנידון הוא על לשון הברכה ולא על עיקר המצוה.
לכאו' אם זה לשון הברכה כנראה שהבינו שזה צורת המצוה הלא כן?
וראה בבית יוסף שם אחר שהביא דברי הגאונים כתב נראה שטעמם מדמרכי' להתעטף בציצית אלמא עיטוף בעי'.
ובדעת החולקים כתב שם דרב פליג אדשמואל במו"ק שם ונראה שעיטוף הראש הוי עטיפה. וממהר"י אבוהב הביא דרק באבלות בעי' עיטוף ישמעאלים אכן לגבי ציצית שהתורה חייבה אותו בכסות שאדם מתכסה בה כך יהיה החיוב ועיטוף לשון כיסוי עכ"ד.
זו צורת קיום המצוה שעליה תקנו את הברכה, אבל לכ' פשוט שאין כונתם שבאופן אחר אינו מקיים מצוה ופטור מציצית, וא"כ אינו ענין לפירוש לישנא דקרא.
(ומהר"י אבוהב בא ליישב לשון הברכה ע"פ ההנחה הפשוטה שמצות ציצית אינה תלויה בעיטוף)
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
הלא בחז''ל אמרו שאבל חייב בעטיפת הראש, ומבואר שזה לא היה נהוג בזמנם אלא מנהג האבלים או הישמעלים, וגם בזמנינו הוא מנהג הישמעלים.
כיוון מר לדברי בעל העיטור שם שאכן חלק ע"ז, אכן הגאונים הבינו דזה צורת עטיפה גמורה ואבלים וישמעאלים תמיד היו עושים כן, ובציצית שבברכה אומרים להתעטף כנראה שזה צורת החיוב.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
הלא בחז''ל אמרו שאבל חייב בעטיפת הראש, ומבואר שזה לא היה נהוג בזמנם אלא מנהג האבלים או הישמעלים, וגם בזמנינו הוא מנהג הישמעלים.
כיוון מר לדברי בעל העיטור שם שאכן חלק ע"ז, אכן הגאונים הבינו דזה צורת עטיפה גמורה ואבלים וישמעאלים תמיד היו עושים כן, ובציצית שבברכה אומרים להתעטף כנראה שזה צורת החיוב.
ומ''מ מאחר שעל זה תיקנו הברכה תקנה לא בטלה, ומנא לן שזה תלוי בזמנים איני מבין, זה חידוש חדש ומוזר שלא נזכר בפוסקים, וגם באירופא לא התעטפו כך בימות הראשונים ולא ערערו בדבר.
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דוד חיים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חז''ל אמרו במו''ק כד, כל עטיפה שאינה כישמעלים אינה עטיפה, וכיון דאנו מברכים להתעטף על כרחך חובה להתעטף כך, ותו לא מידי.
ייש"כ.
אכן י"ל שכוונת הש"ס כשהיה צורת עטיפה כן, ולבחור באיזה צורת עטיפה אמרו שצריך כישמעאלים משא"כ בזמננו.
למרות שאיני מסכים עם חילוק הזמנים.
אעיר שעד היום מתעטפים כך הישמעלים, 'כפיה' בלשונם.
העניין הוא שבכפייה לא מסתירים את העיניים, ואילו בעיטוף הישמעלים הנהוג בטלית הוא עד הפה... וזה לא נהוג בשום מקום בעולם להסתיר את הראייה עם הבגדים (למעט ר"א אבוחצירא זי"ע). ובאמת ר' משה שטרנבוך טוען שבכזה צורה אינו חשוב לבישה נורמלית המחייבת בציצית (הוא קורא לזה "צורה שמכסים מתים"). 
ראיתי פעם גם בשם הרב שטיינמן שעורר ע"ז, איני זוכר הכרעתו בענין.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
דניאלי אמר:
באמת יש שנהגו שלא להתעטף בעטיפה זו וכן נהג מרן הגריש"א ועוד מגדולי ישראל
ייש"כ.
ידוע לו האם מסיבה זו, והיינו שהקפידו בדווקא לא לעשות כן או מטעם פסק השו"ע, והגר"א אחריו במעש"ר אות טו ובביאורו שם.
עד כמה שידוע לי זה מטעם שאין זה דרך מלבוש היום כלל
וכ"ש כשמכסה את העינים
 

דוד חיים

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
העניין הוא שבכפייה לא מסתירים את העיניים, ואילו בעיטוף הישמעלים הנהוג בטלית הוא עד הפה... וזה לא נהוג בשום מקום בעולם להסתיר את הראייה עם הבגדים (למעט ר"א אבוחצירא זי"ע). ובאמת ר' משה שטרנבוך טוען שבכזה צורה אינו חשוב לבישה נורמלית המחייבת בציצית (הוא קורא לזה "צורה שמכסים מתים"). 
ראיתי פעם גם בשם הרב שטיינמן שעורר ע"ז, איני זוכר הכרעתו בענין.
עורר ע"ז הרבה הגרא"ח נאה בספריו, ור"ל שפשוט שלא היו מכסים את הפה.
וכאן הנידון הוא גם באופן שאינו מכסה את הפה.
 

דניאלי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דוד חיים אמר:
ייש"כ.
אכן י"ל שכוונת הש"ס כשהיה צורת עטיפה כן, ולבחור באיזה צורת עטיפה אמרו שצריך כישמעאלים משא"כ בזמננו.
למרות שאיני מסכים עם חילוק הזמנים.
אעיר שעד היום מתעטפים כך הישמעלים, 'כפיה' בלשונם.
העניין הוא שבכפייה לא מסתירים את העיניים, ואילו בעיטוף הישמעלים הנהוג בטלית הוא עד הפה... וזה לא נהוג בשום מקום בעולם להסתיר את הראייה עם הבגדים (למעט ר"א אבוחצירא זי"ע). ובאמת ר' משה שטרנבוך טוען שבכזה צורה אינו חשוב לבישה נורמלית המחייבת בציצית (הוא קורא לזה "צורה שמכסים מתים"). 
ראיתי פעם גם בשם הרב שטיינמן שעורר ע"ז, איני זוכר הכרעתו בענין.
כמדומני אם אינני טועה שהרב שטיינמן לא היה עושה עיטוף כישמעאלים
 

משיב דבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
משיב דבר אמר:
העניין הוא שבכפייה לא מסתירים את העיניים, ואילו בעיטוף הישמעלים הנהוג בטלית הוא עד הפה... וזה לא נהוג בשום מקום בעולם להסתיר את הראייה עם הבגדים (למעט ר"א אבוחצירא זי"ע). ובאמת ר' משה שטרנבוך טוען שבכזה צורה אינו חשוב לבישה נורמלית המחייבת בציצית (הוא קורא לזה "צורה שמכסים מתים"). 
ראיתי פעם גם בשם הרב שטיינמן שעורר ע"ז, איני זוכר הכרעתו בענין.
עורר ע"ז הרבה הגרא"ח נאה בספריו, ור"ל שפשוט שלא היו מכסים את הפה.
וכאן הנידון הוא גם באופן שאינו מכסה את הפה.


בלי עיטוף הפה הוא דרך מליוני ישמעלים בדורינו!
כאפייה.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
משיב דבר אמר:
בלי עיטוף הפה הוא דרך מליוני ישמעלים בדורינו!
כאפייה.
אכן.
אבל לא דרכנו.
אבל כבר אי אפשר לומר שאי"ז דרך מלבוש.
כל צורת הבגד של הטלית כבר אינו צורת הלבוש בזמנינו אצלינו...
הכונה לעיטוף סביב הגוף, אולי בנוער הגבעות עוד לובשים כך...
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דוד חיים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חז''ל אמרו במו''ק כד, כל עטיפה שאינה כישמעלים אינה עטיפה, וכיון דאנו מברכים להתעטף על כרחך חובה להתעטף כך, ותו לא מידי.
ייש"כ.
אכן י"ל שכוונת הש"ס כשהיה צורת עטיפה כן, ולבחור באיזה צורת עטיפה אמרו שצריך כישמעאלים משא"כ בזמננו.
למרות שאיני מסכים עם חילוק הזמנים.
אעיר שעד היום מתעטפים כך הישמעלים, 'כפיה' בלשונם.
השאלה אם היום מתעטפים עם בגדיהם כך או רק עם הצעיף וצעיף לא חייב בציצית
 

משיב דבר

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דוד חיים אמר:
ייש"כ.
אכן י"ל שכוונת הש"ס כשהיה צורת עטיפה כן, ולבחור באיזה צורת עטיפה אמרו שצריך כישמעאלים משא"כ בזמננו.
למרות שאיני מסכים עם חילוק הזמנים.
אעיר שעד היום מתעטפים כך הישמעלים, 'כפיה' בלשונם.
השאלה אם היום מתעטפים עם בגדיהם כך או רק עם הצעיף וצעיף לא חייב בציצית
https://www.hamichlol.org.il/%D7%9B%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94
ראה כאן.

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דוד חיים אמר:
ייש"כ.
אכן י"ל שכוונת הש"ס כשהיה צורת עטיפה כן, ולבחור באיזה צורת עטיפה אמרו שצריך כישמעאלים משא"כ בזמננו.
למרות שאיני מסכים עם חילוק הזמנים.
אעיר שעד היום מתעטפים כך הישמעלים, 'כפיה' בלשונם.
העניין הוא שבכפייה לא מסתירים את העיניים, ואילו בעיטוף הישמעלים הנהוג בטלית הוא עד הפה... וזה לא נהוג בשום מקום בעולם להסתיר את הראייה עם הבגדים (למעט ר"א אבוחצירא זי"ע). ובאמת ר' משה שטרנבוך טוען שבכזה צורה אינו חשוב לבישה נורמלית המחייבת בציצית (הוא קורא לזה "צורה שמכסים מתים"). 
ראיתי פעם גם בשם הרב שטיינמן שעורר ע"ז, איני זוכר הכרעתו בענין.
אני לא מכסה את העניים, ומעולם לא נהגתי לכסות.
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
משיב דבר אמר:
העניין הוא שבכפייה לא מסתירים את העיניים, ואילו בעיטוף הישמעלים הנהוג בטלית הוא עד הפה... וזה לא נהוג בשום מקום בעולם להסתיר את הראייה עם הבגדים (למעט ר"א אבוחצירא זי"ע). ובאמת ר' משה שטרנבוך טוען שבכזה צורה אינו חשוב לבישה נורמלית המחייבת בציצית (הוא קורא לזה "צורה שמכסים מתים"). 
ראיתי פעם גם בשם הרב שטיינמן שעורר ע"ז, איני זוכר הכרעתו בענין.
עורר ע"ז הרבה הגרא"ח נאה בספריו, ור"ל שפשוט שלא היו מכסים את הפה.
וכאן הנידון הוא גם באופן שאינו מכסה את הפה.


אני מדבר על העניים.
מי שמכסה את עניו אינו יכול ללכת.
אף אחד בעולם לא מכסה את עיניו.
גם רעלה פתוחה בעניים.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דוד חיים אמר:
ייש"כ.
אכן י"ל שכוונת הש"ס כשהיה צורת עטיפה כן, ולבחור באיזה צורת עטיפה אמרו שצריך כישמעאלים משא"כ בזמננו.
למרות שאיני מסכים עם חילוק הזמנים.
אעיר שעד היום מתעטפים כך הישמעלים, 'כפיה' בלשונם.
השאלה אם היום מתעטפים עם בגדיהם כך או רק עם הצעיף וצעיף לא חייב בציצית
איני מבין מי המציא שזה תלוי לפי מנהג הזמנים?
 
 
חלק עליון תַחתִית