זכור לי סיפור שמספר ר"י זילברשטיין על אשה שנכנסה לחנות כלי כסף עם תינוק קטן מאוד בעגלה ורצתה לראות מגש כסף מהודר לפדיון הבן, כשהראו לה, ביקשה לצאת לרכב להראות לבעלה, המוכרת סירבה, אבל היא שכנעה אותה שאין לה מה לחשוש כי היא משאירה כאן את התינוק.. והיא הסכימה,
אחרי כמה שניות נכנסה אשה מבועתת שחיפשה את התינוק שלה שהשאירה בעגלה מחוץ לאחת החנויות הסמוכות, והתברר שהאשה הראשונה גנבה את התינוק, השאירה אותו כמשכון וברחה עם המגש....
הוא מספר שהוא נשאל האם יש לחייב את המוכרת בחנות לשלם לבעל החנות, והוא פסק לפטור, אבל הוסיף שאם יש מישהו לחייב זה את האמא, מכח הדין הנ"ל.
נ.ב. כמובן שהסיפור בע"מ..