השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי גל גל » 19 אוגוסט 2018, 11:43

בס''ד פרשת כי תצא – השפעת הקבלה על הפסיקה

פתיחה

בפרשת השבוע מופיעה מצוות שילוח הקן. מפשט לשון התורה משמע ('כי יקרא'), שאין חובה ללכת לחפש קן ציפור בשביל לשלח אותו ולקיים את מצוות שילוח הקן, ואכן כך נוקטת הגמרא בחולין (קלט), שמתחייבים במצווה רק כאשר נפגשים במקרה עם הקן (האם אדם שלא צריך את הביצים, יש לו עניין לשלח את האם? עיין בהערה ).

אמנם בניגוד לדברי הגמרא, בספר הזוהר (תיקוני זוהר ו') נכתב, שיש לחפש בהרים ובגבעות קן של ציפור, בשביל לקיים את מצוות שילוח הקן. הטעם לכך הוא, שכאשר משלחים את האם מקינה ולוקחים לה את הביצים, היא צווחת מצער, ומתוך כך מתעוררים עלינו רחמי הקב''ה, ''ששומע'' את הציפור שמתגעגעת לבניה, וכואב לה שהם רחוקים ממנה.

רואים שלמרות שבגמרא מפורש שאין צורך לחפש אחרי קן ציפור, הזוהר חולק, וסובר שיש מצווה לחפש קן ציפור בשביל לשלח אותו (וע''ע בישכיל עבדי אבה''ע ח''ו סי' קכג). למעשה כאשר יש סתירה בין הקבלה לבין הגמרא, אנו פוסקים כדברי הגמרא (בית יוסף סי' קמא, חתם סופר ח''ד סי' פח, משנ''ב כה, מב). אמנם יש מספר מקומות בהם ההלכה כן הוכרעה או הושפעה מהקבלה, ובכך נעסוק.

בין הקבלה לפשט

א. הנחת תפילין בחול המועד – הכרעת מחלוקת בין הפוסקים

נפסק להלכה שבשבת ויום טוב, אין להניח תפילין. אך הגמרא לא אומרת, האם יש להניח תפילין בחול המועד, ונחלקו הראשונים בכך, ומצינו שלוש שיטות:

1. הרשב''א והראב''ד (שו''ת הרשב''א ח''א סי' תרצ) פסקו, שאין להניח תפילין בחול המועד.

2. הרא''ש (הל' תפילין סי' סז) והמהר''ם פסקו, שיש להניח תפילין בחול המועד בברכה.

3. הסמ''ק (סי' קנד) והתרומה פסקו, שיש להניח תפילין בחול המועד, אך בלא ברכה.

כיצד נפסק להלכה? הבית יוסף (או''ח סי' לא) כתב, שלמרות שבהתחלה נהגו להניח תפילין בחול המועד כפסיקת הרא''ש, נהגו כיום שלא להניח. מדוע נהגו שלא להניח? הוא כתב שמכיוון שהזוהר כתב בתוקף שלא להניח תפילין בחול המועד, אין להניח:

''ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד. ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בחול המועד כדברי הרא"ש, ואחר כך מצאו שכתב רבי שמעון בר יוחי במאמר אחד, שאסור להניחם בחול המועד ועל כן נמנעו מלהניחם בחול המועד וכן כתב דודי ר' יצחק קארו ז"ל בתשובה. והמאמר ההוא מובא במדרש הנעלם לשיר השירים (זוהר חדש שיר השירים ח).''

מדוע הבית יוסף פסק כדברי הזוהר, כנגד דברי הפוסקים? צריך לומר, שבמקרה הזה הזוהר לא חולק במפורש על דברי הגמרא, אלא שיש מחלוקת בין הפוסקים, והזוהר רק מכריע ביניהם, וכך כתב גם המשנה ברורה (כה, מב): ''במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע ''. הרב פיינשטיין טען (אג''מ או''ח ד, ג), שרק הזוהר מכריע בין הפוסקים, אבל קבלת האר''י – לא.

אמנם הרמ''א (לא, א) פסק שיש להניח תפילין בחול המועד, כפסק הרא''ש ולא כדברי הזוהר. אך אין לומר בהכרח שהוא לא מסכים עם הבית יוסף, שהזוהר יכול להכריע בין הפוסקים, אלא שנהגו במדינות אשכנז להניח תפילין כפסק הרא''ש, ולכן אין לשנות את המנהג בעקבות הזוהר, וכך משמע מדבריו (למעשה כיום גם האשכנזים לא מניחים תפילין בחול המועד כדעת הגר''א).

ב. שניים קוראים בתורה – מחלוקת בין הפוסקים לזוהר

אמנם מצינו מקום שבו מרן והרמ''א כן חולקים בהתייחסות לזוהר.

הטור (או''ח קמא) הביא את דבריו אביו הרא''ש שנקט, שכאשר עולה אדם לתורה, הוא צריך לקרוא ביחד עם הבעל קורא (רק להשמיע לאוזניו), וכן כתבו התוספות (ב''ב טו ע''א). בטעם הדבר הסביר הרא''ש, שמכיוון שהעולה מברך ברכות התורה, הוא צריך להגיד אחריהם דברי תורה, לכן כדי שברכתו לא תהא לבטלה, הוא צריך לקרוא עם הקורא.

מרן בבית יוסף (שם) לאחר שהביא את דברי הרא''ש, הביא את דברי הזוהר שכתב, שקריאת התורה בבית כנסת, דומה למעמד הר סיני, ולכן כמו שבהר סיני רק קול אחד נשמע, כך גם בקריאת התורה צריך שרק אחד ידבר וכולם ישתקו, ובלשון הזוהר ''ואסיר למיקרי באורייתא בר חד בלחודוי, ושתקין ושמעין מלה מפומיה כאילו קבלין לה האי שעתא מטורא דסיני''.

אמנם למסקנה הוא בכל זאת מתיר לעולה לקרוא בלחש, משום שאפשר שהזוהר אסר רק כאשר הקורא משמיע לאזנו, אבל כאשר העולה קורא בשקט לגמרי, מותר. כך אפשר לצאת מצד אחד ידי חובת הזוהר, שרק אדם אחד יקרא. מצד שני כדעת הרא''ש, שלא תהא ברכה לבטלה.

הרמ''א בדרכי משה (ס''ק ב) חלק על הבית יוסף. קודם כל הוא טען, שאפשר להסביר אחרת את דברי הזוהר, ושגם העולה יכול להשמיע לאזניו. הוא ביאר שהזוהר אסר, רק כאשר העולה קורא כל כך בקול, שגם האנשים בקהל שומעים את קריאתו, אבל כאשר הוא משמיע לאזניו - מותר.

הוא הוסיף, שגם אם נאמר שאכן הזוהר חולק על דברי הפוסקים, בכל מקרה אין לזוז מדברי הפוסקים, שלא כדברי הבית יוסף שטען שכאשר הפוסקים חולקים על הזוהר, יש להתחשב בדעת הזוהר. למעשה הם נחלקו בשולחן ערוך (או''ח קמא, ב):

''לא יקראו שנים, אלא העולה קורא ושליח ציבור שותק, או שליח ציבור קורא והעולה לא יקרא בקול רם; ומכל מקום צריך הוא לקרות עם השליח ציבור, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, אלא שצריך לקרות בנחת, שלא ישמיע לאזניו. הג''ה (=רמ''א): ואפילו משמיע לאזניו ליכא למיחש (=מותר), דלא עדיף מתפלה, כדלעיל סימן ק"א.''

ג. ברכות השחר – מחלוקת בין הקבלה לשולחן ערוך

מקום נוסף שבו רואים את התערבותה של תורת הסוד, הוא בעניין ברכת השחר. הגמרא במסכת ברכות (ס ע''ב) מפרטת את ברכות השחר, שמוטל על כל אדם לומר בבוקר.
מפשט דברי הגמרא משמע, שרק במידה ואדם נהנה הוא צריך לברך. כלומר, רק אדם שלובש חגורה, מברך את ברכת 'אוזר ישראל בגבורה'. רק אדם שפורס סודר על ראשו, מברך עוטר ישראל בתפארה, ואכן כך פסקו להלכה הרמב''ם (תפילה ז, ז) והתוספות (ד''ה כי), ובעקבותיהם בשולחן ערוך (או''ח מו, ח):

''כל הברכות האלו אם לא נתחייב באחת מהן, כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או לא לבש או לא חגר, אומר אותה ברכה בלא הזכרת השם.''

הרמ''א (שם) חלק על דברי השולחן ערוך, ופסק בעקבות הרמב''ן והר''ן (פסחים ז ע''ב), שיש לברך בכל יום ברכות השחר, משום שלשיטתם ברכות השחר הן ברכות השבח על כך שהעולם כל יום נברא מחדש, לכן יש לברך את כל הברכות בכל יום, גם אם האדם לא נהנה מאותו דבר שהוא מברך עליו.

לכאורה, הספרדים היו אמורים לברך את ברכות השחר רק כאשר הם נהנו, וכפסק השולחן ערוך. בכל זאת קא חזינן, שהספרדים מברכים כל יום את כל ברכות השחר, מדוע? הסיבה לכך היא, שהאר''י בשער הכוונות (א, ע''ג) כתב, שיש להגיד את הברכות הללו כל בוקר גם אם האדם לא נהנה, משום שהם רומזים לאורות עליונים, ובלשונו:

''כל השמונה עשרה ברכות שיש מן הנותן לשכוי בינה חייב האדם לסדרם ולברכם בכל יום, אף על פי שלא מתחייב הוא בהם, לפי שכולם הם רמזים נפלאים אל אורות עליונים, ואין לבטלם אפילו אם האדם לא יישן בלילה או אם לא הסיר מצנפתו או סודרו או נעליו...''

כדברי האר''י שיש לברך כל בוקר, נקטו להלכה הפרי חדש (ס''ק ח), הבן איש חי (רב פעלים ב, ח) הברכי יוסף (ס''ק יב) ועוד. עולה מסוגיה זו מקרה, שלמרות שהשולחן ערוך פסק כדעת הרמב''ם שרק כאשר נהנים יש לברך ברכות השחר, להלכה לא פוסקים כמותו אלא כדעת הקבלה, שיש לברך בכל מקרה ברכות השחר.

ד. נטילת ידי הכהנים על ידי הלווים – חידוש הלכה מהזוהר

הלכה נוספת שנפסקה בעקבות הזוהר, הוא נטילת ידי הכהנים. הגמרא במסכת סוטה (לט ע''א) פוסקת, שלפני שהכהן עולה לדוכן, הוא צריך ליטול את ידיו. נחלקו רש''י (ד''ה שלא) והרמב''ם (ביאת המקדש ה, ג. תפילה טו, ה), מה הדין כאשר הכהן נטל את ידיו בבוקר, ולא נגע במקומות המכוסים. הרמב''ם נקט, שבכהאי גוונא הכהן לא צריך ליטול שוב את ידיו, ואילו לדעת רש''י, גם במקרה כזה הכהן צריך ליטול את ידיו.

כיום נהוג, שהלווים נוטלים את ידי הכהנים, והבית יוסף (או''ח קכח) תמה מאיפה מנהג זה, שהרי בגמרא לא כתוב שדווקא הלווים צריכים ליטול את ידי הכהנים. לבסוף הוא כתב, שהמקור למנהג זה הוא מדברי הזוהר (נשא קמו ע''ב) שכתב, שמכיוון שהלווים הם קדושים, צריך שדווקא הם יוסיפו קדושה על ידי הכהנים הקדושים.

אם כן מצינו מספר כללים, ביחס בין הפסיקה על פי הפשט לבין פסיקת הזוהר. 1. כאשר הוא חולק על דברי הגמרא, הלכה כדברי הגמרא. 2. כאשר הוא חולק עם הפוסקים, נחלקו השולחן ערוך והרמ''א כיצד להתייחס אליו. 3. לעיתים פוסקים כמו הקבלה, למרות דברי השולחן ערוך (במקום שהתפשט המנהג). 4. ישנם הלכות חדשות, שמקורם רק בדברי הזוהר.

שבת שלום, מוזמנים להגיב...

כבדרך אגב, האם אדם שלא צריך את הביצים, צריך לשלח את האם? בחוות יאיר (סי' סז) נקט שגם במקרה כזה יש לשלח את האם. אך רוב האחרונים, וביניהם החזון איש (יו''ד קעה) והגרש''ז אויערבך (מנחת שלמה תנינא, סי' ה) פסקו שאין עניין בכהאי גוונא לשלח את האם. לא זו בלבד, אלא שהחתם סופר כתב (או''ח סי' ק) שמי שמגרש את האם ואין לו מה לעשות עם הביצים הוא אכזרי, ועובר על איסור צער בעלי חיים מדאורייתא.

בע''ה מהשבת, תוכלו לקרוא את הדף גם באתר 'דין'... מוזמנים...

ערכים:


אלישיב בן דאואל
הודעות: 48
הצטרף: 20 יוני 2018, 16:32
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי אלישיב בן דאואל » 20 אוגוסט 2018, 22:20

שכוייח, יש עוד מחלוקת מעניינת נראלי בין הרב עובדיה לרב אליהו, האם מותר לברך ברכת האילנות בשבת, שלדעת הקבלה אסור משום בורר...


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי דרומאי » 21 אוגוסט 2018, 00:27

אלישיב בן דאואל כתב:שכוייח, יש עוד מחלוקת מעניינת נראלי בין הרב עובדיה לרב אליהו, האם מותר לברך ברכת האילנות בשבת, שלדעת הקבלה אסור משום בורר...
ודאי שאין כוונת המקובלים דהוי ממש בורר, אלא שיש בזה 'ענין' של בורר, וכמו שהתורה אסרה בורר בשבת כמו כן יש להמנע ממה שיש בו ענין בורר על פי הקבלה.


איש
משתמש ותיק
הודעות: 274
הצטרף: 17 יוני 2018, 14:49
נתן תודה: 24 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי איש » 21 אוגוסט 2018, 02:11

דרומאי כתב:
אלישיב בן דאואל כתב:שכוייח, יש עוד מחלוקת מעניינת נראלי בין הרב עובדיה לרב אליהו, האם מותר לברך ברכת האילנות בשבת, שלדעת הקבלה אסור משום בורר...
ודאי שאין כוונת המקובלים דהוי ממש בורר, אלא שיש בזה 'ענין' של בורר, וכמו שהתורה אסרה בורר בשבת כמו כן יש להמנע ממה שיש בו ענין בורר על פי הקבלה.
נו.. וזה לא סותר לכותרת "השפעת הקבלה על הפסיקה". בלי הקבלה הדין היה שונה לשיטה שאסרה כך שצדק אלישיב.


משה בטיטו
הודעות: 47
הצטרף: 03 אוגוסט 2018, 09:05
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי משה בטיטו » 22 אוגוסט 2018, 19:09

איש כתב:
דרומאי כתב:
אלישיב בן דאואל כתב:שכוייח, יש עוד מחלוקת מעניינת נראלי בין הרב עובדיה לרב אליהו, האם מותר לברך ברכת האילנות בשבת, שלדעת הקבלה אסור משום בורר...
ודאי שאין כוונת המקובלים דהוי ממש בורר, אלא שיש בזה 'ענין' של בורר, וכמו שהתורה אסרה בורר בשבת כמו כן יש להמנע ממה שיש בו ענין בורר על פי הקבלה.
נו.. וזה לא סותר לכותרת "השפעת הקבלה על הפסיקה". בלי הקבלה הדין היה שונה לשיטה שאסרה כך שצדק אלישיב.
יש עוד דבר מופלא בבן איש חי (שנה ראשונה וארא, הלכה ב), הוא דן בהלכות קריאת שמע, ומונה את מספר הפעמים שיש מצות קריאה של שמע במהלך היום, ומדרג אותן על פי חשיבותן והמעלה שלהן: "ואלו הארבעה ק"ש אינם שוים במעלתם, וזה סדרן במעלתם ממטה למעלה, והוא דהגרועה מכולם היא ק"ש שעל המטה, ולמעלה ממנה ק"ש דערבית, ולמעלה מזו ק"ש דקרבנות, ולמעלה מזו ק"ש דיוצר, וזו היא המעולה שבכולם". על פי הסוד, קריאת שמע של קרבנות עדיפה על קריאת שמע מדאורייתא של ערבית!!!


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי דרומאי » 22 אוגוסט 2018, 19:12

משה בטיטו כתב: יש עוד דבר מופלא בבן איש חי (שנה ראשונה וארא, הלכה ב), הוא דן בהלכות קריאת שמע, ומונה את מספר הפעמים שיש מצות קריאה של שמע במהלך היום, ומדרג אותן על פי חשיבותן והמעלה שלהן: "ואלו הארבעה ק"ש אינם שוים במעלתם, וזה סדרן במעלתם ממטה למעלה, והוא דהגרועה מכולם היא ק"ש שעל המטה, ולמעלה ממנה ק"ש דערבית, ולמעלה מזו ק"ש דקרבנות, ולמעלה מזו ק"ש דיוצר, וזו היא המעולה שבכולם". על פי הסוד, קריאת שמע של קרבנות עדיפה על קריאת שמע מדאורייתא של ערבית!!!
כמובן שזה גם רק מצד העניינים שבו, אבל פשוט שאם מוכרח לבטל אחת מהם עדיף לבטל את של קרבנות מאשר את של ערבית.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 22 אוגוסט 2018, 19:16

זה שני דברים. א. חובה ב. מעלה
והבא"ח שהבאת מדבר על המעלות לא על החובה.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 686
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 302 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי בנציון » 22 אוגוסט 2018, 21:35

מן הראוי בענין זה להביא את דברי הגר"א כפי שנכתבו על ידי רבי חיים מוואלז'ין בהקדמה לביאור הגר"א על הזוהר:
ואשר מרגלא בפומי דאינשי, שבאיזה דינים מחולקים חכמי הנסתר עם חכמי הנגלה, הוא מחמת שלא הבינו לפרש דברי הזוהר הקדוש לאמיתו, כי איך אפשר שיהא דרך הנסתר מתורתינו הקדושה מחולק עם הנגלה
וכן כתב כתב רבי מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א [בספר מים אדירים, במהדורא משנת תשמ"ז הוא בעמ' רסז]
דרכנו - דרך התורה האמתית, שהסוד והנגלה הכל אחד, ומה שאסור בנגלה, בנסתר יתגדל האיסור ביתר שאת ועוז, ונתגלה על ידי הנסתר גודל האיסור בטוב טעם ודעת, ובגודל עונש מאד לפי ערך ידיעתו, וממילא צריך להתגדל אצל היודע בנסתר יראה גדולה .. ולא שתהיה הנסתר דרך אחר מנגלה, ולתת זמן וקצבה לל"ת, ולחלק בין אדם לאדם, זהו שקר, כי לא תהיה תורתינו ח"ו פח ומוקש, שהגיד לנו הקב"ה רצונו, ואין זה רצונו האמתי, והמדבר זה קוצץ בנטיעות, שמפריד בין נעלם לנגלה.
ותלמידו של רבי חיים הג"ר אברהם שמחה מאמצ'יסלאב זצ"ל [בהקדמתו לספר מדרש רות החדש עם ביאור הגר"א] כתב:
ועוד אחרת לימד [הגר"א] דעת את תלמידיו וחכמי הדור, שאי אפשר שחלק הנסתר של התורה יהא מחולק עם חלק הנגלה שלה, כי איך התורה תסתור את עצמה.
ואשר נראין באיזה דינים כחלוקין, הוא מחמת שאין מבינים פירוש האמתי בתלמוד או בזוהר, והוא ז"ל קירב אותם אחד אל אחד בהמקרא או משנה ותלמוד, והיו לאחדים בידו, הנגלה והנסתר מכוונים צדקו יחדיו דוקא.
והרגיל לעיין בדברי קדשו ב"אדרת אליהו" יראה במקומות רבות שכן דרכו בקדש, לשלב הנגלה והנסתר מכוונים דוקא.
ותלמידו הרב החסיד מנחם מענדיל ז"ל, בפירוש משלי שלמד אותו רבנו ז"ל, כותב, ששמע מרבינו שאם אין הפשט מכוון ממש עם סודו, גם הפשט אינו אמת, וכן שמעתי מפורש יוצא מפי דודי הגאון מוהר"ח ז"ל, שזה היה כל עיקר דרכו של רבינו ז"ל בתורה.


משה בטיטו
הודעות: 47
הצטרף: 03 אוגוסט 2018, 09:05
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי משה בטיטו » 23 אוגוסט 2018, 00:11

הפקדתי שומרים כתב:זה שני דברים. א. חובה ב. מעלה
והבא"ח שהבאת מדבר על המעלות לא על החובה.
ברור, אבל בכל זאת זה מופלא...


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי גל גל » 23 אוגוסט 2018, 18:21

משה בטיטו כתב:
הפקדתי שומרים כתב:זה שני דברים. א. חובה ב. מעלה
והבא"ח שהבאת מדבר על המעלות לא על החובה.
ברור, אבל בכל זאת זה מופלא...
למרות שאז למאי נפקא מינה? שצריך להתכוון יותר?


משה בטיטו
הודעות: 47
הצטרף: 03 אוגוסט 2018, 09:05
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי משה בטיטו » 24 אוגוסט 2018, 05:55

דרומאי כתב:
אלישיב בן דאואל כתב:שכוייח, יש עוד מחלוקת מעניינת נראלי בין הרב עובדיה לרב אליהו, האם מותר לברך ברכת האילנות בשבת, שלדעת הקבלה אסור משום בורר...
ודאי שאין כוונת המקובלים דהוי ממש בורר, אלא שיש בזה 'ענין' של בורר, וכמו שהתורה אסרה בורר בשבת כמו כן יש להמנע ממה שיש בו ענין בורר על פי הקבלה.
אני בכלל תמיד תהיתי, הרי גם שאוכלים בפשטות יש בירור ניצוצות וכו', אז מה התייחדה ברכת האילנות שנאסרה בשבת?!


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1203
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 586 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי אוריאל » 24 אוגוסט 2018, 10:15

מקור הענין בכף החיים שכתב שאין לברך ברכת האילנות בשבת לפי שהוא בורר הניצוצות.
מאידך האדר"ת מספר שהיה מהדר לברך ברכת האילנות דוקא בשבת, להשלים למאה ברכות, וגם שלא להשהות הברכה.
בפוסקי זמננו יש נטיות לכאן ולכאן אם לכתחילה לחוש לענין או לא, וכמדומני שבפועל אלו שכל מעשיהם על פי הקבלה חוששים, ואלו שלא, לא.
מה שהקשו אם כן בכל הברכות כולם יהיה הדין כך, ראה בקובץ המצורף מאמרו של הגאון רבי יעקב הלל שליט"א מה שכתב בזה. וכן לכל הרוצה להרחיב הידיעה בענין, שם הרחיב והבהיר כל הנושא.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי גל גל » 24 אוגוסט 2018, 12:03

איש כתב:
דרומאי כתב:
אלישיב בן דאואל כתב:שכוייח, יש עוד מחלוקת מעניינת נראלי בין הרב עובדיה לרב אליהו, האם מותר לברך ברכת האילנות בשבת, שלדעת הקבלה אסור משום בורר...
ודאי שאין כוונת המקובלים דהוי ממש בורר, אלא שיש בזה 'ענין' של בורר, וכמו שהתורה אסרה בורר בשבת כמו כן יש להמנע ממה שיש בו ענין בורר על פי הקבלה.
נו.. וזה לא סותר לכותרת "השפעת הקבלה על הפסיקה". בלי הקבלה הדין היה שונה לשיטה שאסרה כך שצדק אלישיב.
יש עוד דבר מעניין, בשו''ת ישכיל עבדי לרב הדאיה (ח, מג אות ה) הוא כתב שדן באיסור מסירת שטחים בארץ ישראל, ופתח את התשובה שלו באיסור הקבלי שבדבר:

''אל נא לתת מקום שליטה להסטרא אחרא אפילו במה שהוא, הרי ידועים דברי האר"י ז"ל בדין מים אחרונים שכתב שלא ישפוך מים הרבה, כי המים האחרונים הוא לתת מעט חיות מהאוכל שלא יפתח פיו לקטרג על השלחן, ולכן אל יתן לו הרבה רק מעט בכדי לסתום פיו, וכן הדבר בנדונינו אם ניתן קצת שליטה להסט"א ממקומות הקדושה שלנו בא"י אז יש פחד שיתפשט הלאה ודי השליטה שיש לו בחו"ל במקומות ישוב ישראל שהם בבחינת מים אחרונים.''


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2758
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 26 אוגוסט 2018, 14:35

אם הזכרת את שו"ת ישכיל עבדי בענין "השפעת הקבלה על הפסיקה" כדאי לציין מה שכתב לגבי צילום שעל פי הקבלה יש בזה חסרון. (לפי הפשט כבר כתבו לדחות שאין בזה משום 'לא תעשה פסל וגו'.)


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1203
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 586 פעמים
קיבל תודה: 403 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השפעת הקבלה על הפסיקה - פרשת כי תצא

שליחה על ידי אוריאל » 26 אוגוסט 2018, 20:01

שאלתי פעם את אחד מגדולי הדור שליט"א למה אינו מבקש שלא יצלמו אותו, אחר שעפ"י הקבלה יש בזה גריעותא [והוא ידוע כמחמיר בכל ענינים שתלויים בקבלה], ואמר לי חדא מי ישמע לי, ועוד שהרי במה שמצלמים אותי אני מסב לאנשים קורת רוח, וחסד זה יש בו ענין גם על פי הנגלה וגם על פי הקבלה... ולעתים כשרואה שמשתדל ילד או נער בצילומו, שמסייע לו, ע"י שמביט לעברו וכדומה.
וכמדומני שפעם שמעתי משמו של מרן הגראי"ל זצ"ל בדומה לזה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים