האיך מעשרין המלח

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פ' חיי שרה "איש יודע ציד איש שדה" (כ"ה, כ"ז) ופרש"י יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, וצ"ב מאי קשיא ליה, כמו שמעשר את קישואיו ודילועיו יעשר נמי מלחו.​
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
פ' חיי שרה "איש יודע ציד איש שדה" (כ"ה, כ"ז) ופרש"י יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, וצ"ב מאי קשיא ליה, כמו שמעשר את קישואיו ודילועיו יעשר נמי מלחו.​
המפרשים הסבירו שמלח שאני שאינו משקיע מלח בזריעה, ואולי צריך ליתן גם כנגד הזריעה יותר מהמעשר.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
פ' חיי שרה "איש יודע ציד איש שדה" (כ"ה, כ"ז) ופרש"י יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, וצ"ב מאי קשיא ליה, כמו שמעשר את קישואיו ודילועיו יעשר נמי מלחו.​


יש שמפרשים, שלא שאל - 'איך' או 'האם' אלא שאלו - 'למה'.

פירוש הרע"ב על אתר
יודע ציד לצוד אביו שואלו אבא היאך מעשרין את התבן והמלח. פי' שהיה שואל מה טעם מעשרין את התבן שאינו ראוי למאכל אדם והמלח מגדולי קרקע וכסבור אביו שהוא מעשרן מפני היותו מדקדק במצות. ואין לפרש היאך מעשרין כמשמעו כיצד מעשרין התבן והמלח שאם באנו לעשרן נוציא מהן אחד מעשרה כשאר הדברים המתעשרין ומה טעם לשאלה זו. וכלפי שפי' יודע ציד איש שדה שהם תאר עשו לשנים מאחר שכתב הכתוב את שניהם שהיה די באחד מהן אלא להגיד שהן שתים פי' ג"כ תואר יעקב לשנים. כלפי שהיה עשו יודע ציד לצוד ולרמות היה יעקב אש תם אינו בקי לרמות וכלפי שהיה עשו איש שדה אדם בטל וצודה חיות היה יעקב יושב אוהלים בביתו של שם ועבר:
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
נתן הבבלי אמר:
פ' חיי שרה "איש יודע ציד איש שדה" (כ"ה, כ"ז) ופרש"י יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, וצ"ב מאי קשיא ליה, כמו שמעשר את קישואיו ודילועיו יעשר נמי מלחו.​
המפרשים הסבירו שמלח שאני שאינו משקיע מלח בזריעה, ואולי צריך ליתן גם כנגד הזריעה יותר מהמעשר.



תוכל להפנות אותי למפרשים הנ"ל
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
נתן הבבלי אמר:
פ' חיי שרה "איש יודע ציד איש שדה" (כ"ה, כ"ז) ופרש"י יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, וצ"ב מאי קשיא ליה, כמו שמעשר את קישואיו ודילועיו יעשר נמי מלחו.​
המפרשים הסבירו שמלח שאני שאינו משקיע מלח בזריעה, ואולי צריך ליתן גם כנגד הזריעה יותר מהמעשר.



תוכל להפנות אותי למפרשים הנ"ל
אולי תפתח את מקור הדברים במדרש, אולי זה להדיא במדרש או במפרשים שם.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ואין לפרש היאך מעשרין כמשמעו כיצד מעשרין התבן והמלח שאם באנו לעשרן נוציא מהן אחד מעשרה כשאר הדברים המתעשרין ומה טעם לשאלה זו.
יש שאלות שנשאלות במטרה להוכיח שהוא חסיד, שהוא עושה מעבר למה שהדין מחייב
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
נדיב לב אמר:
ואין לפרש היאך מעשרין כמשמעו כיצד מעשרין התבן והמלח שאם באנו לעשרן נוציא מהן אחד מעשרה כשאר הדברים המתעשרין ומה טעם לשאלה זו.
יש שאלות שנשאלות במטרה להוכיח שהוא חסיד, שהוא עושה מעבר למה שהדין מחייב

זה הפשט המוכר. אבל הר"ב לא ניחא ליה בזה. אלא אם כ' בא לחלוק על הגיון הר"ב.
 

עמנואל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
עמנואל אמר:
נדיב לב אמר:
ואין לפרש היאך מעשרין כמשמעו כיצד מעשרין התבן והמלח שאם באנו לעשרן נוציא מהן אחד מעשרה כשאר הדברים המתעשרין ומה טעם לשאלה זו.
יש שאלות שנשאלות במטרה להוכיח שהוא חסיד, שהוא עושה מעבר למה שהדין מחייב

זה הפשט המוכר. אבל הר"ב לא ניחא ליה בזה. אלא אם כ' בא לחלוק על הגיון הר"ב.
אני מציע את הפשט המוכר שעונה על שאלת בעל האשכול ומשיב על ההכרח שניסה הרע"ב להציע

חלילה לא חולק אלא כדן לפני רבותינו בקרקע
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יהודה היהודי אמר:
שמעתי שהפשט "האיך" האם מעשרין .

ולא עם הארץ חסיד..
הלא פשט שאלתו כדי להורות על חסידותו, ואם לא ידע עצם הדין שאין מעשרים דבר שאינו גד"ק הרי מגלה שאין חסידותו אלא עמרצותו.. ובהכרח כמו שפירש בשפתי חכמים, ששאלו לפנים משורת הדין.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
נדיב לב אמר:
עמנואל אמר:
יש שאלות שנשאלות במטרה להוכיח שהוא חסיד, שהוא עושה מעבר למה שהדין מחייב

זה הפשט המוכר. אבל הר"ב לא ניחא ליה בזה. אלא אם כ' בא לחלוק על הגיון הר"ב.
אני מציע את הפשט המוכר שעונה על שאלת בעל האשכול ומשיב על ההכרח שניסה הרע"ב להציע

חלילה לא חולק אלא כדן לפני רבותינו בקרקע
 

לא ידידי, בעל האשכול יוצא מנקודת הנחה שעשיו לא ידע את הדין שאין חובת מעשר באינו גדו"ק, ועל זה תמה @נתן הבבלי מה ראה עשיו לחלק בין מעשר מלח לשאר מילי. ואילו מה שכתבת לא עונה לשאלתו.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שמעתי שבבריסק מסבירים שמדובר במלח שבלע טעם מטבל וכעת כבר אין לנו טבל מאותו מין ומאותה שנה - האם מועיל לו מעשר (שיפריש מתוך המלח שבלוע בו הטעם) או לא?
ולמעשה בבריסק חששו שאינו מועיל אבל חזון איש פסק שמועיל.
 

עמנואל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
עמנואל אמר:
נדיב לב אמר:
זה הפשט המוכר. אבל הר"ב לא ניחא ליה בזה. אלא אם כ' בא לחלוק על הגיון הר"ב.
אני מציע את הפשט המוכר שעונה על שאלת בעל האשכול ומשיב על ההכרח שניסה הרע"ב להציע

חלילה לא חולק אלא כדן לפני רבותינו בקרקע

לא ידידי, בעל האשכול יוצא מנקודת הנחה שעשיו לא ידע את הדין שאין חובת מעשר באינו גדו"ק, ועל זה תמה @נתן הבבלי מה ראה עשיו לחלק בין מעשר מלח לשאר מילי. ואילו מה שכתבת לא עונה לשאלתו.
אפשר לענ"ד להתווכח עם ההנחה וליישב את הוקשיה
 
 

מחכים

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
שמעתי שבבריסק מסבירים שמדובר במלח שבלע טעם מטבל וכעת כבר אין לנו טבל מאותו מין ומאותה שנה - האם מועיל לו מעשר (שיפריש מתוך המלח שבלוע בו הטעם) או לא?
ולמעשה בבריסק חששו שאינו מועיל אבל חזון איש פסק שמועיל.
יש לך מקורות?
אני לא יודע אם זה דומה אבל לעניין חלה יעויין בפרמ"ג- ש"ד סימן צ"ב סק"י דמבואר שם דלא מהני להפריש תבשיל שקיבל טעם עיסה מני' ובי', וע"ע לבושי שרד סימן שכ"ד.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מָרְדֳּכַי אמר:
https://youtu.be/uSmUfB0mqaA
אם זה מסביר את השאלה, לא יודע!
אבל להוסיף לַיֶדַע זה לא יזיק...

מרדכי, לא תחסום שור בדישו, ומדעו.
זה חסום, ידידי, בקש שיפתחו בנטפרי.
 
נתן הבבלי אמר:
מה קשה מתבן?
למשל:
דבש לפי אמר:
שמעתי שבבריסק מסבירים שמדובר במלח שבלע טעם מטבל
כמעיין המתגבר אמר:
המפרשים הסבירו שמלח שאני שאינו משקיע מלח בזריעה
שתי התירוצים האלה, למשל, לא מתרצים את התבן.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
נתן הבבלי אמר:
מה קשה מתבן?
למשל:
דבש לפי אמר:
שמעתי שבבריסק מסבירים שמדובר במלח שבלע טעם מטבל
כמעיין המתגבר אמר:
המפרשים הסבירו שמלח שאני שאינו משקיע מלח בזריעה
שתי התירוצים האלה, למשל, לא מתרצים את התבן.

אבל תבן הוא גדו"ק
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
שמעתי שבבריסק מסבירים שמדובר במלח שבלע טעם מטבל וכעת כבר אין לנו טבל מאותו מין ומאותה שנה - האם מועיל לו מעשר (שיפריש מתוך המלח שבלוע בו הטעם) או לא?
ולמעשה בבריסק חששו שאינו מועיל אבל חזון איש פסק שמועיל.

כפי זכרוני הדברים מופיעים בספר טעמא דקרא למרן הגר"ח שליט"א. וכפי זכרוני הוא כותב שהחזו"א מסתפק בזה.
(ע"ד צחות מעניין לראות אם בספר חזון איש בבית מרן הגר"ח שליט"א, בגליון של הספק הנ"ל, מופיע הערה משהו כמו 'כבר נסתפק בזה עשו, עי' רש"י ...')
 

נדיב לב

משתמש ותיק
גופא דעובדא אמר:
דבש לפי אמר:
שמעתי שבבריסק מסבירים שמדובר במלח שבלע טעם מטבל וכעת כבר אין לנו טבל מאותו מין ומאותה שנה - האם מועיל לו מעשר (שיפריש מתוך המלח שבלוע בו הטעם) או לא?
ולמעשה בבריסק חששו שאינו מועיל אבל חזון איש פסק שמועיל.

כפי זכרוני הדברים מופיעים בספר טעמא דקרא למרן הגר"ח שליט"א. וכפי זכרוני הוא כותב שהחזו"א מסתפק בזה.
(ע"ד צחות מעניין לראות אם בספר חזון איש בבית מרן הגר"ח שליט"א, בגליון של הספק הנ"ל, מופיע הערה משהו כמו 'כבר נסתפק בזה עשו, עי' רש"י ...')

אכן מרן הגר"ח עומד על זה בטעמא דקרא דידיה באריכות [פרשת תולדות אות כה] ומציין שנתקשה החזו"א [דמאי סימן יג ס"ק ז'] בדין זה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
נתן הבבלי אמר:
מה קשה מתבן?
למשל:
דבש לפי אמר:
שמעתי שבבריסק מסבירים שמדובר במלח שבלע טעם מטבל
כמעיין המתגבר אמר:
המפרשים הסבירו שמלח שאני שאינו משקיע מלח בזריעה
שתי התירוצים האלה, למשל, לא מתרצים את התבן.
גם בתבן לא השקיע בזריעה כי זרע רק גרעיני חיטה.
 
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
ארצה להוסיף רעיון שעלה לי שלא במקרה עשיו שואל כיצד מעשרים את המלח שהרי מלח מרמז על מידת הדין שנמשלה גם כנגד יצחק אבינו בכך שעשיו מבקש להראות שהוא יכול לשלב את החסד (כיצד מעשרין) והדין (מלח) הוא מראה שהוא כביכול יכול להיות ממשיך האומה אך עשיו אינו יודע שהשילוב האמיתי של דין וחסד זה רחמים (יעקב), אם ניקח את הדין וננסה לנכות ממנו ע"י החסד אך נעשה בצורה של חוק (מעשרות) אז נפגום בשתי מידות אלו, לעומת מידת הרחמים שנותנת מקום מלא לדין אך לאחר המקום של הדין נכנסת לסנגר ולשנות
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
ראיתי היום שהביאו בשם אחד האחרונים שחי בירושלים לפני כ350 שנה שכתב שאספקת המלח לירושלים הגיעה ממקום שנקרא אשת לוט והוא כנציב מלח גדול, ויש בו פלא שתמיד כשלוקחים ממנו מלח הוא חוזר ומתמלא באותו מקום, ושאלו בזה להגרח"ק שליט"א אם חייב במעשר דשמא הוי כגידו"ק ואמר דבודאי אין לזה דין גדו"ק דהלא אינו נזרע וכו', אך הוסיף דשמא בזה נסתפק עשיו,
נ.ב. ראיתי את הדברים בעלון מסויים והביאו סיפור זה כוורט יפה של הגרח"ק, אמנם משום מה יש לי רגשה שכוונתו היתה לרמוז לשואלים שזה שאלה שמתאימה לעשיו, ושיניחו לו לנפשו, ולא יבטלוהו בקושיות סרק.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
נדיב לב אמר:
ואין לפרש היאך מעשרין כמשמעו כיצד מעשרין התבן והמלח שאם באנו לעשרן נוציא מהן אחד מעשרה כשאר הדברים המתעשרין ומה טעם לשאלה זו.
יש שאלות שנשאלות במטרה להוכיח שהוא חסיד, שהוא עושה מעבר למה שהדין מחייב

וכן משמע במדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה
ד"א כי ציד בפיו. היה שואל לאביו היאך מעשרין את המלח ואת התבן, והיה יצחק אוהבו סבור בו שהוא מחמיר במצות, 
 
חלק עליון תַחתִית