משיב כהלכה
משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:יצא שכרו בהפסדו, בדברי רש"י נמצאים חידושים רבים בעצם הבנת דברי הגמ', ואי אפשר ללמוד סוגיא כלל ללא רש"י. וכל סוגיא שלומד ואינו לומד עמו רש"י בודאי יחסר לו חלק מהבנת הלימוד
שוטנשטיין אינו אלא דברי רש"י בשפה עכשווית, וכשם שאתה כותב "אי אפשר ללמוד סוגיא ללא רש"י", כתוב את אותן מילים על שוטנשטיין.
יושב אוהלים אמר:אמר לנו שא' מגדולי האחרונים (כמדומני החת"ס, אבל לא בטוח) היה לומד הגמ' ומכסה בידו את דברי רש"י, והי' מפרש לעצמו את הגמ', ואח"כ הסתכל ברש"י ואם ראה שרש"י מפרש אחרת ממה שהוא פירש לעצמו, או שהוסיף פירוש שלא חשב עליו, היה שוב חוזר על הגמ' עד שהוברר לו למה פירש רש"י אחרת ממה שהוא חשב, ומה לא טוב בפירושו.
וכן היה עושה עם התוספות, שהי' לומד את הגמ' וחושב אם קשה לו משהו, ואח"כ הסתכל בתוס' ואם לא כיוון לכל קושיות התוס' היה חוזר על הגמ' לחפש מה הוא למד לא נכון בגמ' שלא הוקשה לו קושיית התוס'
זוהי דרך הלימוד המקובלת בצפון אפריקה, מרוקו ותוניס. ואותו דבר תוכל לעשות עם שוטנשטיין. וכל זה כאשר מקדיש זמן מסויים לעיון כדי להתרגל לעיין, אבל לבזבז על זה יומם ולילה, לא.
"גם בעניין פלפול ועיון ההלכה היה מורי [האר"י] זלה"ה אומר כי תכלית העיון הוא לשבר הקליפות שהם הקושיות כי הם גרמו לאותם הקושיות שהם בהלכה שלא יובנו תירוציהם כי אם בקושי ובדוחק גדול כנודע, ואמנם עסק התורה ממש אינו העיון רק קריאת התורה בעצמה בארבע דרכים שהם ראשי תיבות פרד"ס (ראשי תיבות של פשט רמז דרש סוד יוצא צירוף אותיות פרדס) כנודע וכמו שמי שרוצה לאכול האגוז צריך תחלה לשבר קליפותיו כן צריך להקדים העיון בתחלה והיה מורי ז"ל אומר כי מי ששכלו זך ודק וחריף לעיין הלכה בשעה או על הרוב בשתי שעות ודאי הוא שטוב לו מאד שיטרח שעה או שתי שעות בתחלה בעיון לסבה הנזכרת, אבל מי שמבין בעצמו שהוא קשה העיון וטורח בו זמן הרבה עד שיעיין ההלכה לא טוב הוא עושה ודומה למי שמשבר כל היום אגוזים ואינו אוכל מה שבתוכם ויותר טוב לו שיעסוק בתורה עצמה בדינין ובמדרשים וסודות" (ספר "פתורא דאבא" חלק ב' סימן כז)
זאת אומרת, גם על לימוד ההלכה היה אומר האר"י לא לעיין יותר משעה-שעתיים, אבל להבין את הגמ' מאן דכר שמיה...
בימינו שכחו לגמרי שמטרת הלימוד היא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.