כמדומה שהנוהג היום, שכאשר אדם פונה לשוחח עם רב, הוא מדבר אליו בלשון נסתר. "הרב רוצה שאגיש לו כוס מים"? וכדומה.
עלה בסקרנותי לברר ולבדוק, האם יש מקור לזה, והאם מצינו במקורותינו שהיו מדברים בלשון נסתרת לאדם כאשר רצו לכבד אותו.
גם מעניין לראות אם זהו דבר שנוהג כך בכל העולם, או שזהו דבר שהשתרש רק אצלנו. למשל, האם כשפונים לנשיא מדינה כל שהיא אומרים לו "אדוני הנשיא ייכנס לרכב", או "אדוני הנשיא אתה יכול להכנס לרכב".
בדרך אגב, על מה שיש כאלו שמדברים על עצמם בלשון רבים, "היינו", "אנחנו חושבים", והוא נחשב כדרך של איש חשוב, לזה מצאתי פעם מקור במדרש לקח טוב על הפסוק "אולי אוכל נכה בו", שנאמר ע"י בלק, שאומר שם שדרך החשובים לדבר על עצמם בלשון רבים [וכ"ה בפירוש הרא"ם שם].
עלה בסקרנותי לברר ולבדוק, האם יש מקור לזה, והאם מצינו במקורותינו שהיו מדברים בלשון נסתרת לאדם כאשר רצו לכבד אותו.
גם מעניין לראות אם זהו דבר שנוהג כך בכל העולם, או שזהו דבר שהשתרש רק אצלנו. למשל, האם כשפונים לנשיא מדינה כל שהיא אומרים לו "אדוני הנשיא ייכנס לרכב", או "אדוני הנשיא אתה יכול להכנס לרכב".
בדרך אגב, על מה שיש כאלו שמדברים על עצמם בלשון רבים, "היינו", "אנחנו חושבים", והוא נחשב כדרך של איש חשוב, לזה מצאתי פעם מקור במדרש לקח טוב על הפסוק "אולי אוכל נכה בו", שנאמר ע"י בלק, שאומר שם שדרך החשובים לדבר על עצמם בלשון רבים [וכ"ה בפירוש הרא"ם שם].