אפשר להבין אחרת מרש"י?

האם שייך ללמוד פשט בגמ' דלא כרש"י, ללא מקור?

  • לא! מי שמבין אחרת מרש"י טועה!

    קולות: 8 33.3%
  • למה לא? כמובן לא להלכה למעשה.

    קולות: 12 50.0%
  • אחר. כמפורט בהודעה.

    קולות: 4 16.7%

  • סה"כ בוחרים
    24

פרי הארץ

משתמש ותיק
הצבעתי "אחר" ואפרט.
הדעה המרכזית שראיתי בנתיים היא של @שמעיה ועוד כי לא יתכן לומר שאיננו נחשב ללימוד כי במה רש"י עדיף עליו, ומה זה שונה מהלומד וראה שלא הבין כרש"י ולאחר מכן נתברר לו שראשון אחר אומר כך.
אך יש לענות על כך בפשטות.
בדברי פשט בגמ' אותם בדר"כ רק רש"י מסביר, ולכן רש"י הוא זה שמייצג את הפירוש שבלעדיו א"א להבין את הגמ', ולא חלילה לדרג את הראשונים בעדיפויות כל שהם.
ובפלפולים בגמ', כגון שאלות ותשובות ומשפטים מורכבים וודאי שיש כמה גישות לבד מרש"י ולא שייך להתמקד בזה ברש"י עצמו, אך כמו שכתב כאן הרב @הערשלה בזה יש בעי' אחרת בכך שאדם לא מכיר בשושלת העברת התורה מדור לדור, ובמצב כזה אחריתה מי ישורנה.
 

שמעיה

משתמש ותיק
השפל באמת אמר:
הצבעתי "אחר" ואפרט.
הדעה המרכזית שראיתי בנתיים היא של @שמעיה ועוד כי לא יתכן לומר שאיננו נחשב ללימוד כי במה רש"י עדיף עליו, ומה זה שונה מהלומד וראה שלא הבין כרש"י ולאחר מכן נתברר לו שראשון אחר אומר כך.
אך יש לענות על כך בפשטות.
בדברי פשט בגמ' אותם בדר"כ רק רש"י מסביר, ולכן רש"י הוא זה שמייצג את הפירוש שבלעדיו א"א להבין את הגמ', ולא חלילה לדרג את הראשונים בעדיפויות כל שהם.
ובפלפולים בגמ', כגון שאלות ותשובות ומשפטים מורכבים וודאי שיש כמה גישות לבד מרש"י ולא שייך להתמקד בזה ברש"י עצמו, אך כמו שכתב כאן הרב @הערשלה בזה יש בעי' אחרת בכך שאדם לא מכיר בשושלת העברת התורה מדור לדור, ובמצב כזה אחריתה מי ישורנה.
זה לא נכון, לדעתי.
יש את פירושי הגאונים בפשט פשוט ממש, ולעתים בביאורי מושגים בבליים שהם הכירו מקרוב ורש''י או רבותיו יותר שיערו בדעתם למה הכוונה.
לא פעם רש''י עצמו מביא כמה פירושים מרבותיו וממה ששמע וממה שעלה בדעתו בביאור פשוט בגמרא, ויש לשער שהיו עוד פירושים שלא נכנסו לתוך פירושו, אך זה לא אומר שהם לא קיימים.
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש כאן צווי דינים: יש מי שסבור שאי אפשר להבין אחרת מרש"י, בגלל מעמדו הייחודי. ויש מי שסבור שכלל אין מקום לדעה אישית בדבר שגילה בו אחד הראשונים את דעתו.
ואת האחרונים אשאל - היכן זה עוצר? יש דור מסוים שכלפיו יש לדעתכם האישית מקום? מול ראש ישיבה בן דורינו יש מקום לדעה אישית?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
בעקבות הדיון שהתפתח מכאן ואילך
אשמח אם יביעו חו"ר הפורום את דעתם בנושא,
בהתבסס על ניסוחו של הרב @אור זרוע: 
האם קיימת עצמאות ללומד להבין אחרת מרש"י, למרות שאינו מוצא שום ראשון התומך בדבריו?

עצמאות לחוד והגיון לחוד.
למה להתבוסס בדרך חדשה במקום ללכת בדרך שכבשה המלך?
אם בסוף הדרך אינך מוציא נפש חיה, כנראה שהגעת למקום שומם. פנה חזרה אחורה ותשתלב בדרך המלך.
אלא אם תתעקש להמשיך בזו הדרך, יען ומצאת בה את עצמך שלך...:)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
הדיון התחיל עקב הטענה שהלומד בלי רש"י לא יכול לעשות סיום כי בהכרח שלא הכל הוא הבין, אך אם טענה זו נכונה אז גם הלומד עם רש"י יש מחלוקת ראשונים אם הוא יכול לעשות סיום כי רק לשיטת רש"י (והראשונים שלא חלקו עליו בפשט הגמרא בשום מקום באותה מסכת - אם יש ראשונים כאלו) הוא הבין הכל (וגם זה לא בהכרח), אבל לשיטת שאר ראשונים יש מקומות שהוא לא הבין.
על כן לעניות דעתי לגבי שאלת הסיום ברור שזה כן סיום, וברור שלימוד גמרא בלי רש"י הוא לימוד תורה לכל דבר.

לכאורה חשבון מוטעה. מי שמסתפק לשלב לכה"פ את דברי רש"י, הרי שאת הבסיס הוא הבין גם לשיטת אותם ראשונים [שבשמחה רבה היו משתתפים בסיומו אילו היה הדבר מתאפשר..] שלא כן מי שמסתפק בפירוש עצמי של 'כבוד תורתו' אמנם מסתבר שיערוך סיום, אבל על מסכתו שלו, לא של רב אשי ורבינא..
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
בעקבות הדיון שהתפתח מכאן ואילך
אשמח אם יביעו חו"ר הפורום את דעתם בנושא,
בהתבסס על ניסוחו של הרב @אור זרוע: 
האם קיימת עצמאות ללומד להבין אחרת מרש"י, למרות שאינו מוצא שום ראשון התומך בדבריו?

עצמאות לחוד והגיון לחוד.
למה להתבוסס בדרך חדשה במקום ללכת בדרך שכבשה המלך?
אם בסוף הדרך אינך מוציא נפש חיה, כנראה שהגעת למקום שומם. פנה חזרה אחורה ותשתלב בדרך המלך.
אלא אם תתעקש להמשיך ללכת בזו הדרך, יען ולכה"פ מצאת בה את עצמך שלך...:)
שאלה מצוינת, ותשובתה בצידה.
אציין גם לסוגריים שבהודעתי הראשונה בנושא.
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
דבש לפי אמר:
הדיון התחיל עקב הטענה שהלומד בלי רש"י לא יכול לעשות סיום כי בהכרח שלא הכל הוא הבין, אך אם טענה זו נכונה אז גם הלומד עם רש"י יש מחלוקת ראשונים אם הוא יכול לעשות סיום כי רק לשיטת רש"י (והראשונים שלא חלקו עליו בפשט הגמרא בשום מקום באותה מסכת - אם יש ראשונים כאלו) הוא הבין הכל (וגם זה לא בהכרח), אבל לשיטת שאר ראשונים יש מקומות שהוא לא הבין.
על כן לעניות דעתי לגבי שאלת הסיום ברור שזה כן סיום, וברור שלימוד גמרא בלי רש"י הוא לימוד תורה לכל דבר.

לכאורה חשבון מוטעה. מי שמסתפק בדברי רש"י לכה"פ את הבסיס הוא הבין גם לשיטת אותם ראשונים [שבשמחה רבה היו משתתפים בסיומו אילו היה הדבר מתאפשר..] שלא כן מי שמסתפק בפירוש עצמי של 'כבוד תורתו' אמנם מסתבר שיערוך סיום, אבל על מסכתו שלו, לא של רב אשי ורבינא..
לא הבנתי את דבריך.
אנחנו מדברים על מישהו שלמד את דברי רב אשי ורבינא, לא?
(כמובן מי שהנחיל לו את הידע הכללי איך ללמוד אותם, הוא בראש שראשונה רש"י עצמו...)
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
נדיב לב אמר:
דבש לפי אמר:
הדיון התחיל עקב הטענה שהלומד בלי רש"י לא יכול לעשות סיום כי בהכרח שלא הכל הוא הבין, אך אם טענה זו נכונה אז גם הלומד עם רש"י יש מחלוקת ראשונים אם הוא יכול לעשות סיום כי רק לשיטת רש"י (והראשונים שלא חלקו עליו בפשט הגמרא בשום מקום באותה מסכת - אם יש ראשונים כאלו) הוא הבין הכל (וגם זה לא בהכרח), אבל לשיטת שאר ראשונים יש מקומות שהוא לא הבין.
על כן לעניות דעתי לגבי שאלת הסיום ברור שזה כן סיום, וברור שלימוד גמרא בלי רש"י הוא לימוד תורה לכל דבר.

לכאורה חשבון מוטעה. מי שמסתפק בדברי רש"י לכה"פ את הבסיס הוא הבין גם לשיטת אותם ראשונים [שבשמחה רבה היו משתתפים בסיומו אילו היה הדבר מתאפשר..] שלא כן מי שמסתפק בפירוש עצמי של 'כבוד תורתו' אמנם מסתבר שיערוך סיום, אבל על מסכתו שלו, לא של רב אשי ורבינא..
לא הבנתי את דבריך.
אנחנו מדברים על מישהו שלמד את דברי רב אשי ורבינא, לא?
(כמובן מי שהנחיל לו את הידע הכללי איך ללמוד אותם, הוא בראש שראשונה רש"י עצמו...)
 

נו זה לוז הויכוח. אם 'למד' ועד כמה נחשב שלמד כשמדלג באופן קבוע מלהתבסס על דברי רש"י אלא מתבוסס בדרך חדשה שכבשה בעצמו.
כמובן כשתופס עצמאות לעיתים קרובות בלי לפשפש ולבדוק אם השכל הישר מנחה אותו או שמא הטעות נפלה בחלקו ולא בחלקו הגדול של הפרשן הקדמון. וזה גם מענה לתגובתך הראשונה בעלת הקישורים.
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
נדיב לב אמר:
לכאורה חשבון מוטעה. מי שמסתפק בדברי רש"י לכה"פ את הבסיס הוא הבין גם לשיטת אותם ראשונים [שבשמחה רבה היו משתתפים בסיומו אילו היה הדבר מתאפשר..] שלא כן מי שמסתפק בפירוש עצמי של 'כבוד תורתו' אמנם מסתבר שיערוך סיום, אבל על מסכתו שלו, לא של רב אשי ורבינא..
לא הבנתי את דבריך.
אנחנו מדברים על מישהו שלמד את דברי רב אשי ורבינא, לא?
(כמובן מי שהנחיל לו את הידע הכללי איך ללמוד אותם, הוא בראש שראשונה רש"י עצמו...)

נו זה לוז הויכוח. אם 'למד' ועד כמה נחשב שלמד כשמדלג באופן קבוע מלהתבסס על דברי רש"י אלא מתבוסס בדרך חדשה שכבשה בעצמו.
כמובן כשתופס עצמאות לעיתים קרובות בלי לפשפש ולבדוק אם השכל הישר מנחה אותו או שמא הטעות נפלה בחלקו ולא בחלקו הגדול של הפרשן הקדמון. וזה גם מענה לתגובתך הראשונה בעלת הקישורים.
הבה נחדדה.
יש כאן ב' חלקים שונים: האחד, לימוד הגמ' מקופיא ללא דברי רש"י, שאני סבור שכל עוד השו"ט מובן ללומד, הרי שבהחלט ניתן לומר שזוכה הלומד כך ללימוד דבריהם הקדושים של רבותינו האמוראים, ובסבירות גבוהה - אשר תלויה בבקיאות ולמדנות הלומד - גם כיוון לאמת.
החלק השני, מי שכבר למד את דברי רש"י, והוקשו לו, ומוצא פשט אחר בביאור הגמ', אני סבור שיתכן מאד שגם מהלכו ניתן להיאמר.

אסייג את דברי, שגם בזה גופא יש צווי דינים: אותו לומד שבדרך כלל מכוון בסברותיו לדברי הראשונים והאחרונים, הוא אשר יכול להתיימר להבין את הגמ' בכוחות עצמו, שהרי ידוע לו שדרכי הגיונו מכוונים לדרכי הגמ' הישרים, שאותם הורו רבותינו הראשונים והאחרונים ורש"י בראשם. וכן לאחר לימוד הסוגיא, גם במקום בו הוא לא מוצא מישהו ספציפי שמפרש כמוהו, פשטו ניתן להאמר. [ויש בזה הרבה היכי תמצי'ס שניתן לחלק ביניהם, ואולי עוד חזון למועד]
אולם מי שבאופן קבוע מוצא פשטים חדשים בגמ', בניגוד לרש"י ושאר הראשונים, מוטב לו שיפנה לישיבה הקרובה, ללמוד מתחילה את דרכי הגיונות הגמרא...

וחילוק זה, לא מליבי יצא, אלא מדברי רבינו הגדול בעל קצות החושן למדתים, מתוך דבריו בהקדמתו לספרו. ואצטטם בהודעה נפרדת.
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כי יצפנני בסוכו. בזוהר בראשית ר"ש פתח ואשים דברי בפיך כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילא בגין דקב"ה ציית לקליהון דאינון דמתעסקין באורייתא כו' על ידא דההוא דאשתדל באורייתא עביד רקיעא חדתא. תנן בההיא שעתא דמלה דאורייתא אתחדשת מפומיה דבר נש ההיא מלה סלקא ואתעתדא קמיה דקודשא בריך הוא וקב"ה נטיל לההוא מלה ונשיק לה וכו' והוא קרי לון שמים חדשים שמים מחודשים סתימן דרזא דחכמתא עלאה וכל אילין שאר מילין דאורייתא דמתחדשין קיימין קמי קודשא בריך הוא וסלקין ואתעבידו ארצות החיים כו' אמר ר' אליעזר מהו ובצל ידי כסיתיך אמר ליה בשעתא דאתמסר אורייתא למשה אתו כמה רבוא דמלאכי עלאין לאוקדא ליה בשלהובא דפומהון עד דחפא עליה קב"ה והשתא דהאי מלה סלקא ואתערא וקיימא קמי קב"ה איהו חפי על ההוא מלה וכסי על ההוא בר נש דלא אשתמודע לגבייהו ולא יקנאון עד דאתעבידו מההיא מלה שמים חדשים וארץ חדשה הה"ד ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ. וזה הוא שאלתו ובקשתו של דוד המלך ע"ה שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' הוא פנימיות התורה וסודותיה ולבקר בהיכלו הוא נגליות התורה ושלא יקנאון ביה אמר כי יצפנני בסוכו. אמנם לזאת יחרד איש פן ידבר בתורה בדברים אשר לא כן ושכל האנושי לואה להשיג האמת ובפרט כוונת התורה שרפים ואופנים לא השיגו אלהים הבין דרכה. וההוא דמשקר העונש ר"ל מבואר בזוהר היכן ההיא מלה סלקא ושתיקתם יפה מדיבורם שלא יכשלו בשנונם. אך לא נתנה התורה למלאכי השרת ואל האדם נתנה אשר לו שכל האנושי ונתן לנו הקב"ה התורה ברוב רחמיו וחסדיו כפי הכרעת שכל האנושי גם כי אינו אמת בערך השכלים הנבדלים.

וכבר האריך הר"ן בדרשותיו דרוש שביעי במה שאמרו פרק השוכר את הפועלים רבה בר נחמני הוי יתיב אגוזאי דדקלא וקא גריס שמע דקא מפלגי במתיבתא דרקיעא אם בהרת קדמה לשער לבן טמא ואם שער לבן קדמה לבהרת טהור ספק הקב"ה אומר טהור ומתיבתא דרקיעא אמרי טמא אמרי מאן נוכח רבה בר נחמני דהוא יחיד באהלות. וע"ש שהקשה אחר שהשיגו מהשי"ת שהיה מטהר איך טמאו הם עד שהוצרכו להכרעתו של רבה בר נחמני וע"ש שכתב בישוב שאלה זו וז"ל כי אם היותם שספק טהור על דרך האמת היו אומרים טמא שאחר שהכרעת התורה נמסרה להם בחייהם ושכלם היה מחייב לטמא היה מן הראוי שיהיה טמא אף על פי שהוא בהיפך האמת שכן חייב שכל האנושי והשאר אף על פי שהוא אמת אין ראוי לעשות מעשה כן בדרכי התורה כמו שלא טהרו בעלי מחלוקתו של רבי אליעזר אף על פי שנתנה עליהם בת קול מן השמים שהלכה כמותו ולא נסתפק להם שהענין מאת השי"ת ואף על פי כן לא בשמים הוא ולפיכך אמרו מאן נוכח רבה בר נחמני ולא באה אליו ההכרעה מן האמת כי לא נסתפקו בזה כמו שכתבנו אלא שהכריע ששכל האדם מחייב וכו' ומה שהיו הם מטמאים לא היה רק מקוצר שכלם בערך השכל האנושי או מהתרשלם בלימוד התורה בחייהם ע"ש.

וכל הרואה זה ישתומם ולבבו יחרד. אם בני עליה שזכו להיות מבני מתיבתא העליונים. לפני אדון האדונים. לא השלימו שכלם שכל האנושי מפני עומק המושג וקוצר המשיגים. או מהתרשלות בלימוד התורה בחייהם ואם הראשונים כמלאכים ומה יעשו חלושי השכל כמונו אשר בטרדת הזמן טרודים. ובעתות הפנאי שוכן ענן העצלות עליהם. בהתרפות מן התורה ידיהם. ואפילו דבר קלה. במסכת כלה. לא ידעו השיב בתורה. אוי לנו מעלבונה של תורה. ובדרוש י"א ז"ל גם כן נאמין שאם הסכימו הפך האמת ונדע זה ע"י בת קול או נביא אין ראוי שנסור מהסכמת החכמים וזה הוא ענין ר"א הגדול עם החכמים שאע"פ שנתן אותות גדולים וחזקים שהאמת כדבריו ויצאה בת קול מן השמים ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום אף על פי כן כשלא רצה להסכים לדבריהם נמנו עליו וברכוהו לפי שלא מסר ה' יתברך הכרעת ספיקות התורה לנביא ולא לבת קול אלא לחכמי הדור וכו' ומפורש עוד בתמורה שאין צריך לומר שאין ראוי שימשך אחר הנביאים הפך הסכמת החכמים אבל גם כן אם יסופקו החכמים בדבר מה אין לנו שנקח ביאור הספק ההוא על פי נביא אבל יותר טוב שישאר הדבר בספקו שאמרו שם בימי אבלו של משה נשתכחו וכו' ואמרו לו ליהושע שאל ואמר להם לא בשמים הוא ונאמר עוד שם שעמדו עליו כל ישראל ואמר לו הקב"ה לומר לך אי אפשר לך וטורדם במלחמה ע"ש.

ובזה יובן הא דאיתא בזוהר מחידושי אורייתא דבורא ארץ חדשה ומי יבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו ולחדש דבר מעתה והכל ברא הקב"ה חוץ מן השקר שבני אדם בודין מלבן ומאן דמשקר ח"ו אין זה חידושי תורה והאמת כבר היה אבל הקב"ה בחר בנו ונתן לנו את התורה כפי הכרעת שכל האנושי אף על פי שאינו אמת ואם כן המחדשו הוא חידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת שכל האנושי וזו שהראה הקב"ה למשה כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כי נתחדשו הדברים על פי התלמיד המחדשו.

ובמדרש בראשית רבה אמר ר' סימון בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם נעשו מלאכי השרת כתות כתות מהם אומרים יברא ומהם אומרים כו' שנאמר חסד ואמת נפגשו חסד אומר יברא שכולו מלא חסדים ואמת אומר לא יברא שכולו מלא שקרים כו' מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכה ארצה שנאמר ותשלך אמת ארצה אמרו לפניו רבש"ע אתה מבזה תכשיט שלך אמר הקב"ה רצוני שתעלה אמת מן הארץ. והיינו משום דידוע דשכל האדם ילאה להשיג האמת בהיות בארץ שורשו ולזה אמרו אתה מבזה תכשיט שלך כיון שעיקר הבריאה עבור התורה והאדם בשכלו האנושי מהנמנע להשיג האמת האמיתי וכאשר יתנהגו העולמות כולם מעלמא ועד עלמא ע"פ תורת האדם ולא יהיה ע"פ האמת הרי אתה מבזה תכשיט שלך שחותמך אמת ועל זה השיב הקב"ה זהו רצוני שתעלה אמת מן הארץ והאמת יהיה כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי ולשכון כבוד בארצינו וע"ד שאפרש בסמוך האמנתי כי אדבר. וזו היא ברכת התורה אשר נתן לנו תורת אמת שיהיה האמת אתנו וחיי עולם נטע בתוכינו לפי מה שהקשה בר"ן שם כיון שיש לכל מצוה כח להחיות חיי עולם ובעבירה להמית מיתת עולם אם כן אם הרופאים יסכימו על הסם המזיק שהוא טוב ומועיל וכי מפני זה לא יעשה הסם שלו ולא יזיק אם בטבעו להזיק וע"ש שכתב כי בסגולת כח המצוה הזאת אשר אנחנו שומעים לדברי החכמים יש בה כח להחיות גם אם אין מכוונין האמת וע"ש לשון הר"ן וזה שאנו מברכין שנתן לנו תורת אמת שיהיה האמת אתנו ושמא תאמר אם אינו אמת יזיק ח"ו לזה אנו מברכין וחיי עולם נטע בתוכינו ומתוכינו יפרה וירבה חיי עולם וכבר אמרו בגמ' לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל תורה שבעל פה שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ואת ישראל והוא כריתת ברית והאהבה הנפלאה שנתן לנו תורה שבעל פה במתנה גמורה ממדבר מתנה כפי הכרעת החכמים ואמרו בש"ס תורה רובה בעל פה ומיעוטה בכתב שנאמר אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו והיינו דאם היה הכל בכתב מיד ה' עלינו השכיל אנחנו כמו זר נחשבו כי מה לשכל האנושי להבין בתורת ה' אבל בתורה שבעל פה משלנו הוא.


ואפשר לומר במה שאמר דוד המלך ע"ה אתהלך לפני ה' בארצות החיים האמנתי כי אדבר דמלה דאתחדש באורייתא אתעבד ארצות החיים וקאים לפני ה' כמ"ש בזהר והיינו דאמר אתהלך לפני ה' בארצות החיים אך שכל האנושי לואה להשיג האמת ומאן דמשקר הדברים הולכים למקום שהולכים ר"ל. לזה קאמר האמנתי כי אדבר כי התורה ניתנה על פי הכרעת שכל האנושי והאמת והאמנה כי אדבר ועל דיבורא דידן קא סמיך בעה"ב. והיינו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה משום דתורה שבעל פה ניתנה כפי הכרעת החכמים אף על פי שאינו אמת ונקרא תורת חסד וכדאיתא בש"ס אם חסד אינו אמת. ומ"ש בזוהר העונש מאן דמשקר במלין דאורייתא ע"ש ז"ל האי דלאו אורחיה ארחי דאורייתא וחדש מלין דלא ידע על בוריין כדקא יאות ההוא מלה סלקא ונפיק לגבי האי מלה איש תהפוכות וכו' ע"ש היינו מאן דלא ידע אורחי דאורייתא אבל מאן דאית ליה ידיעה בארחי דאורייתא דהיינו שרואה כמה פעמים שכוון אל דברי הראשונים דאינון קשוט ואורייתא דלהון קשוט לזה ראוי לחדש כפי שכלו וכחו. והגם כי מיעוט ערכי ידעתי ואיש כמוני לא היה ראוי לילך בגדולות ונפלאות אך אמנם ידוע כי נפשות בית ישראל מן התורה נאצלות ולולא החומר המעכב לא היו פוסקות מדברי תורה אפילו שעה אחת ולזאת בודאי אינו ראוי לגזול ממנה את אשר כבר עשתה בחפץ כפיה ואל תגזול דל כי דל הוא וכבר אמרו חז"ל אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה והרמ"א בסוף הגהותיו לאו"ח כתב במה שנכנס לחיבורו ז"ל והנה אמרו בסוף פיאה כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל שופך דמים הרי קמן שאין טוב לאדם להיות תמיד מן הביישנים ואם בצרכי הגוף כך בצרכי נפשות על אחת כמה וכמה ע"כ. והרבה יגעתי בחיבורי זה בדרישות חקרתי ובבדיקות בדקתי אחר כל מקור וחוצב ההלכה בתכלית העיון ואחר שיצא לאור עולם ספר אורים ותומים וראיתי שהגאון המחבר הפליא לעשות עברתי על הקונטריסים שלי וכל מה שמצאתי מהן בספר הנזכר העברתי קולמסי עליהן ואגב עיוני הצצתי בו בין החרכים וראתה עיני בדברים הנוגעים לעיקרא דדינא אשר לבבי לא כן ידמה וכל כה"ג ראיתי להזכיר טעמו וטעמא דידי והרואה יבחר. וראיתי לקצר בהרבה דברים שסמכתי על המעיין ומה שנוגע אל קו הפלפול לא הבאתי על מזבח הדפוס ומעט הנמצא על דרך הפלפול בדברים הנוגעים לדינא הוא כי חידושי תורה ראוי להיות מהודר ומסולסל כדכתיב סלסלה ותרוממך ואמרו בש"ס לא הוו ידעי רבנן מאי סלסלה עד דהוו שמעי אמתא דרבי דחזיתיה לההוא גברא דקא מהפך במזייה אמרה ליה עד מתי אתה מסלסל בשערך והיות חידושי תורה ממקום גבוה מעל גבוה מנמין דרישא דמלכא על כל קוץ וקוץ תלי תלין של הלכות ראוי להיות מסולסל וקב"ה חדי בפלפולא והיינו סלסלה בחידושין ותרוממך: וקראתי שם החיבור הזה קצות החושן על שם עניינו וגם כי חידושי תורה מקווצותיו תלתלים כנזכר.
 

שמעיה

משתמש ותיק
יש כאן רושם באשכול, שיש מן החברים הסבורים שלדברי הגמ' יש פירוש אחד ויחיד אמתי. ורק אם לצערנו מתברר (כפי שהוא ברוב המקרים) שהראשונים נחלקים ביניהם בפרשנות הסוגיה, אנו מפטירים באמונה שלמה אף אם לא לגמרי מבינה: אלו ואלו דא''ח. (למרות שמעולם לא נאמר כן על מחלוקת ראשונים, ואף לא לגבי כל סוגי מחלוקות התנאים והאמוראים)אך דעתי היא, ואני חושב שהיא די נתמכת מן המציאות, כי הגמרא יכולה להתפרש בהרבה אופנים, שאפילו לא תמיד סותרים אחד את השני. מאחר ורבינא ורב אשי שחררו את הטקסט לחלל העולם, הרי למרות ההבדל 'לאין ערוך' בינינו ולבין דור הראשונים, כולי עלמא מודו שיש הבדל עצום גם בין הגאונים לראשונים, ובכל זאת, לא פעם ולא פעמיים דרכו אלו בדרך עצמאית ומקורית. ואני חושב שזה מגדרי התורה, שהיא ניתנת להתפרש בהרבה אופנים, וכל עוד הפירוש לא הופרך, הוא נכון ואמת ואין בו שום פגם מבחינת לימוד תורת רבינא ורב אשי, להבדיל מלימוד תורת רבינו הקדוש רבי שלמה יצחקי.
 
חלק עליון תַחתִית