כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

נושאים שונים
סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1192
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 19 אוגוסט 2018, 22:33

מישהו יכול להעלות פרטים על מחבר ספר שביל הזהב?

ערכים:


יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1051
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 407 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי יעבץ » 19 אוגוסט 2018, 23:05

אלימלך כתב:לא קראתי את האשכול, אבל בהיות וראיתי מלמעלה שהביאו את דברי רבינו שמואל הנגיד, ראיתי לציין כי -
בספר מי השילוח בהקדמה וכן במכתב מאליהו ח"ד ובמשנה הלכות ח"ה קסד' כולם מפרשים שהכונה אין סומכין לענין הוצאת דין או ללמוד דרך בעבודת ה', ולפי"ז מה שאומר שהחכמים פי' מדעתם ר"ל שאילו היה מצוי משה כן לעמ"י לא היה ניתן לומר שאין הדבר למעשה.
את ההקדמה למי השילוח לא מצאתי, אודה לך על מ"מ מדויק יותר.
בספר משנה הלכות הייתי ממליץ לראות את הסימנים שלאחר סי' זה, שם נכנס לברר בהרחבה את כל העניין הנדון פה (אולי @סבא יואיל לזכותינו אם נמצא במאגר כלשהוא), ואין להתפלא על שפירש כך בדברי ר"ש הנגיד, שהרי כתב שם שדעה אחרת היא כפירה ואפיקורסות ממש.
בממ"א כתב בדרך שונה מעט, אבל אכן באותו כיוון.
כעת, איני ראוי כמובן להתווכח עם הגאונים הנ"ל, אולם יש לחדד, ההבדל בין מה שמובן בפשטות להסבר שניתן בדבריהם הוא על מה שכתב שאין סומכין עליהם ואין למדים אותם, שפשטות הכוונה כדברי הרמב"ן, והם פרשו שאין לבוא ללמוד הלכה מכך וכד'. אבל לא נמלטו לענ"ד מעיקר העניין, והוא שבדברי ר"ש הנגיד מבואר שיש הבדל במקור דברי חז"ל, שדברי הלכה נתנו בסיני, ודברי אגדה מקורם ב'כל אחד כפי מה שנזדמן לו ומה שראה בדעתו'. ונקודה זו היא לדעתי החילוק המרכזי כאן, האם דברי אגדה נתנו בסיני. שהרי וודאי גם בעלי הגישה השוללת זאת לא השליכו דברי חז"ל אחרי גיוום, וטרחו לבאר דבריהם בדרך משל וחידה וכד', ולא כתבו את דבריהם רק לבאר שעם כל זאת אין חובה לקבל הדברים אם נסתרים מן הדעת, או שאין ללמוד מהם וכד'. וכפי שכבר כתבתי כאן אמש. ועיקר זה שנראה לי מפורש בדברי הנגיד ודעמו לא ראיתי בספרים הנ"ל שביארו אחרת.
וע"כ עדיין אומר אני מה שכתבתי אתמול שהבוחר יבחר, אם כי בהחלט יש כאן אילנות נאים לסמוך עליהם.

בס"ד השגתי את שאר המקורות אותם ציינתי לעיל ואציגם כאן בקרוב.


יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1051
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 407 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי יעבץ » 19 אוגוסט 2018, 23:21

כפי שכתבתי, לבקשת @איש טרחתי ומצאתי המאמר עליו דובר לעיל והנני מביאו כאן לתועלת המעיינים.
אמנם ראוי לראות המובאות כולם במקורם, אך היות וזה אין בכוחי אמרתי לא עליך המלאכה וכו'.
המאמר לקוח מהספר תורה שבעל פה סמכותה ודרכיה, והמחבר הוא הרב יהושע ענבל. העתקתי חלק ממנו כפי שהתפרסם באתר ערכים.
ראוי לציין עוד, שהמאמר מעתיק דברי חכמים בסגנונות שונים, ויש לחלק בדבריהם שלפעמים לא ראי זה כראי זה, וגם על חלק אפשר לערער כפי שניטש כאן וויכוח על ספר הוויכוח, מכ"מ הסקירה נותנת תמונה מסויימת על הגישה לאגדות חז"ל אצל רבותינו הגאונים והראשונים.


מקורן וסמכותן של האגדות

המפרשים, יחד עם מגיני המסורת שבכל דור התבטאו פעמים רבות על מדרשי הפסוקים של חכמינו בצורה שנותנת מקום להבין שאין בידינו להסביר ולהוכיח את מה שנדרש מן הפסוק. וגם אין חובה לקבל כל מדרש אגדה על הכתוב.

רב האי גאון כותב:

"הוו יודעים כי דברי אגדה לא כשמועה הם, אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו בגון אפשר, ויש לומר לא דבר חתוך... לפיכך אין סומכין עליהם... ואומדנא נינהו.

ורב שרירא גאון כותב:

"הנכון מהם מה שמתחזק על השכל ומן המקרא נקבל מהם", (דברי שניהם מובאים באוצה"ג חגיגה יג).

הרב אברהם אב"ד בספר האשכול (ח"ב ה' ס"ת) מביא את תשובות הגאונים ומסיים:

"יש מהם שהוא כך, כגון דברי ר' יהודה בוזאת ליהודה ששמעון נכלל ביהודה, כדמצינו ביהושע חלקו בתוך נחלת בני יהודה, ויש שאינו כן כגון מה שאמר ר"ע מקושש זה צלפחד, והתלמוד והמדרש הזכירו דעתו של כל אחד ואחד, ואנו לפי שכלו יהולל איש, וכן אגדות שאמרו תלמידי תלמידים כגון ר' תנחומא ור' הושעיה אינו כן לכן אין סומכין על אגדה".

וכך נוהגים הגאונים בהסבירם את האגדות, ורב האי כותב:

"אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה ותוכן כוונתו, ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה, וודאי משניות (= מאמרים) הרבה יש שאינן הלכה, (תשו' גאונים ליק צט).

גם מחברי ספרות הכללים הולכים בדרך זו, וכותבים (בכללי כנסת הגדולה, הליכות עולם, ומבא התלמוד מרבי שמואל הנגיד המודפס בסוף מסכת ברכות):

"כל פרוש שיבא בגמרא על שום ענין שלא יהיה מצוה זוהי הגדה ואין לך ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת... מה שפרשו בפסוקים כל אחד כפי מה שנזדמן לו ומה שראה בדעתו ולפי מה שיעלה על הדעת מן הפרושים האלו לומדין אותם והשאר אין סומכין עליהם".

הרמב"ם כותב:

"כל אותן הדברים דברי הגדה ואין מקשין בהגדה וכי דברי קבלה הן או מילי דסברא אלא כל אחד ואחד מעיין בפירושן כפי מה שיראה לו, בו ואין בזה לא דברי קבלה ולא אסור ולא מותר ולא דין מן הדינין, ולפיכך אין מקשין בהן, ושמא תאמר לי, כמו שיאמרו רבים: וכי דברים שבתלמוד אתה קורא הגדה? כן! כל אלו הדברים וכיוצא בהן הגדה הן בעניינם, בין שהיו כתובין בתלמוד בין שהיו כתובין בספרי דרשות בין שהיו כתובין בספרי הגדה", (שו"ת הרמב"ם סימן תנח).

והמאירי:

"כל דבר מן המדרשות אינם הכרח לדין כאלו בא בתלמוד, אלא יוכל לקבלו מי ירצה ומי שאינו רוצה אין בו הכרח", (מגן אבות א).

בעל "שלטי הגבורים" כותב גם הוא על חוסר ההכרח שבדרשות:

"ויש מן המדרשים שכוונת חכמים בהם לדרוש המקרא בכל ענין שיכולין לדרוש... וכזה תמצא... והודיע לו שיש לך לפרש המדרש בענין הקרוב לו... וכיו"ב אומר שם גם מדרשים אחרים, ועוד אמרו בתלמוד א"י פ"ז דנזיר וכי המדרשות אמונה הם? דרוש וקבל שכר, הא לך הדבר מבואר שלא אמרו חכמים המדרשים על דרך אמונה ועיקר, אלא להרבות טעמא למקרא ולדרשו בכל פנים אולי יש בהם רמז... יש מהן שהן דרך גוזמא", (ע"ז ו.).

הרמב"ן בקונטרס הויכוח כותב:

"המדרש שלא כהמקרא והתלמוד אינו אלא שרמוניש (דרשה לצבור) וכמו שאם יעמוד ההגמון ויעשה שרמון ואחד מן השומעין ישרה בעיניו וכתבה וזה הספר מי שיאמין בו טוב ומי שלא יאמין בו לא יזיק ועוד אנו קורין אותה הדרשה הגדה לומר שאינו אלא ספור דברים שאדם מגיד לחברו", (דבריו מובאים גם בשו"ת חתם סופר סימן יז).

ובויכוח ר' יחיאל מפריס:

"(המדרשים) אם תרצה תאמין ואם לא תרצה לא תאמין בהם, כי אין משפט נכרת על פיהם", (יו"ל ע"י גרינבוים, תרלג).

הרשב"ץ:

"הוו יודעים שכל דבר הבא לנו מן המדרשות אינם הכרח לדין כאלו בא בתלמוד שלנו או בירושלמי ובריתא, אלא יוכל לקבלו מי שירצה, ומי שאינו רוצה אין בו הכרח", (מגן אבות סי' א).

"אותם פתגמים סיפורים דברי חכמה ומוסר הכלולים בשם אגדה ושענינם הוא להביע משל חכמה ומוסר או ביאור לכתובים שאין בהם חוקים אין לומר עליהם שניתנו מסיני ואין עלינו שום חיוב לקבלם. בענין זה עלינו להחזיק בדברי ר' שמואל הנגיד במבא התלמוד שלו", (רד"צ הופמן הקדמה לויקרא, במקור הגרמני הדברים חריפים יותר).

רש"ר הירש כותב:

"דעת מעכ"ת שהאגדות נמסרו מסיני, דרך מסוכן. מה יעשו אשר שמעו ממוריהם היום דברי האגדות נמסרו מסיני כמו גופי התורה, ויבואו אח"כ לספרי גדולי קדמוננו אשר כל בית ישראל נשען עליהם ויראו זה אומר דברי אגדה אינם אמונה אלא אומדנא וסברא, וזה שנאמרו דרך גוזמא או כאשר ידבר איש אל רעהו דברים שאין כונתם להיותם אמתיים אלא כדי לשעשע אוזן שומעם לפי שעה, או ראו בחלום אשר יספרו, או שאין ללמוד מן האגדה אלא מה שיעלה על הדעת... אין להתחכם ולהתחסד יותר מגדולי קדמוננו הגאונים רב שרירא ורב האי ורבינו נסים גאון ובעקבותיהם רבינו חננאל והריטב"א, אשר כולם למדו דעת את העם ומסרו כלל זה בידם שדברי האגדה הם רק סברא ואומדנא הם ואין ללמוד מהם אלא מה שמסכים על הסברא, או כמו שרשם רבינו שמואל הנגיד במבא התלמוד... וכל זה להציל עדת ה' מסכנת השבושים שאפשר שיעלה איש ואיש כפי... היות הדבר כן, נלע"ד שאין להעלים דברים האלה מעיני תלמידים, אלא אדרבה מצוה וחוב עלינו להודיע אותם כל זאת למען לא ידמו בנפשותם שיהיה מעיקרי הדת והאמונה להאמין בכל דבר הבאי באגדות כפי משמעות הפשט, ויהיה בעיניהם כל שדעתו נוטה מזה כאלו כופר בעיקר ח"ו. ואם אני סובר שאפשר שה' עשה נסים לאמוראים וחברי אינו סובר כן, וכי רשאי אני לכעוס עליו או להתפאר בלבבי כאלו יש לי יתרון באמונה ממנו? וקרוב לענינים אלו השאלה על מהות הכשוף... הרשות נתונה לכל משכיל לפנות בדעותיו בענינים אלה או לדרך זה או לזה באין מכלים אלה את אלה או להודות שאינו יודע דבר ברור ומעולם לא טרחתי לחקור... ומה נפקא מינה?... ונזהר לבלתי עשות פרוש דחוק ורחוק לפסוק או לאגדה או למימרא רק למען כסות ערותינו ועניות דעתנו".

כן כתב רש"ר הירש:

כל דברי האגדה אינם מיוסדים על קבלה מסיני אלא רק סברת החכם המגידה באומד דעתו, (נדפס ב"המעין" טבת תשלו).

ברור שכל ההכרזות האלו לא לחינם נכתבו, וישנן מספיק סבות חשובות להסתייגות הזו של הקדמונים מלקבל את דברי האגדות. אבל אין בכל זה דבר שיעזור לנו להבין את חכמינו, שהרי גם דבר שאין חובה לקבלו, אין זה אומר כמובן שאיננו נכון, או שנכתב ללא כוונה.

נצרף כאן עוד מספר מקורות לעיון:

"שכך דרך בעלי אגדה על סמך כל דהוא בונים דבריהם", (שו"ת רא"ש יג כא).
"דברי אגדה לאו דסמכא הן וקרא מדרש הוא ולא עיקר", (ר"ח חגיגה טו.).
"שבעים פנים לתורה ובאגדה אפשר לפרש גם פרוש מנוגד לחז"ל", (אור החיים דברים לב א).
"בענין דרוש ניתן רשות לאחרונים לומר אף שהראשונים אמרו דרך אחר", (החיד"א בפי' אדר"נ פט"ו).
"בענינים שאין הלכה אלא מדרשים והענינים תלויים בתורה ונחלקו רז"ל במדרש זה אומר בכה וזה אומר בכה ויתקרב לשכל האדם ענין מאותם הענינים ונוטה כדעת א' מהם... בענין איוב י"א היה וי"א לא היה יהיה הבחירה ביד האדם לתפוס כדעת א' מהדעות האלו", (חסד לאברהם, עין הקורא נהר א).
"כי כן ארחות הדורשים שמראים פנים לכל צד רק שיהיה סברא טובה", (בתי נפש להחיד"א, על הגדה של פסח, ד:).

יש מן האגדות, שמבלי שום קשר לשאלת מקורן, התקשו בהם החכמים, ראשונים ואחרונים. והתייחסו אליהן בצורה מעורבת, כך כותב רב האי גאון, על דברי רב ביבי בר אביי חגיגה ד:

"ורב ביבי שאמר את המעשה הזה יחיד הוא, ולא שנתכוין לשקר אלא שמאד מאד היה מעמיק לדבר עם המלאכים ושוקד לראות את השדים, וממה שהעמיק בדברים הללו נסתכן ודומה שנפגע וכו' או שמא נדמה לו לרב ביבי המעשה הזה בחלומו כדרך שהרבה מבני אדם מספרים שהם רואים בחלומם", (זכרון לראשונים סימן רמה). הדברים מובאים גם בפירוש רבינו חננאל שם, ומסיים: "אין סומכין עליו".

והרמב"ם באגרתו לחכמי מרשיליא כותב:

"ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מחכמי האמת רבותינו ע"ה בתלמוד ובמשנה ובמדרשות שדבריהם מראים... אל יקשה זה בעיניכם, שאין דרך שנניח הלכה למעשה ונהדר אפירכי ואשנויי, וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהם וינעור כפיו מהם ויתלה בדברי יחיד מן החכמים עליהם השלום שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותה שעה או שיש באותם הדברים רמז או אמרם לפי שעה... ולעולם אל ישליך האדם דעתו אחריו".

"ראיתי לר"א הגדול בפרקיו הנקובים בשם פדר"א ולא ראיתי מעולם דבר מופלא מהם בדברי איש ממאמיני תורת מרע"ה וכו' הוא דבר המשבש דעת המאמין בתורה וישחית לאיש החכם אמונתו מאד מאד", (מורה נבוכים ח"ב כז).

המאמר ממשיך כמובן, ודן גם בדברי החזו"א ומנסה ליישבם כפי שהבאתי אתמול, ולא באתי רק להציע הדברים לפני ת"ח דפה.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי סבא » 19 אוגוסט 2018, 23:35

דברי המשנה הלכות א-
קונטרס שבילי אמונה
האמונה והיחס לתורה וחז"ל
ב"ה, עש"ק לסדר זאת חקת התורה, ה' תשכ"ג ברוקלין נ"י יצו"א.
החיים והשלום יחדיו יהיו תמים, יעלו על ראש תמימים, וברכתא במותב תלתא אל כבוד ידידי האהובי אשכול הסופר הרה"ג המפורסם כו' כש"ת מוה"ר חיים דב רבינאוויץ שליט"א בעמח"ס דעת סופרים על תנ"ך.
אחדשת"ר, יקרת מכתבו קבלתי, ואבא היום אל העיון בדבריו היקרים לי מאד, ולפי שדברים אלו סובלים אריכות גדולה ובירור ושקידה בדברי רבותינו ז"ל מה שאין הזמן גרמא, אמרתי אעבור אהא פרשתא עכ"פ בקיצור נמרץ אף כי היה ראוי לברר על כל אות ואות בראיות ברורות מש"ס ופוסקים כי הם ממש דברים הנוגעים לעיקרי תורתינו הקדושה ולכל נפש מישראל ממש, ואסתפק כעת לכתוב דעתי העניה עם קצת ראיות, ודי לחכם כמותו וישמע חכם ויוסף לקח, ואולי לכשאתפנה אשנה עוד פרק זה בס"ד. ולפי שכ"ת נגע בכמה ענינים חלקתי הדברים לפי סעיפים:
א) אמונה והיחס לדברי חז"ל בין בהלכה ובין באגדה.
ב) האמונה והיחס לדברי הקבלה שנתקבלה בעם ישראל הקדושים.
ג) אם כל דברי חז"ל נאמרו ברוח הקודש ואם כן האיך אפשר לפרש ע"פ פשוטו של מקרא דלא כפי' חז"ל.
ד) אם גם דברי הראשונים כרש"י ורמב"ן ואחרונים נאמרו ברוח הקודש.
ה) אם יש חילוק בין הלכה לאגדה לפרש באופן אחר ממה שפי' חז"ל.
ו) אם מותר לפרש במשנה או גמרא פשט שלא כחז"ל היכא שלא נוגע להלכה כלל.
ז) מי שלא נסמך להוראה אי מותר לו להורות.
ואבא על ראשון ראשון וזה החלי בס"ד, הנה פשוט וברור דמחוייבים אנחנו להאמין בכל דברי חכמינו ז"ל ומדרשיהן כבתורה שבכתב ממש וכל הכופר בדרשה אחת מדרשות חז"ל אפילו מאמין בכל שאר התורה הרי זה בכלל אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא, הכי אמרינן בסנהדרין (דף צ' ע"א) במשנה כל ישראל יש להם חלק כו' ואלו שאין להם חלק לעוה"ב האומר אין תחיית המתים מן התורה וכו', ופרש"י ה"ג האומר אין תחיית המתים מה"ת שכופר במדרשים דדרשינן בגמ' לקמן מניין לתחה"מ מה"ת ואפילו יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר הוא הואיל ועיקר שיש תחיית המתים מה"ת, מה לנו ולאמונתו, וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא, הלכך כופר גמור הוא ע"כ. ובגליון שם ציין לב"ש שכתב דדברים אלו אינם מדברי רש"י, אולם בספר יד רמה לסנהדרין שהיה מגדולי הראשונים דור אחר רש"י כתב דברים אלו בשם רבינו שלמה ז"ל ע"ש, א"כ אין ספק שדברים אלו יצאו מפי קדשו של רבינו הקדוש רש"י ז"ל.
ובגמ' סנהדרין (דף צ"ט) והאומר אין תורה מן השמים וכו' תניא אידך כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה' בזה ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה מק"ו זה מגזירה שוה זו זה הוא כי דבר ה' בזה. נמצא עלה לן ראשונה דכל מי שאומר אפילו על דקדוק אחד או ק"ו או גז"ש, שאינו מן השמים הרי זה בכלל האומר אין תורה מן השמים וכל דרשות חז"ל בכלל זה.
אלא דבדין ק"ו ראיתי מקשים האיך אפשר לומר כן שהרי ק"ו אדם דן מעצמו, ואולי טעה בדמיונו ואית ליה פירכא. ולדידי אין זה קושיא דודאי אם אחד בא ומפריך הק"ו בפירכא ליכא איסור בזה אם אית ליה פירכא אבל כל זמן שלא ידע ליה פירכא אלא שאינו מאמין בק"ו שהוא מן השמים א"כ הרי זה כופר במדה אחת בלימודי ודרשות חז"ל, וזה פשוט. גם י"ל דקאי אעשרה ק"ו המבוארים בתו'. ובדקדוקי סופרים הביא גירסא שגרס חוץ מק"ו, ולא גרס ק"ו זה, וא"כ י"ל כוונתו שכופר על עיקר לימוד של ק"ו שאינו דאורייתא. אמנם גם לפי גירסתנו אתי שפיר וכפי שכתבתי דכיון דאינו מפריך הק"ו אלא אינו מודה בו הרי זה בכלל ופשוט, ועיין רמב"ם פ"ג מה' תשובה ה"ח.
עכ"פ מבואר לן דהחיוב להאמין בכל התורה בין בכתב ובין בתורה שבעל פה ובכל דקדוקיה חסירות ויתירות בין שהוא דבר הנוגע להלכה ואפילו שאינו אלא מעשה סיפור בעלמא לפי ראות עיני בשר ודם וכגון מעשה בלעם עם אתונו בפתח ה' את פי האתון והוכיחו לפניו, אף שאין זה נוגע להלכה ולא ראינו מעשה זה בפועל וגם נראה דבר זר שהאתון ידבר ורק בלעם ושריו ראו זה מ"מ הכופר בה כאילו כפר בעשרת הדברות, וכבר כתב החת"ס ז"ל בתשובה לאחד ששאל אי לומר הי"ג עקרים בכל יום, והח"ס ז"ל השיב שלדעתו מעשה בלעם הוא מעקרי התורה כי בכל התורה עכ"פ אבותינו ספרו לנו מה שקבלו מאבותיהם וראו בעצמם כל הענינים, וליכא להסתפק בזה, אבל מעשה זה לא ראו אבותינו ואבות אבותינו ורק קבלה הוא ממשה רבינו שכך היתה, ובאמת כן אמרו ז"ל ראויה היתה מעשה בלעם לקבוע בעשרת הדברות ולאמרה בכל יום וזה כנ"ל, ומ"מ מי שלא מאמין בה הרי זה כופר בעיקר.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי סבא » 19 אוגוסט 2018, 23:36

דברי המשנ"ה ב-
נתיב ב': האמונה והיחס לקבלה בישראל
ב) ומעתה נבאר קצת באמונת הקבלה בישראל, והנה גם בזה פשוט דהחולק על דברי הקבלה שקבלו ישראל בכל דבר כאילו חולק על השכינה דגדולה הקבלה שמכרעת בכל מקום, וכתיב שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, ואפילו בהלכה שנסתפקו בדבר ואפילו קטן נגד גדול אם היה קבלה בידו הקבלה מכרעת, וע"ז אמרו במס' עדיות פ"א מ"ג הלל אומר מלא הין המים שאובים פוסלין המקוה אלא שאדם חייב לומר בלשון רבו ושמאי אומר תשעה קבין וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה עד שבאו שני גרדיים משער האשפה שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון שלשת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו חכמים את דבריהם ע"כ. ופי' הרע"ב (וכ"כ רש"י שבת דף ט"ו) משער האשפתות, הזכיר התנא שם אומנתן ושם שכונתן לומר לך שלא ימנע אדם עצמו מבית המדרש שאין לך אומנות פחותה מן הגרדי שאין מעמידין הימנו לא מלך ולא כהן גדול ואין שער בירושלים פחותה משער האשפתות והכריעו בעדותן לכל חכמי ישראל ע"ש. ועיין מקואות פ"ז מ"א והעידו אנשי מידבא וכו'. ולאו דוקא אקבלת אנשים סמכינן, אלא אפילו קבלת נשים תורה הוא וסמכינן עליהם דאין לך גדול מהקבלה בישראל כי הקבלה בא לנו מראש המקבלים משה רבינו קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו' ובכל דור ודור עד שבא בקבלה אצלינו, ולפעמים אפי' מוציאים המקרא מידי פשוטו כדי להעמיד הקבלה ואמרי' דהפסוק אסמכתא הוא ובא לדבר אחר והקבלה מקיימים.
ונעתיק כאן לשון הרשב"א עד היכן מגיע כח הקבלה בעם ישראל ועד היכן סומכין עליה, והוא בתשובה ח"א סי' ט' וז"ל, דע כי כל חכם מחכמי תורתינו החסידים כשיראה דברי הפלוסופים וישר בעיניו דרכם כשהוא מגיע אצל הכתובים המורים בהפכם פרש אותם בענין שיהא נאות לחקירה הפילוסופית ומשים ענין המקראות משל לפי שאין דוחק אותן ענין נבואי או מצוה אבל כשהוא מגיע אצל חכמי ישראל יפרש המקראות כצורתם ואף על פי שהחכמה הפילוסופית סותרת אותם כענין תחיית המתים שאין הכתובים מוכיחים בו הכרח נחתך ויש לפרש כל המקראות בדרך משל בענין המקראות שבאו יותר מבוארים בענין מתי יחזקאל ואלא שהכריחם הקבלה המפורסמת באומה ובמקום הזה יודה שהקבלה תבטל החקירה הפילוסופית ואז תהיה לנו הוראה ממנו שאין משגיחין בחקירה כנגד הקבלה לפי שחכמת השם למעלה מחקירתם וככה יקרה לנו מן הדין מכל דבר שיש קבלה ביד הזקנים והזקנות מעמנו ולא נסתור קבלתם רק אחר הקיום שאינו באפשר חלילה ולמה נסתור קבלתם ואין קבלה פושטת ביד עמינו רק שקבלו אותה דור אחר דור עד משה רבינו ז"ל ע"ה או עד הנביאים ופעמים יהיה הענין ההוא נרמז בכתוב ולא שיהיה הרמז הזה מוכרח רק תכריחנו הקבלה ויתאמת הענין הכתוב עם הקבלה וכו' ולא עוד אלא אף שמצד החקירה אין לנו לדון לבטל דבר שחקירת חכם מן החכמים מחייב בטולו אם יש בידינו קבלה על קיומו ולמה נסמוך על חקירת החכם ההוא ואולי חקירתו כוזבת מצד מיעוט ידיעתו בענין ואולי אם יעמוד חכם ממני יגלה סתירת דבריו וקיום מה שסתר וכמו שקרה לחכמים שקדמו לאפלטון עם אפלטון ושקרה לאפלטון עם אריסטו תלמידו הבא אחריו ואיני אומר שנסמוך על הדין הזה להכזיב כל מה שיאמר כל חכם כי אילו אמרנו כן היה כסילות באמת אך אני אומר במקום שיש מצוה או אפילו קבלה אין מדין האמת לבטל הקבלה מפני דברי החכם ההוא מן הצד שאמרתי ע"ש דבריו הקדושים. והאיר לנו הרשב"א ז"ל דאין לבטל שום דבר קבלה ואפילו אם בא מי שהוא ונותן לנו מופת חותך על צד המחקר נגד הקבלה לא נקבלוהו דאולי חקירתו כוזבת ולא שאולי כוזבת ודאי כוזבת היא כיון שהקבלה שקבלנו אפילו בין הנשים הזקנות מקורה עד הנביאים ומשה רבינו ע"ה ודבר זה הלכה היא אשר אין להרהר אחריה. ועיין שו"ת הריב"ש סי' מ"ה באריכות לענין ספרי הטבעים שמכחישים הקבלה שאסור לקרוא בהם כיון שאנן אקבלתינו סמכינן ולא אחקירה.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי סבא » 19 אוגוסט 2018, 23:36

דברי המשנ"ה ג-
נתיב ג': אם כל דברי חז"ל ברוה"ק נאמרו
ג) ומעתה נבא אל העיון בס"ד אם מחויבים אנחנו לומר שכל דברי חז"ל נאמרו ברוח הקודש הן בהלכה והן באגדה, ודבר זה לפום ריהטא צ"ע ובירור בש"ס שנראים הדברים סתראי ממקום למקום, והוא דבגמ' יומא (דף ט' ע"ב) אמרו תניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול כו', נראה מפורש דלאחר שמתו הנביאים האחרונים שהיו אחריהם כבר לא השתמשו ברוח הקודש א"כ י"ל דגם דבריהם לא נאמרו ברוח הקודש לכאורה, ועיין סוטה (מ"ח ע"ב) ובמס' סנהדרין (י"א ע"א) ובגמ' יומא עוד שם (דף כ"א) דברים שבין מקדש ראשון לשני רוה"ק ע"ש, ובגמ' מגילה חשיב לרבותא אסתר ברוח הקודש נאמרה משמע דכל שאר דברי חז"ל לאו ברוח הקודש נאמרו דאל"כ מאי רבותא דאסתר.
אמנם דברי הגמ' צריכים ביאור שהרי בעירובין (דף ס"ד ע"ב) אמרו באותה שעה למדנו שכוון ר"ג ברוח הקודש, ובפסיקתא דרב כהנא פס' אחרי (קע"ו ב') צפה ר"ע ברוה"ק ובירושלמי סוטה פ"א ה"ד צפה ר' מאיר ברוה"ק ובירושלמי שבועות פ"ט ה"א, וב"ר פע"ט צפה רשב"י ברוה"ק, נמצא דכן היה רוח הקודש לאחר שמתו הנביאים האחרונים ולאחר חורבן הבית, ונמצא לכאורה דברים אלו סתראי נינהו וצ"ע.
ולפום ריהטא י"ל דמה שאמרו נסתלקה רוח הקודש מישראל, ר"ל נסתלקה מרובם של ישראל אבל אכתי נשתיירה ליחידי סגולה שבכל דור, ובזה אתי שפיר מה שחשבוהו לרבותא ולפלא כמ"ש באותה שעה למדנו שכוון ר"ג ברוח הקודש והיה זה לרבותא להם כיון שכבר נסתלקה רוח הקודש מישראל. עוד יש לומר בדיוק לשון נסתלקה ולא אמר ניטלה רוח הקודש מישראל, ולשון נסתלקה משמע שרק נסתלקה אבל לא ניטלה לגמרי, ועיין תוס' חדשים שלהי סוטה דניטלה משמע לגמרי, וא"כ נסתלקה מפני שהעולם לא היה ראוי לרוה"ק אבל אם כן חזרה בדור אם היה מי שראוי לה. וקצת אחרונים ראיתי שפירשו דיש כמה וכמה מדרגות ברוח הקודש, והמדרגה הגבוה נסתלקה ונשארה רק מדרגה קטנה ולשון נסתלקה לא משמע כן אלא משמע נסתלקה לגמרי מה שנסתלקה גם לפי זה מאי רבותא שכוון ר"ג ברוח הקודש כיון שעדיין היה רוח הקודש בכולם במדרגה קטנה אבל לפי מה שכתבנו א"ש דליחידי סגולה כן היה רוח הקודש.
ובאמת מצינו הופעת רוח הקודש בבית מדרשם של רבותינו מדור דור ולא לבד בתקופת רבותינו חכמי התלמוד כי אם גם אחריהם שרתה ביחידי האומה שזכו להדבק בחי עולמים, והראב"ד בהשגותיו פ"ח מה' לולב ה"כ כתב כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשינו מכמה שנים והעלינו וכו' והכל ברור ומקום הניחו לי מן השמים. ועוד בכמה מקומות כתב כעין זה ועיין תמים דעים סי' נ' וקבלה בידינו שכ"מ שאמר הראב"ד הופיע רוח הקודש היינו רוח הקודש ממש, ובטויו"ד סי' קכ"ו הביא לשון הרשב"א בתורת הבית הארוך מדברי הראב"ד ובלשון הזה כתב דבר זה מסורת בידי מרבותי ומאבינו שבשמים ע"כ. ועי' חובת הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג ד"ה והעשירי. והנה יש נפק"מ גדולה בין הני טעמי דלפירוש דרק ליחידי סגולה היה להם רוח הקודש כר"ג, וא"כ גם בזמן התנאים ואמוראים לאו כו"ע זכו בה וצ"ל ח"ו דלא נאמרו כל דבריהם ברוח הקודש אלא כגון רשב"ג ור"ע וחבריהם הדומים להם שזכו לרוח הקודש, ולפי הטעם דרוה"ק קטנה נשאר א"כ י"ל דכל אחד דבריו נאמרו ברוח הקודש וכל אחד לפי מדרגתו כמובן.
ברם לאחר התיישבות ולאחר העיון בהא קושיא נראה מה שהראונו בזה בס"ד, דמה שאמרו דלאחר נביאים האחרונים נסתלקה רוח הקודש היינו דוקא דלא הוה להם רוח הקודש למילי דעלמא ולענין שאר דברים אבל לענין דבר שבקדושה ולימוד התורה לא נסתלקה מעולם. וזה מוכרח מהא דאמרו בגמ' ב"ב (י"ב ע"א) אמר רבי אבדימי דמן חיפה מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים, ושקלי וטרי ומסיק רב אשי תדע דאמר גברא רבא מילתא ומתאמרא הלכה למשה מסיני כוותיה, ופריך ודילמא כסומא בארובה ומשני ולא טעם יהיב, ופרש"י כיון דאמר טעמא אין זה כסומא שמכוון לירד בארובה במקרה בעלמא אלא סברת הלב הוא הבאה לו בנבואה וזכה להסכים להלכה למשה מסיני ע"כ.
נראה מדרבי אבדימי דאפילו נבואה שהיא גדולה מרוח הקודש וניטלה לגמרי משחרב בית המקדש מ"מ מן החכמים לא ניטלה וא"כ כ"ש רוח הקודש שהוא מדרגה נמוכה מנבואה ודאי דמחכמים לא נסתלקה. והרמב"ן שם בחידושיו הביא פרש"י ז"ל והקשה עליו ופי' אלא הכי קאמר אעפ"י שנטלה נבואה מן הנביאים שהוא מראה והחזון נבואת חכמים שהוא בדרך החכמה לא נטלה אלא יודעים האמת ברוח הקודש שבקרבם ע"כ ע"ש. נמצא לן ראיה ברורה דלענין ידיעת התורה לא ניטלה לא נבואה ולא רוח הקודש עכ"פ ויודעים האמת ברוח הקודש בקרבם, ולפי זה שפיר הדרינן לכללן דנסתלקה רוח הקודש, ולא תקשה סתירת דברים הנ"ל. אבל לפי זה אתי שפיר דכל דברי חז"ל ברוח הקודש נאמרו כיון דמחכמים לא ניטלה רוח הקודש, וקבלה בידינו דכל מקום שכתב רש"י ולבי אומר לי ר"ל ברוח הקודש.
שוב האירו לי עיני וראיתי שכוונתי בזה האמת דכן מבואר במורה בח"ב דנבואה לחוד ורוה"ק דחכמה לחוד, וכ"נ מריטב"א ב"ב הנ"ל שכ"כ בשם הרמב"ם ז"ל הובא ב"ב הנ"ל בע"י וז"ל והרמב"ן ז"ל הקשה על פרש"י וכו' ואין דעתי נוטה אלא ה"ק אעפ"י שניטלה נבואה מן הנביאים שהוא המראה והחזון נבואת חכמים שהוא בדרך חכמה לא נטלה אלא יודעים האמת ברוה"ק שבקרבם, והריטב"א ז"ל פי' גמ' דב"ב הנ"ל וז"ל ונתנה לחכמים פירושו שישיגו בשכלם דברים הרבה שאין כח בשכל הטבע להשיגם וחכם עדיף מנביא פי' מאותו נביא שיש לו כח לראות עתידות ואין לו דרכי הנבואה שהם מצד החכמה שורה שכינה עליו וכמו שביאר הרמב"ם ז"ל בספרו הידוע כי הנבואה ההוא אינה שורה אלא על חכם עכ"ל. הרי שחילוק זה מקורו טהור בראשונים ז"ל לחלק בין רוה"ק ונבואה דחכמה לרוה"ק ונבואה דעתידות, וא"כ פשוט דנבואה ורוה"ק דחכמה לא נסתלקה, ושפיר מבואר דכל דברי תורה מחכמים האמתיים נאמרו בנבואה ורוה"ק.
ואין להקשות מאחר דכל דבריהם ברוח הקודש נאמרו א"כ היאך מצינו לפעמים שלא כיוונו כהלכה וגם שחולקים זה על זה כיון דתרווייהו ברוח הקודש אמרו, לא תקשה כלל דתורה לא בשמים היא והרי אפילו כשיצתה בת קול דהלכה כר"א בתנור של עכנאי עמדו ואמרו תורה לא בשמים הוא וע"ז וכיוצא בזה אמרו שכינה מה אומרת נצחוני בני, ואפילו נביא שבא ואמר הלכה כפלוני שכך נאמרה לו הלכה מן השמים אם הוא נגד הרוב אין שומעין לו ושקר העיד דהלכה לא בשמים היא אם לא במקום ספק או שצריך להוראת שעה שומעין לו אבל בכל מקום קיי"ל הלכה כרבים וממילא שפיר יש לומר אלו ואלו דברי אלקים חיים הם וברוח הקודש נאמרו תרווייהו אלא מ"מ הלכה כרוב שפסקו ב"ד של מטה דכן צוותה התורה אחרי רבים להטות ולא תסמוך התורה על נס בשום מקום וכמ"ש הרמב"ן כמה פעמים.
ובהא נראה לפענ"ד לפרש מה שאמרו במשנה עדיות פ"א מ"ח ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו, ולפום ריהטא אינו מובן כיון דהלכה כרבים וא"כ זה הוא תורת אמת שנתנה מסיני כרבים וא"כ איך יבואו בית דין אחר ויראו דברי היחיד ויסמכו עליו ויעשו שלא כתורה דהרי הלכה כרבים וכמוהם נאמרה מהשם, ועיין תוי"ט שם ובתורת משה עה"ת פרשת משפטים בפסוק לא תענה על ריב בד"ה ואגב מה שפי'. ולפי מה שאמרנו אתי שפיר מאד דבאמת אלו ואלו דברי אלקים חיים וברוח הקודש נאמרו וגם דברי יחיד תורת משה הם אלא שמ"מ נצטוינו לפסוק כרבים ונקבעה הלכה כרבים וא"כ אם יראו ב"ד שלאחריהם דברי היחיד ויסמכו עליו יפסקו כמותו כי גם דברי אלו מן השמים נאמרו אלא שעד השתא לא הסכימו רוב חכמי ישראל לפסוק להלכה כדברי יחיד ואם כי הלכות הפוכות הן, שבעים פנים לתורה. ובזה יש להבין נמי (שם מ"ו) אמר ר"י א"כ למה מזכירין דברי יחיד בין המרובין לבטלה וכו', ודחקו המפרשים ז"ל מאד ליישב המשנה דמאי נפק"מ ממשנה שלפניה, ולפי מש"כ י"ל דבאמת איכא לפעמים דברי יחיד שלא יסכימו הרבים עליהם לעולם ובטלין הם ברבים ואם יאמר אדם כך מקובלני יאמרו לו כאיש פלוני שמעת ודו"ק בזה. העולה לן בזה דשפיר אמרינן דדברי חז"ל כולם נאמרו ברוח הקודש, אף לאחר שניטלה נבואה ורוה"ק מן העולם.
ובתוס' שנ"ץ שם ולמה מזכירין דברי היחיד כלומר כיון שבכל מקום יחיד ורבים הלכה כרבים למה הוזכרו דברי היחידים שאם יראו ב"ד דברי היחיד כגון האמוראים שפסקו הל' וכשרואים טעם היחיד יכולין לפסוק כמותו שאם נשתקעו דבריו לא היו האמוראים יכולין לחלוק בהדיא עם התנאים שהיו גדולים מהם בחכמה ובמנין, ועל זה יכולין לפסוק כדבריו שכבר אמרה תורה אחרי רבים להטות ואף על גב שלא נתקבל דברי היחיד בזמן הראשון ולא הסכימו רבים עמו כשיבא דור אחר ויסכימו רבים לטעמו יהי' הלכה כמותם שכל התורה נאמרה למשה פנים לטמא ופנים לטהר ואמרו לו עד מתי נעמוד על הבירור ואמר להם אחרי רבים להטות מיהו אלו ואלו דברי אלקים חיים ע"כ. ועיין בדרשות הר"ן דרוש החמישי בענין מחלוקת ר"א ורבנן (ב"מ נ"ט), ובשטמ"ק שם בשם הר"ח ורבינו נסים גאון, ובדרשת הר"ן דרוש השביעי על אגדה (ב"מ פ"ו) דקא פליגי במתיבתא דרקיעא הקדוש ברוך הוא אמר טהור ומתיבתא דרקיעא אמרו טמא אמרו מאן נוכח רבה בר נחמני וכו' ע"ש.
ומצאתי בריטב"א עירובין י"ג שאלו רבני צרפת ז"ל האיך אפשר שיהיו אלו ואלו דברי אלקים חיים וזה אוסר וזה מתיר, ותירצו כי כשעלה משה למרום לקבל התורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר ושאל להקב"ה ע"ז ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהי' הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרשה ובדרך האמת יש טעם סוד בדבר ע"כ. ועיין בהקדמת מהרש"ל ליש"ש ב"ק טעם של המקובלים בזה וברוך פוקח עורים. ועיין אור שמח פ"ב מהל' ממרים ה"א בי"ד הגדול.
שוב דקדקתי דדברים אלו מיוסדים אדברי ירושלמי סנהדרין הביאה ר"ח (דף ל"ו) וז"ל ירושלמי, א"ר ינאי אילו ניתנה תורה חתוכה לא היתה עמידה לרגל מאי טעמא וידבר ה' אל משה לאמר אמר לפניו רבון כל העולמים הודיעני היאך הוא הלכה א"ל אחרי רבים להטות רבו המזכים זכאי רבו המחייבים חייב כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור מנין ודגלו וכו' הוא אומר אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים ואמר מישרים אהבוך א"ר יוחנן כל מי שאינו יודע לדון את השרץ לטמאו מאה פעמים ולטהרו מאה פעמים אינו יכול לפתוח בזכות וכו' ע"ש. וכעין זה בפסיקתא רבתי כ"א ובאותיות דר"ע אות ד' ובש"ס בבלי עירובין (י"ג) תלמיד ותיק וכו' שהי' אומר מ"ח טעמי טמא ומ"ח טעמי טהרה תנא תלמיד ותיק הי' ביבנה שהי' מטהר את השרץ בק"ן טעמים. ועוד עירובין (כ"א ע"ב) מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1192
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 19 אוגוסט 2018, 23:50

יעבץ כתב: מקורן וסמכותן של האגדות

המפרשים, יחד עם מגיני המסורת שבכל דור התבטאו פעמים רבות על מדרשי הפסוקים של חכמינו בצורה שנותנת מקום להבין שאין בידינו להסביר ולהוכיח את מה שנדרש מן הפסוק. וגם אין חובה לקבל כל מדרש אגדה על הכתוב.

רב האי גאון כותב:

"הוו יודעים כי דברי אגדה לא כשמועה הם, אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו בגון אפשר, ויש לומר לא דבר חתוך... לפיכך אין סומכין עליהם... ואומדנא נינהו.

ורב שרירא גאון כותב:

"הנכון מהם מה שמתחזק על השכל ומן המקרא נקבל מהם", (דברי שניהם מובאים באוצה"ג חגיגה יג).

הרב אברהם אב"ד בספר האשכול (ח"ב ה' ס"ת) מביא את תשובות הגאונים ומסיים:

"יש מהם שהוא כך, כגון דברי ר' יהודה בוזאת ליהודה ששמעון נכלל ביהודה, כדמצינו ביהושע חלקו בתוך נחלת בני יהודה, ויש שאינו כן כגון מה שאמר ר"ע מקושש זה צלפחד, והתלמוד והמדרש הזכירו דעתו של כל אחד ואחד, ואנו לפי שכלו יהולל איש, וכן אגדות שאמרו תלמידי תלמידים כגון ר' תנחומא ור' הושעיה אינו כן לכן אין סומכין על אגדה".

וכך נוהגים הגאונים בהסבירם את האגדות, ורב האי כותב:

"אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה ותוכן כוונתו, ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה, וודאי משניות (= מאמרים) הרבה יש שאינן הלכה, (תשו' גאונים ליק צט).

גם מחברי ספרות הכללים הולכים בדרך זו, וכותבים (בכללי כנסת הגדולה, הליכות עולם, ומבא התלמוד מרבי שמואל הנגיד המודפס בסוף מסכת ברכות):

"כל פרוש שיבא בגמרא על שום ענין שלא יהיה מצוה זוהי הגדה ואין לך ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת... מה שפרשו בפסוקים כל אחד כפי מה שנזדמן לו ומה שראה בדעתו ולפי מה שיעלה על הדעת מן הפרושים האלו לומדין אותם והשאר אין סומכין עליהם".

הרמב"ם כותב:

"כל אותן הדברים דברי הגדה ואין מקשין בהגדה וכי דברי קבלה הן או מילי דסברא אלא כל אחד ואחד מעיין בפירושן כפי מה שיראה לו, בו ואין בזה לא דברי קבלה ולא אסור ולא מותר ולא דין מן הדינין, ולפיכך אין מקשין בהן, ושמא תאמר לי, כמו שיאמרו רבים: וכי דברים שבתלמוד אתה קורא הגדה? כן! כל אלו הדברים וכיוצא בהן הגדה הן בעניינם, בין שהיו כתובין בתלמוד בין שהיו כתובין בספרי דרשות בין שהיו כתובין בספרי הגדה", (שו"ת הרמב"ם סימן תנח).

והמאירי:

"כל דבר מן המדרשות אינם הכרח לדין כאלו בא בתלמוד, אלא יוכל לקבלו מי ירצה ומי שאינו רוצה אין בו הכרח", (מגן אבות א).

בעל "שלטי הגבורים" כותב גם הוא על חוסר ההכרח שבדרשות:

"ויש מן המדרשים שכוונת חכמים בהם לדרוש המקרא בכל ענין שיכולין לדרוש... וכזה תמצא... והודיע לו שיש לך לפרש המדרש בענין הקרוב לו... וכיו"ב אומר שם גם מדרשים אחרים, ועוד אמרו בתלמוד א"י פ"ז דנזיר וכי המדרשות אמונה הם? דרוש וקבל שכר, הא לך הדבר מבואר שלא אמרו חכמים המדרשים על דרך אמונה ועיקר, אלא להרבות טעמא למקרא ולדרשו בכל פנים אולי יש בהם רמז... יש מהן שהן דרך גוזמא", (ע"ז ו.).

הרמב"ן בקונטרס הויכוח כותב:

"המדרש שלא כהמקרא והתלמוד אינו אלא שרמוניש (דרשה לצבור) וכמו שאם יעמוד ההגמון ויעשה שרמון ואחד מן השומעין ישרה בעיניו וכתבה וזה הספר מי שיאמין בו טוב ומי שלא יאמין בו לא יזיק ועוד אנו קורין אותה הדרשה הגדה לומר שאינו אלא ספור דברים שאדם מגיד לחברו", (דבריו מובאים גם בשו"ת חתם סופר סימן יז).

ובויכוח ר' יחיאל מפריס:

"(המדרשים) אם תרצה תאמין ואם לא תרצה לא תאמין בהם, כי אין משפט נכרת על פיהם", (יו"ל ע"י גרינבוים, תרלג).

הרשב"ץ:

"הוו יודעים שכל דבר הבא לנו מן המדרשות אינם הכרח לדין כאלו בא בתלמוד שלנו או בירושלמי ובריתא, אלא יוכל לקבלו מי שירצה, ומי שאינו רוצה אין בו הכרח", (מגן אבות סי' א).

"אותם פתגמים סיפורים דברי חכמה ומוסר הכלולים בשם אגדה ושענינם הוא להביע משל חכמה ומוסר או ביאור לכתובים שאין בהם חוקים אין לומר עליהם שניתנו מסיני ואין עלינו שום חיוב לקבלם. בענין זה עלינו להחזיק בדברי ר' שמואל הנגיד במבא התלמוד שלו", (רד"צ הופמן הקדמה לויקרא, במקור הגרמני הדברים חריפים יותר).

רש"ר הירש כותב:

"דעת מעכ"ת שהאגדות נמסרו מסיני, דרך מסוכן. מה יעשו אשר שמעו ממוריהם היום דברי האגדות נמסרו מסיני כמו גופי התורה, ויבואו אח"כ לספרי גדולי קדמוננו אשר כל בית ישראל נשען עליהם ויראו זה אומר דברי אגדה אינם אמונה אלא אומדנא וסברא, וזה שנאמרו דרך גוזמא או כאשר ידבר איש אל רעהו דברים שאין כונתם להיותם אמתיים אלא כדי לשעשע אוזן שומעם לפי שעה, או ראו בחלום אשר יספרו, או שאין ללמוד מן האגדה אלא מה שיעלה על הדעת... אין להתחכם ולהתחסד יותר מגדולי קדמוננו הגאונים רב שרירא ורב האי ורבינו נסים גאון ובעקבותיהם רבינו חננאל והריטב"א, אשר כולם למדו דעת את העם ומסרו כלל זה בידם שדברי האגדה הם רק סברא ואומדנא הם ואין ללמוד מהם אלא מה שמסכים על הסברא, או כמו שרשם רבינו שמואל הנגיד במבא התלמוד... וכל זה להציל עדת ה' מסכנת השבושים שאפשר שיעלה איש ואיש כפי... היות הדבר כן, נלע"ד שאין להעלים דברים האלה מעיני תלמידים, אלא אדרבה מצוה וחוב עלינו להודיע אותם כל זאת למען לא ידמו בנפשותם שיהיה מעיקרי הדת והאמונה להאמין בכל דבר הבאי באגדות כפי משמעות הפשט, ויהיה בעיניהם כל שדעתו נוטה מזה כאלו כופר בעיקר ח"ו. ואם אני סובר שאפשר שה' עשה נסים לאמוראים וחברי אינו סובר כן, וכי רשאי אני לכעוס עליו או להתפאר בלבבי כאלו יש לי יתרון באמונה ממנו? וקרוב לענינים אלו השאלה על מהות הכשוף... הרשות נתונה לכל משכיל לפנות בדעותיו בענינים אלה או לדרך זה או לזה באין מכלים אלה את אלה או להודות שאינו יודע דבר ברור ומעולם לא טרחתי לחקור... ומה נפקא מינה?... ונזהר לבלתי עשות פרוש דחוק ורחוק לפסוק או לאגדה או למימרא רק למען כסות ערותינו ועניות דעתנו".

כן כתב רש"ר הירש:

כל דברי האגדה אינם מיוסדים על קבלה מסיני אלא רק סברת החכם המגידה באומד דעתו, (נדפס ב"המעין" טבת תשלו).

ברור שכל ההכרזות האלו לא לחינם נכתבו, וישנן מספיק סבות חשובות להסתייגות הזו של הקדמונים מלקבל את דברי האגדות. אבל אין בכל זה דבר שיעזור לנו להבין את חכמינו, שהרי גם דבר שאין חובה לקבלו, אין זה אומר כמובן שאיננו נכון, או שנכתב ללא כוונה.

נצרף כאן עוד מספר מקורות לעיון:

"שכך דרך בעלי אגדה על סמך כל דהוא בונים דבריהם", (שו"ת רא"ש יג כא).
"דברי אגדה לאו דסמכא הן וקרא מדרש הוא ולא עיקר", (ר"ח חגיגה טו.).
"שבעים פנים לתורה ובאגדה אפשר לפרש גם פרוש מנוגד לחז"ל", (אור החיים דברים לב א).
"בענין דרוש ניתן רשות לאחרונים לומר אף שהראשונים אמרו דרך אחר", (החיד"א בפי' אדר"נ פט"ו).
"בענינים שאין הלכה אלא מדרשים והענינים תלויים בתורה ונחלקו רז"ל במדרש זה אומר בכה וזה אומר בכה ויתקרב לשכל האדם ענין מאותם הענינים ונוטה כדעת א' מהם... בענין איוב י"א היה וי"א לא היה יהיה הבחירה ביד האדם לתפוס כדעת א' מהדעות האלו", (חסד לאברהם, עין הקורא נהר א).
"כי כן ארחות הדורשים שמראים פנים לכל צד רק שיהיה סברא טובה", (בתי נפש להחיד"א, על הגדה של פסח, ד:).

יש מן האגדות, שמבלי שום קשר לשאלת מקורן, התקשו בהם החכמים, ראשונים ואחרונים. והתייחסו אליהן בצורה מעורבת, כך כותב רב האי גאון, על דברי רב ביבי בר אביי חגיגה ד:

"ורב ביבי שאמר את המעשה הזה יחיד הוא, ולא שנתכוין לשקר אלא שמאד מאד היה מעמיק לדבר עם המלאכים ושוקד לראות את השדים, וממה שהעמיק בדברים הללו נסתכן ודומה שנפגע וכו' או שמא נדמה לו לרב ביבי המעשה הזה בחלומו כדרך שהרבה מבני אדם מספרים שהם רואים בחלומם", (זכרון לראשונים סימן רמה). הדברים מובאים גם בפירוש רבינו חננאל שם, ומסיים: "אין סומכין עליו".

והרמב"ם באגרתו לחכמי מרשיליא כותב:

"ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מחכמי האמת רבותינו ע"ה בתלמוד ובמשנה ובמדרשות שדבריהם מראים... אל יקשה זה בעיניכם, שאין דרך שנניח הלכה למעשה ונהדר אפירכי ואשנויי, וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהם וינעור כפיו מהם ויתלה בדברי יחיד מן החכמים עליהם השלום שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותה שעה או שיש באותם הדברים רמז או אמרם לפי שעה... ולעולם אל ישליך האדם דעתו אחריו".

"ראיתי לר"א הגדול בפרקיו הנקובים בשם פדר"א ולא ראיתי מעולם דבר מופלא מהם בדברי איש ממאמיני תורת מרע"ה וכו' הוא דבר המשבש דעת המאמין בתורה וישחית לאיש החכם אמונתו מאד מאד", (מורה נבוכים ח"ב כז).
.
אחרי כל הציטוטים הללו. אני חושב שמישהו פה צריך להתנצל. אני טועה?

(זה לא אישי. כולנו פה בשמות בדויים. אבל למען הסדר הטוב ומשום מדת דרך ארץ. ראוי שמי ששפך אש וגופרית על אחרים יודה בטעותו)


יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1051
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 407 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי יעבץ » 19 אוגוסט 2018, 23:55

תודה ר' @סבא על העלאת הדברים, אכן לזה התכוונתי.
ומעתה יאמר הלומד, אם אפשר לחבר יחדיו ב' משפטים אלה:
בעל משנה הלכות:
"הנה פשוט וברור דמחוייבים אנחנו להאמין בכל דברי חכמינו ז"ל ומדרשיהן כבתורה שבכתב ממש".

ודברי ר"ש הנגיד:
"מה שפרשו בפסוקים כל אחד כפי מה שנזדמן לו ומה שראה בדעתו".


בנציון
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 788
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 319 פעמים
קיבל תודה: 349 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה

שליחה על ידי בנציון » 20 אוגוסט 2018, 00:10

איש כתב:
בנציון כתב:כידוע החרימו את הדרדעים והתייחסו אליהם ככופרים משום שכפרו בקבלה.
אפשר לעלות את החרם על הדרדעים? לתועלת האשכול.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי סבא » 20 אוגוסט 2018, 00:11

מכל מלמדי השכלתי כתב:אחרי כל הציטוטים הללו. אני חושב שמישהו פה צריך להתנצל. אני טועה?

(זה לא אישי. כולנו פה בשמות בדויים. אבל למען הסדר הטוב ומשום מדת דרך ארץ. ראוי שמי ששפך אש וגופרית על אחרים יודה בטעותו)
הציטוטים האלו לא חדשים אצלי, בפורומים הקודמים שהשתתפתי בהם [כמו "לדעת" וכדו'] שנחסמו ע"י חברות הסינון, היו מרבים "לזכני" בציטוטים אלו, אבל ההלכה הברורה היא כמו שסיכם החזו"א שמי שאומר היום דברים כאלו שחיטתו נבילה! [אא"כ נקבל את החילוקים של הרב ענבל ונהיה צמודים לתנאים שכתב שם],
והחילוק שחילקת בין הש"ס לשאר המדרשים לא מקובל [אגב, כל הדיוק הוא על סמך מה שמזכיר בחלקו הראשון של המכתב על אף שבחלקו השני כתוב סתם חז"ל], ולא שמעתיו מעולם, על אף שהייתי מצוי הרבה אצל תלמידי החכמים תלמידי החזו"א,
גם, כבר בארתי שהאש וגפרית כלשונך אינם על עצם זה שמזכירים שיש שיטה כזו בראשונים ובאחרונים, ואולי אף יש מקום לידע את המבוגרים בשיטה זו, [ואפילו הויכוח אם הרמב"ן אכן סבר כך או אמר זאת מפני תשובת המינים גם לגיטימי אצלי, אם כי כבר כתבתי דעתי בזה] ולא הייתה האש והגפרית אלא על מה שכתבת בפשיטות שזה הפשט, ואין זולתו, ואח"כ כתבת מסברא שלך שהדבר מוכרח כיוון שיש חילוקים במציאות בין המדרשים, וכאן זו כבר השקפה אישית, לא נידון בדברי הראשונים, וזה נורא ביותר, כי להלכה למעשה, אם הדבר נעשה במזיד פשוט עושה את יינך ליין נסך,
לכן אני שוב מציע, מותר לך להישאר בדעתך שגם הרמב"ן סבר כך, אך עליך לחזור בך ולהכריז שאתה אישית מאמין בכל דברי חז"ל שנאמרו ברוה"ק, ואז הצלת את נפשך, חבל לשחק בעוה"ב שלך.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1192
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 20 אוגוסט 2018, 00:32

האם לדעתך מי שמבין יותר את דעת כל הראשונים שהובאו כאן נעשה יינו יין נסך?
...

רצוני לשאול שוב בפירוט יותר. את אשר שאלתי בקצרה. ואבקש תשובה עניינית לגופם של דברים ולא לגופו של אומר.

לשיטת הסוברים שחובה עלינו להאמין לכל המדרשים כתורה מסיני ממש. מה אנו מחוייבים להאמין כשיש מדרשים החלוקים בענייני מציאות? למשל יש מדרש שהמלאכים באו לאברהם בסוכות. ויש מדרש שבאו בפסח. למה נאמין? האם הם באו פעמיים לבשר על לידת יצחק?

ואל תשיבני שמצינו כך גם בש"ס. כי כשיש דבר כזה בש"ס עומדים על זה. ובמדרשים מצינו כך בלי גבול לאלפים ורבבות ממש. ואמנם בחלק מהמקומות מתרצים על דרך הדרוש. אבל ברוב המקומות אין מקשים כלל.

ופסוקי התורה אין דבר כזה בכלל. חלילה.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי סבא » 20 אוגוסט 2018, 00:49

@מכל מלמדי השכלתי
אוסיף עוד שאין לי עניין "לנצח" אף אחד, אם תבוא ותאמר מעולם לא התכוונתי לדעה אישית, וחבל שכך למדו בדברי, אני אישית וודאי נוקט לאמת שכל דברי חז"ל [גם במדרשים המקובלים] ברוה"ק נאמרו, ורציתי רק לבאר דעת הרמב"ן ולהסביר מנין הגיע למסקנה זו [שבשבילו וודאי הייתה מותרת] לשיטתי שזו דעת הרמב"ן,
אני אתנצל בפני כולם ואכה על חטא, על שחשדתי בכשרים, ואני הרווחתי שהצלתי יהודים מלטעות ומהוו"א אחרת
אף שאצא מנוצח.
רק תגיד זאת.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1192
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 20 אוגוסט 2018, 01:00

סבא כתב:@מכל מלמדי השכלתי
אוסיף עוד שאין לי עניין "לנצח" אף אחד, אם תבוא ותאמר מעולם לא התכוונתי לדעה אישית, וחבל שכך למדו בדברי, אני אישית וודאי נוקט לאמת שכל דברי חז"ל [גם במדרשים המקובלים] ברוה"ק נאמרו, ורציתי רק לבאר דעת הרמב"ן ולהסביר מנין הגיע למסקנה זו [שבשבילו וודאי הייתה מותרת] לשיטתי שזו דעת הרמב"ן,
אני אתנצל בפני כולם ואכה על חטא, על שחשדתי בכשרים, ואני הרווחתי שהצלתי יהודים מלטעות ומהוו"א אחרת
אף שאצא מנוצח.
רק תגיד זאת.
אודה ולא אבוש ששיטת הרמב"ן והראשונים יותר מובנת לי. בפרט כשמסבירים שבעלי האגדה עצמם כתבו דבריהם בדרך אפשר. כך שזה לא סותר את דבריהם. וכמו שכתב בטו"ט הרב ענבל. והסביר את דברי החזו"א ביחס לדבריהם.

להכריע בשרירות ליבי מעולם לא עלה על דעתי. וכבר כתבתי כך כמה וכמה פעמים במהלך הדיון. לסיום אוסיף ואציין למה שכתבתי בראשית כל דברי שחובה עלינו להתייחס לכל מדרש בכובד ראש הראוי. ולא לזלזל ח"ו ולפטור כלאחר יד.

האם ייני יין נסך?


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי סבא » 20 אוגוסט 2018, 01:13

הבה ונציע הצעה פשוטה מאוד, מדוע שלא תציג את הדברים לפני אחד ממוסרי התורה, גדולי ראשי הישיבות וכדו', ותשאל לדעתו, האם עליך לחזור בך ממה שכתבת כאן [אפילו בנוסח האחרון], או לא, ואז לא יהיו לך יותר שום שאלות, הלא כולנו עם כל הדעתנות שלנו מכופפים דעתנו בפני מוסרי התורה, ובכן מה פשוט מכך, פשוט הרם טלפון [אם אתה ליטאי כמוני] לר' אביעזר פילץ, או לר' דוד כהן וכדו', ותשאל, אם תשובתו תהיה שזה לגיטימי ואני טעיתי, מה טוב לך ומה נעים לך, אבל אם לאו, יהיה לך כפליים טוב ונעים שנצלת משחת נוראה כזו.


יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1051
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 407 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי יעבץ » 20 אוגוסט 2018, 01:53

נראה שכבר הגיע הזמן לשלוח את מי שהחזיק מעמד למעלה ממאה הודעות... לאשכול הבא

פרשת תרומה - הבריח התיכון
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=57&t=1889

שם התבארו עניינים דומים, וגם שם הוויכוח הגיע לשאלה הגדולה 'מיהו אפיקורוס'.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1192
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 20 אוגוסט 2018, 02:26

יעבץ כתב:נראה שכבר הגיע הזמן לשלוח את מי שהחזיק מעמד למעלה ממאה הודעות... לאשכול הבא

פרשת תרומה - הבריח התיכון
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=57&t=1889

שם התבארו עניינים דומים, וגם שם הוויכוח הגיע לשאלה הגדולה 'מיהו אפיקורוס'.
יישר כח.
אילו היית מציין לשם קודם הייתי רואה שאכן רוב הדברים נידונו כבר שם. ואולי לא הייתי טורח כל כך...
מעניין לשים לב לשמות המתווכחים שם ואין חדש תחת השמש...


אלימלך
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1000
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 114 פעמים
קיבל תודה: 410 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי אלימלך » 20 אוגוסט 2018, 14:01

יש מקום לגנוז את האשכול.
אינני חושב שיש מקום לדיון בעניני אמונה והשקפה בפורום
איננו יודעים מי הכותבים וכ"ש שאיננו יודעים מי הקוראים.
רוב מראי המקומות מסבירים ענין שלא לומדים הלכה מאגדה ואין נוגע לדידנו.
כמו כן לא כל דבר שנקרא מדרש במיוחד הנדפסים מכת"י מוסמך שהוא מפי חז"ל ומדוקדק.
לגבי הרמב"ן ראיתי שרבי יעקב קמינצקי הביע דעתו שלתשובת המינים כתב כן, וראה עוד בקובץ המצורף.
מה ששאלו אז למה הוא כתב זאת, תמוהה השאלה, ברור שהמומר והכומרים היו בוחנים את דברי הרמב"ן בשבעים ושבעה עיניים ובודקים אם הוא השמיט איזה טענה, במיוחד טענה שחשדו בו שהשיב רק לדחותם, והיו מביאים הדבר למלך וכדי חמה וקצף
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי סבא » 20 אוגוסט 2018, 14:32

אני בהחלט בעד שיגנזו את האשכול.
יותר מזה, בתחילה לא הגבתי, רק אחרי יום או יומיים, שראיתי שהמנהלים משאירים את הדברים [שהאומרם במזיד לשיטת החזו"א הרי הוא כופר] החלטתי להגיב בלית ברירה.
אבל אם יגנזו לגמרי אשכול זה, וישגיחו מכאן ולהבא לא להרשות בפורום שלנו השקפות כאלו, אשמח מאוד.
בינתיים אביא את דברי ר' אריה ליפקין שהביא אלימלך בצילום כדי שגם האורחים יוכלו לראות.
רבי אריה ליפקין_עמוד_1.jpg
רבי אריה ליפקין_עמוד_2.jpg
רבי אריה ליפקין_עמוד_3.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי סבא » 20 אוגוסט 2018, 19:05

כדאי גם לראות את השדי חמד עצמו שמביא מהיפה ללב, שאי אפשר לומר כן שהרי אחד מקנייני התורה הוא אמונת חכמים, ובהכרח שלא מפי הרמב"ן יצאו הדברים [פעם טען מישהו בפורום שכשאומרים תלמיד טועה כתבו זה נוסח מעודן לומר שאין אנו מקבלים דברי בזה]-
שדי חמד.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
איש
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 274
הצטרף: 17 יוני 2018, 14:49
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: כופר בקבלה או במדרשי חז"ל

שליחה על ידי איש » 21 אוגוסט 2018, 00:58

אלימלך כתב:יש מקום לגנוז את האשכול.
אינני חושב שיש מקום לדיון בעניני אמונה והשקפה בפורום
איננו יודעים מי הכותבים וכ"ש שאיננו יודעים מי הקוראים.
רוב מראי המקומות מסבירים ענין שלא לומדים הלכה מאגדה ואין נוגע לדידנו.
כמו כן לא כל דבר שנקרא מדרש במיוחד הנדפסים מכת"י מוסמך שהוא מפי חז"ל ומדוקדק.
לגבי הרמב"ן ראיתי שרבי יעקב קמינצקי הביע דעתו שלתשובת המינים כתב כן, וראה עוד בקובץ המצורף.
מה ששאלו אז למה הוא כתב זאת, תמוהה השאלה, ברור שהמומר והכומרים היו בוחנים את דברי הרמב"ן בשבעים ושבעה עיניים ובודקים אם הוא השמיט איזה טענה, במיוחד טענה שחשדו בו שהשיב רק לדחותם, והיו מביאים הדבר למלך וכדי חמה וקצף
כל מילה סלע.
חבל שמביאים כאן הררי שיטות כאילו אפשר להפוך את המדרש לקלס בעיקר משום כמו שטענתי וכמו שטענו רבים וטובים כאן בשם גדולי החסידות גדולי המחשבה וגדולי המוסר 'שלא לומדים הלכה מאגדה' ותו לא מידי.
גם לתפוס משפט במשנה הלכות ומשפט מהקצווה השניה ולהחליט בכך, זוהי דרך לא הגונה הגובלת במגמה של הכותב, המשנה הלכות מסביר בטוטו"ד את דבריו המשתרע לא על שני משפטים. חכמים הזהרו בדבריכם שמע..

נעול הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], משכנות יעקב | 4 אורחים