דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?


פותח הנושא
יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי יוספזון » 28 אוגוסט 2018, 21:54

שמעתי שיש ענין לקחת לראש השנה דבש 'חי' דוקא, אשמח לשמוע מקור מוסמך לזה.
שנה טובה ומתוקה

ערכים:

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1151
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 190 פעמים
קיבל תודה: 332 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 28 אוגוסט 2018, 21:57

אדרבא אולי יש להמנע כי "חי" בגימטריא "חטא" כמו אגוז הנזכר ברמ"א


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 21:59

יוספזון כתב:שמעתי שיש ענין לקחת לראש השנה דבש 'חי' דוקא, אשמח לשמוע מקור מוסמך לזה.
שנה טובה ומתוקה
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _50_73.pdf
שם עמוד 3
מנהג עתיק של גדולי הצדיקים, שבליל ראש השנה נוהגים
להביא חלת דבש, שנקראת דבש חי, ולאכול הדבש עם הדונג
שבו. והוזכר מנהג קדוש זה באלף למטה סי תקפ"ג סק"ו בשם
"הרה ק רבי פנחס מקא ע"זי ריץ בספר מדרש פנחס. ובספר לקט
יושר מנהגי בעל תרומת הדשן, שהיה רבן של כל חכמי אשכנז
כותב ' עמ( 124" (דבש חי טוב לאכול בר , ה" ודבש דבורים מן
המובחר, כי הדבורים דמי למשפט, כי עושים נקמה לפעמים,
ומה שיוצא מהם הוא מתוק, וסימן לדבר שאנו יוצאין ממידת
הדין למידת הרחמים. ודוקא חי, סימן לחיים

נ.ב ראה שם בקובץ שיש שערערו, אולם לא כך דעת מרן הגרשז"א.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 22:03

מכל מלמדי השכלתי כתב:אדרבא אולי יש להמנע כי "חי" בגימטריא "חטא" כמו אגוז הנזכר ברמ"א
יפה.
דרך אגב בענין של אגוז-חטא ראיתי לאחרונה חידוש בשם אחד מהאחרונים הידועים -לא זכור לי כרגע- שלא היה מקפיד בזה.


פותח הנושא
יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי יוספזון » 28 אוגוסט 2018, 22:07

הפקדתי שומרים כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:אדרבא אולי יש להמנע כי "חי" בגימטריא "חטא" כמו אגוז הנזכר ברמ"א
יפה.
דרך אגב בענין של אגוז-חטא ראיתי לאחרונה חידוש בשם אחד מהאחרונים הידועים -לא זכור לי כרגע- שלא היה מקפיד בזה.
אני דוקא שמעתי הפוך, כי יש לקחת דוקא דבש חי לסימנא טבא לחיים טובים ולשלום.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 28 אוגוסט 2018, 22:10

לא קשיא הא אגוז שגימטריתו חטא, הא 'דבש חי' שרק תוארו -'חי' עולה בגימ' אבל לא ממשו -'דבש'. וכשם שאין בעיה לאכול שאר דברים בחיותם כך גם בזה (מלבד בוסר)
נ.ב אותם שנהגו לאכול 'דבש חי' ולא חוששים לגימ' 'חטא' שהזכיר ר' ממ"ה, לדידם אי קיום של מנהג צדיקים זה חטא של ממש יותר מאשר גימט' של חטא..ברו"ט.


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2931
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 416 פעמים
קיבל תודה: 571 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי יהודי » 28 אוגוסט 2018, 23:50

אם כבר, הרי אגוז אינו גימטריא 18, אלא 17, ואם כבר גימט' 'טוב' הוא ג"כ 17, ואף שכנראה שהמכוון הוא עם הכולל, אך אכתי קצ"ע מדוע לבחור בחטא ולא בטוב, וי"א שאפי' מצד חטא ראוי להתרחק בראש השנה.
לצערי לפני כמה שנים ראיתי בזה ישוב משובח ואינני מצליח להיזכר בו.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 29 אוגוסט 2018, 00:01

יהודי כתב:אם כבר, הרי אגוז אינו גימטריא 18, אלא 17, ואם כבר גימט' 'טוב' הוא ג"כ 17, ואף שכנראה שהמכוון הוא עם הכולל, אך אכתי קצ"ע מדוע לבחור בחטא ולא בטוב, וי"א שאפי' מצד חטא ראוי להתרחק בראש השנה.
לצערי לפני כמה שנים ראיתי בזה ישוב משובח ואינני מצליח להיזכר בו.
אני מעתיק לך מה שראיתי מדברים בזה ואולי נשיב את אבידתו.
למרות שכותבים "חטא" והוא שווה 18 ואילו אגוז שווה 17, אך כשהוא נשמע, לא שומעים בו את האות אלף, והוא נשמע "ח ט". (ובכך גם תתישב הערת ר' @ממ"ה לעיל, גבי דבש חי) ועוד בענין אכילת אגוז בר"ה כתב החתם סופר בהגהותיו על השו"ע להסביר שחז"ל אמרו על הפסוק "אל גינת אגוז", שעם ישראל נמשלו לאגוז. כפי שאגוז, למרות שמתגלגל הוא למקומות מטונפים, הפרי שבתוך הקליפה אינו נמאס ומתלכלך, אף עם ישראל, למרות שמצויים הם בין אומות העולם, אינם מתלכלכים בפנימיותם. ומכיוון שאגוז רומז על הגלות וליכלוך ישראל, לכן לא כדאי להזכיר אגוז בראש השנה. ובפרט ש"אף גם זאת בארץ אויביהם", הם ראשי תיבות אג"ז".

נ.ב ויש מהאחרונים רשב"ץ וחידא, שכתבו על פי הזוהר הקדוש (תיקר"ז נ"ג ע"ב) שלא לאכול דגים בראש השנה, כיוון שדג מזכיר את המילה "דאג", חזינן שחוששים להברה לאו דווקא למילה הכתובה, ומכאן גם לגימט' שעשו לגבי אגוז.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 29 אוגוסט 2018, 00:20

עוד הצעה לענ"ד ליישב את הגימטריה של אגוז, לפי הקרוי בחז"ל כמה פעמים בלשון אגוזא (בשונה מהנ"ך ומלשון העברית)

זוהר חלק ב דף טו/ב
אמר ליה רבי עקיבא, מהו דכתיב (שיר ו יא) אל גנת אגוז ירדתי, אמר ליה, תא חזי ההוא גנתא נפקא מעדן, ודא היא שכינתא, אגוז דא היא רתיכא עלאה קדישא, דאינון ארבע רישין דנהרין דמתפרשן מן גנתא, כהאי אגוזא דאינון ארבע רישין קדישין לגו, ומאי דאמר ירדתי, כמה דתנן ירד פלוני למרכבה. אמר ליה רבי עקיבא, אי הכי הוה ליה למימר לאגוז ירדתי, מהו אל גנת אגוז ירדתי, אמר ליה, משום דהיא שבחא דאגוזא, מה אגוזא טמירא וסתימא מכל סטרוי, כך רתיכא דנפקא מגנתא סתימא מכל סטרוי, מה אינון ארבע קרישין די באגוזא מתחברן בהאי גיסא, ומתפרשן מהאי גיסא, כך רתיכא מתחברן באחדותא בחדוותא בשלימותא (בשלימו), ומתפרש כל חד בעברוי על מה דאתמני, הדא הוא דכתיב (בראשית ב יג) הוא הסובב את כל ארץ החוילה, הוא ההולך קדמת אשור, וכן כולם. אמר רבי עקיבא, האי לכלוכא דהיא בקליפוי דאגוזא למאי רמיזא, אמר ליה, אף על גב דאורייתא לא גלי ליה, בהאי גלי, תא חזי (ס"א שקדים) מנהון מרירן ומנהון מתיקן, ורמיזא אית לון, אית מארי דדינא קשיא, ואית מארי דשירותא, אבל כל רמיזא דגלי באורייתא חזינא דדינא הוי, והכי הוה לירמיהו דאחזו ליה בדינא, דכתיב (ירמיה א יא) מקל שקד אני רואה, מאי שקד, שקדים ממש, וכן במטה אהרן (במדבר יז כג) ויגמול שקדים, ומן תיבותא ממש אשתמע דהוא דינא קשיא, דכתיב (דניאל ט יד) וישקוד יהו"ה על הרעה, וכן (ירמיה שם) שוקד אני על דברי, וכן כולם. אמר ליה רבי עקיבא, משמע כל מה דעבד קודשא בריך הוא למילף מניה חכמתא סגיאה, דכתיב (משלי טו ד) כל פעל יהו"ה למענהו, רבי אלעזר אמר מהכא, דכתיב (בראשית א לא) וירא אלהי"ם את כל אשר עשה והנה טוב מאד, מהו מאד, למילף מניה חכמתא עלאה:


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 285 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי אור זרוע » 29 אוגוסט 2018, 14:44

"דבש חי" מוזכר בפירוש בראשונים, ראה אור זרוע ח"ב הלכות ר"ה סימן רנז שכתב: ואנו רגילין לאכול ראש של איל ודבש חי ומטבילין הראש בדבש כדי שיזכור לנו איל של יצחק ודבש כדי שתהא השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה, הובא בהגהות אשרי ר"ה א, ה הגהה א.

לקט יושר (חלק א, או"ח עמוד קכד): דבש חי סימן טוב לאכול בר"ה. ודבש דבורים מן המובחר, כי הדבורים דמי למשפט, כי עושים נקמה לפעמים, כמו שמוכח מן הפסוקים, ומה שיוצא מהן מתוק. וסי' לדבר שאנו יוצאין ממידת הדין למדת הרחמים, ודוקא חי סמן לחיים, וראייה ממה שאנו מבקשים ומתפללים בר"ה רק בשביל חיים.

ושוב ראיתי שהדברים מובאים בבית יוסף (או"ח תקפג): כתוב בהגהות אשירי (ר"ה פ"א סי' ה) אנו נוהגין לאכול ראש איל ודבש חי ומטבילין את הראש בדבש.
וישנם עוד מקורות ואכמ"ל.

[עכשיו הבחנתי שכבר הקדימני הרב @הפקדתי שומרים]


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 285 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי אור זרוע » 29 אוגוסט 2018, 16:37

הפקדתי שומרים כתב:
יוספזון כתב:שמעתי שיש ענין לקחת לראש השנה דבש 'חי' דוקא, אשמח לשמוע מקור מוסמך לזה.
שנה טובה ומתוקה
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _50_73.pdf
שם עמוד 3
מנהג עתיק של גדולי הצדיקים, שבליל ראש השנה נוהגים
להביא חלת דבש, שנקראת דבש חי, ולאכול הדבש עם הדונג
שבו. והוזכר מנהג קדוש זה באלף למטה סי תקפ"ג סק"ו בשם
"הרה ק רבי פנחס מקא ע"זי ריץ בספר מדרש פנחס. ובספר לקט
יושר מנהגי בעל תרומת הדשן, שהיה רבן של כל חכמי אשכנז
כותב ' עמ( 124" (דבש חי טוב לאכול בר , ה" ודבש דבורים מן
המובחר, כי הדבורים דמי למשפט, כי עושים נקמה לפעמים,
ומה שיוצא מהם הוא מתוק, וסימן לדבר שאנו יוצאין ממידת
הדין למידת הרחמים. ודוקא חי, סימן לחיים

נ.ב ראה שם בקובץ שיש שערערו, אולם לא כך דעת מרן הגרשז"א.
בקובץ המעניין שהביא הרב 'הפקדתי' מצוין למאמר ב'צפונות' בנוגע לכשרות השעווה והקשר בינה לנושא האשכול 'דבש חי'.
והרי הוא מצורף בזה:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 29 אוגוסט 2018, 18:21

יהודי כתב:אם כבר, הרי אגוז אינו גימטריא 18, אלא 17, ואם כבר גימט' 'טוב' הוא ג"כ 17, ואף שכנראה שהמכוון הוא עם הכולל, אך אכתי קצ"ע מדוע לבחור בחטא ולא בטוב, וי"א שאפי' מצד חטא ראוי להתרחק בראש השנה.
לצערי לפני כמה שנים ראיתי בזה ישוב משובח ואינני מצליח להיזכר בו.
מאידך מצינו-
ספר אמרי פנחס - שער ד - שבת ומועדים.
מה שנוהגין העולם שהנערים שוחקין באגוזים ביו"ט, כי אגוז בגימטריא טוב. וגם המנהג להרוויח (צוא גיווינין אז ער מאכט צוייא). כי ב' הם בבחי' הלידה. אבל בא' אין בו בחי' לידה. (חכם הרזים): ע"כ.
מה שלא טוב לר"ה טוב מאד ליו"ט. וראה מש"כ בין ב' לא' וי"ל.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 29 אוגוסט 2018, 20:05

אור זרוע כתב:"דבש חי" מוזכר בפירוש בראשונים, ראה אור זרוע ח"ב הלכות ר"ה סימן רנז שכתב: ואנו רגילין לאכול ראש של איל ודבש חי ומטבילין הראש בדבש כדי שיזכור לנו איל של יצחק ודבש כדי שתהא השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה, הובא בהגהות אשרי ר"ה א, ה הגהה א.

לקט יושר (חלק א, או"ח עמוד קכד): דבש חי סימן טוב לאכול בר"ה. ודבש דבורים מן המובחר, כי הדבורים דמי למשפט, כי עושים נקמה לפעמים, כמו שמוכח מן הפסוקים, ומה שיוצא מהן מתוק. וסי' לדבר שאנו יוצאין ממידת הדין למדת הרחמים, ודוקא חי סמן לחיים, וראייה ממה שאנו מבקשים ומתפללים בר"ה רק בשביל חיים.

ושוב ראיתי שהדברים מובאים בבית יוסף (או"ח תקפג): כתוב בהגהות אשירי (ר"ה פ"א סי' ה) אנו נוהגין לאכול ראש איל ודבש חי ומטבילין את הראש בדבש.
וישנם עוד מקורות ואכמ"ל.

[עכשיו הבחנתי שכבר הקדימני הרב @הפקדתי שומרים]
ישר כח על המקורות. רק רצוי לשים לב, שמלבד ד' הלקט יושר שיש ענין בדבש חי וכמו שהזכרתם והבאנו למעלה, אבל בד' ה'אור זרוע' מה שכתב דבש חי הוא לאו דוקא, שכן עיקר טעמו שתהא שנה ומתוקה, ולא נקט משום גימט' חי (שלא כד' לק"י) וכך גם בד' הב"י. והיה אפש"ל בדוחק ממש"כ האור זרוע "שמינה ומתוקה" הם מסמלים שני דברים, דבש מסמל את ה'מתוקה', והחי ז"א הדונג מסמל את 'השמנה'.
נ.ב מדוע לא מביאים בקובץ צפונות ראיה מד' הב"י והאו"ז דשרי לאכול דבש חי-חלת דבש ורק מביאים מד' הלקט יושר? ולמש"כ אולי א"ש.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 285 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי אור זרוע » 30 אוגוסט 2018, 13:43

הפקדתי שומרים כתב:ישר כח על המקורות. רק רצוי לשים לב, שמלבד ד' הלקט יושר שיש ענין בדבש חי וכמו שהזכרתם והבאנו למעלה, אבל בד' ה'אור זרוע' מה שכתב דבש חי הוא לאו דוקא, שכן עיקר טעמו שתהא שנה ומתוקה, ולא נקט משום גימט' חי (שלא כד' לק"י) וכך גם בד' הב"י. והיה אפש"ל בדוחק ממש"כ האור זרוע "שמינה ומתוקה" הם מסמלים שני דברים, דבש מסמל את ה'מתוקה', והחי ז"א הדונג מסמל את 'השמנה'.
נ.ב מדוע לא מביאים בקובץ צפונות ראיה מד' הב"י והאו"ז דשרי לאכול דבש חי-חלת דבש ורק מביאים מד' הלקט יושר? ולמש"כ אולי א"ש.
בכל אופן מבואר באו"ז שנהגו להשתמש בדבש חי, וכנראה שיש בזה עניין, כי אחרת לא מובן לצורך מה הזכיר את הפרט הזה.

לא הבנתי מש"כ שאין ראיה מהאו"ז להיתר השעווה. הרי גם אם אין עניין דווקא בדבש חי, עכ"פ יש כאן מעשה רב מפורש שנהג להשתמש בדבש חי.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 807 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 30 אוגוסט 2018, 15:50

אור זרוע כתב:
הפקדתי שומרים כתב:ישר כח על המקורות. רק רצוי לשים לב, שמלבד ד' הלקט יושר שיש ענין בדבש חי וכמו שהזכרתם והבאנו למעלה, אבל בד' ה'אור זרוע' מה שכתב דבש חי הוא לאו דוקא, שכן עיקר טעמו שתהא שנה ומתוקה, ולא נקט משום גימט' חי (שלא כד' לק"י) וכך גם בד' הב"י. והיה אפש"ל בדוחק ממש"כ האור זרוע "שמינה ומתוקה" הם מסמלים שני דברים, דבש מסמל את ה'מתוקה', והחי ז"א הדונג מסמל את 'השמנה'.
נ.ב מדוע לא מביאים בקובץ צפונות ראיה מד' הב"י והאו"ז דשרי לאכול דבש חי-חלת דבש ורק מביאים מד' הלקט יושר? ולמש"כ אולי א"ש.
בכל אופן מבואר באו"ז שנהגו להשתמש בדבש חי, וכנראה שיש בזה עניין, כי אחרת לא מובן לצורך מה הזכיר את הפרט הזה.

לא הבנתי מש"כ שאין ראיה מהאו"ז להיתר השעווה. הרי גם אם אין עניין דווקא בדבש חי, עכ"פ יש כאן מעשה רב מפורש שנהג להשתמש בדבש חי.
א. הלא האו"ז כותב שם טעם משום שתהיה שנה שמינה ומתוקה, ולא צריך לתלות בכל מיני ענינים שלא כתובים, לולי מש"כ ליישב ש'שמינה' מסמל את 'החי'.
ב. והדק"ל, מדוע לא הכריחו מד' האו"ז והב"י.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי יהודה1 » 30 אוגוסט 2018, 18:38

מכל מלמדי השכלתי כתב:אדרבא אולי יש להמנע כי "חי" בגימטריא "חטא" כמו אגוז הנזכר ברמ"א
אם חי בגימטריה חטא היה ראוי להימנע מלהזכיר חיים בר"ה. אינו כן משום שחי הוא דבר טוב בעצם אבל אגוז שהוא רק גימטריה ראוי להימנע ממנו.


פותח הנושא
יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 930
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 77 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי יוספזון » 30 אוגוסט 2018, 20:55

אור זרוע כתב:
הפקדתי שומרים כתב:ישר כח על המקורות. רק רצוי לשים לב, שמלבד ד' הלקט יושר שיש ענין בדבש חי וכמו שהזכרתם והבאנו למעלה, אבל בד' ה'אור זרוע' מה שכתב דבש חי הוא לאו דוקא, שכן עיקר טעמו שתהא שנה ומתוקה, ולא נקט משום גימט' חי (שלא כד' לק"י) וכך גם בד' הב"י. והיה אפש"ל בדוחק ממש"כ האור זרוע "שמינה ומתוקה" הם מסמלים שני דברים, דבש מסמל את ה'מתוקה', והחי ז"א הדונג מסמל את 'השמנה'.
נ.ב מדוע לא מביאים בקובץ צפונות ראיה מד' הב"י והאו"ז דשרי לאכול דבש חי-חלת דבש ורק מביאים מד' הלקט יושר? ולמש"כ אולי א"ש.
בכל אופן מבואר באו"ז שנהגו להשתמש בדבש חי, וכנראה שיש בזה עניין, כי אחרת לא מובן לצורך מה הזכיר את הפרט הזה.

לא הבנתי מש"כ שאין ראיה מהאו"ז להיתר השעווה. הרי גם אם אין עניין דווקא בדבש חי, עכ"פ יש כאן מעשה רב מפורש שנהג להשתמש בדבש חי.
לפי בירור שערכתי אצל מומחי כשרות מוסמכים, צריכים הכשר מיוחד בדבש חי משום רגלי הדבורים, אני לא כל כך מתמחה באיך רודים חלת דבש, אבל בכל מקרה, כדאי לשים לב.
ותודה לכל המגיבים, עזרתם לי מאוד. שיהיה לכם שנה טובה ומתוקה.


נפתולי
משתמש ותיק
הודעות: 256
הצטרף: 03 יולי 2017, 11:54
נתן תודה: 149 פעמים
קיבל תודה: 125 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבש 'חי' לראש השנה, מה המקור?

שליחה על ידי נפתולי » 30 אוגוסט 2018, 21:56

יוספזון כתב: לפי בירור שערכתי אצל מומחי כשרות מוסמכים, צריכים הכשר מיוחד בדבש חי משום רגלי הדבורים, אני לא כל כך מתמחה באיך רודים חלת דבש, אבל בכל מקרה, כדאי לשים לב.
ותודה לכל המגיבים, עזרתם לי מאוד. שיהיה לכם שנה טובה ומתוקה.
בענין רגלי הדבורים כבר מוזכר הדבר בשו"ע יו"ד סימן ק"ג סוף סעי' ב', וכן בט"ז סי' ק"ד סק"א עיי"ש היטב, וכפי שמשמע היה פשוט המנהג להיתר הדבש אפילו שמעורב בו רגלי הדבורים עיי"ש היטב.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים