נפק"מ גדולה בשאלתך גם למי שלא משתמש בויקפדיה, האם מותר ל'מכלול' (שעל פי רוב מעתיקים כמעט הכל למעט צנזורה קטנה) להעתיק את אותם ערכים, ועל הצד שהעתיקו האם מותר למשתמש להשתמש.חמד ילד אמר:ישנם ערכים רבים בויקיפדיה שנכתבו בשבת ואפילו ביום כיפור ר"ל. ראו למשל כאן את הערך של הרב לסרי שנפתח בליל שבת י"א טבת התשע"ד. השאלה כיון שכנראה נכתב על ידי יהודי ועבור כלל המשתמשים אולי אסור לקרוא בו?
בדקתי ואכן המכלול העתיקו את הערך הנ"ל שרובו המכריע נכתב בשב"ק.הפקדתי שומרים אמר:נפק"מ גדולה בשאלתך גם למי שלא משתמש בויקפדיה, האם מותר ל'מכלול' (שעל פי רוב מעתיקים כמעט הכל למעט צנזורה קטנה) להעתיק את אותם ערכים, ועל הצד שהעתיקו האם מותר למשתמש להשתמש.
הלא יש להם ועדת רבנים שמנחה אותם -על פי הצהרתם, כדאי לשלוח להם את ההערה.חמד ילד אמר:בדקתי ואכן המכלול העתיקו את הערך הנ"ל שרובו המכריע נכתב בשב"ק.הפקדתי שומרים אמר:נפק"מ גדולה בשאלתך גם למי שלא משתמש בויקפדיה, האם מותר ל'מכלול' (שעל פי רוב מעתיקים כמעט הכל למעט צנזורה קטנה) להעתיק את אותם ערכים, ועל הצד שהעתיקו האם מותר למשתמש להשתמש.
ממה נפשך, אם לדעתך כתיבה בכתב אלקטרוני על מסך לא הוי כתיבה [חס מלהזכיר להלכה דעה זו] א"כ לעולם אין כאן חילול שבת, ואם כתיבה על המסך הוי כתיבה א"כ הרי רק כך נכתב הערך, שהכותב רואה מה שכתב על המסך, ובלי זה אינו יכול לכתוב [בדרך כלל].ראובן אמר:למעשה נראה לי שצריך להבין יותר בפעולת המחשב והאינטרנט כדי לדעת, כי ייתכן שהדבר שנעשה בשבת רק גורם כעת לפעולות הנעשות בחול. ועליהם אין איסור. כלומר יש דבר השמור בזיכרון המחשב שהוא נכתב בשבת וכאשר פותחים את המחשב הוא קורא באותו זמן מהזיכרון, פעולה שבלעדיה לא היינו יכולים ליהנות כלל מהמעשה שבת. ולכן יוצא שאנו נהנים בעצם בעיקר ממעשה חול. אולי זה קשור לסוגיית זה וזה גורם.
הפקדתי שומרים אמר:נ.ב ועדת הרבנים השייכת למגזר מסויים יכולה להחליט מה לא לצנזר בשביל כולם, רצוי לעורר בזה ולעשות מעשה שלא נבכה על השעבר.
אני מדבר על הקורא ולא על הכותב. עכשיו אתה פותח קישור וזה שולח נתונים לשרת ששם מאוכסן החומר. המעשה הזה נעשה בחול ולא היית יכול ליהנות כלל בלי זה אם נחשיב את זה כיצירה חדשה אז יוצא שאתה עושה בחול דבר המשתמש במעשה שבת ובדבר זה אתה נהנה. למעשה אפשר לדמותו לאחד שכתב בדיו נעלם (ולא ניכנס לדין כותב בזה לצורך העניין נאמר שהוא דאורייתא) ואחר עשה בחול שזה יחזור להיראות.סבא אמר:ממה נפשך, אם לדעתך כתיבה בכתב אלקטרוני על מסך לא הוי כתיבה [חס מלהזכיר להלכה דעה זו] א"כ לעולם אין כאן חילול שבת, ואם כתיבה על המסך הוי כתיבה א"כ הרי רק כך נכתב הערך, שהכותב רואה מה שכתב על המסך, ובלי זה אינו יכול לכתוב [בדרך כלל].ראובן אמר:למעשה נראה לי שצריך להבין יותר בפעולת המחשב והאינטרנט כדי לדעת, כי ייתכן שהדבר שנעשה בשבת רק גורם כעת לפעולות הנעשות בחול. ועליהם אין איסור. כלומר יש דבר השמור בזיכרון המחשב שהוא נכתב בשבת וכאשר פותחים את המחשב הוא קורא באותו זמן מהזיכרון, פעולה שבלעדיה לא היינו יכולים ליהנות כלל מהמעשה שבת. ולכן יוצא שאנו נהנים בעצם בעיקר ממעשה חול. אולי זה קשור לסוגיית זה וזה גורם.
לכאורה למשתמש ודאי מותר, הרי המידע אינו דבר שיכול לחול בו איסור, אלא המוצר. דהיינו הדבר שכתוב במחשב והוא נעשה בחול. (האם מי שכתב ספר חשבון בשבת יהיה אסור לחשב על פי הכללים שלו בחול). אבל השאלה במקומה עומדת על המעתיקים.הפקדתי שומרים אמר:נפק"מ גדולה בשאלתך גם למי שלא משתמש בויקפדיה, האם מותר ל'מכלול' (שעל פי רוב מעתיקים כמעט הכל למעט צנזורה קטנה) להעתיק את אותם ערכים, ועל הצד שהעתיקו האם מותר למשתמש להשתמש.חמד ילד אמר:ישנם ערכים רבים בויקיפדיה שנכתבו בשבת ואפילו ביום כיפור ר"ל. ראו למשל כאן את הערך של הרב לסרי שנפתח בליל שבת י"א טבת התשע"ד. השאלה כיון שכנראה נכתב על ידי יהודי ועבור כלל המשתמשים אולי אסור לקרוא בו?
הערתי כאן מתיחסת להרבה יותר משאלה הלכתית ספיצפית ואם להקל או להחמיר. אלא על קו המנחה לכתיבת ערכים בנושאים מסוימים לאו דוקא הלכתיים ולאו דווקא השקפתיים, אלא בכל ערך שיש חילוקי דעות בין המגזרים מבחינת ההנהגה כיצד יפעלו אותה ועדה.ראובן אמר:הפקדתי שומרים אמר:נ.ב ועדת הרבנים השייכת למגזר מסויים יכולה להחליט מה לא לצנזר בשביל כולם, רצוי לעורר בזה ולעשות מעשה שלא נבכה על השעבר.
אם אתה לא סומך עליהם, עליך לשאול את מי שאתה סומך עליו. למעשה ייתכן שאם יפנו אליהם דרך הקישור שהם נותנים הם ייתיחסו, אבל לא בטוח שהם לא יקילו אף נגד דעות של אחרים שיחמירו.
בא נשאל כך. למשתמש יהיה מותר להעתיק ולהשתמש בזה במחשבו הפרטי?ראובן אמר:לכאורה למשתמש ודאי מותר, הרי המידע אינו דבר שיכול לחול בו איסור, אלא המוצר. דהיינו הדבר שכתוב במחשב והוא נעשה בחול. (האם מי שכתב ספר חשבון בשבת יהיה אסור לחשב על פי הכללים שלו בחול). אבל השאלה במקומה עומדת על המעתיקים.הפקדתי שומרים אמר:נפק"מ גדולה בשאלתך גם למי שלא משתמש בויקפדיה, האם מותר ל'מכלול' (שעל פי רוב מעתיקים כמעט הכל למעט צנזורה קטנה) להעתיק את אותם ערכים, ועל הצד שהעתיקו האם מותר למשתמש להשתמש.חמד ילד אמר:ישנם ערכים רבים בויקיפדיה שנכתבו בשבת ואפילו ביום כיפור ר"ל. ראו למשל כאן את הערך של הרב לסרי שנפתח בליל שבת י"א טבת התשע"ד. השאלה כיון שכנראה נכתב על ידי יהודי ועבור כלל המשתמשים אולי אסור לקרוא בו?
להעתיק ולהשתמש זו כבר שאלה אבל להשתמש במה שהועתק לא נראה לי שיהיה אסור. הטקסט עצמו לא נעשה בו שום איסור. הדימוי הוא לא להסתכל בספר חשבון שנכתב בשבת, אלא להסתכל בשכפול שצולם מספר שנכתב בשבת.הפקדתי שומרים אמר:בא נשאל כך. למשתמש יהיה מותר להעתיק ולהשתמש בזה במחשבו הפרטי?
ולמה שכתבת מידע אינו דבר וכו', זה לא סתם מידע מופשט זה טקסט שנכתב בשבת ולולי זה לא היה מופיע לנגד עינינו כעת, וממילא מש"כ לדמות לתרגילים לא מדויק, וע"כ השאלה כאן האם מותר להסתכל בספר חשבון שנכתב בשבת.
יש נידון שלם האם האיסור להנות ממעשה שבת או גם מהתוצאות הנלות, לדידך פשוט שזו רק תוצאה אבל לא נהנה מגוף הדבר.
אפשר לבדוק באיזו שעה, לא בדקתי בערך הנ"ל.מכל מלמדי השכלתי אמר:שאלה נכונה.
האם יש דרך לברר באיזה שעה זה נכתב?
כי בשפת המחשב כל הזמן שמצאת השבת ועד 12 בלילה קרוי ג"כ שבת
קצת תמוה. ללא ספק רוב רובם של הכותבים הם מהארץ ומיעוט קטן ביותר מחו"ל אם כן כשיש ספק אם ליחס לכותבים בחו"ל או לארץ הספק מוכרע, ואין לזה קשר לכותבים השומרים שבת, שכן גם הם חלק מהרוב הנמצא בארץ ודוק בזה.ירושלמי אמר:אפשר לבדוק באיזו שעה, לא בדקתי בערך הנ"ל.מכל מלמדי השכלתי אמר:שאלה נכונה.
האם יש דרך לברר באיזה שעה זה נכתב?
כי בשפת המחשב כל הזמן שמצאת השבת ועד 12 בלילה קרוי ג"כ שבת
אך עדיין יל"ע שיתכן שהעורכים מחו"ל.
ויל"ד אם אפשר לומר כאן רוב שגרים בארץ, כי כנגד זה יש גם הרבה עורכים שלא מחללים שבת, והם מוסיפים להסתברות שהיה בחו"ל.
הענין הוא במש"כ "הטקסט עצמו לא נעשה בו שום איסור" ולענ"ד סוף סוף כיון שהטקסט המוצג לעיני הקורא הוא תוצאה ישירה מהשינוי שנעשה בשבת וכל 'הרשת' מובנית בצורה שכל שינוי נרשם בשרת ומכח אותו שינוי מוצג לעין הקורא -הטקסט כפי שהוא, זו הנאה ממה שנעשה בשבת, ולכן אם יש לחלק, הוא בין הנאה מגוף הדבר לתוצאה שלו כמו שכתבתי לעיל אבל אז גם לקרוא מתוך ספר שנקרא יהיה מותר ויש לדון.ראובן אמר:להעתיק ולהשתמש זו כבר שאלה אבל להשתמש במה שהועתק לא נראה לי שיהיה אסור. הטקסט עצמו לא נעשה בו שום איסור. הדימוי הוא לא להסתכל בספר חשבון שנכתב בשבת, אלא להסתכל בשכפול שצולם מספר שנכתב בשבת.הפקדתי שומרים אמר:בא נשאל כך. למשתמש יהיה מותר להעתיק ולהשתמש בזה במחשבו הפרטי?
ולמה שכתבת מידע אינו דבר וכו', זה לא סתם מידע מופשט זה טקסט שנכתב בשבת ולולי זה לא היה מופיע לנגד עינינו כעת, וממילא מש"כ לדמות לתרגילים לא מדויק, וע"כ השאלה כאן האם מותר להסתכל בספר חשבון שנכתב בשבת.
יש נידון שלם האם האיסור להנות ממעשה שבת או גם מהתוצאות הנלות, לדידך פשוט שזו רק תוצאה אבל לא נהנה מגוף הדבר.
סענדער אמר:במחילה ממעכ"ת לא הבנתי את השאלה.
הרי מעשה שבת אינו אסור לעולם אלא לו בלבד. אבל לאחרים מותר ליהנות במוצאי שבת. כמפורש בשו"ע סי' שיח ס"א.
ואם כן מה הבעיה ליהנות מערכים שבויקפדיה שנכתבו בשבת???
נו... העורך בויקפדיה חילל בעבורי את השבת? הוא עשה זאת בשבילי?שים-שלום אמר:סענדער אמר:במחילה ממעכ"ת לא הבנתי את השאלה.
הרי מעשה שבת אינו אסור לעולם אלא לו בלבד. אבל לאחרים מותר ליהנות במוצאי שבת. כמפורש בשו"ע סי' שיח ס"א.
ואם כן מה הבעיה ליהנות מערכים שבויקפדיה שנכתבו בשבת???
וכן למי שחיללו עבורו
הוא עשה לכולם ואתה אחד מ"כולם" זה.סענדער אמר:נו... העורך בויקפדיה חילל בעבורי את השבת? הוא עשה זאת בשבילי?שים-שלום אמר:סענדער אמר:במחילה ממעכ"ת לא הבנתי את השאלה.
הרי מעשה שבת אינו אסור לעולם אלא לו בלבד. אבל לאחרים מותר ליהנות במוצאי שבת. כמפורש בשו"ע סי' שיח ס"א.
ואם כן מה הבעיה ליהנות מערכים שבויקפדיה שנכתבו בשבת???
וכן למי שחיללו עבורו
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=3113&p=36688#p36688שים-שלום אמר:סענדער אמר:במחילה ממעכ"ת לא הבנתי את השאלה.
הרי מעשה שבת אינו אסור לעולם אלא לו בלבד. אבל לאחרים מותר ליהנות במוצאי שבת. כמפורש בשו"ע סי' שיח ס"א.
ואם כן מה הבעיה ליהנות מערכים שבויקפדיה שנכתבו בשבת???
וכן למי שחיללו עבורו
לאו כתיבה היא (דהא כתב שאינו מתקיים הוא), כ"א הבערה; וסמי מהכא חס ושלום וגונפא דילהון.סבא אמר:ממה נפשך, אם לדעתך כתיבה בכתב אלקטרוני על מסך לא הוי כתיבה [חס מלהזכיר להלכה דעה זו] א"כ לעולם אין כאן חילול שבת, ואם כתיבה על המסך הוי כתיבה א"כ הרי רק כך נכתב הערך, שהכותב רואה מה שכתב על המסך, ובלי זה אינו יכול לכתוב [בדרך כלל].
לבי במערב אמר:לאו כתיבה היא (דהא כתב שאינו מתקיים הוא), כ"א הבערה; וסמי מהכא חס ושלום וגונפא דילהון.סבא אמר:ממה נפשך, אם לדעתך כתיבה בכתב אלקטרוני על מסך לא הוי כתיבה [חס מלהזכיר להלכה דעה זו] א"כ לעולם אין כאן חילול שבת, ואם כתיבה על המסך הוי כתיבה א"כ הרי רק כך נכתב הערך, שהכותב רואה מה שכתב על המסך, ובלי זה אינו יכול לכתוב [בדרך כלל].
הפקדתי שומרים אמר:נ.ב ועדת הרבנים השייכת למגזר מסויים יכולה להחליט מה לא לצנזר בשביל כולם, רצוי לעורר בזה ולעשות מעשה שלא נבכה על השעבר.
חדא אמר:אלו שכתבו שיש בזה איסור דאורייתא כנראה כוונתן לבונה של החזו"א
ובזה יש סברא שאין בזה מעשה שבת, שהרי אינו נהנה מיצירת המעגל החשמלי אלא מדבר אחר לגמרי