כנראה בגלל שהראב"ד חי בתקופת "תור הזהב" בספרד והחכמים שם היו פנויים ללמוד מתוך הרווחה והרחבה.פינחס רוזנצוויג אמר:כתב הראב"ד (כתוב שם ברכות ו, ב בדפי הרי"ף) וז"ל, ואם נראה בה מעט דוחק, טוב הוא להעמידה, כי נוסח ספרדית היא, עכ"ל. מה מיוחד בנוסח הספרדים שעדיף קצת דוחק כדי להעמידה?
HaimL אמר:כנראה בגלל שהראב"ד חי בתקופת "תור הזהב" בספרד והחכמים שם היו פנויים ללמוד מתוך הרווחה והרחבה.פינחס רוזנצוויג אמר:כתב הראב"ד (כתוב שם ברכות ו, ב בדפי הרי"ף) וז"ל, ואם נראה בה מעט דוחק, טוב הוא להעמידה, כי נוסח ספרדית היא, עכ"ל. מה מיוחד בנוסח הספרדים שעדיף קצת דוחק כדי להעמידה?
אבל הוא כתב במפורש "נוסחה ספרדית", כלומר, גרסת הנוסח הזאת נתבררה ונתלבנה ע"י חכמי ספרד - כמובן לא שהם יסדוה.נתן הבבלי אמר:HaimL אמר:כנראה בגלל שהראב"ד חי בתקופת "תור הזהב" בספרד והחכמים שם היו פנויים ללמוד מתוך הרווחה והרחבה.פינחס רוזנצוויג אמר:
אבל לא הם חיברו הנוסח, אלא אכנה"ג
לאיזה נוסח ספרדי כוונת החיד"א? באיזה נוסח הוא התפלל?נתן הבבלי אמר:מה מיוחד בנוסח הספרדים שעולה בכל השערים.
פינחס רוזנצוויג אמר:כתב הראב"ד (כתוב שם ברכות ו, ב בדפי הרי"ף) וז"ל, ואם נראה בה מעט דוחק, טוב הוא להעמידה, כי נוסח ספרדית היא, עכ"ל. מה מיוחד בנוסח הספרדים שעדיף קצת דוחק כדי להעמידה?
הוא התכוון בוודאי לנוסח שהתפלל בו האר"י - סידור ספרדי בדפוס וונציה.נתנאל_ב אמר:אין לי מושג אם זה סידור החיד"א, או שזה סידור ספרדי מצוי, בן ימינו, שמישהו הצמיד לו שם זה למטרות שיווק.
אפשר להוסיף את ההשפעה הגדולה שהייתה לחכמי פרובאנס מחכמי ספרד וצפ"א. אפשר להזכיר את רבי יוסף אבן פלאט שהיה רבם של כמה מגדולי פרובנסHaimL אמר:כנראה בגלל שהראב"ד חי בתקופת "תור הזהב" בספרד והחכמים שם היו פנויים ללמוד מתוך הרווחה והרחבה.פינחס רוזנצוויג אמר:כתב הראב"ד (כתוב שם ברכות ו, ב בדפי הרי"ף) וז"ל, ואם נראה בה מעט דוחק, טוב הוא להעמידה, כי נוסח ספרדית היא, עכ"ל. מה מיוחד בנוסח הספרדים שעדיף קצת דוחק כדי להעמידה?
וא"כ "נוסח הספרדים" הכוונה נוסח האריז"ל, לפי מה שאומר החיד"א.עמנואל אמר:הוא התכוון בוודאי לנוסח שהתפלל בו האר"י - סידור ספרדי בדפוס וונציה.
החיד"א השתתף בהגהת סידור ספרדי בשם "תפלת ישרים" הזהה כמעט לגמרי לנוסח הספרדי הונציאני (הכמעט זהה לנוסח אבודרהם) עם מעט שינויים ע"פ האר"י ועוד. אחת ההונאות הנפוצות היא סידורי החיד"א למיניהם וזניהם.
החיד"א כתב כן בשם 'האר"י'. ויש לידע שאין כזה 'אר"י'. אולי 'גורי' האר"י כתבו כן, אבל 'האר"י' לא כתב כן.נתן הבבלי אמר:כתב החיד"א בספרו "קשר גודל" סי' י"ב אות ט', שתפילות כל נוסח עולה בדרך אחד, ותפילת נוסח הספרדים עולה דרך כל י"ב השערים. מה מיוחד בנוסח הספרדים שעולה בכל השערים.
מה זאת אומרת?כהן אמר:יש נוסח 'הרמב"ם' שהוא לא!! נוסח ספרדי כלל
לא, הכוונה לנוסח הספרדי הנדפס שבו התפלל האר"י.נתנאל_ב אמר:וא"כ "נוסח הספרדים" הכוונה נוסח האריז"ל, לפי מה שאומר החיד"א.
השאלה שלי, מי ייסד את הנוסח הזה? האם הראשונים הספרדים רק התפללו בנוסח זה, או גם ייסדו את הנוסח הזה (וא"כ מי בדיוק)?כהן אמר:יש נוסח 'קטלוניא' שבזה התפללו הרמב"ן והרשב"א ושאר חכמי קטלוניא, ואינו נוסח ספרדי. יש בו שינויים רבים מנוסח הספרדים.
האם נוסח התימנים זה נוסח ספרדי? נוסח התימנים הוא הוא נוסח הרמב"ם. תבדוק כמה שינויים יש בנוסחאות ביניהם ותראה שההבדלים הם גדולים מאוד מאוד.עמנואל אמר:כהן כתב: ↑היום, 08:43
יש נוסח 'הרמב"ם' שהוא לא!! נוסח ספרדי כלל
מה זאת אומרת?
יש נוסחאות שהם 'אבות' ויש שהם 'תולדות'. למשל 'אשכנז' זה נוסח אב, ו'צרפת' זוהי תולדה שלה אם שינויים שעשו חכמי צרפת [וכפי שמתרעם הרוקח בסידורו על כך].נתנאל_ב אמר:השאלה שלי, מי ייסד את הנוסח הזה? האם הראשונים הספרדים רק התפללו בנוסח זה, או גם ייסדו את הנוסח הזה (וא"כ מי בדיוק)?
ולכאורה אם הרמב"ם כתב נוסח מסויים בסידורו, כנראה כך התפלל, ובית מדרשו, ואנשי מקומו, וגם בדורות אח"כ.
וא"כ מי ייסד את נוסח קטלוניא? מי ה"אבא" של הנוסח?
יישר כוח על הסקירה, רק לטענתי נוסח הרמב"ם הוא נוסח מנוסחי ספרד. התימנים לא החזיקו בנוסח מקורי (כמו רומניוטים, איטלקים, בוכרים, צפ"א, אר"צ וכו') אלא נסרכו אחר הרמב"ם (דלא כרבי יוסף קאפח הכותב שהרמב"ם נסרך אחרי נוסח תימן - דברים שאין להם שחר)כהן אמר:ויש עוד דוגמאות כאלו על עדויות הראשונים, וצריכים להבדיל בין ראשוני ספרד לראשוני קטלוניא.
תשובה: דעו ישמרכם האל כי מגורשי' מארץ קטלאניא אנחנו וע"פ מה שנהגו אבותינו ז"ל בהיותם שם נהגנו גם אנחנו במקומות אלו אשר נתפזרנו בהם בעונותינו ואתם יודעים שרבני קטלאניא אשר כל מנהגי הקהלות מיוסדים ע"פ הוראת' הם הרמב"ן והרשב"א והרא"ה והר"ן זצ"ל ועוד כמה רבני' גדולי' אשר היו בכל דור עם הרבני' הנז' אף על פי שלא נתפשטו פסקיהם ולא יצאו לאור העולם ולכן אין ראוי לפקפק על מנהיגי קהלותיה' אף על פי שלא ימצא אותו עניין מפורש בספרי' כי מסתמא ע"פ גדולי' הללו נהגו (תשב"ץ ד טור ג סימן י, בתשובה לחכמי פאס לאחר גירוש ספרד)
פשטות דברי המהרח"ו הם שכל נוסח קשור לחלוקת הנשמות לי"ב שבטים, ולכל נוסח שער בפנ"ע, ואין בדבריו כל רמז שיש נוסח שמתקבל בכל השערים, או לשער היג שמקורו מספרי החסידים.כהן אמר:החיד"א כתב כן בשם 'האר"י'. ויש לידע שאין כזה 'אר"י'. אולי 'גורי' האר"י כתבו כן, אבל 'האר"י' לא כתב כן.
ודברי החיד"א כשלעצמם הם בגדר 'אין נחתום מעיד על עיסתו'.
ידועים דברי הרוקח בסידורו במעלת קבלת נוסח אשכנז שהוא איש מפי איש עד אנשי כנה"ג.
ראשית, אין 'נוסח המכונה ספרד או אר"י'. אלו ב' נוסחאות שונות (לחלוטין) - א) 'ספרד', שבו מתפללים רוב חסידי 'פולין', והוא ערוב אשכנז ו'עדות־המזרח'; ב) נוסח כ"ק אדה"ז נ"ע, שכמופיע בשער סדורו הוא: "על־פי נוסח האר"י ז"ל", ובו תיקן ואיזן כל הסדור על צד הנכון ע"פ הלכה וקבלה.אייל גלבוע אמר:אבל הנוסח המכונה ספרד או אר"י, אין הוא נוסחו של האר"י עצמו, ואין רמז לנוסח זה לא אצל האר"י, ולא אצל תלמידו ותלמידי תלמידיו, אלא חובר ע"י החסידים עם שילוב של נוסחת האר"י עם נוסח אשכנז.
אני הבנתי שהכוונה שם ל"נוסחה ספרדית" בש"ס, ולא בתפילה.פינחס רוזנצוויג אמר:כתב הראב"ד (כתוב שם ברכות ו, ב בדפי הרי"ף) וז"ל, ואם נראה בה מעט דוחק, טוב הוא להעמידה, כי נוסח ספרדית היא, עכ"ל. מה מיוחד בנוסח הספרדים שעדיף קצת דוחק כדי להעמידה?