"מספיק להיות יהודי פשוט"!

ענייני מוסר ומחשבה

פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

"מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 01 יולי 2021, 20:52

זה נכון? זה מוסכם?

השאלה עלתה בעקבות דיון משני שהתפתח באשכול אחר, ובגלל חשיבותה בעיני הפשוטות.. בחרתי לייעד לה אשכול משלה, לברר אודות המשפט השגור בפי עמך ישראל על זמריהם- "מספיק להיות יהודי פשוט"!

האם נמצא מקור בדברי חז"ל? ובכלל אם זה נכון שיהודי צריך להסתפק בעצם יהדותו הפשוטה, ולא להגיע לדרגות של צדיק* או לכה"פ לשאוף להגיע לשלבים גבוהים בסולם הדרגות מאשר להתהדר במצבו הנוכחי. ספר מסילת ישרים מיועד בדווקא לאנשים קפיצת הדרך והמדרגות?

כמובן אני לא מפנה את שאלתי "ליהודים הפשוטים" שמקיימים מצוות רבם, וכמו שכתב שם אחד - "מספיק לי להיות יהודי פשוט של רבינו!"

ואולי בזהירות אנסה לנגוע בשאלה רגישה, האם המשפט הזה הוא תוצאה של גישה שמעבר למתרס?
הלא אם נצמד למשמעות המילה 'פשוט' - שהוא כינוי לכל דבר שאינו מורכב מכמה חלקים שונים אלא פרט אחיד, אז בנוגע לענייננו איזה חלק חסר ליהודי הפשוט? אם התשובה - שאין הכינוי המודבק ליהודי הפשוט בא לדרוש בחסרונו אלא אדרבה בזכותו כאומר - 'שלם באמונתו בלא פקפוק וחלקים מורכבים ונפסדים', אבל על פניו זה הסבר שלא באמת משקף את המסר והכוונה במשפט הזה.

שאלה שפחות קשורה למהות הדיון, מי יכול לספק אינפורמציה על הדמות או הספר שטבע את המשפט הזה לראשונה [תופתעו אבל בטח לא ליפא שמעלצר:)] ומיהו הראשון שהחדיר אותו לתודעת עמך ישראל?

בהקשר לזה אפשר גם לשאול הפוך, על מה שרווח בזמנינו אצל חלק מעמך ישראל לפנות לכל יהודי בכינוי 'צדיק' - 'צדיק תוריד אותי בצומת הבאה'... 'צדיק יש כאן תור'.. "צדיק בא לעיר".. מי הכניס את זה לעם ובאיזו תקופה?

*כתב מרן החזון איש [ספר אמונה ובטחון פרק א אות ט]
כאשר זכה שכל האדם לראות אמתת מציאותו ית' מיד נכנס בו שמחת גיל אין קץ, ונשמתו נעימה עליו, והדמיון משלים עם השכל לחזות בנועם ד', וכל תענוגי בשרים חמקו עברו, ונפשו העדינה מתעטפת בקדושה וכאילו פירשה מגוף העכור ומשוממת בשמי שמים: ובהעלות האדם בערכי קדש אלו, נגלה לפניו עולם חדש, כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים, וליהנות מזיו הקדש, וכל תענוגי עולם הזה כאפס נגד ענג של דביקות האדם ליוצרו ית': הכח הטמיר הלזה הוא אחד מכחות הטמירים שנתן היוצר בנשמת האדם, וכח זה מעיד על קשר הגבר ליוצר כל היצורים, ואשר נברא לעבוד את בוראו ולדבקה בו:

אין יהודי פשוט, יש יהודי שפשוט לו - שלא להסתפק במדרגתו הנוכחית, ובשאיפתו המתמדת הוא מעפיל בשלבי רום הסולם עד שנפשו הפשוטה מתרוממת גבוה מעל גבוה.

ערכים:


חייל של הרבי
הודעות: 2068
הצטרף: 15 יולי 2020, 08:17
מיקום: קריית מלאכי
נתן תודה: 3611 פעמים
קיבל תודה: 1396 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי חייל של הרבי » 01 יולי 2021, 21:39

"פשוט", אין פירושו "נאיבי" או חסר מעוף, וזה סתם עיוות לשוני כנראה.
"פשוט" פירושו אחיד, היפך המורכב.
יהודי יכול להיות צדיק יסוד עולם, שכל רז לא אניס ליה, אבל הוא פשוט שבפשוטים, מפני שיש לו רק דבר אחד שמניע אותו, יש לו רק מטרה אחת, רק אהבה אחת.

אפשר להיות עם הארץ מורכב, שאוהב קצת יהדות אבל גם כסף ועריות וכבוד.
כמובן אפשר גם להיות ת"ח כזה.

ומה שגדו"י (כמו הבעש"ט למשל) שיבחו ואהבו מאוד יהודים פשוטים, הרי זה נכון שאלו היו יהודים ללא ידיעות בתורה, אבל זה לא עצם הפשטות שלהם, אלא זה הביא אותם לפשטות החיובית, של קיום המצוות ולימוד התורה (כגון שינון שמע ישראל) ללא 'מטרות רווח' של הנאה שכלית או כבוד, אלא רק כי הם יודעים דבר אחד - שככה צריך!


HaimL
הודעות: 6836
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 1389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי HaimL » 01 יולי 2021, 21:50

פשוט = ישר, ללא עקמומיות, ולדעת רבי אליעזר, תורה היא מנוגדת לפשיטות, כמ"ש בגמרא בסוטה,

א"ר אבהו מ"ט דר"א דכתיב (משלי ח, יב) אני חכמה שכנתי ערמה כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית

---
ולדעת חכמים, תורה היא לא מנוגדת לפשיטות, ואכתי צל"ע אם חולקים במציאות, דא"כ ניתי סקר ונחזי.


מבקש השם
הודעות: 322
הצטרף: 23 יולי 2020, 11:41
נתן תודה: 76 פעמים
קיבל תודה: 170 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי מבקש השם » 01 יולי 2021, 21:58

ראש השנה כו:
א"ר לוי דמצוה של ר"ה ושל יוה"כ בכפופין, ושל כל השנה בפשוטין.
והתנן שופר של ר"ה של יעל פשוט, הוא דאמר כי האי תנא, דתניא רבי יהודה אומר בר"ה היו תוקעין בשל זכרים כפופין וביובלות בשל יעלים...
​​​​​במאי קמיפלגי מר סבר בר"ה כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי, וביום הכפורים כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי, ומר סבר בראש השנה כמה דפשיט איניש דעתיה טפי מעלי ובתעניות כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי:
בגמרא כתוב, שההפך מפשוט זה כפוף
מעניין התליה בראש השנה ויום הכיפורים

יש למישהו הסבר?


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 01 יולי 2021, 22:05

חייל של הרבי כתב:
01 יולי 2021, 21:39
"פשוט", אין פירושו "נאיבי" או חסר מעוף, וזה סתם עיוות לשוני כנראה.
"פשוט" פירושו אחיד, היפך המורכב.
יהודי יכול להיות צדיק יסוד עולם, שכל רז לא אניס ליה, אבל הוא פשוט שבפשוטים, מפני שיש לו רק דבר אחד שמניע אותו, יש לו רק מטרה אחת, רק אהבה אחת.

אפשר להיות עם הארץ מורכב, שאוהב קצת יהדות אבל גם כסף ועריות וכבוד.
כמובן אפשר גם להיות ת"ח כזה.

ומה שגדו"י (כמו הבעש"ט למשל) שיבחו ואהבו מאוד יהודים פשוטים, הרי זה נכון שאלו היו יהודים ללא ידיעות בתורה, אבל זה לא עצם הפשטות שלהם, אלא זה הביא אותם לפשטות החיובית, של קיום המצוות ולימוד התורה (כגון שינון שמע ישראל) ללא 'מטרות רווח' של הנאה שכלית או כבוד, אלא רק כי הם יודעים דבר אחד - שככה צריך!

בדבריי, התייחסתי בדיוק לנקודה הזו, ורמזתי שאינה תשובה מספקת אלא הטיית המכוון במשפט למקום אחר [וכמובן לא עלה על דעתי לפרש יהודי פשוט כ"נאיבי" דווקא או חסר מעוף] וגם בהודעתך המחכימה, שפירשת יוצא מן הכלל את האפשרות של לשון הרכבה ולשון פשוט בהקשר למשפט הנזכר, אבל שוב, קשה לי לקבל [בעיקר את המודגש] שזה המכוון.

להלן ציטוט מהודעתי שמתייחס בדיוק לנקודה שעמדת.
"הלא אם נצמד למשמעות המילה 'פשוט' - שהוא כינוי לכל דבר שאינו מורכב מכמה חלקים שונים אלא פרט אחיד, אז בנוגע לענייננו איזה חלק חסר ליהודי הפשוט? אם התשובה - שאין הכינוי המודבק ליהודי הפשוט בא לדרוש בחסרונו אלא אדרבה בזכותו כאומר - 'שלם באמונתו בלא פקפוק וחלקים מורכבים ונפסדים', אבל על פניו זה הסבר שלא באמת משקף את המסר והכוונה במשפט הזה."


הצדיקים מבקשים
הודעות: 59
הצטרף: 23 יולי 2020, 21:21
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי הצדיקים מבקשים » 01 יולי 2021, 23:55

שמעתי מהרב טוביה פולאק בשם הרב ברוך מ. אזרחי, לגבי דרך הלימוד, כי "הפשטות שבפשטות זה העמקות והעמקות שבעמקות זה הפשטות"--- --
והגיתי שאותו הדבר לגבי דרגת האדם.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 00:04

הצדיקים מבקשים כתב:
01 יולי 2021, 23:55
שמעתי מהרב טוביה פולאק בשם הרב ברוך מ. אזרחי, לגבי דרך הלימוד, כי "הפשטות שבפשטות זה העמקות והעמקות שבעמקות זה הפשטות"--- --
והגיתי שאותו הדבר לגבי דרגת האדם.

קצר קולע ויפה! וראוי לעיין בדברים.
אבל גם ראוי לציין ששמועה יפה זו, שגורה בבית המדרש מימים ימימה, ומתאים לר' שלמה יוסף זוין בספרו 'אישים-ושיטות' לקלוע הגדרה יפה זו.


נתנאל_ב
הודעות: 804
הצטרף: 05 פברואר 2021, 02:38
נתן תודה: 2675 פעמים
קיבל תודה: 548 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נתנאל_ב » 02 יולי 2021, 00:13

לגבי השאלה של פותח האשכול, הרב @נדיב לב שליט"א, נראה לי שיש חילוק בניסוח הרישא.
אם אומרים "מספיק להיות יהודי פשוט!", היינו שיש כאן "הסתפקות במועט" בעניינים רוחניים. וזה דבר שלילי. וזה לענ"ד הפריע להרב הנ"ל (ושם יש ליישב דבריו, שבאמת לא הייתה כוונתו להסתפק במועט, אלא כתב "בבקשה לא לקרוא לי צדיק! מספיק לי להיות יהודי פשוט של רבינו!" והיינו שנתן קונטרה למילה "צדיק" שנשמעת מפוצצת מדי, או לחילופין קצת מזלזלת, וכתב דסגי ליה בתואר "יהודי פשוט של רבינו" וההסתפקות אינה במהות אלא בתארים בלבד).
אבל אם אומרים "צריך להיות יהודי פשוט!" היינו שיש כאן שאיפה גבוהה ברוחניות להיות ישר, פשוט, בלי התחכמויות, אחיד. ולענ"ד לזה כיוונו הרב @חייל של הרבי שליט"א, והרב @HaimL שליט"א, שזה לא איזו שהיא הסתפקות במועט ובקטנות, אלא היא מטרה גבוהה קדושה ונעלית, שלא כל אחד זוכה להגיע אליה. 


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 00:47

נתנאל_ב כתב:
02 יולי 2021, 00:13
לגבי השאלה של פותח האשכול, הרב @נדיב לב שליט"א, נראה לי שיש חילוק בניסוח הרישא.
אם אומרים "מספיק להיות יהודי פשוט!", היינו שיש כאן "הסתפקות במועט" בעניינים רוחניים. וזה דבר שלילי. וזה לענ"ד הפריע להרב הנ"ל (ושם יש ליישב דבריו, שבאמת לא הייתה כוונתו להסתפק במועט, אלא כתב "בבקשה לא לקרוא לי צדיק! מספיק לי להיות יהודי פשוט של רבינו!" והיינו שנתן קונטרה למילה "צדיק" שנשמעת מפוצצת מדי, או לחילופין קצת מזלזלת, וכתב דסגי ליה בתואר "יהודי פשוט של רבינו" וההסתפקות אינה במהות אלא בתארים בלבד).
אבל אם אומרים "צריך להיות יהודי פשוט!" היינו שיש כאן שאיפה גבוהה ברוחניות להיות ישר, פשוט, בלי התחכמויות, אחיד. ולענ"ד לזה כיוונו הרב @חייל של הרבי שליט"א, והרב @HaimL שליט"א, שזה לא איזו שהיא הסתפקות במועט ובקטנות, אלא היא מטרה גבוהה קדושה ונעלית, שלא כל אחד זוכה להגיע אליה. 

אם לא שהייתי יהודי פשוט, הייתי סופק את כפיי בצער, איך לא שמתי לחילוק הנפלא שכתבת! ובשתי ידי הייתי עונד את חילוקך לראשי. ובאמת בנקודת החילוק בין שני המשפטים, לולא שהערתי עדיין קיימת, הוא חילוק מושלם.

דא עקא [כן זה מגיע..:)]
שאת הפירוש האלטרנטיבי שהוצע ע"י החברים, גם אנוכי הפשוט כתבתי במפורש, אלא שעל זה בדיוק באה הערתי, על הטיית המכוון במשפט.
וכעת, אתה בא ומחדד טוב שיש חילוק אם אומרים 'צריך להיות יהודי פשוט' - לחיוב, ובין האומרים 'מספיק להיות יהודי פשוט' - שלילה.
אלא שגם לדבריך שהמשפט בא לבטא את הצורך לשאוף גבוה, הדברים דורשים הסבר, מדוע לבטא זאת בדרך עקיפה - 'צריך להיות יהודי פשוט' ולא - 'צריך להיות יהודי גדול' או צריך להיות יהודי ת"ח, חסיד, שאז גם בכלל מנה מאתיים, האם זה לא לגרד את אוזן שמאל ביד ימין? לא מסורבל מידי להעמיס את כל זה במשפט "פשוט"? ולו רק בגלל הקונוטציה והמשמעות ההפוכה שניתן בקלות להסיק ממנו בטעות.
ומשום כך כשהרהרתי בכל זה הגעתי לחצי מסקנה, שהמשפט 'צריך להיות יהודי פשוט' בא לאפוקי ממשהו או יותר נכון לעודד מאן דהו, אבל לא לבטא בדווקא את הצורך בשאיפות גבוהות.

בנוגע למה שהארכת להסביר מה שכתב מכובדנו מרדכי, זה נכון, ובוודאי שהאשכול נפתח אך ורק לבאר את הנושא, שבעייני הוא די חשוב וכדאי לתת בו את הדעת.


נתנאל_ב
הודעות: 804
הצטרף: 05 פברואר 2021, 02:38
נתן תודה: 2675 פעמים
קיבל תודה: 548 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נתנאל_ב » 02 יולי 2021, 01:03

נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 00:47
ומשום כך כשהרהרתי בכל זה הגעתי לחצי מסקנה, שהמשפט 'צריך להיות יהודי פשוט' בא לאפוקי ממשהו, פחות לתאר שאיפות גבוהות.
אכן.
הרבה פעמים יש לשון אחת שהיא יכולה להתפרש לכאן ולכאן.

הדוגמה ההפוכה - בעל חשבון.
על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, בואו ונחשב חשבונו של עולם וכו' (ב"ב ע"ח ע"ב), והיינו שבעלי חשבון הם אנשים מרוממים ולזה יש לשאוף.
ומצד שני נאמר (קהלת ז' כ"ט) האלוקים ברא את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים", וחזינן שהעושים חשבונות רבים זה דבר שלילי, כי צריך להיות ישר.

וגם כאן המושג פשוט - יכול להתפרש כההיפך מהדבר הראשון, והיינו בלי לחשב הפסד מצווה כנגד שכרה וכו', תן לחיות בכיף, בפשיטות...
ויכול מצד שני להתפרש - כההיפך מן הדבר השני, והיינו בלי לעשות כל מיני חשבונות גשמיים של עוה"ז, אלא האדם ישר - כמו שהקב"ה עשה אותו.


הולך ללמוד
הודעות: 123
הצטרף: 14 אפריל 2020, 02:13
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי הולך ללמוד » 02 יולי 2021, 01:19

יהודי יכול להיות פשוט?

אני מכיר פתגם באידיש 'נישטא קיין פשוטער איד, סאיז דא פשוט א איד'. (אין יהודי פשוט, יש פשוט יהודי).
בפתגם הזה המשמעות היא להיפך, יהודי לעולם אינו אדם פשוט, הלא הרהור עבירה דיליה חמור ממעשיו של טיטוס בקוה"ק,
אלא יש פשוט יהודי, כלומר אם ראית יחודיות באדם יהודי הרי זה משום זה שהוא יהודי, די בעצם המציאות שהוא יהודי כדי להביאו לדרגה.

דרך אגב, לא מובן לי, למה לחשוב שיהודי שמשנן קריאת שמע ואינו מחפש כלל להתקדם, נחשב בר מעלה כיון שאינו עושה לשם כבוד וכו',
והלא באותה נשימה הוא אינו מוכן לוותר על עצלותו כדי להתגבר על החומר ולנסוק בדרגות רוחניות, הוא לא מוכן לשמוע על משהו מעבר ללול ולרפת או לחלקת האדמה שלו,
וכי הוא לא יתבע בשמיים על כך שהיה יכול להתעלות יותר? על כך שיכל לדעת מה הוא אתרוג מהודר ולהשיג לעצמו כזה, שלא לדבר על ידיעת הלכות שבת כדי להינצל מחילולה?
ועאכו"כ שאולי אפילו היה יכול להתאמץ להבין שורה קלה בגמרא, שזה שוה לאין ערוך מכל המצוות יחד, 'כל חפציך לא ישוו בה'.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 01:24

הולך ללמוד כתב:
02 יולי 2021, 01:19
יהודי יכול להיות פשוט?

אני מכיר פתגם באידיש 'נישטא קיין פשוטער איד, סאיז דא פשוט א איד'. (אין יהודי פשוט, יש פשוט יהודי).
בפתגם הזה המשמעות היא להיפך, יהודי לעולם אינו אדם פשוט, הלא הרהור עבירה דיליה חמור ממעשיו של טיטוס בקוה"ק,
אלא יש פשוט יהודי, כלומר אם ראית יחודיות באדם יהודי הרי זה משום זה שהוא יהודי, די בעצם המציאות שהוא יהודי כדי להביאו לדרגה.

דרך אגב, לא מובן לי, למה לחשוב שיהודי שמשנן קריאת שמע ואינו מחפש כלל להתקדם, נחשב בר מעלה כיון שאינו עושה לשם כבוד וכו',
והלא באותה נשימה הוא אינו מוכן לוותר על עצלותו כדי להתגבר על החומר ולנסוק בדרגות רוחניות, הוא לא מוכן לשמוע על משהו מעבר ללול ולרפת או לחלקת האדמה שלו,

וכי הוא לא יתבע בשמיים על כך שהיה יכול להתעלות יותר? על כך שיכל לדעת מה הוא אתרוג מהודר ולהשיג לעצמו כזה, שלא לדבר על ידיעת הלכות שבת כדי להינצל מחילולה?
ועאכו"כ שאולי אפילו היה יכול להתאמץ להבין שורה קלה בגמרא, שזה שוה לאין ערוך מכל המצוות יחד, 'כל חפציך לא ישוו בה'.

הודעה נפלאה והמודגש נפלא ביותר! מזדהה עם כל מילה!

סמל אישי של משתמש

ברסלבר (ליטאי לשעבר)
הודעות: 1331
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 630 פעמים
קיבל תודה: 667 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 02 יולי 2021, 01:31

"עיקר היהדות - פשיטות ותמימות".
הפשיטות ותמימות הן צורת היהדות הנכונה.
ולבאר עניינה - פתחתי בעבר אשכול, יש בו הרבה דברים מעניינים, אך לדעתי עדיין לא מוצה הנושא עד תומו ויש עוד מה לדבר בזה.
viewtopic.php?f=194&t=16093&p=234047

אם השאלה היתה אם מספיק להיות יהודי פשוט שאינו למדן - התשובה לשאלה נמצאת בשיחות הר"ן, ע"ו. כאן http://rabenubook.com/%d7%a9%d7%99%d7%9 ... %a2%d7%95/
בשיחה זו מפרט רבי נחמן את "דרך הלימוד" שלו. לאחר שפורס משנתו כמה ואיך צריך ללמוד, חושש מוהר"ן שלא יגרמו דבריו לנפילת רוחו של מי שאינו מסוגל ללמוד כל הרבה, ומוסיף את המשפט הבא:

לְבַל יִהְיֶה נִבְהָל מִזֶּה שֶׁהִזְהִיר שֶׁצְּרִיכִין לִלְמֹד כָּל־כָּךְ בְּכָל יוֹם, כִּי גַּם אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לִלְמֹד כָּל־כָּךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת.
וְגַם כְּבָר סִפֵּר מִזֶּה שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר אֲפִילוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד כְּלָל, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק יְכוֹלִין לִהְיוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ לַמְדָן כְּלָל. רַק בַּעַל הַשָּׂגָה אֵין יְכוֹלִין לִהְיוֹת כִּי־אִם כְּשֶׁהוּא לַמְדָן בִּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. אֲבָל אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק גָּמוּר יְכוֹלִין לִזְכּוֹת אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, 'וְלֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְאִי אַתָּה בֶּן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה'
(אָבוֹת ב).

דהיינו: איש כשר וצדיק - אפשר להיות גם מי שאינו יכול ללמוד.
רק "בעל השגה" - יכול להיות רק מי שהוא למדן בגפ"ת.

וכשהוא מסיים "ולא עליך המלאכה לגמור" וכו - כוונתו שוב לשיחה עצמה. אמנם "סדר הלימוד" הזה דורש ללמוד הרבה מאד, אך לא בגלל שאינך יכול ללמוד כ"כ הרבה לא תלמד בכלל.

ובל"נ בהזדמנות אי"ה אפתח אשכול מיוחד בנושא דרך הלימוד של מוהר"ן.


פינחס רוזנצוויג
הודעות: 1801
הצטרף: 18 ינואר 2021, 15:04
נתן תודה: 500 פעמים
קיבל תודה: 738 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי פינחס רוזנצוויג » 02 יולי 2021, 01:43

הצדיקים מבקשים כתב:
01 יולי 2021, 23:55
שמעתי מהרב טוביה פולאק בשם הרב ברוך מ. אזרחי, לגבי דרך הלימוד, כי "הפשטות שבפשטות זה העמקות והעמקות שבעמקות זה הפשטות"--- --
והגיתי שאותו הדבר לגבי דרגת האדם.
אם נצין את פשטות כA ואת העמקות כB אם כן פשטות שבפשטות זה A^2 ואם כן A^2=B אבל גם B^2=A והגענו לסתירה.
אלא אם כן A וB שווים זה לזה ושניהם שווין ל1 או ל0


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 01:48

פינחס רוזנצוויג כתב:
02 יולי 2021, 01:43
הצדיקים מבקשים כתב:
01 יולי 2021, 23:55
שמעתי מהרב טוביה פולאק בשם הרב ברוך מ. אזרחי, לגבי דרך הלימוד, כי "הפשטות שבפשטות זה העמקות והעמקות שבעמקות זה הפשטות"--- --
והגיתי שאותו הדבר לגבי דרגת האדם.
אם נצין את פשטות כA ואת העמקות כB אם כן פשטות שבפשטות זה A^2 ואם כן A^2=B אבל גם B^2=A והגענו לסתירה.
אלא אם כן A וB שווים זה לזה ושניהם שווין ל1 או ל0

פנחס, בטוח שלא החלפת בטעות עם האשכול הזה - 'דרוש מקור בדברי ר"ש שקופ בדיני רוב שמסביר כמו פתרון בעיית מונטי הול'....?
או שזה רק געגועים אחרונים... :)

סמל אישי של משתמש

ברסלבר (ליטאי לשעבר)
הודעות: 1331
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 630 פעמים
קיבל תודה: 667 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 02 יולי 2021, 01:55

נראה לי שיש הסבורים (ויתכן שאף פותח האשכול ביניהם) כי שאיפה להתקדם באה ע"י ראיית החסרון של עצמו. ולא היא: דרך העליה הנכונה היא ברצוא ושוב.

השאיפה לעשות טוב עוד ועוד - באה בעיקר מזה שמייקרים כל נקודה טובה הכי קטנה. דהיינו אם כל התקדמות אפילו זערורית שאינה בשלמות כלל היא כל כך יקרה בעיני השי"ת - וכל כך מועילה וכה רב כוחה לשנות את האדם לטובה (כדברי מוהר"ן בתורה רפ"ב) - הרי ששוה לאסוף עוד ועוד כאלה. אבל אם כל מה שאעשה אינו מספיק, למה שאטרח בכלל.
ואז מהצד השני - בעת שכן מגיעים להישגים ואדם חש עצמו בפסגות העליה - אז דווקא על האדם לדעת כי לעומת הנדרש ממנו עדיין לא התחיל כלל בעבודת ה'.
וצריך כל הזמן להשתמש בשניהם, להיות "בקי ברצוא בקי בשוב", וכדברי מוהר"ן על הפסוק אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך בתורה ו'.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 02:02

לעת עתה כפי שנראה, אפשר לסכם את האשכול בשני מילים - חסידים ומתנגדים, אני צודק?
יש מתנגד שסבור אחרת, ולהפך? אם כן אשמח שיציע את משנתו.

סמל אישי של משתמש

ובכן
הודעות: 1105
הצטרף: 16 יוני 2020, 12:39
נתן תודה: 294 פעמים
קיבל תודה: 655 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי ובכן » 02 יולי 2021, 02:15

נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:02
יש מתנגד שסבור אחרת, ולהפך? אם כן אשמח שיציע את משנתו.
אענה כחסיד.
הצד שכתבת ש'מספיק להיות יהודי פשוט' אינו נכון בעיני החסידות, כי אז הפירוש ב'פשוט' היינו קרוב יותר למצב ההתחלתי ש'האדם לא נברא אלא לשבר את הטבע', וודאי שמוטל על האדם להעפיל לקרבת אלקים עד אין די, ולהתפלל שיעלה ממדרגה למדרגה עד שיזכה לבוא למעלת אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב!

ואילו הצד שכתבת ש'פשוט' הוא המדרגה הקרובה ביותר לבורא יתברך, שהרי הוא פשוט בתכלית הפשיטות שאין פשיטות כמוהו - ודאי נכון ונכבד בעיני החסידות.

ועל כן נראה לי לומר בכוונת אלו שאומרים 'מספיק להיות יהודי פשוט', שכוונתם אך לשלול בתוכם את הרצון המוטבע באדם להיות הכי הכי בעולם, ואז אין עבודתו שלימה כל כך, כמבואר במסילת ישרים (! :)) פרק יט בביאור חלקי החסידות:
נבאר עתה התלויה בכונה, וכבר דברנו גם כן למעלה מענין לשמה ושלא לשמה למדרגותיהם, אמנם ודאי שמי שמתכוין בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו, למען תזכה לשבת את פניו בכלל הישרים והחסידים, לחזות בנועם ה' לבקר בהיכלו, ולקבל הגמול אשר בעוה"ב לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו. אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ב"ה יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו...


לבי במערב
הודעות: 5893
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 3985 פעמים
קיבל תודה: 2937 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי לבי במערב » 02 יולי 2021, 02:16

מבקש השם כתב:
01 יולי 2021, 21:58
בגמרא כתוב, שההפך מפשוט זה כפוף מעניין התליה בראש השנה ויום הכיפורים יש למישהו הסבר?
כדפרש"י התם: אם עיקר העבודה היא לכוף ולהכניע לבו, או התשובה (והשתוקקות) להשי"ת ("נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם").


לבי במערב
הודעות: 5893
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 3985 פעמים
קיבל תודה: 2937 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי לבי במערב » 02 יולי 2021, 02:21

עיקר האשכול די־מגוחך, במחכ"ת. מהו הענין לפלפל בהגדרות־סלנג כ'צדיק'? שמא מחר יִנָּטע אשכול להבין ענין מה שכמה מאחב"י מכנים לכל הנקרה בדרכם בשם 'אחי'... (אף שאליבא דאמת אכן כיוונו ועלתה להם יפה, כמבואר בתניא קדישא פל"ב).

המשפט הנכון הינו, אכן, 'צריכים להיות (עכ"פ) יהודי פשוט', היינו שגם תלמידי־החכמים ובעלי־השכל לא יזנחו את אמונתם התמימה (ראה 'היום יום' לי"ב טבת); ומי שזכה לראות בעיניו מזקני דור דעה לא יקשה לו מאומה בביאור הענין.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 02:55

ובכן כתב:
02 יולי 2021, 02:15
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:02
יש מתנגד שסבור אחרת, ולהפך? אם כן אשמח שיציע את משנתו.
אענה כחסיד.
הצד שכתבת ש'מספיק להיות יהודי פשוט' אינו נכון בעיני החסידות, כי אז הפירוש ב'פשוט' היינו קרוב יותר למצב ההתחלתי ש'האדם לא נברא אלא לשבר את הטבע', וודאי שמוטל על האדם להעפיל לקרבת אלקים עד אין די, ולהתפלל שיעלה ממדרגה למדרגה עד שיזכה לבוא למעלת אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב!

ואילו הצד שכתבת ש'פשוט' הוא המדרגה הקרובה ביותר לבורא יתברך, שהרי הוא פשוט בתכלית הפשיטות שאין פשיטות כמוהו - ודאי נכון ונכבד בעיני החסידות.

ועל כן נראה לי לומר בכוונת אלו שאומרים 'מספיק להיות יהודי פשוט', שכוונתם אך לשלול בתוכם את הרצון המוטבע באדם להיות הכי הכי בעולם, ואז אין עבודתו שלימה כל כך, כמבואר במסילת ישרים (! :)) פרק יט בביאור חלקי החסידות:
נבאר עתה התלויה בכונה, וכבר דברנו גם כן למעלה מענין לשמה ושלא לשמה למדרגותיהם, אמנם ודאי שמי שמתכוין בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו, למען תזכה לשבת את פניו בכלל הישרים והחסידים, לחזות בנועם ה' לבקר בהיכלו, ולקבל הגמול אשר בעוה"ב לא נוכל לומר שתהיה כונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכוין לטובת עצמו, סוף סוף עבודתו לצורך עצמו. אך הכונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ב"ה יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך, ויהיה חומד ומתאוה אל הגדלת כבודו...



היוצא מדבריך כפי שהבנתי, שכמו שאר החברים החסידיים שכתבו או שהסכימו, לקבל את הפשט האלטרנטיבי [בעייני] שכתבתי בהודעה הראשונה, אבל בנקודה אחת אתה משנה כיון, שמטה את פירוש המשפט לכיון שונה בתכלית, ובמילותיך שלך: "לשלול את הרצון הטבעי להיות הכי בעולם'.

כמובן שעל כזה אין חולק, ואין צורך להביא את מסילת ישרים, שיחדד את הדברים [ולהיפך אין שום קשר בין הדברים למכוון בדברי המס"י. ודי בהתבוננות פשוטה, אבל נעזוב לרגע].

דא עקא.. ובבקשה התבונן נא בהערתי זו.
וכמו שהערתי לכותבים אחרים, שצריך להיזהר לפני שמעמיסים כל מיני כוונות עמוקות במשפט שאמור להיות קליט ופשוט, ולא בחינת אילוסטרציה..
כאומר: אם רוצים לבטא את אותו מסר שהצעת, או בכלל להכניס את כל השורות של המסילת ישרים -לשיטתך, במשפט הקצר "מספיק להיות יהודי פשוט", סבורני שהוא חוטא למטרה, והוא לא משקף את המכוון לא מבחינת המסר ולא מבחינת הביטוי.
ואסביר: האם יש הבדל בין המשפט 'מספיק להיות יהודי פשוט' למשפט 'ימספיק להיות יהודי צדיק'? האם הניסוח האחרון סותר את המכוון במשפט הראשון? מי שביכולתו להיות כנה עם עצמו, יודה שאין עדיפות במשפט הראשון על האחרון ואדרבה, בכלל מאתיים מנה, ועל כן לא נשאר לנו אלא להסיק שהמכוון במשפט "מספיק להיות יהודי פשוט" לא בא לבטא את המסר שהצעת, ודאי לא בא לקפל בתוכו את דברי המס"י, אלא לאפוקי ממאן דהו, או לעודד מאן דהו, אבל בטח לא לבטא שאיפות גבוהות כאלה או אחרות, שבשביל זה המשפט היה צריך להיות מנוסח בצורה אחרת לגמרי.

כעת אתמקד במה שכתב חבר אחר בהודעה לעיל.

"ומה שגדו"י (כמו הבעש"ט למשל) שיבחו ואהבו מאוד יהודים פשוטים, הרי זה נכון שאלו היו יהודים ללא ידיעות בתורה, אבל זה לא עצם הפשטות שלהם, אלא זה הביא אותם לפשטות החיובית, של קיום המצוות ולימוד התורה (כגון שינון שמע ישראל) ללא 'מטרות רווח' של הנאה שכלית או כבוד, אלא רק כי הם יודעים דבר אחד - שככה צריך!"

בלי שירצה, גילה לנו החבר, דבר עמוק שמי שישים לב טוב טוב, הדין ודברים באשכול סובב על הנקודה הזו, וכמו שהעיר ביותר מרמז @הולך ללמוד.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 03:26

לבי במערב כתב:
02 יולי 2021, 02:21
עיקר האשכול די־מגוחך, במחכ"ת. מהו הענין לפלפל בהגדרות־סלנג כ'צדיק'? שמא מחר יִנָּטע אשכול להבין ענין מה שכמה מאחב"י מכנים לכל הנקרה בדרכם בשם 'אחי'... (אף שאליבא דאמת אכן כיוונו ועלתה להם יפה, כמבואר בתניא קדישא פל"ב).

המשפט הנכון הינו, אכן, 'צריכים להיות (עכ"פ) יהודי פשוט', היינו שגם תלמידי־החכמים ובעלי־השכל לא יזנחו את אמונתם התמימה (ראה 'היום יום' לי"ב טבת); ומי שזכה לראות בעיניו מזקני דור דעה לא יקשה לו מאומה בביאור הענין.

עזוב את הצדיק ת"מ, שנלווה בדרך אגב בסוף ההודעה. די מגוחך לכתוב על מה שהובא בסוף ההודעה באגב - "עיקר האשכול", לא חושב? אלא אם כן סתם רוצים עי"ז למצוא דרך לזלזל ולהגחיך אשכול שמציג גישה אחרת משגדלת עליה, נו אבל ניחא, רק שממך צפיתי ליותר.

אבל אתמקד במה שכתבת לפרש את המכוון במשפט 'להיות יהודי פשוט' - כלפי ת"ח "שלא יזנחו את אמונתם התמימה".

עד כמה איש נבון וחכם כמותו מאמין למה שהוא כתב?

אם לא מובן דיו אז אסביר.
א. בחרת בדרך קלה, למחוק את המשפט שאומר - 'מספיק להיות יהודי פשוט', שכמובן לגמרי לא מבטא מה שכתבת, ולכן גם באבחת תגובה ביטלת אותו ובחרת משפט נוח להלביש עליו כל מיני כוונות ותתי כוונות, אבל ניחא.

ב. את המשפט "צריך להיות יהודי פשוט", אתה מטה לכיוון של אמונה תמימה. עכשיו כמו שהערתי לעיל, כל מי שיהיה הוגן יודה שאין שום סיבה לנסח את המסר המוצע בדמות המשפט 'יהודי פשוט', מה רע במשפט 'יהודי צריך להיות בעל אמונה תמימה'. מדוע בעל המשפט הוצרך לדמות את האמונה התמימה דווקא לנבערי העם? והאם זה לא מלמד על משהו?

מכאן אני מסיק, שהמשפט מבטא מסר אחר בתכלית ו-"צריך להיות יהודי פשוט" מתפרש שיש עדיפות ליהודי פשוט על פני יהודי אחר, ובנקודה רגישה זו אקצר! ואילו המכוון במשפט "מספיק להיות יהודי פשוט" או שיתפרש כקודמו - לאפוקי ממישהו, אבל ייתכן שתכליתו כדי לעודד מאן דהו, אבל בטח לא לבטא בדוקא את הצורך בשאיפות גבוהות כמו שכתבו אחרים [ובנקודה זו כמדומני שנינו מסכימים].

-----------------------------------------------------------------------------

אם אסכם לע"ע בקצרה את האשכול, יש כאן שלושה פירושים והסברים למשפט "יהודי פשוט" על שלל נוסחאותיו, שיצאו ממקלדתם של חברים חסידיים, וכל אחד שונה מחבירו, מה שרק מוכיח שהמשפט הזה הוא גמיש וקל לשחק איתו או להטות אותו לאן שרוצים - כפי השקפת עולמו של האדם או בית גידולו.

להלן ג' הפירושים שכתבו החברים.
א. "פשטות חיובית, של קיום המצוות ולימוד התורה ללא 'מטרות רווח' של הנאה שכלית או כבוד".
ב. "לשלול בתוכם את הרצון המוטבע באדם להיות הכי הכי בעולם". [מי ששם לב, זה פירוש קצת שונה מהראשון]
ג. "שגם תלמידי־החכמים ובעלי־השכל לא יזנחו את אמונתם התמימה".

וכמובן הפשט הרביעי שאנוכי מציע, וכמו שהרחבתי כבר, מה הוא בא בדיוק לבטא, בצמוד ללשון, בלי להטות המכוון מפשטותו.


לבי במערב
הודעות: 5893
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 3985 פעמים
קיבל תודה: 2937 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי לבי במערב » 02 יולי 2021, 03:31

פירושים א' וג' חד הם, לפו"ר, ורק הסמנטיקא שונה קמעא.

א. לא 'מחקתי'. תיקנתי למשפט יותר נכון (שגם נזכר בכ"מ, ולא כ'סלנג'), שאכן יש בו משמעות כלשהי.
ב. אכן, יש בכל א' מעלה על רעהו; ההבדל הוא רק בזה שהאנשים ה'פשוטים' לא יוכלו - כנראה - להגיע לעולם למדרגת תלמידי־החכמים, משא"כ להיפך.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 03:33

לבי במערב כתב:
02 יולי 2021, 03:31
פירושים א' וג' חד הם, לפו"ר, ורק הסמנטיקא שונה קמעא.

ברור שלא, וסבורני שמיותר להסביר מדוע אתה שוגה באחידות הפירושים, ואם כבודו חושב שיש ממש בדבריו אזי אתה מוזמן להסביר. בהצלחה.


לבי במערב
הודעות: 5893
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 3985 פעמים
קיבל תודה: 2937 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי לבי במערב » 02 יולי 2021, 03:37

נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 03:33
אתה מוזמן להסביר. בהצלחה.
אמתין לחוו"ד של הכותב עצמו, ר' '@חייל של הרבי'.

סמל אישי של משתמש

ובכן
הודעות: 1105
הצטרף: 16 יוני 2020, 12:39
נתן תודה: 294 פעמים
קיבל תודה: 655 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי ובכן » 02 יולי 2021, 03:47

טרם אחלה:
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:55
...ובבקשה התבונן נא בהערתי זו.
אגלה לך ששמעתי בקולך.

ועתה, לגוף דבריך -
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:55
היוצא מדבריך כפי שהבנתי, שאתה כמו שאר החברים החסידיים שכתבו או שהסכימו, מקבל את הפשט האלטרנטיבי [בעייני] שכתבתי בהודעה הראשונה, ובנקודה אחת אתה משנה כיון, שמטה את פירוש המשפט לכיון שונה בתכלית, ובמילותיך שלך: "לשלול את הרצון הטבעי להיות הכי בעולם'.

כמובן שעל כזה אין חולק, ואין צורך להביא את מסילת ישרים, שיחדד את הדברים [ולהיפך אין שום קשר בין הדברים למכוון בדברי המס"י. ודי בהתבוננות פשוטה, אבל נעזוב לרגע].
קודם אנסה לפשט את דבריך, שנוכל לדעת אם הבנתיך על נכונה.
הסכמת איתי שעבודת ה' על מנת להיות 'הכי', יש בזה משום נותן טעם לפגם, ואין צריך לפנים. וביותר, שלהביא דברי המסילת ישרים לגבי זה, מקהים את ההבנה האמתית בדבריו. לפי שהוא מדבר במדרגה גבוהה - שאדם מבקש באמת להשלים עצמו, ולמלא חובתו בעולמו. [ובא לומר שיש כאן משום חסרון דק, שמניעיו הם לצורך עצמו, להשלים עצמו].
עד כאן מה שהבנתיך.
אכן, [ובבקשה התבונן נא בהערתי זו... סתאאאם... :)], כד נידוק נוכל למצוא מכנה משותף בין שני הדברים. שהגם שמי שרוצה להיות 'הכי', הרי שגם אם הוא לא עושה זאת על מנת שיעריכו אותו [- שזה מגונה ביותר], הרי הוא עושה זאת כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו. עובד את עצמו. ואילו הצדיק שרוצה למלא חובתו בעולמו, לכאורה אין בידו מזה, אבל בעומק, נשאל אותו: מה הבעיה שלא תשלים עצמך, מה הבעיה שתהיה 'רע', יתברר שבעצם פועל כאן המניע הבסיסי המוטבע בכל אדם, שבעצם הוא רוצה להיות טוב. ואם כן, שוב יש מקום לומר שהוא עובד את עצמו ולא את בוראו.
ולעומת זה מעמיד המסילת ישרים את האוהב לגמרי, שאז גם לו יצוייר שמשום מה - על כל מצוה נחשב על הצדיק שרק פגם עצמו, מכל מקום שש ושמח לפי שמקיים רצון בוראו. [זה ענין של ביטול הרצון העצמי לגמרי, בצורה של עשה רצונך כרצונו בשלימות. אני לא רוצה שום דבר חוץ מאשר שלהקב"ה יעשה רצונו].
ולפי זה, יש מכנה משותף מסויים בין הצדיק שמדבר עליו המס"י [שעובד את עצמו] לרצון להיות 'הכי' ולהרגיש טוב עם זה.

ובזה יתבארו דברי מי שכתב מה שהבאת משמו [וכתבת שתמהת בזה]:
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:55
כעת אתמקד במה שכתב חבר אחר בהודעה לעיל.

"ומה שגדו"י (כמו הבעש"ט למשל) שיבחו ואהבו מאוד יהודים פשוטים, הרי זה נכון שאלו היו יהודים ללא ידיעות בתורה, אבל זה לא עצם הפשטות שלהם, אלא זה הביא אותם לפשטות החיובית, של קיום המצוות ולימוד התורה (כגון שינון שמע ישראל) ללא 'מטרות רווח' של הנאה שכלית או כבוד, אלא רק כי הם יודעים דבר אחד - שככה צריך!"

בלי שירצה, גילה לנו החבר, דבר עמוק שמי שישים לב טוב טוב, הדין ודברים סובבים סביב הנקודה הזו, וכמו שהעיר ביותר מרמז @הולך ללמוד.
ובאמת, זוהי כוונתו [אם הוא אכן מצוי כראוי בעולמה של תורת החסידות], שהצדיק הגדול, יכול הוא להתמודד תמיד בכל מצוה שעושה, עם זה שמצוה זו מתווספת לו להשגת המטרה הגדולה, להיות צדיק גמור ויוצא מן העולם בלא חטא. וכיון שדרך הצדיקים שאין הם בטוחים בעצמם, ודרכם לבקר את עצמם ביותר, רואים את עצמם נכשלים אכן בזה, שתפילתי הזכה שהתפללתי הרי גם לי היה מזה רווח, ושמא רווח זה הוא אשר מניע אותי להתפלל תפילה זכה וברה, ואילו הייתי יודע שלי לא יגיע שום רווח, הייתי מתרשל מזה, והרי זה חרפה גדולה, שעבור מלך גדול ונורא, אב הרחמן, איני שם לב לתת לו כבודו המגיעו.
כך מתהלך לו הצדיק תמיד כאשר הפסוק 'ואם אב אני איה כבודי, ואם אדון אני איה מוראי' מהדהד בו, [מצד האמת שבפסוק, ולא מצד שראוי לצדיק לקיים פסוק זה...]
והנה מסתכל לו הצדיק בחלון, ורואה את שמערל הולך לתפילה, תפיליו תחת שחיו, ושמערל זה, משום מה כבר הסיק לעצמו במשך ימי חייו שממנו דבר לא יצמח, ובכל זאת הוא מתפלל כפי שהתורה דורשת מעמו, בלי לחשוב מה הרווח שבזה, אלא כי פשוט, כך צריך לעשות.
באמת, ודאי שיש לומר שיהודי זה יש לו גם את הנסיון שלו בענין זה [-דטובת עצמו], שיכול להתפלל כראוי כדי שתפילתו תתקבל למשל. אלא שמכל מקום, הנסיון שהצדיק מצוי בו, לא קיים בו, כי הוא, היהודי הפשוט, אין לו את ה'לבוש' הזה שקורים לו 'צדיק', 'ירא שמים'. ולכן כאשר רואה הצדיק את הפשטות הזו של היהודי - אשר בפשטותו זה ניתן בבחינה מסויימת להבחין יותר ב'עצמותו' של יהודי, שעושה רצון קונו כי כך רוצה קונה - הרי הצדיק נמלא הערכה רבה לפשטותו של היהודי.
אקוה שהסברתי כראוי. לא רק למבין ובר דעת ככבודו, אלא לכל אשר ישוטט באשכולנו.
ולאור ביאור זה, יובן היטב שאין בדברי המצוטט על ידך שום מראה מקום לומר שזה בסדר, ובשמים לא יתבעוהו על יכלתו להוסיף בתורה ועבודה. אלא שהנושא הוא על עצם זה שיש כאן במידה מסויימת עבודה שהיא לא בעבור שבשמים לא יתבעוהו.
ודוקו נא.
 
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:55
דא עקא..
וכמו שהערתי לכותבים אחרים, שצריך להיזהר לפני שמעמיסים כל מיני כוונות עמוקות במשפט שאמור להיות קליט ופשוט, ולא בחינת אילוסטרציה..
כאומר: אם רוצים לבטא את אותו מסר שהצעת, או בכלל להכניס את כל השורות של המסילת ישרים -לשיטתך, במשפט הקצר "מספיק להיות יהודי פשוט", סבורני שהוא חוטא למטרה, והוא לא משקף את המכוון לא מבחינת המסר ולא מבחינת הביטוי.
ואסביר: האם יש הבדל בין המשפט 'מספיק להיות יהודי פשוט' למשפט 'ימספיק להיות יהודי צדיק'? האם הניסוח האחרון סותר את המכוון במשפט הראשון? מי שביכולתו להיות כנה עם עצמו, יודה שאין עדיפות במשפט הראשון על האחרון ואדרבה, בכלל מאתיים מנה, ועל כן לא נשאר לנו אלא להסיק שהמכוון במשפט "מספיק להיות יהודי פשוט" לא בא לבטא את המסר שהצעת, ודאי לא בא לקפל בתוכו את דברי המס"י, אלא לאפוקי ממאן דהו, או לעודד מאן דהו, אבל בטח לא לבטא שאיפות גבוהות כאלה או אחרות, שבשביל זה המשפט היה צריך להיות מנוסח בצורה אחרת לגמרי.
בזה ברור לי כדבריך, ואיני מסתפק כל כך מה כיוון ליפא שמעלצער ב'איך בין א פשוטע יוד'...
ובכל זאת, כיון ששאלת מהזווית של הסתכלות החסידות על דברים אלו, ראיתי לכתוב את אשר ליבי בכך.


לבי במערב
הודעות: 5893
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 3985 פעמים
קיבל תודה: 2937 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי לבי במערב » 02 יולי 2021, 03:52

ומדאתינן להכי, נמצאו "ג' הפירושים" עולים בקנה אחד.


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 5408
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 260 פעמים
קיבל תודה: 2809 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי נדיב לב » 02 יולי 2021, 03:56

ובכן כתב:
02 יולי 2021, 03:47
טרם אחלה:
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:55
...ובבקשה התבונן נא בהערתי זו.
אגלה לך ששמעתי בקולך.

ועתה, לגוף דבריך -
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:55
היוצא מדבריך כפי שהבנתי, שאתה כמו שאר החברים החסידיים שכתבו או שהסכימו, מקבל את הפשט האלטרנטיבי [בעייני] שכתבתי בהודעה הראשונה, ובנקודה אחת אתה משנה כיון, שמטה את פירוש המשפט לכיון שונה בתכלית, ובמילותיך שלך: "לשלול את הרצון הטבעי להיות הכי בעולם'.

כמובן שעל כזה אין חולק, ואין צורך להביא את מסילת ישרים, שיחדד את הדברים [ולהיפך אין שום קשר בין הדברים למכוון בדברי המס"י. ודי בהתבוננות פשוטה, אבל נעזוב לרגע].
קודם אנסה לפשט את דבריך, שנוכל לדעת אם הבנתיך על נכונה.
הסכמת איתי שעבודת ה' על מנת להיות 'הכי', יש בזה משום נותן טעם לפגם, ואין צריך לפנים. וביותר, שלהביא דברי המסילת ישרים לגבי זה, מקהים את ההבנה האמתית בדבריו. לפי שהוא מדבר במדרגה גבוהה - שאדם מבקש באמת להשלים עצמו, ולמלא חובתו בעולמו. [ובא לומר שיש כאן משום חסרון דק, שמניעיו הם לצורך עצמו, להשלים עצמו].
עד כאן מה שהבנתיך.
אכן, [ובבקשה התבונן נא בהערתי זו... סתאאאם... :)], כד נידוק נוכל למצוא מכנה משותף בין שני הדברים. שהגם שמי שרוצה להיות 'הכי', הרי שגם אם הוא לא עושה זאת על מנת שיעריכו אותו [- שזה מגונה ביותר], הרי הוא עושה זאת כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו. עובד את עצמו. ואילו הצדיק שרוצה למלא חובתו בעולמו, לכאורה אין בידו מזה, אבל בעומק, נשאל אותו: מה הבעיה שלא תשלים עצמך, מה הבעיה שתהיה 'רע', יתברר שבעצם פועל כאן המניע הבסיסי המוטבע בכל אדם, שבעצם הוא רוצה להיות טוב. ואם כן, שוב יש מקום לומר שהוא עובד את עצמו ולא את בוראו.
ולעומת זה מעמיד המסילת ישרים את האוהב לגמרי, שאז גם לו יצוייר שמשום מה - על כל מצוה נחשב על הצדיק שרק פגם עצמו, מכל מקום שש ושמח לפי שמקיים רצון בוראו. [זה ענין של ביטול הרצון העצמי לגמרי, בצורה של עשה רצונך כרצונו בשלימות. אני לא רוצה שום דבר חוץ מאשר שלהקב"ה יעשה רצונו].
ולפי זה, יש מכנה משותף מסויים בין הצדיק שמדבר עליו המס"י [שעובד את עצמו] לרצון להיות 'הכי' ולהרגיש טוב עם זה.

ובזה יתבארו דברי מי שכתב מה שהבאת משמו [וכתבת שתמהת בזה]:
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:55
כעת אתמקד במה שכתב חבר אחר בהודעה לעיל.

"ומה שגדו"י (כמו הבעש"ט למשל) שיבחו ואהבו מאוד יהודים פשוטים, הרי זה נכון שאלו היו יהודים ללא ידיעות בתורה, אבל זה לא עצם הפשטות שלהם, אלא זה הביא אותם לפשטות החיובית, של קיום המצוות ולימוד התורה (כגון שינון שמע ישראל) ללא 'מטרות רווח' של הנאה שכלית או כבוד, אלא רק כי הם יודעים דבר אחד - שככה צריך!"

בלי שירצה, גילה לנו החבר, דבר עמוק שמי שישים לב טוב טוב, הדין ודברים סובבים סביב הנקודה הזו, וכמו שהעיר ביותר מרמז @הולך ללמוד.
ובאמת, זוהי כוונתו [אם הוא אכן מצוי כראוי בעולמה של תורת החסידות], שהצדיק הגדול, יכול הוא להתמודד תמיד בכל מצוה שעושה, עם זה שמצוה זו מתווספת לו להשגת המטרה הגדולה, להיות צדיק גמור ויוצא מן העולם בלא חטא. וכיון שדרך הצדיקים שאין הם בטוחים בעצמם, ודרכם לבקר את עצמם ביותר, רואים את עצמם נכשלים אכן בזה, שתפילתי הזכה שהתפללתי הרי גם לי היה מזה רווח, ושמא רווח זה הוא אשר מניע אותי להתפלל תפילה זכה וברה, ואילו הייתי יודע שלי לא יגיע שום רווח, הייתי מתרשל מזה, והרי זה חרפה גדולה, שעבור מלך גדול ונורא, אב הרחמן, איני שם לב לתת לו כבודו המגיעו.
כך מתהלך לו הצדיק תמיד כאשר הפסוק 'ואם אב אני איה כבודי, ואם אדון אני איה מוראי' מהדהד בו, [מצד האמת שבפסוק, ולא מצד שראוי לצדיק לקיים פסוק זה...]
והנה מסתכל לו הצדיק בחלון, ורואה את שמערל הולך לתפילה, תפיליו תחת שחיו, ושמערל זה, משום מה כבר הסיק לעצמו במשך ימי חייו שממנו דבר לא יצמח, ובכל זאת הוא מתפלל כפי שהתורה דורשת מעמו, בלי לחשוב מה הרווח שבזה, אלא כי פשוט, כך צריך לעשות.
באמת, ודאי שיש לומר שיהודי זה יש לו גם את הנסיון שלו, גם במקום זה, שיכול להתפלל כראוי כדי שתפילתו תתקבל למשל. אלא שמכל מקום, הנסיון שהצדיק מצוי בו, לא קיים בו, כי הוא, היהודי הפשוט, אין לו את ה'לבוש' הזה שקורים לו 'צדיק', 'ירא שמים'. ולכן כאשר רואה הצדיק את הפשטות הזו של היהודי, אשר בפשטות זה ניתן בבחינה מסויימת להבחין יותר ב'עצמותו' של יהודי, שעושה רצון קונו כי כך רוצה קונה. ולכן הוא נמלא אליו הערכה רבה.
אקוה שהסברתי כראוי. לא רק למבין ובר דעת ככבודו, אלא לכל אשר ישוטט באשכולנו.
ולאור ביאור זה, יובן היטב שאין בדברי המצוטט על ידך שום מראה מקום לומר שזה בסדר, ובשמים לא יתבעוהו על יכלתו להוסיף בתורה ועבודה. אלא שהנושא הוא על עצם זה שיש כאן במידה מסויימת עבודה שהיא לא בעבור שבשמים לא יתבעוהו.
ודוקו נא.
 
נדיב לב כתב:
02 יולי 2021, 02:55
דא עקא..
וכמו שהערתי לכותבים אחרים, שצריך להיזהר לפני שמעמיסים כל מיני כוונות עמוקות במשפט שאמור להיות קליט ופשוט, ולא בחינת אילוסטרציה..
כאומר: אם רוצים לבטא את אותו מסר שהצעת, או בכלל להכניס את כל השורות של המסילת ישרים -לשיטתך, במשפט הקצר "מספיק להיות יהודי פשוט", סבורני שהוא חוטא למטרה, והוא לא משקף את המכוון לא מבחינת המסר ולא מבחינת הביטוי.
ואסביר: האם יש הבדל בין המשפט 'מספיק להיות יהודי פשוט' למשפט 'ימספיק להיות יהודי צדיק'? האם הניסוח האחרון סותר את המכוון במשפט הראשון? מי שביכולתו להיות כנה עם עצמו, יודה שאין עדיפות במשפט הראשון על האחרון ואדרבה, בכלל מאתיים מנה, ועל כן לא נשאר לנו אלא להסיק שהמכוון במשפט "מספיק להיות יהודי פשוט" לא בא לבטא את המסר שהצעת, ודאי לא בא לקפל בתוכו את דברי המס"י, אלא לאפוקי ממאן דהו, או לעודד מאן דהו, אבל בטח לא לבטא שאיפות גבוהות כאלה או אחרות, שבשביל זה המשפט היה צריך להיות מנוסח בצורה אחרת לגמרי.
בזה ברור לי כדבריך, ואיני מסתפק כל כך מה כיוון ליפא שמעלצער ב'איך בין א פשוטע יוד'...
ובכל זאת, כיון ששאלת מהזווית של הסתכלות החסידות על דברים אלו, ראיתי לכתוב את אשר ליבי בכך.

מכובדי @ובכן לפני שאעבור על הודעתך בכובד ראש, אני רוצה להודות למר שטרח לעיין בדבריי כדבעי [אם זו כוונתי זה עניין אחר, וכבר אגיב ב"ה בהודעה נפרדת במשך הזמן ובס"ד] וכתב תגובה מפורטת ומקיפה ישר כוחו! ראוי להערכה, וכמים פנים לפנים אשתדל גם כן לעיין בדבריו בכובד ראש ולהשיב כפי דעתי ב"ה בבוא הזמן.


חייל של הרבי
הודעות: 2068
הצטרף: 15 יולי 2020, 08:17
מיקום: קריית מלאכי
נתן תודה: 3611 פעמים
קיבל תודה: 1396 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי חייל של הרבי » 02 יולי 2021, 08:34

הולך ללמוד כתב:
02 יולי 2021, 01:19


דרך אגב, לא מובן לי, למה לחשוב שיהודי שמשנן קריאת שמע ואינו מחפש כלל להתקדם, נחשב בר מעלה כיון שאינו עושה לשם כבוד וכו',
והלא באותה נשימה הוא אינו מוכן לוותר על עצלותו כדי להתגבר על החומר ולנסוק בדרגות רוחניות, הוא לא מוכן לשמוע על משהו מעבר ללול ולרפת או לחלקת האדמה שלו,
וכי הוא לא יתבע בשמיים על כך שהיה יכול להתעלות יותר? על כך שיכל לדעת מה הוא אתרוג מהודר ולהשיג לעצמו כזה, שלא לדבר על ידיעת הלכות שבת כדי להינצל מחילולה?
ועאכו"כ שאולי אפילו היה יכול להתאמץ להבין שורה קלה בגמרא, שזה שוה לאין ערוך מכל המצוות יחד, 'כל חפציך לא ישוו בה'.
אף אחד לא שיבח יהודים עצלנים...
חידושו של הבעש"ט היה שהוא העדיף להסתובב אצל היהודים החקלאים והחלבנים, שמצד דברים שאינם תלויים בהם, אין להם ידיעות בתורה (א. להוריהם לא היה כסף למלמד. ב. לא הסתדרו בשידוך שיהיו סמוכים על שולחן חותנם וילמדו כל היום. אלא מוכרחים להתפרנס בעמל כפיהם. ג. יכולות שכליות נמוכות. ד. קשיי שפה), ולקרב אותם וללמדם תורה, מה שאפשר. הוא לימד אותם לברך, לקרוא שמע ישראל, חלקם אף הצליחו לזכור משניות.

ואותם הוא חיבב יותר מאשר תלמידי החכמים שמצד דברים שלא תלויים בהם ידעו הרבה תורה (א. היו אצל מלמד. ב. סמוכים על שולחן חותנם. ג. בעלי שכל. ד. בעלי חשק ללמוד), ובמקום ללמד אותם עניינים חריפים בש"ס לימד את הפשוטים עניינים פשוטים. וגם ציווה על חלק מחסידיו ללכת אצל הפשוטים ולחיות איתם.

אגב, מדובר על תקופה מסויימת בחיי הבעש"ט. עם חסידיו הוא גם למד ש"ס עם מפרשים בחריפות גדולה.

אז אין הערכה ליהודי עצלן. אלא ליהודי טרוד שעושה מה שהוא יכול, לפי הכלים שה' נתן לו. 
 


מ אלישע
הודעות: 1174
הצטרף: 05 פברואר 2020, 15:11
נתן תודה: 411 פעמים
קיבל תודה: 291 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: "מספיק להיות יהודי פשוט"!

שליחה על ידי מ אלישע » 02 יולי 2021, 09:06

הצדיקים מבקשים כתב:
01 יולי 2021, 23:55
שמעתי מהרב טוביה פולאק בשם הרב ברוך מ. אזרחי, לגבי דרך הלימוד, כי "הפשטות שבפשטות זה העמקות והעמקות שבעמקות זה הפשטות"--- --
והגיתי שאותו הדבר לגבי דרגת האדם.
בספרי חסידות הסבירו מהו פשט
יש בתורה לבושים רבים.
פשט הוא התורה ללא הסתרה
(לא כתבתי במדוייק את שתי המילים האחרונות) 
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המוסר”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אמונת אומן, זכרונות | 1 אורח