מלתא דבדיחותא -במשנתם של גדולי ישראל

nls

משתמש ותיק
קראתי בספר על ר' אברהם גניחובסקי שהיה בחור בישיבת טשעבין (שבה הוא היה ר"מ) שפספס כמה ימים בישיבה כדי לטוס בשמיים והנהלת הישיבה הענישה אותו והחליטה שלא יבואו בחורים לאירוסין שלו, אחרי שר' אברהם התחנן אליהם הם הסכימו שילך ר' אברהם עם כמה בחורים ובתנאי שידגיש בדרשה שלו על הבחור שהוא עשה את המעשה הזה כדי שילמד לקח.
ר' אברהם פתח את הדרשה "החתן שלנו, נסק למרומים השנה! ממש עלה לשמיים!"
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
כנראה שבאמת אין סתירה בין הדברים, ורק שרש''י מפ' שנוקף ונוגף משורש אחד הם (שהרי הן אותיות מתחלפות).
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אחד המליץ על אדמו''ר שהיה לו בית מדרש גדול אבל קהילה קטנה את הפסוק 'בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה' = א גרויסן היכל - און א קליין קהילה..

עוד אמרו עליו, שאצלו כל אחד זוכה לשני שולחנות..
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מחפש את עצמי אמר:
נדיב לב אמר:
יושב אוהלים אמר:
כמו ההוא שאחרי שהתפלל תפילת יו"ט בשירה ונעימה עד סמוך לחצות אמר "איזה תפילה יפה ומתוקה התפללנו, וקיימנו את החצי לכם, עכשיו נלך לקיים מצות סעודת יו"ט בהידור כדי לקיים את החצי להשם.
 

נו נו, חציו גוף חציו נשמה..
רק שאצל המתנגד.. זה הולך קצת אחרת... אחרי שהתפלל תפילת יו"ט בזעקות ובתחנונים עד סמוך לחצות מהרהר לעצמו " אוייש.. איזו תפילה ארוכה התפללנו, וקיימנו את החצי לה', עכשיו ארוץ לקיים מצות סעודת יו"ט בהידור כדי לקיים את החצי לכם
:).


הלוואי שהיה אצל החסידים כמו שאתה מציג
מהיכרות קרובה שלי עם אחת החצרות הענקיות הרוב המוחלט סוחב את התפילה בשבתות בבוקר, הם יושבים עם ערמות עלונים ומחסלים אותם,
הלוואי שזה היה חציו לכם
לצערנו אין זה חציו לא לה' ולא לכם [והיה מקום לפתוח על זה דיון נפרד 
 

מזעזע! ואני מוחה בכל פה.
כבר לא פלא שלא מצאת את עצמך..
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה" (חולין ז:)
3 אסכולות יש בעולם הישיבות וכל אחד למד מימרא זו לפי דרכו:
בסלבודקא אמרו:
כמה גדול הוא האדם, גם כשנוקף אצבע קטנה שלו יש על זה הכרזה למעלה
בנובהרדוק אמרו:
כמה קטן הוא האדם, אפילו אצבע קטנה אינו יכול להזיז אא"כ מקבל רשות מלמעלה
בקלם אמרו:
יש סדר! קודם מכריזים אחרי זה מזיזים!...
כיוצא בו:וגמליהם נשאים וגו'. למה פרסם הכתוב את משאם, להודיע מתן שכרן של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים, שלא יוזק מריח רע:

בסלבודקא אמרו: "גדלות האדם"! גם כשאתה יורד למצרים, נהיה שם עבד ואסיר, נפרד מאביך לכ"ב שנה, למה לרדת עם ריח של נפט?
בנובהרדוק אמרו: כמה קטן האדם! יורד למצרים, נהיה שם עבד ואסיר, נפרד מאביו לכ"ב שנה, ומה שמפריע לו זה ריח של נפט?
בקלם אמרו: דקדוק הדין! מה שמגיע מגיע, ומה שלא מגיע לא מגיע.
ובבריסק שאלו: ריח של נפט לא מגיע לו, אבל למה מגיע לו ריח של בשמים?
וכעין זה פילפלו בפסוקים בפרק ח' בתהילים:
בנובהרדוק הדגישו:  "מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו"...
ובסלבודקא הרגישו: "ותחסרהו מעט מאלוקים, וכבוד והדר תעטרהו"...
ואילו בקלם ביארו שאם "תמשילהו במעשה ידך, כל שתה תחת רגליו", א"כ שים ליבך שלא לשנות במאום מן הדין, שלא תחולל חלילה מהומות...
 
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
אבוה דשמואל אמר:
מחפש את עצמי אמר:
אבוה דשמואל אמר:
חוזר בי מהמילה המוחלט

גם בלי "המוחלט", הרבי בצרות.
לא הרבי בצרות כי מסביב לרבי מתקבצים הרבה בחורים וצעירים ומסתכלים עליו והוא לא רואה כלום
אך מאחוריהם יושבים מאות חסידים בתפילה בשבת בבוקר סמוך לשולחנות ואני מסתכל עליהם במהלך ברכת יוצר אור/חזרת השצ/קריה''ת ועוד 
וח''ו איני רוצה לקטרג עליהם אך זה לא עושה לי חשק לעשות בבית כנסת שלי תפילה של הרבה שעות
[בל''נ אפתח על זה דיון נפרד בקרוב על השאלה האם בכך שאנו מושבים אנשים שעות רבות בתפילה גם כשהם לא מ''חסידים הראשונים'' האם אנו מוסיפים להם קרבת ד' או רח''ל להיפך]
כמובן שהכול בכל הכבוד הראוי לתנועת החסידות ואף לאותו אדמו''ר [אשר מי אני שאלין עליו כאשר אבותי ואבות אבותי ישבו לפני אבותיו ואבות אבותיו והעריצום בכל ליבם]
אין אני רוצה לדון פה ח''ו על אנשים ולא לדבר נגד קהילות קדושות וודאי לא לפגוע באיש אלא לדון לגופם של דברים האם הדבר ראוי
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
א' מגדולי האדמורי"ם בדור הקודם אמר שבסיום הגמ' מובא הנוסח המקובל של סיומי מסכת ובכותרתו נאמר: "יאמר זה ויועיל לשכחה בעזה"י". הסביר זאת אותו אדמו"ר כי פירוש הדברים הוא: יש מן הלומדים שדרכם הוא כשמסיימים דף ראשון ולומדים את הדף השני של המסכת ה"ה שוכחים את הדף הראשון וכשעוברים לשלישי שוכחים את השני וכן הלאה על זו הדרך, עד בואם אל הדף האחרון. אך כשמסיימים את הדף האחרון נתקלים הם במכשול קשה: היאך ישכחו את הדף האחרון של המסכת? והלא אין דף כלשהו הבא אחריו שב'עזרתו' ישכיחו את הדף האחרון?

וע"ז בא הפתרון הגאוני של אמירת הנוסח המקובל של סיומי מסכתות והה"ד "יאמר זה ויועיל לשכחה"...


(להעיר שבמהדורות הגמ' החדשות תחת 'ויועיל לשכחה' מובא 'ויועיל לזכרון')

 
 
שמעתי שאחד מנכדי החת"ס זיע"א קיבל פעם מהמלך כאות הערכה מקל שהיה מנהג חשיבות באותם ימים, אך על המקל למעלה היה צלב, וכשהגיע לביתו שיבר את הצלב ולימים שהיה צריך להגיע לפני המלך שוב שאלו המלך למה הוריד את הצלב וענה למלך שהמקל היה גבוה מדי בשבילו אז היה צריך להנמיכו והמלך שראה שהוא מתחכם שאל א"כ למה לא חתכת מלמטה וענה לו אותו רב בפיקחותו שהוריד למעלה בגלל שהיה גבוה לו למעלה אבל למטה הגובה היה מצוין....
 

ירמיה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אולי קצת בדומה לנוקף זית האמור בישעיה פרק יז פסוק ו' והוא מלשון קציצה וכריתת הזית.
קדמא ואזלא אמר:
מה לא טוב בפי' רש''י חולין שהוא מל' נוגף?
עמנואל אמר:
אדרבה, תמה על רש"י מדוע בחר לשון נוגף על פני נוקף?
נדיב לב אמר:
עכשיו שהבאת פירוש רש"י בחולין, אז אדרבה. בישעיה הוא מסביר קוצץ.
וכנראה הכל תלוי בהקשר, או שהניקוד שונה.
קדמא ואזלא אמר:
כנראה שבאמת אין סתירה בין הדברים, ורק שרש''י מפ' שנוקף ונוגף משורש אחד הם (שהרי הן אותיות מתחלפות).
העניין הוא, שדרך מסיקת הזיתים היא ע"י הכאת ענפי העץ ע"מ שיפלו הזיתים, ולכן המסיק נקרא נקיפה\נגיפה.
ומשמע לי קצת דאיכא קצת שינוי ביניהם, דנקיפה היא מכה חלשה יותר. וצריך עיון.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
א' מגדולי האדמורי"ם בדור הקודם אמר שבסיום הגמ' מובא הנוסח המקובל של סיומי מסכת ובכותרתו נאמר: "יאמר זה ויועיל לשכחה בעזה"י". הסביר זאת אותו אדמו"ר כי פירוש הדברים הוא: יש מן הלומדים שדרכם הוא כשמסיימים דף ראשון ולומדים את הדף השני של המסכת ה"ה שוכחים את הדף הראשון וכשעוברים לשלישי שוכחים את השני וכן הלאה על זו הדרך, עד בואם אל הדף האחרון. אך כשמסיימים את הדף האחרון נתקלים הם במכשול קשה: היאך ישכחו את הדף האחרון של המסכת? והלא אין דף כלשהו הבא אחריו שב'עזרתו' ישכיחו את הדף האחרון?

וע"ז בא הפתרון הגאוני של אמירת הנוסח המקובל של סיומי מסכתות והה"ד "יאמר זה ויועיל לשכחה"...


(להעיר שבמהדורות הגמ' החדשות תחת 'ויועיל לשכחה' מובא 'ויועיל לזכרון')


בגמרות הישנות במסכת מכות והלאה כבר נכתב ויועיל לזכרון.
(אבל בזה"ז כבר לא נוהגים בפרהסי')
 
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
בעניינא דיומא:
ר' חיים דער רעב'ס אמר, רק טיפש כאפוסטמוס יכל לשרוף את התורה ולחשוב שהצליח להלחם עם התורה.. ולא ידע שמעשה זה גופא של שריפת התורה רק הוסיף והירבה את התורה, הרי נוספה מעתה שורה בתורה בתענית ד' ו' "בשבעה עשר בתמוז שרף אפוסטומס את התורה"..
 

ירמיה

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
בעניינא דיומא:
ר' חיים דער רעב'ס אמר, רק טיפש כאפוסטמוס יכל לשרוף את התורה ולחשוב שהצליח להלחם עם התורה.. ולא ידע שמעשה זה גופא של שריפת התורה רק הוסיף והירבה את התורה, הרי נוספה מעתה שורה בתורה בתענית ד' ו' "בשבעה עשר בתמוז שרף אפוסטומס את התורה"..
נפלא!
ואף אם בדיחותא נמי אית הכא, האמת המופלאה שבדברים מאירת עינים ומשמחת לבב.
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
בעניינא דיומא:
ר' חיים דער רעב'ס אמר, רק טיפש כאפוסטמוס יכל לשרוף את התורה ולחשוב שהצליח להלחם עם התורה.. ולא ידע שמעשה זה גופא של שריפת התורה רק הוסיף והירבה את התורה, הרי נוספה מעתה שורה בתורה בתענית ד' ו' "בשבעה עשר בתמוז שרף אפוסטומס את התורה"..
ייש"כ. לחביבותא דמילתא אוסיף את לשונו: "נאר א טיפש ווי אפוסטמוס מיינט אז ער וועט קענען פארברענען די תורה; וייל זיין פארברענען תורה דאס אליין איז תורה!"

אגב שמוע שמעתי שזה היה עוד בימים שהיה בקו הבריאות יש לאי-מי מידע בדבר?
 
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
מסופר על ראש-ישיבה אחד שמסר שיעור כללי שלם ובסופו אמר: שממילא מיושב הרמב"ם, שאלוהו תלמידיו הרי לא הראש-ישיבה לא תירץ כלום אז היאך מיושב הרמב"ם? נענה ואמר: הרמב"ם בעיקרון לא היה אמור להיות קשה, אלא מאי? היה צריך להיות שיעור כללי אז הרמב"ם נהיה קשה לצורך העניין וכאשר נגמר השיעור כללי שוב הדרא קושיא לדוכתא וממילא הוא מיושב...
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
מסופר על ראש-ישיבה אחד שמסר שיעור כללי שלם ובסופו אמר: שממילא מיושב הרמב"ם, שאלוהו תלמידיו הרי לא הראש-ישיבה לא תירץ כלום אז היאך מיושב הרמב"ם? נענה ואמר: הרמב"ם בעיקרון לא היה אמור להיות קשה, אלא מאי? היה צריך להיות שיעור כללי אז הרמב"ם נהיה קשה לצורך העניין וכאשר נגמר השיעור כללי שוב הדרא קושיא לדוכתא וממילא הוא מיושב...

זו כבר בריה חדשה, שלא משתלבת באחת מהשלושה - שמנה הרוגוצ'ובער..

נדיב לב אמר:
הרוגוצ'ובער התבטא בחריפות על כל אותם פלפלני סרק התולים בוקי סריקי בנסיון ליישב דברי הרמב"ם.
שלושה הם 'מפרקי' הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע:
אונס - זה שמעמיד ומכריח את דברי הרמב"ם באונס גמור, כדי לבאר איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם ללא ספק לא התכוון לפשט זה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות לשונו ולהדביק בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מזהם את כוונת הרמב"ם בפירוש העקום שהוא המציא בדבריו..
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שלושה הם 'מפרקי' הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע:
אונס - זה שמעמיד ומכריח את דברי הרמב"ם באונס גמור, כדי לבאר איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם ללא ספק לא התכוון לפשט זה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות לשונו ולהדביק בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מזהם את כוונת הרמב"ם בפירוש העקום שהוא המציא בדבריו..
בימי חורפי שמעתי את זה לא בשם הרוגטשובער, אלא בשם ת"ח מדורינו, וגם הוסיף שמות.
האונס הוא מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל שאונס אותך לומר כמו הפשט שלו, כי אחרי שאומר, זה נהיה כל כך מוכרח וישר שאין מה לומר אחרת.
המפתה הוא האור שמח זצ"ל שפירושיו לא תמיד מוכרחים כ"כ, אבל הוא מפתה עם הביאורים הנפלאים שלו ברמב"ם.
ומוציא שם רע, לא הסכים לומר לנו המספר מי זה, מחמת לשוה"ר (או הוצאת ש"ר).
 

ששמואל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
מסופר על ראש-ישיבה אחד שמסר שיעור כללי שלם ובסופו אמר: שממילא מיושב הרמב"ם, שאלוהו תלמידיו הרי לא הראש-ישיבה לא תירץ כלום אז היאך מיושב הרמב"ם? נענה ואמר: הרמב"ם בעיקרון לא היה אמור להיות קשה, אלא מאי? היה צריך להיות שיעור כללי אז הרמב"ם נהיה קשה לצורך העניין וכאשר נגמר השיעור כללי שוב הדרא קושיא לדוכתא וממילא הוא מיושב...

זו כבר בריה חדשה, שלא משתלבת באחת מהשלושה - שמנה הרוגוצ'ובער..
נדיב לב אמר:
הרוגוצ'ובער התבטא בחריפות על כל אותם פלפלני סרק התולים בוקי סריקי בנסיון ליישב דברי הרמב"ם.
שלושה הם 'מפרקי' הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע:
אונס - זה שמעמיד ומכריח את דברי הרמב"ם באונס גמור, כדי לבאר איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם ללא ספק לא התכוון לפשט זה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות לשונו ולהדביק בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מזהם את כוונת הרמב"ם בפירוש העקום שהוא המציא בדבריו..


או כמו שהעולם אומר שמי שנתקע באמצע שיעור כללי הוא מיד לוקח שחד-
דהיינו הוא מיד מגדיר שזה שם כזה, חלות (או חפצא) או דין כזה.
ועל זה אנו מתפללים כל בוקר "ותצילנו היום ובכל יום מדין קשה, ומבעל דין קשה וכו'"
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
נדיב לב אמר:
שלושה הם 'מפרקי' הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע:
אונס - זה שמעמיד ומכריח את דברי הרמב"ם באונס גמור, כדי לבאר איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם ללא ספק לא התכוון לפשט זה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות לשונו ולהדביק בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מזהם את כוונת הרמב"ם בפירוש העקום שהוא המציא בדבריו..
בימי חורפי שמעתי את זה לא בשם הרוגטשובער, אלא בשם ת"ח מדורינו, וגם הוסיף שמות.
האונס הוא מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל שאונס אותך לומר כמו הפשט שלו, כי אחרי שאומר, זה נהיה כל כך מוכרח וישר שאין מה לומר אחרת.
המפתה הוא האור שמח זצ"ל שפירושיו לא תמיד מוכרחים כ"כ, אבל הוא מפתה עם הביאורים הנפלאים שלו ברמב"ם.
ומוציא שם רע, לא הסכים לומר לנו המספר מי זה, מחמת לשוה"ר (או הוצאת ש"ר).

על זה נאמר:
לשון הרע [בלי שמות], לא מדבר אלי!
 

tkhvu

משתמש ותיק
אני שמעתי בנוסח זה:
הגר"ח הוא אונס. בשאלותיו הקשות כברזל מכריח אותך לומר כמוהו.
הגרש"ש ביופי דבריו והגיונם - מפתה.
הגרי"ז - מוציא "שם". ע"ש השימוש במונח "שם" ...
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
נתנאל_ב אמר:
נדיב לב אמר:
שלושה הם 'מפרקי' הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע:
אונס - זה שמעמיד ומכריח את דברי הרמב"ם באונס גמור, כדי לבאר איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם ללא ספק לא התכוון לפשט זה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות לשונו ולהדביק בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מזהם את כוונת הרמב"ם בפירוש העקום שהוא המציא בדבריו..
בימי חורפי שמעתי את זה לא בשם הרוגטשובער, אלא בשם ת"ח מדורינו, וגם הוסיף שמות.
האונס הוא מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל שאונס אותך לומר כמו הפשט שלו, כי אחרי שאומר, זה נהיה כל כך מוכרח וישר שאין מה לומר אחרת.
המפתה הוא האור שמח זצ"ל שפירושיו לא תמיד מוכרחים כ"כ, אבל הוא מפתה עם הביאורים הנפלאים שלו ברמב"ם.
ומוציא שם רע, לא הסכים לומר לנו המספר מי זה, מחמת לשוה"ר (או הוצאת ש"ר).

על זה נאמר:
לשון הרע [בלי שמות], לא מדבר אלי!

ועל זה:
יש מי שפקפק...!
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הבהרה*: הודעה זו היא פרי עמל.. של ליקוט מאשכולות אחרים במרחבי הפורום. סדר הדברים נקבע באופן אקראי, והקריטריון.. היחיד שנקבע להעתקת אימרה כזו או אחרת, הוא על פי התאמתה לרוח האשכול. כמובן אין חוט המקשר בין אימרה לאימרה וכיו"ב, מלבד זה שהם מילתא דבדיחותא.. לטעמי :) כמו"כ השתדלנו להביא מגוון אמרות כלל מגזריות.
כל הזכויות שמורות לבעלי התגובה. נהניתם מאחת האימרות או הסיפורים? כנסו לאשכול המקורי ותנו לבעל התגובה לייק, מגיע להם..:) כמו גם למי שצלח את קריאת ההבהרה הטרחנית..אז קבלו נא את תודתי :)

*נכתב בעקבות אי הבנה של כמה חברים יקרים.


פ"א בא יהודי הדור פנים לאדמו"ר מסאטמר זצ"ל ותואנה בפיו על ייחסו הרם לר' נחום ממיר, על כך שאינו מגדל זקנו,
הפטיר האדמו"ר מסאטמר - עד שתשאלני היכן זקנו של היהודי, אשאלך - ר' זקן איה היהודי שבך...

מאן דהו שאל את הגה"צ ר"י גלינסקי זצ"ל איך הוא כ"כ שמח על אף הצרות המרובות שהיו מנת חלקו בימי חייו, ענה לו הגר"י - מכיון שאני נמוך אני רואה רק את חצי הכוס המלאה... ע"כ. וכמו שהטיף אדם לשני: אל תסתכל על חצי הכוס הריקה, תסתכל על חצי הכוס המלאה. והשיב השלישי: לפעמים זו פשוט טעות בכוס, לקחת כוס גדולה מדי. והרביעי התבונן מהצד והשיב: להסתכל על חצי הכוס המלאה, לא אומר שלא למלאות גם את החצי הריקה..

מספרים על רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל שראה בחור יושב ליד השולחן וסתם מתעסק בדברים מחמת שעמום (ממולל במפה וכיו"ב).
אמר לו: "כשאתה לא עושה כלום, אל תעשה כלום".

הרב שטיינמן אמר ש"בכל כיתה 4 תלמידים הכי טובים זה בשביל הכבוד
4 הארבע הכי גרועים זה בשביל העוה"ב
וכל השאר בשביל המשכורת..........."

עוד אמרה שנונה של הגראי"ל: בישיבה יש ללמוד גמרא שתמשוך את הבחורים, ולא שהבחורים ימשכו את הגמרא.

הביאו בשם אחד האדמורי"ם שאמר: חסיד זה לא אחד שטובל אלא שלא נטמא. כתבו שמיוחס לאחד האדמורי"ם וחד מ"ד טען להפך, בכ"מ הוצג כמקורו. מעניין מה מקורו האמיתי אם בכלל.

ומאדמו"ר זצוק"ל למילתא דבדיחותא של משגיח שליט"א - אמר פעם 'משגיח' חשוב: 90% מהזמן מוצאים על 10% מהבחורים... ועם במשגיח עסקינן הווה עובדא בתלמיד שלא חזר לישיבה עד סוף השבע ברכות של אחיו. והמשגיח שלח אותו הביתה לכל ה"שנה ראשונה"..

בקשר למכשיר טמא, אמר אחד מה הבעיה אז אסתכל רק באתרים כשרים? השיב לו ר' אלימלך בטבעיות:
"איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי יוסי אומר שכן רע" -
אין לך שכן כמו האייפון.. ואין לך רע כמוהו.

אמר הר"מ מינצברג: העולם אומר עדיף ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ, ואני אומר עדיף ציפור אחת על העץ משתי ציפורים ביד [כי ציפור ביד היא לא ציפור] ועיין מה שדנו שם..

הביאו בשם אחד מגדולי אדמור"י חב"ד שאמר: כשם שאוירא דארץ ישראל מחכים כך אוירא דחוץ לארץ מטפיש.

בשם ר' הלל זקס אמרו: הזיקנה היא מחלה, אלא שבדרך כלל שולטת יותר אצל מבוגרים.

איש חכם אמר: הטיפש פועל בלא להתייעץ באחרים
הלא טיפש ולא חכם פועל לפי איך שהתייעץ
החכם מתייעץ באחרים אך פועל לפי הכרעת הבנתו
והלא טיפש ולא חכם הוסיף לחדד...
החכם מתייעץ עם הטיפש, ועל פיו, עושה להפך :)
וכבר ידוע מה שכתב הסמ"ע. ומשום כך הובא באשכול מלתא דבדיחותא -במשנתם של גדולי ישראל.

ואגב אותו אשכול- א' שאל לחברו "למה צריך להיות אות למ"ד בשם "פנחס"??
עונה חברו "אין אות למ"ד באות פנחס!"
שואל חברו שוב "למה אין אות למ"ד בשם פנחס?"
חוזר חברו ועונה בשאלה "למה צריך להיות אות למ"ד בשם פנחס?"
משיב השואל הראשון "הרי זה מה ששאלתי אותך בתחילה!!". האמת אין לי טצדקי של ממש למה הועתקה בדיחותא זו באשכול - מלתא דבדיחותא -במשנתם של גדולי ישראל, אם לא בדרך אגב, ובעיקר משום חביבות אומרם, מכובדנו היקר @יושב אוהלים שליט"א.

המחשה לא רעה לנכתב לעיל - חכם אחד סיפר, ראיתי פעם שואלים: [אילוסטרציה]
מה מקור המשפט "קבל את האמת ממי שאמרה", ואולי בכלל מקורה בגויים?
אלא שכל מהות המשפט הזה אומר שלא משנה מה מקורה!
והעיר עליו חבירו, כיון שכל מהות המשפט הזה שלא משנה מקורו, הרי שלא כדאי להחליט 'בשאלה' מהו מקורה...

בשם ר' ברוך בער אמרו: "רציתי לגדול ר' עקיבא אייגר, גדלתי לבסוף ר' ברוך בער, אבל אם לא הייתי שואף לגדול רעק"א גם ר' ברוך בער לא הייתי...

בשם הרב מקוצק אמרו: "פתחו לי פתח כחודו של מחט" - אבל הנקב צריך להיות מפולש משני הצדדים (ובאידיש זה נשמע יותר טוב: "אובער א דורעך און א דורעך"...)

שני הוורטים הבאים של הרב מקוצק זי"ע נלקחו מהודעותיו הנחמדות של @דוד ריזל (הפרסומאי) וכדרכו בקודש להעלות אמרות וסיפורים יוצאים מן הכלל למרחבי הפורום. ראוי לציון.
עוד מהרב מקוצק זי"ע אמר:
"שלח לך אנשים", תשלח ממך את האנושיות, זו המחשבה שעוצרת אותך בעבודת ה' - "זה לא אנושי, זה לא נימוסי".
הוסיף ע"כ האדמו"ר מסלונים שליט"א:
את זה אמר הרבי מקוצק לאנשיו בדור ההוא. שהיו - חצי איש חצי מלאך, איש כזה כשישליך את האנושיות יהיה כולו מלאך.
אך בדורנו - שהאנשים הם חצי איש חצי בהמה. אוי ואבוי אם ישליך את האנושיות והנימוס, הוא יישאר מסכן רק בהמה ...
עוד בשם הרבי מקוצק:
"והיו הדברים האלה על לבבך" ולא כתוב "בלבבך" כי הלב לעיתים סגור, לפיכך ישים את הדברים על הלב וסופם שישתקעו פנימה..!

בימי המתח של חודש אייר תשכ"ז היתה דעתו של רבי פינחס עפשטיין קטגורית: חוסין לא יצטרף למלחמה!
לאחר המלחמה, כאשר הקניטוהו לאמר: רבנו, היכן נבואתך? היתה תשובתו השנונה של רבי פינחס:
וֶוער הָאט אַ טָאעֶס גִיהַאט, אִיךְ צוּ עֶר?
עד כאן סיפר מכובדנו 'המדקדק' היקר,
ועל תרגומו העיר
מכובדנו @לבי במערב וז"ל: במחילה, כתיב ייבסקי הוא זה. אנן, כשרי ישראל, נוהגים לכתוב בכה"ג: 'אַ טָעוּת'.

וכעין זה מספרים על הגר"ח מבריסק ומלחמת העולם הראשונה.

שלח לי אחד החברים ספר המלקט (אמנם בנקוד מביש) כמה מעשיות נחמדות מאדמו"רי חב"ד ותלמידיהם.
 

דניאלי

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
עת הזמיר אמר:
במבי אמר:
וידוע על חסיד צאנז שהעיר לרב אחד שהביט במראה בעת הנחת תפילין שהדברי חיים אמר שזה מנהג שטות להביט במראה מכיוון שיש מקום לב' תפילין בראש אז הרב ענה  "מוטב שאסתכל במראה ואקרא שוטה ובלבד שאקיים את מצוות תפילין"
הסיפור הוא על מרן הגרי"ז כשהיה בורשא או במנוחה באוטווצק שדרכו היה להסתכל במראה לכויון את התפילין שלו, והדבר הפריע מאד לחסידים שהיו שם במקום, והם פתחו לו על הסטנדר שלו את הדברי חיים שכותב שהוא מנהג שטות.
אמר להם הגרי"ז אני מעדיף להחשב שוטה ולקיים מצוות תפילין, מאשר אחרים שיושבים בסוכה בעת ירידת גשמים שלא זו בלבד שנקראים שוטים אלא גם לא מקיימים בזה שום מצווה.
הרה"ק מצאנז זי"ע ישב בסוכה למרות שירדו גשמים, ואמר שנוח לו להיות שוטה ובלבד שלא לצאת מהסוכה.
ועל זה אמר להם הרב מבריסק, שהוא מסתכל במראה 'לשיטתו' של הד"ח, שנוח לו להיות שוטה ובלבד שיניח תפילין כתיקונו.

אותו סיפור, עם יותר עומק, יותר חכמה יותר חן, ופחות גסות.
גם אני מכיר את הסיפור כך
 

דניאלי

משתמש ותיק
משה-הלוי אמר:
חזק אמר:
ב. גפנר אמר:
פעם פגש הגרב"ד פוברסקי באחד מחסידי חב"ד, ובמהלך שיחתם אמר לו החסיד דבר מה בשם 'הרבי שליט"א',
שאל אותו הגרב"ד: מדוע אתה צריך לאחל לו שליט"א? הלוא אם הוא אחד כזה שיכול למות - הרי הוא כבר מת,
ואם הוא לא מת, אין זה אלא משום שאינו יכול למות.
ומה מקום יש לאחל לאדם שלא שייכת בו מיתה - שליט"א?

שמעתי את הסיפור על ר' גרשון
לר' גרשון זה פשוט לא מתאים.
מזכיר לי מה שאמר ר' אברהם יהושוע סולובצ'יק, על אותו מחבר ספרים שתמיד אמרו עליו שהוא לוקח שק של ספרים עם שק של רבנים ולוקח משניהם ומחבר מאחד לשני, היום אין צריך לשק של רבנים מדביקים הכל על הרב שטינימן (והיום על ר' גרשון...)
ח"ו איני מתכוין לזלזל בגדולי ישראל אלא בתעשיית הדבקת הסיפורים בלי קשר... 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אני לא זוכר אם כבר כתבתי זאת באיזהו מקומן, אבל זהו סיפור שסיפר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בהתוועדות:

בתקופת הרבי הרש"ב, היה יהודי שחשב שהוא ראוי להיות "רבי". והוא רצה מהרבי הרש"ב הסכמה לכך. אבל לא היה לו נעים לטעון אצל הרבי הרש"ב שכך הוא מרגיש על עצמו, אז הוא אמר לרבי: 'בעל החלומות הגיע אליי ואמר לי להיות רבי'. והרבי הרש"ב התעלם. כך היה פעם פעמיים ושלוש. עד שהיהודי הפציר ברבי הרש"ב - 'בעל החלומות נגלה אליי ואמר לי להיות רבי'. לבסוף ענה לו הרבי הרש"ב - 'אולי תאמר לבעל החלומות - בפעם הבאה כשנגלה אליך - שיילך אצל החסידים'
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
משה-הלוי אמר:
חזק אמר:
שמעתי את הסיפור על ר' גרשון
לר' גרשון זה פשוט לא מתאים.
מזכיר לי מה שאמר ר' אברהם יהושוע סולובצ'יק, על אותו מחבר ספרים שתמיד אמרו עליו שהוא לוקח שק של ספרים עם שק של רבנים ולוקח משניהם ומחבר מאחד לשני, היום אין צריך לשק של רבנים מדביקים הכל על הרב שטינימן (והיום על ר' גרשון...)
ח"ו איני מתכוין לזלזל בגדולי ישראל אלא בתעשיית הדבקת הסיפורים בלי קשר... 

על "שדכן המאה" המדובר, כבר נתפרסם עניינו בערך ספריו בויקי מכלול..
ולמרבה הצחוק, כנראה שגם ההתבטאות שהדבקת לר' אברהם יהושוע סולובצ'יק לגבי אותו מחבר, גם היא שידוך לא מוצלח של סיפור מכאן ורב משם.. ועל דאטפת אטפוך.. :) [ראה קובץ אור ישראל-תמוז תשנ"ט עמ' קסו, ומריח ניחוח גליון 113]

ובכל מקרה על עצם התופעה המוכרת אפשר להליץ - דור דור ודורשיו...
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
אני לא זוכר אם כבר כתבתי זאת באיזהו מקומן, אבל זהו סיפור שסיפר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בהתוועדות:

בתקופת הרבי הרש"ב, היה יהודי שחשב שהוא ראוי להיות "רבי". והוא רצה מהרבי הרש"ב הסכמה לכך. אבל לא היה לו נעים לטעון אצל הרבי הרש"ב שכך הוא מרגיש על עצמו, אז הוא אמר לרבי: 'בעל החלומות הגיע אליי ואמר לי להיות רבי'. והרבי הרש"ב התעלם. כך היה פעם פעמיים ושלוש. עד שהיהודי הפציר ברבי הרש"ב - 'בעל החלומות נגלה אליי ואמר לי להיות רבי'. לבסוף ענה לו הרבי הרש"ב - 'אולי תאמר לבעל החלומות - בפעם הבאה כשנגלה אליך - שיילך אצל החסידים'
זכורני שמספרים כעי"ז על המחלוקת אחרי פטירת ר' אהרן ראטה עם בנו וחתנו וכו'
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
חייל של הרבי אמר:
אני לא זוכר אם כבר כתבתי זאת באיזהו מקומן, אבל זהו סיפור שסיפר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בהתוועדות:

בתקופת הרבי הרש"ב, היה יהודי שחשב שהוא ראוי להיות "רבי". והוא רצה מהרבי הרש"ב הסכמה לכך. אבל לא היה לו נעים לטעון אצל הרבי הרש"ב שכך הוא מרגיש על עצמו, אז הוא אמר לרבי: 'בעל החלומות הגיע אליי ואמר לי להיות רבי'. והרבי הרש"ב התעלם. כך היה פעם פעמיים ושלוש. עד שהיהודי הפציר ברבי הרש"ב - 'בעל החלומות נגלה אליי ואמר לי להיות רבי'. לבסוף ענה לו הרבי הרש"ב - 'אולי תאמר לבעל החלומות - בפעם הבאה כשנגלה אליך - שיילך אצל החסידים'
זכורני שמספרים כעי"ז על המחלוקת אחרי פטירת ר' אהרן ראטה עם בנו וחתנו וכו'

למקרא הסיפור הנחמד בהודעתו של מכובדנו @חייל של הרבי חשבתי לתייג את הכל-בו החבדניק בפורום, ה"ה מכובדנו @לבי במערב שימציא לנו את מקורו, וכעת שכתבת שמספרים כעי"ז אחרי פטירת ר' אהרון ראטה זצוק"ל עם בנו וחתנו, צריך לעמת גם את מכובדנו היותר קרובים "לחלל" - @יוספזון ואולי גם-@ברסלבר (ליטאי לשעבר) -שכן, חלומות באספמיה שמעשה הנ"ל חזר על עצמו פעמיים, לא בערך, אפילו לא בחלום.. :)
 

יוספזון

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
עת הזמיר אמר:
חייל של הרבי אמר:
אני לא זוכר אם כבר כתבתי זאת באיזהו מקומן, אבל זהו סיפור שסיפר כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש בהתוועדות:

בתקופת הרבי הרש"ב, היה יהודי שחשב שהוא ראוי להיות "רבי". והוא רצה מהרבי הרש"ב הסכמה לכך. אבל לא היה לו נעים לטעון אצל הרבי הרש"ב שכך הוא מרגיש על עצמו, אז הוא אמר לרבי: 'בעל החלומות הגיע אליי ואמר לי להיות רבי'. והרבי הרש"ב התעלם. כך היה פעם פעמיים ושלוש. עד שהיהודי הפציר ברבי הרש"ב - 'בעל החלומות נגלה אליי ואמר לי להיות רבי'. לבסוף ענה לו הרבי הרש"ב - 'אולי תאמר לבעל החלומות - בפעם הבאה כשנגלה אליך - שיילך אצל החסידים'
זכורני שמספרים כעי"ז על המחלוקת אחרי פטירת ר' אהרן ראטה עם בנו וחתנו וכו'
 
למקרא הסיפור הנחמד בהודעתו של מכובדנו @חייל של הרבי חשבתי לתייג את הכל-בו החבדניק בפורום, ה"ה מכובדנו @לבי במערב שימציא לנו את מקורו, וכעת שכתבת שמספרים כעי"ז אחרי פטירת ר' אהרון ראטה זצוק"ל עם בנו וחתנו, צריך לעמת גם את מכובדנו היותר קרובים "לחלל" - @יוספזון ואולי גם-@ברסלבר (ליטאי לשעבר) -שכן, חלומות באספמיה שמעשה הנ"ל חזר על עצמו פעמיים, לא בערך, אפילו לא בחלום.. :)
הייתי מספר את הדברים כהווייתן, וממה שהתרחש בדין תורה בבד"ץ העדה החרדית אצל הגאון הגדול ר' פנחס אפשטיין זצוק"ל הראב"ד משהו בדומה. אבל כמובן זה יפגע בשוכני עפר, וביניהם במנהיגי קהלות קודש, ואין זה מדרכינו בפורום זה. וד"ל.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
נדיב לב אמר:
עת הזמיר אמר:
זכורני שמספרים כעי"ז על המחלוקת אחרי פטירת ר' אהרן ראטה עם בנו וחתנו וכו'
 
למקרא הסיפור הנחמד בהודעתו של מכובדנו @חייל של הרבי חשבתי לתייג את הכל-בו החבדניק בפורום, ה"ה מכובדנו @לבי במערב שימציא לנו את מקורו, וכעת שכתבת שמספרים כעי"ז אחרי פטירת ר' אהרון ראטה זצוק"ל עם בנו וחתנו, צריך לעמת גם את מכובדנו היותר קרובים "לחלל" - @יוספזון ואולי גם-@ברסלבר (ליטאי לשעבר) -שכן, חלומות באספמיה שמעשה הנ"ל חזר על עצמו פעמיים, לא בערך, אפילו לא בחלום.. :)
הייתי מספר את הדברים כהווייתן, וממה שהתרחש בדין תורה בבד"ץ העדה החרדית אצל הגאון הגדול ר' פנחס אפשטיין זצוק"ל הראב"ד משהו בדומה. אבל כמובן זה יפגע בשוכני עפר, וביניהם במנהיגי קהלות קודש, ואין זה מדרכינו בפורום זה. וד"ל.
 

דווקא מכיוון שאין דרכנו בפורום [ובכלל!] לפגוע בשוכני עפר, אזי מסתבר שבקשתי מלכתחילה רק לברר אם אכן מקור הסיפור מיוחס למה שכתב ה"ה @עת הזמיר בלי הוספת פרטים וכיו"ב, או שמא לא אירע מעולם בנ"ל, והצדק עם מה שכתב ה"ה @חייל של הרבי, ותו לא. אם גם זה גובל בעקיפין בפגיעה בשוכני עפר, אזי החרשתי ובקשתי כלעומת שבאה.
 
חלק עליון תַחתִית