לענין אמר:האם אכן בחב"ד המנהג כהגר"ז למנות לפי העונות בלבד ולא לפי הימים?
אופסס,מחכים אמר:מה שאני יודע זה,
בעבר לכאורה לא נהגו כן, (וכן שמעתי גם בשם הגרז"ש דבורקין ז"ל אבדק"ק ק"ה שהיו לו מסורות פסיקה חבדיו"ת) אבל בעשרות שנים האחרונות התעוררו לחזור לפסקי אדה"ז, וזאת כתוצאה מהתעוררות הגה"ח רא"צ הכהן ע"ה, שהי' מגדולי עוסקי תורת אדה"ז, ולמעשה היום זה ההוראה המקובלת ולחלוטין.
כך שמעתי, אבל כרגיל @לבי במערב יידע יותר מדוייק.
לענין אמר:נשמח לשמוע כיצד לדעתך ניתן לפרש באופן אחר.
אמר עם הארץ:מחכים אמר:3. איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ט עונות לפעמים ס' עונות ולפעמים ס"א עונות
אבימי אמר:אמר עם הארץ:מחכים אמר:3. איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ט עונות לפעמים ס' עונות ולפעמים ס"א עונות
האם לא ניתן לומר גם בזה מ"ש בסימן קפד בקו"א לענין תחלת ראיה דאזלינן בזה בתר רוב נשים הרואות לל'?
כן מוכח להדיא לכאו' במ"ש סקפ"ו סק"ח "ואף לפי מנהגינו שלעולם מתחילין מליל ו' לראייתה כו'", עיי"ש.מחכים אמר:א"צ להפסיק לצורך חישוב ההפלגה אף שצ"ע בזה
מחכים אמר:הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ט עונות לפעמים ס' עונות ולפעמים ס"א עונות
מבואר בהמצו"במחכים אמר:איך בדיוק יוצא שרוב נשים יראו ליום ל' הכולל פעמים נ"ט וס' עונות ופעמים ס' וס"א עונות.
מבאר ומבאר, בסקפ"ט סקל"ו: וכל מקום שאמרו יום בענין זה אין משמעותו אלא עונה או יום או לילה.מחכים אמר:למה אינו מבאר שבעצם הוא רק שם המושאל להפלגת עונות
ייש"כ עצוםשפרינגר אמר:כן מוכח להדיא לכאו' במ"ש סקפ"ו סק"ח "ואף לפי מנהגינו שלעולם מתחילין מליל ו' לראייתה כו'", עיי"ש.
נמצא אצלי בכתובים פלפול שלם בעניין זה (אבל בפי די אף ואני צריך לסנן מזיהויים), ושם הארכתי בכל המצו"ב, שבגוף הדבר נכונים, ומ"מ עיקר התמיהה אינו מתרץ, דבשלמא מש"כ הסוג"ב, הרי דהסיבה לעונה בינונית היא יום השלושים, אלא דיש אפשרות שתראה בלילה ויש אפשרות שתראה ביום, ואילו האמת שאין מושג של הפלגת ימים כי אם עונות, נמצא דיום שלושים הוא סו"ס צירוף של 2 סיבות לראייה, אף שיש לדחוק דרוב נשים רואות לא' מב' עונות אלו- 45-46 עונות מסוף ראייה שהוא סוף זי"נ, מ"מ הדוחק ברור.שפרינגר אמר:מבואר בהמצו"ב
1090-1.pdf
אינו ראייה לנ"ד, כי שם מבאר לגבי יום החשש שא"צ לחוש רק לעונה, ו(לענ"ד) הו"ל לפרש לגבי הפלגה שכשאומר שמפלגה כו"כ ימים דכוונתו להפלגת העונות שבו.שפרינגר אמר:מבאר ומבאר, בסקפ"ט סקל"ו: וכל מקום שאמרו יום בענין זה אין משמעותו אלא עונה או יום או לילה.
מי מחברו? אם מותר לדעת.שפרינגר אמר:מבואר בהמצו"ב
1090-1.pdf
רק את זה לא הבנתי, יכולה להפסיק מתי שהיא רוצה.מחכים אמר:ותמיד ההפסק טהרה הוא בעונת היום
מחכים אמר:איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ח עונות לפעמים נ"ט עונות ולפעמים ס' עונות
[/quote
כותב במפורש שאף שלגבי הפלגה מונים מסוף הראיה לגבי עונ"ב מונים מתחילת הראיה ואז באמת זה לפי ימים
rk1234 אמר:כותב במפורש שאף שלגבי הפלגה מונים מסוף הראיה לגבי עונ"ב מונים מתחילת הראיה ואז באמת זה לפי ימיםמחכים אמר:איך יתכן שאין מושג של הפלגת ימים, הרי פוסק כהכו"פ לגבי עו"ב דצריכה לחוש כל יום הל' ואילו אין הפלגה לימים מה שייך לחוש לב' מתוך ג' הפלגות שונות, לפעמים נ"ח עונות לפעמים נ"ט עונות ולפעמים ס' עונות
פינחס רוזנצוויג אמר:רק את זה לא הבנתי, יכולה להפסיק מתי שהיא רוצה.מחכים אמר:ותמיד ההפסק טהרה הוא בעונת היום
מחכים אמר:מה זה שייך סו"ס אם הפלגה זה עונות, גם פה היה אמור להיות עונות, וביום השלושים ישנם ב' הפלגות של עונות, יהיה החשבון איך שיהיה אם מתחילת ראייה או מסופו.
אולי אתה מתכוון משצירף הרב @שפרינגר וכבר הערתי כנ"ל
[/quote
אולי יש לדון מחמת מה חוששים לעונ"ב אם זה מחמת שחוששים שמא תקבע וסתה או מחמת וכי לעולם לא תראה ואם חושש לשני העונות בעונ"ב זה אומר שזה חשש וכי לעולם לא תראה וזה לא קשור לראיה הקודמת ולא מחמת חשש וסת כי זה תלוי בפעם הקודמת וזה אמור להיות עונה אחת כמו כל וסת
אני מביא את דבריו מסימן קפ"ד קו"א ד סליחה שההעתקה לא טובה האותיות הוא כותב במפורש שיש חילוק בין עונ"ב שמונים מתחילת ראיתה להפלגה רגילה ואולי באמת כונתו למה שכבודו כתבמחכים אמר:א נכון, לא מונים מסוף מתחילת ראייה אלא מסוף ז"י נדה ובשביל הנוחות אנחנו קוראים לזה ל' יום אבל באמת זה כ"ג יום.
ומשום הכי פירש הרמב"ן גבי עונה בינוניתנ, לאשמועינן דהכא דוקא מחשבים מתחלת ראייה ולא דמי לוסת ההפלגה. וטעמו ונימוקו עמו משום דבגמרא אמרינן (גבי עונה בינונית וכמה אמר כו' שלשים יום ורבא כו'סא) מר קחשיב ימי טהרה לבד (שהם כ"ג ימים לגירסת רבינו חננאל עיין שם בתוס'סב ומר חשיב ימי טומאה וטהרהסג (ולא פליגי אהדדי). ולפ"ז משמע בהדיא דלכולי עלמא מחשבינן כל ז' ימי נדתה בטומאה אע"פ שלא ראתה בכולן, דאם לא כן פליגי אהדדיסד. וכן בדין, שהרי בין כך ובין כך טמאה היאסה, וגם מעיינה פתוח כל ז'סו, דמשום הכי לא קבעה וסתסז. ומשום הכי אינה צריכה בדיקהסח לידע וסת ההפלגה, דאין ההפלגה מתחלת בנדתה אלא מסוף ז' ימי נדתהסט ששוב אין המעיין פתוח, ומתחילין ימי טהרתה לגירסת ר"ח (ואתי שפיר דלא קשה מידי מ"ש בכרתי ופלתי סי' קפ"ט (ס"ק ט"ז)ע להב"חעא והש"ךעב ודו"ק). ואף האידנא שיש להם דין זבותעג. ועוד דאף בימי נדה קובעים וסת האידנאעד
ועדיין אינו מובן מ"ש יום ל"א שאין חוששים בו מעונת יום ל' שחוששים בו.rk1234 אמר:אולי יש לדון מחמת מה חוששים לעונ"ב אם זה מחמת שחוששים שמא תקבע וסתה או מחמת וכי לעולם לא תראה ואם חושש לשני העונות בעונ"ב זה אומר שזה חשש וכי לעולם לא תראה וזה לא קשור לראיה הקודמת ולא מחמת חשש וסת כי זה תלוי בפעם הקודמת וזה אמור להיות עונה אחת כמו כל וסת
אכן כך אבל אי"ז שעו"ב שונה מציאות הפלגתה מהפלגה רגילה אלא כי זה נקבע לפי זמנם שסוף ראייה לעולם הוא בסוף ז' ימי נדהrk1234 אמר:אני מביא את דבריו מסימן קפ"ד קו"א ד סליחה שההעתקה לא טובה האותיות הוא כותב במפורש שיש חילוק בין עונ"ב שמונים מתחילת ראיתה להפלגה רגילה ואולי באמת כונתו למה שכבודו כתב
לענ"ד כשכותב "כל מקום שאמרו יום בענין זה", אין הכוונה רק לדין המסויים שהזכיר כאן, כי אם לכל דיני הוסתות.מחכים אמר:אינו ראייה לנ"ד, כי שם מבאר לגבי יום החשש שא"צ לחוש רק לעונה, ו(לענ"ד) הו"ל לפרש לגבי הפלגה שכשאומר שמפלגה כו"כ ימים דכוונתו להפלגת העונות שבו.שפרינגר אמר:סקפ"ט סקל"ו: וכל מקום שאמרו יום בענין זה אין משמעותו אלא עונה או יום או לילה.
דוק בלשונו: כגון אם ראתה בלילה ובסוף כ' ביום, שנמצאו מ' עונות מראיה לראיה עם עונות הראיות עצמן, הרי מ' עונות השניות כלות בליל כ"א. לא המשיך לתאר מציאות "וחזרה וראתה בליל כ"א", אלא "הרי מ' עונות השניות כלות בליל כ"א". לכאו' כוונתו שצריכה לחשוש בליל כ"א.מחכים אמר:להדיא מצייר את הציור רק לגבי קביעות, ולמה לא כותב לחוש לפי עונות.
לעת עתה לא ידעתי כיצד מוכח כן בסק"מ. אם יבאר כוונתו נוכל בעז"ה לעיין בזה.מחכים אמר:כן מוכח מדבריו בסק"מ (ואיני זוכר כעת החשבון)
מחכים אמר:נמצא אצלי בכתובים פלפול שלם בעניין זה
אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. יואיל נא מר להביא בזאת דבריו ופלפולו, ויהיו לנו כקילורין לעינים.מחכים אמר:ראה את דבריי (שבאו בארוכה יותר במ"א)
אכן, ממ"ש בראשונים שדרך רוב נשים לראות ביום העונה בינונית, נמצאנו למדים (לפי שו"ע הרב) שזהו דרך רוב נשים - לראות באחת מב' עונות אלו.מחכים אמר:עיקר התמיהה אינו מתרץ . . נמצא דיום שלושים הוא סו"ס צירוף של 2 סיבות לראייה, אף שיש לדחוק דרוב נשים רואות לא' מב' עונות אלו- 45-46 עונות מסוף ראייה שהוא סוף זי"נ, מ"מ הדוחק ברור.
כלומר: (א) יש ב' אופני הפלגה, בימים או בעונות. (ב) הפלגה בעונות ולא בימים היינו רק אם קבעה, וא"צ לחוש לזה אם לא קבעה.מחכים אמר:בוודאי מודה ששייך מושג להפלגת ימים ואדרבה זהו עיקר ההפלגה, ורק דשייך הפלגה גם לעונות, שאם קרה וקבעה הפלגה לפי עונות שלא בימים שווים, קבעה וסת אף שלא בימים שווים, אבל לא לחוש לכתחילה וסת שא"ק לפי עונה
נו נו, זה מאד שונה, כי כשכותבים על יום שהוא אסור ניתן להבהיר שהכוונה חלק מהיום, אבל כשכותבים הפלגה של ימים ומתכוונים עונות זה הרבה יותר הכרחי.שפרינגר אמר:לענ"ד כשכותב "כל מקום שאמרו יום בענין זה", אין הכוונה רק לדין המסויים שהזכיר כאן, כי אם לכל דיני הוסתות.
ובפרט שע"ז קאי מ"ש ואף בוסת ההפלגות כו'.
איירי שם באשה שראתה פעם ביום ופעם בלילה שחוששת רק לאחרונה, ומדברי אדה"ז שפ נראה שאיירי גם בוסת הפלגה, כי מדייק שם שאם ראתה באחרונה בלילה, אז שאני וסת הפלגה, אבל אם האחרונה היתה ביום אע"פ שלפניו הי' בלילה אכן קיימא ד' השו"ע שחוששת ביום, ואילו לעונות מנינן, הרי דחוששת לאחרונה בלילה.שפרינגר אמר:לעת עתה לא ידעתי כיצד מוכח כן בסק"מ. אם יבאר כוונתו נוכל בעז"ה לעיין בזה
אין בו הרבה תוספת על מנה שכ' כאן, אלא בארוכה יותר וגם כתבתי שם כל החשבון שבקובץ שצירפת, ושבכל זאת אינו מיישב כדה"צ. (שוב ראיתי שאין לי את זה בקובץ אלקטרוני אלא בקונטרס, ואולי בהדמנות אערוך מחדש)שפרינגר אמר:אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. יואיל נא מר להביא בזאת דבריו ופלפולו, ויהיו לנו כקילורין לעינים.
אכן הניסוח מוגזם.שפרינגר אמר:הולמת את הדברים יותר ממ"ש בתחילת הדברים ש"עיקר התמיהה אינו מתרץ"! ודוק.
להיפך מוזר שלא כותב במקום חישוב ההפלגה את עיקר אופן חישובו, ואילו לדבריי, איידי דאיירי בעניינא דעונות, מחדש במוסגר שלפי מהרי"ל מספקא לי', שישנה משמעות לעונות גם בעניין זה וכנ"ל. (וידעתי שאי"ז בכל הסוגריים, מ"מ בנ"ד נלענ"ד דכ"ה)שפרינגר אמר:אם כי מוזר שלא כותב איך לחשב הפלגה במקומו כראוי, מוזר לאידך מדוע לא כותב ברור שיש שני אופנים, ומשאיר לנו להבין זאת מכלל הדברים.
אכן אני מפרשו כמש"כ, דעיקר דברי אדה"ז "ואף בוסת הפלגות" דגם בעניין ההפלגה יש משמעות של עונות.שפרינגר אמר:אדרבא, בסקפ"ט סקל"ו מתחיל "ואף בוסת הפלגות מחשבין כו'", משמע שאין כוונתו לחדש אופן נוסף, שגם בזה חוששת, אלא לומר שזהו אופן החשבון דוסת ההפלגות [דיוק זה בלשון אינו ראיה מוכחת, דסו"ס אפשר לדחוק בלשונו גם כהבנתך. ולכן אם היה אכן מפורש במק"א כדבריך, לא היה קשה מלשון זו. אבל כל עוד אין הכרח לפרש כן, נראה לי פשוט יותר בלשונו כאן לפרש כפי שכתבתי].
אכן זה טענה, ושוברה בצידה, דהיות והם ב' מיני הפלגה, אנו מעדיפים את ההפלגה הארוכה, ואינה וסת שונה אלא הפלגה שונה, ולכן אין למידים מכל הנ"ל, ויש עוד להאריך בזה, ולע"ע אין עתותי בידי ועוד וחזון למועד.שפרינגר אמר:בר מן דין, בסקפ"ט סקל"ב....
על כרחך שאני עו"ב מהפלגה רגילה שלכן אסורה כל מעת לעת לדעת הכו"פ, לא?מחכים אמר:רוב נשים יראו ליום ל'
ממש לא.אבימי אמר:על כרחך שאני עו"ב מהפלגה רגילה שלכן אסורה כל מעת לעת לדעת הכו"פ, לא?
לאח"ז חשבתי שאין זה נכון דהרי בוסת הפלגה למעשה אנחנו פוסקים שלא משנה באיזה עונה ראתה בפעם הראשונה שממנה מפליגים וא"כ צריך לחוש בשתי העונות מחמת וסת שיקבע אם תראהrk1234 אמר:אולי יש לדון מחמת מה חוששים לעונ"ב אם זה מחמת שחוששים שמא תקבע וסתה או מחמת וכי לעולם לא תראה ואם חושש לשני העונות בעונ"ב זה אומר שזה חשש וכי לעולם לא תראה וזה לא קשור לראיה הקודמת ולא מחמת חשש וסת כי זה תלוי בפעם הקודמת וזה אמור להיות עונה אחת כמו כל וסת