ראה בטושו"ע יו"ד סי' קנו ס"ב (ושם סו"ס קפב).מבקש אמת אמר:זהירות מראיית עצמו בראייה בעלמא...
ראה בטושו"ע יו"ד סי' קנו ס"ב (ושם סו"ס קפב).מבקש אמת אמר:זהירות מראיית עצמו בראייה בעלמא...
אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)נדיב לב אמר:בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים.מבקש אמת אמר:ידוע לי שיש מידת חסידות להזהר מראיית נשים אף בראייה בעלמא, אבל מעולם לא שמעתי על זהירות מראיית עצמו בראייה בעלמא...אמונת אומן אמר:יום אחד נקריתי לסייע בתכנון יח''ד אצל שכני, ת''ח אמיתי, חסיד ברסלב מפעם.
מכיוון שהחדר בכניסה היה קטן מאד, הצעתי לו לקבוע מראה מול הפתח.
הוא הזדעזע מהרעיון.
''אינך חס על האברך הצעיר, שבכל פעם שיכנס הביתה יאלץ להסיט את מבטו''?
נכלמתי.
מלבד שכל שקובע לכתחילה שכל פעם שיכנס לביתו, הרי לא גרע ממה שנפסק בשו"ע, ולא חשיב ראיה בעלמא.
מבקש אמת אמר:אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)נדיב לב אמר:בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים.מבקש אמת אמר:ידוע לי שיש מידת חסידות להזהר מראיית נשים אף בראייה בעלמא, אבל מעולם לא שמעתי על זהירות מראיית עצמו בראייה בעלמא...
מלבד שכל שקובע לכתחילה שכל פעם שיכנס לביתו, הרי לא גרע ממה שנפסק בשו"ע, ולא חשיב ראיה בעלמא.
האיסור לראות במראה הוא משום לא ילבש, ועוד לפני שנכנסים להיתר שהיום אין זה דווקא דרך נשים (שגם השו"ע מסכים לו כמבואר בסי' קפב ובהגהות רעק"א שם) שבזה יש מידת חסידות להזהר (כמבואר ברעק"א שם), הרי כל הבעיה היא רק מצד תיקוני יופי שהוא בגדר מלבוש נשים, שבזה יש מידת חסידות להזהר אפי' אם אינו מיוחד לנשים כיון שהוא ענין של יופי שהוא דרך נשים, אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
תודה רבה על המחמאה, כמו גם על האבחון של רמת בינתי ופקחותי. ומאחר ואני איש קטן מאד, אבקש לדעת באמת ובתמים את ההסבר להנהגה כזו, שלעת עתה לא ידוע לי הסברה ההלכתי, ובודאי שלא ידוע לי שכל גדולי העולם נתחבטו בה רבות. אין צורך בפלפולים ייחודיים או חילוקים מפותלים, רק הסבר פשוט שיענה על השאלה, אם אפשר.נדיב לב אמר:אכן אנשים קטנים לא מתפעלים מאנשים גדולים, יען ואלה מאפילים עליהם בגובה קומתם, והקטן העומד בצל מדמין את עצמו.מבקש אמת אמר:אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)נדיב לב אמר:בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים.
מלבד שכל שקובע לכתחילה שכל פעם שיכנס לביתו, הרי לא גרע ממה שנפסק בשו"ע, ולא חשיב ראיה בעלמא.
האיסור לראות במראה הוא משום לא ילבש, ועוד לפני שנכנסים להיתר שהיום אין זה דווקא דרך נשים (שגם השו"ע מסכים לו כמבואר בסי' קפב ובהגהות רעק"א שם) שבזה יש מידת חסידות להזהר (כמבואר ברעק"א שם), הרי כל הבעיה היא רק מצד תיקוני יופי שהוא בגדר מלבוש נשים, שבזה יש מידת חסידות להזהר אפי' אם אינו מיוחד לנשים כיון שהוא ענין של יופי שהוא דרך נשים, אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
מיותר לגמרי להכנס לויכוח עקר בנושא שכל גדולי עולם התחבטו רבו רבות. כך שלמרבה הצער אצטרך לדלג על הפלפולים היחודיים לכבודו, כמו גם חילוקיו המפותלים. במו"ס. אבל הפער בין רמת איקיו לבינה ופקחות, הוא גדול.
מבקש אמת אמר:תודה רבה על המחמאה. ומאחר ואני איש קטן מאד, אבקש לדעת באמת ובתמים את ההסבר להנהגה כזו, שלעת עתה לא ידוע לי הסברה ההלכתי, ובודאי שלא ידוע לי שכל גדולי העולם נתחבטו בה רבות. אין צורך בפלפולים ייחודיים או חילוקים מפותלים, רק הסבר פשוט שיענה על השאלה, אם אפשר.נדיב לב אמר:אכן אנשים קטנים לא מתפעלים מאנשים גדולים, יען ואלה מאפילים עליהם בגובה קומתם, והקטן העומד בצל מדמין את עצמו.מבקש אמת אמר:אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)
האיסור לראות במראה הוא משום לא ילבש, ועוד לפני שנכנסים להיתר שהיום אין זה דווקא דרך נשים (שגם השו"ע מסכים לו כמבואר בסי' קפב ובהגהות רעק"א שם) שבזה יש מידת חסידות להזהר (כמבואר ברעק"א שם), הרי כל הבעיה היא רק מצד תיקוני יופי שהוא בגדר מלבוש נשים, שבזה יש מידת חסידות להזהר אפי' אם אינו מיוחד לנשים כיון שהוא ענין של יופי שהוא דרך נשים, אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
מיותר לגמרי להכנס לויכוח עקר בנושא שכל גדולי עולם התחבטו רבו רבות. כך שלמרבה הצער אצטרך לדלג על הפלפולים היחודיים לכבודו, כמו גם חילוקיו המפותלים. במו"ס. אבל הפער בין רמת איקיו לבינה ופקחות, הוא גדול.
כאן בהתחלה זה יהיה ראייה בעלמא.מבקש אמת אמר:אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
לא כל דבר הוא הלכה, יש דברים שהם קשורים להנהגה של האדם עם עצמו ועם ביתו.מבקש אמת אמר:אבקש לדעת באמת ובתמים את ההסבר להנהגה כזו, שלעת עתה לא ידוע לי הסברה ההלכתי,
כמדומה שהוא מנהג חב"ד, ע"פ עניני קבלה. אם כי באמת תמוה לי ע"ז שהרי במרכבה יש צורות של חיות טמאות, ואבותינו מאז ומעולם מימי אברהם ועד המצאת המכונית נהגו להחזיק בבעלותם בע"ח טמאים כסוסים וחמורים.נתנאל_ב אמר:(שמעת על אנשים שלא מוכנים שיהיו בבית תמונות או בובות של חיות טמאות? ואם אני לא טועה זה מותר לגמרי. זה עניין של צביון וצורה טהורה)
זה היה דוגמה לעניין של עדינות הנפש. על כל דוגמה אפשר לדון ולהתפלפל.מבקש אמת אמר:כמדומה שהוא מנהג חב"ד, ע"פ עניני קבלה. אם כי באמת תמוה לי ע"ז שהרי במרכבה יש צורות של חיות טמאות, ואבותינו מאז ומעולם מימי אברהם ועד המצאת המכונית נהגו להחזיק בבעלותם בע"ח טמאים כסוסים וחמורים.נתנאל_ב אמר:(שמעת על אנשים שלא מוכנים שיהיו בבית תמונות או בובות של חיות טמאות? ואם אני לא טועה זה מותר לגמרי. זה עניין של צביון וצורה טהורה)
בספר אחד הסביר במרכבה יש יונה, אבל מכיון שיש גם אריה, לכן היונה נראית כמו נשר בחיצוניותמבקש אמת אמר:... ע"פ עניני קבלה. אם כי באמת תמוה לי ע"ז שהרי במרכבה יש צורות של חיות טמאות, ואבותינו מאז ומעולם מימי אברהם ועד המצאת המכונית נהגו להחזיק בבעלותם בע"ח טמאים כסוסים וחמורים.נתנאל_ב אמר:(שמעת על אנשים שלא מוכנים שיהיו בבית תמונות או בובות של חיות טמאות? ואם אני לא טועה זה מותר לגמרי. זה עניין של צביון וצורה טהורה)
אינו מדויק. ראה המוסג"פ: הצג קובץ מצורף שלחן מנחם ח''ה.pdfמבקש אמת אמר:כמדומה שהוא מנהג חב"ד, ע"פ עניני קבלה.
כמובן - אאל"ט - שכוונת כבודו רק שלא מדוייק לומר שזה ע"פ קבלה בלבד.לבי במערב אמר:אינו מדויק. ראה המוסג"פ:שלחן מנחם ח''ה.pdfמבקש אמת אמר:כמדומה שהוא מנהג חב"ד, ע"פ עניני קבלה.
ראיית חיות טמאות לצורך לימוד - אוצה''ח.pdfהסתכלות בחיות טמאות.pdfאליעזר בראדט, ביקור בגן חיות בהלכה (אנגלית).pdf
אכן, ולכן הדגשתי תיבות אלו.חייל של הרבי אמר:רק שלא מדוייק לומר שזה ע"פ קבלה בלבד.
סיפר לי משפיע אחד, שפעם אחת בתהלוכת ל"ג בעומר שעשו מול הרבי ליד 770, העבירו מוצג מאוד מושקע עם בובות (כמדומני) של סוסים. והרבי לפתע שפשף וגירד בעיניו הק' ו"פספס" מוצג זה.לבי במערב אמר:אכן, כפי שהדגשתי תיבות אלו.חייל של הרבי אמר:רק שלא מדוייק לומר שזה ע"פ קבלה בלבד.
ע"פ המבואר שם, גם המבוגרים צריכים להזהר, אלא שבקטנים חמיר טפי.
לשון 'ארחות חיים' הל' ע"ז סי' ו:מבקש אמת אמר:אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
והתם הוא בהיתר לכו"ע, כי הוא לרפואה מחשש סכנה. בינה נא זאת!ואומרים שהשר משנץ היה נוהג כשהיו עיניו כואבות היה מכסה פניו בבגד חוץ מן העינים ומסתכל במראה.
נוריאל עזרא אמר:שמעתי [הרב סויד] מידידי הרב אברהם שמחה אדלשטיין שיחי', חתנו של הגרח"פ ברמן שליט"א, שבזמן שרעייתו החלה ללמוד מחשבים, חזר הסבא הגרב"ד פוברסקי שליט"א מארה"ב, והביא לה מחשב שקנה לה שם, ללמדך שאף בהיותו בנסיעה חשובה לחו"ל חושב על נכדתו, וקונה לה מחשב לצרכי עבודתה.
ההסתייגות הטבעית שלי מברסלב, וכך חונכתי, קיבלה צד נוסף משמעותי מאז.נדיב לב אמר:בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים
מסכים איתך שלפעמים יש חומרות הנובעות מעמרצ'ות (על אף שאני לא חושב שזה אמור ע"ז כל עוד יש גדולים וטובים בעיקר מעדת החסידים האוחזים כך), על כל זאת בדורינו אם יהודים מתעקשים לקיים מצוות ולשמור מנהגים (לא רק מנהגי אכילה) ומוכנים גם להפסיד ולהתאמץ ע"ז, הם ראויים לכל שבח!מבקש אמת אמר:אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)נדיב לב אמר:בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים.מבקש אמת אמר:ידוע לי שיש מידת חסידות להזהר מראיית נשים אף בראייה בעלמא, אבל מעולם לא שמעתי על זהירות מראיית עצמו בראייה בעלמא...
מלבד שכל שקובע לכתחילה שכל פעם שיכנס לביתו, הרי לא גרע ממה שנפסק בשו"ע, ולא חשיב ראיה בעלמא.
האיסור לראות במראה הוא משום לא ילבש, ועוד לפני שנכנסים להיתר שהיום אין זה דווקא דרך נשים (שגם השו"ע מסכים לו כמבואר בסי' קפב ובהגהות רעק"א שם) שבזה יש מידת חסידות להזהר (כמבואר ברעק"א שם), הרי כל הבעיה היא רק מצד תיקוני יופי שהוא בגדר מלבוש נשים, שבזה יש מידת חסידות להזהר אפי' אם אינו מיוחד לנשים כיון שהוא ענין של יופי שהוא דרך נשים, אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
דניאלי אמר:מסכים איתך שלפעמים יש חומרות הנובעות מעמרצ'ות (על אף שאני לא חושב שזה אמור ע"ז כל עוד יש גדולים וטובים בעיקר מעדת החסידים האוחזים כך), על כל זאת בדורינו אם יהודים מתעקשים לקיים מצוות ולשמור מנהגים (לא רק מנהגי אכילה) ומוכנים גם להפסיד ולהתאמץ ע"ז, הם ראויים לכל שבח!מבקש אמת אמר:אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)נדיב לב אמר:בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים.
מלבד שכל שקובע לכתחילה שכל פעם שיכנס לביתו, הרי לא גרע ממה שנפסק בשו"ע, ולא חשיב ראיה בעלמא.
האיסור לראות במראה הוא משום לא ילבש, ועוד לפני שנכנסים להיתר שהיום אין זה דווקא דרך נשים (שגם השו"ע מסכים לו כמבואר בסי' קפב ובהגהות רעק"א שם) שבזה יש מידת חסידות להזהר (כמבואר ברעק"א שם), הרי כל הבעיה היא רק מצד תיקוני יופי שהוא בגדר מלבוש נשים, שבזה יש מידת חסידות להזהר אפי' אם אינו מיוחד לנשים כיון שהוא ענין של יופי שהוא דרך נשים, אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
לא ברור שזאת מידת חסידות. שמא עניין של אסתטיקהמבקש אמת אמר:ידוע לי שיש מידת חסידות להזהר מראיית נשים אף בראייה בעלמא, אבל מעולם לא שמעתי על זהירות מראיית עצמו בראייה בעלמא...אמונת אומן אמר:
מוזר איך שהאשכול המכובד הזה סוטה במהירות לדיון הזה שאין כאן מקומו.HaimL אמר:לא ברור שזאת מידת חסידות. שמא עניין של אסתטיקהמבקש אמת אמר:ידוע לי שיש מידת חסידות להזהר מראיית נשים אף בראייה בעלמא, אבל מעולם לא שמעתי על זהירות מראיית עצמו בראייה בעלמא...אמונת אומן אמר:
כגון אנא שבכל פעם שאני רואה בטעות את בבואתי אני אומר: "מגיע לה"...
אינה מדויקת כ"כ. לפענ"ד, התגובה האסתטית היא הקלה בין האמירות שהופרחו כאן...השפל באמת אמר:כאילו זה ענין של אסתטיקה ותגובות דומות הוא מגונה.
מוזר איך שאנשים לא יודעים להחליק בדיחה מטופשת, ולהמשיך הלאה. לעצם הדיון, דווקא הנושא עלה כאן בדיון אחר. קחנו משם, אם רצונך בכך.השפל באמת אמר:מוזר איך שהאשכול המכובד הזה סוטה במהירות לדיון הזה שאין כאן מקומו.HaimL אמר:מבקש אמת אמר:
אך מחובת המחאה שלי יש לומר כי הבעת הדעה העצמית הזו על מה שצדיקים גדולי עולם החמירו בו כל ימיהם שלא יסתכלו במראה אפי' פעם אחת כאילו זה ענין של אסתטיקה ותגובות דומות הוא מגונה.
אם ברצונכם דיון הלכתי והשקפתי - נא באשכול נפרד.
בסיס בטח שיש וכמו"כ גם בסיס להפוסקים שאינו שייך בזמננו.שואל כעניין אמר:דניאלי אמר:מסכים איתך שלפעמים יש חומרות הנובעות מעמרצ'ות (על אף שאני לא חושב שזה אמור ע"ז כל עוד יש גדולים וטובים בעיקר מעדת החסידים האוחזים כך), על כל זאת בדורינו אם יהודים מתעקשים לקיים מצוות ולשמור מנהגים (לא רק מנהגי אכילה) ומוכנים גם להפסיד ולהתאמץ ע"ז, הם ראויים לכל שבח!מבקש אמת אמר:אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)
האיסור לראות במראה הוא משום לא ילבש, ועוד לפני שנכנסים להיתר שהיום אין זה דווקא דרך נשים (שגם השו"ע מסכים לו כמבואר בסי' קפב ובהגהות רעק"א שם) שבזה יש מידת חסידות להזהר (כמבואר ברעק"א שם), הרי כל הבעיה היא רק מצד תיקוני יופי שהוא בגדר מלבוש נשים, שבזה יש מידת חסידות להזהר אפי' אם אינו מיוחד לנשים כיון שהוא ענין של יופי שהוא דרך נשים, אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
עיין תוס' ע"ז כ"ט. ד"ה "המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה"
שם נוקט התוס' בפשיטות שאסור לאיש להסתכל במראה פרט במסתפר ע"י עובד כוכבים שיש חשש שלא יספרו כהלכה
(אמנם להלכה לא נקטינן כתוס' אבל יש בסיס נכבד להידור החסידים ואנשי מעשה)
כך מסופר גם על הגרי''ז.מ אלישע אמר:ראיתי רב אחד שלפני שיוצא מהבית הולך למראה.
ושכרו בזה גדול מאוד כי כוונתו לקידוש ה' כמ"ש הרמב"ם בה' יסודי התורה סוף פרק ה'.
מבקש אמת אמר:תודה רבה על המחמאה, כמו גם על האבחון של רמת בינתי ופקחותי. ומאחר ואני איש קטן מאד, אבקש לדעת באמת ובתמים את ההסבר להנהגה כזו, שלעת עתה לא ידוע לי הסברה ההלכתי, ובודאי שלא ידוע לי שכל גדולי העולם נתחבטו בה רבות. אין צורך בפלפולים ייחודיים או חילוקים מפותלים, רק הסבר פשוט שיענה על השאלה, אם אפשר.נדיב לב אמר:אכן אנשים קטנים לא מתפעלים מאנשים גדולים, יען ואלה מאפילים עליהם בגובה קומתם, והקטן העומד בצל מדמין את עצמו.מבקש אמת אמר:אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)
האיסור לראות במראה הוא משום לא ילבש, ועוד לפני שנכנסים להיתר שהיום אין זה דווקא דרך נשים (שגם השו"ע מסכים לו כמבואר בסי' קפב ובהגהות רעק"א שם) שבזה יש מידת חסידות להזהר (כמבואר ברעק"א שם), הרי כל הבעיה היא רק מצד תיקוני יופי שהוא בגדר מלבוש נשים, שבזה יש מידת חסידות להזהר אפי' אם אינו מיוחד לנשים כיון שהוא ענין של יופי שהוא דרך נשים, אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
מיותר לגמרי להכנס לויכוח עקר בנושא שכל גדולי עולם התחבטו רבו רבות. כך שלמרבה הצער אצטרך לדלג על הפלפולים היחודיים לכבודו, כמו גם חילוקיו המפותלים. במו"ס. אבל הפער בין רמת איקיו לבינה ופקחות, הוא גדול.
מצטרף לדבריך, חשוב להוסיף שלכאורה אין עדה שאצלם הכל סובב סביב הלכה, גם להחזו"א היה דברים שאין להם מקור ברור בהלכה, וגם להגר"א היה מנהגים וחומרות, ואפילו בבית בריסק יש הרבה דברים שאין להם הסבר אלא 'הרב' או האבא כך עשה...אמונת אומן אמר:מבקש אמת אמר:תודה רבה על המחמאה, כמו גם על האבחון של רמת בינתי ופקחותי. ומאחר ואני איש קטן מאד, אבקש לדעת באמת ובתמים את ההסבר להנהגה כזו, שלעת עתה לא ידוע לי הסברה ההלכתי, ובודאי שלא ידוע לי שכל גדולי העולם נתחבטו בה רבות. אין צורך בפלפולים ייחודיים או חילוקים מפותלים, רק הסבר פשוט שיענה על השאלה, אם אפשר.נדיב לב אמר:אכן אנשים קטנים לא מתפעלים מאנשים גדולים, יען ואלה מאפילים עליהם בגובה קומתם, והקטן העומד בצל מדמין את עצמו.
מיותר לגמרי להכנס לויכוח עקר בנושא שכל גדולי עולם התחבטו רבו רבות. כך שלמרבה הצער אצטרך לדלג על הפלפולים היחודיים לכבודו, כמו גם חילוקיו המפותלים. במו"ס. אבל הפער בין רמת איקיו לבינה ופקחות, הוא גדול.
אני אחדד יותר את מה שכתבו קודמי,
אם מבקש אמת הנך,
אתה כבר אמור להיות מודע לכך שאצל רבים מאחב''י,(וייתכן שהם רוב שומרי התורה ) לא הכל מסתובב סביב הלכה, וזה שאין מקור הלכתי הוא כלל לא השיקול המרכזי להנהגתו.
יהודי חסידי, כאשר הוא לומד את ההלכה שמראה אסורה משום לא ילבש, הוא מפנים שמראה זה פוי, ומתייג את המראה בין הדברים שאינם מקרבים אותו אל הבורא, וממילא אין לו נ"מ לגבי ההנהגה הרצויה אם יש לזה היתר בפוסקים.
( מי שרואה כמה הפך להיות נפוץ המחזה המאוס בתכלית שפלוני מתקן את בלוריתו במראה של התפילין באמצע התפלה, יתחבר היטב להרגש הזה, וזה דבר שלפני דור אחד היה בגדר חלום בלהות והוצש''ר גמורה )
ההלכה היא תמרור, שאומר מה אסור בתכלית, וממנו מבינים את רצון ד' המכוון אותנו בשאר דרכינו.
מי שלומד ספר החינוך או כוזרי רואה את המהלך הזה על כל צעד ושעל.
לגיטימי לגמרי לנהוג אחרת, כפי שחונכת,
אך לבוא כל פעם מחדש בהיתממות ולשאול 'מה המקור ההלכתי' לגבי אלו שחונכו אחרת, הוא דבר מיותר לגמרי.