לומד טוב אמר:עוד שיבוש:
פעם רגע זה היה שיעור זמן של דקה (ח"י רגעים) וכיום רגע פירושו מאית השניה
קיצור לשון זה הוא המקור ללשוננו, וכן יש לתרץ כל מקום שאומר "כובע שחור" - "כובע הצבוע בסממנים כעין השחור"...ראובן אמר:מה אתה רוצה משם. הכוונה לצבוע את הצמר עם סממנים בעין אדום וצבעו בעין שחור על ידי קלקול הסממנים. color אינו צבע בלשון המשנה (לא מצאתי אולי יש ואני לא זוכר).הכהן אמר:ומה עם "לצבוע לו אדום וצבעו שחור"?
גם בעברית המודרנית יש את שתי המשמעויות ל"צבע": החומר בו צובעים (Paint) "צבע שמן", והתוצאה (Color) "צבע ירוק".
הכוונה כנראה לגוון היוצא מצביעה בסממני תכלת.רע"ב ברכות פ"א מ"ב אמר:בין תכלת לכרתי. צבע התכלת קרוב לגוון של כרתי
יצבע בסממנים שתוצאתם כל גוון חוץ מסממנים שתוצאת צביעתו בגוון אדוםשו"ע סימן לג סעיף ג אמר:הלכה למשה מסיני שיהו הרצועות שחרות מבחוץ, אבל מצד פנים יעשה מאיזה צבע שירצה, חוץ מאדום, שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו
וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם: (ישעיהו כה ז)ראובן אמר:ועד' מילה מפרשת השבוע "מסכה" דבר הנעשה ממתכת. ולא כיסוי לפנים הנקרא "מסוה" בסוף פרשת כי תישא.
מצודת ציון אמר:הלוט. ענין מכסה כמו לוטה בשמלה (ש''א כא). והמסכה. גם הוא ענין מכסה כמו קשות הנסך אשר יסך בהן (במדבר ד).
ומה תעשה עם המונח "מרחצאות" הנפוץ בחז"ל? ושמא גם פסקת מלומר "קדש ורחץ" בליל הסדר? וגם מ"רחצה" משכת ידיך?חמד ילד אמר:"לרחוץ" פירושו להכנס לתוך מקווה מים, (-"ורחץ במים וטהר") ולא לשפוך מים על הגוף. (שזה נקרא "שטיפה" עי' שבת קמז:)
+חמד ילד אמר:"מצב" פירושו קבוצת אנשים שניצבים יחד, ולא כמשמעותו היום.
תמהני, אם אתה בעצמך יודע שהשאלת הביטוי לבריאות כבלשוננו היום מקורה בדברי חז"ל, בשביל מה העלית את זה? ואגב, זאת אחת מהראיות הפשוטות, שזה לגיטימי לחלוטין להשאיל מילים בלשון הקדש למשמעויות 'שכנות'.חמד ילד אמר:"בריא" (בלשון המקרא) פירושו בעל בשר ("עגלון איש בריא") ולא שאינו חולה, אמנם השאלה זו קיימת כבר בחז"ל (ברכות כב: ועוד).
עיין חבקוק א, ט.הכהן אמר:אגב, מה המקור ל"מגמה"?
למה? זה בדיוק "מגיקה". ואמנם אם זה אחיזת עינים או דבר אמתי, זה אכן תלוי במחלוקת הראשונים.ראובן אמר:ועד מילה מפרשת שופטים. "קוסם" משמעותו מנחש על ידי מקלו את העתיד (או מנחש על ידי כוחות רוחניים) ולא עוסק ב"מגיקה" או אחיזת עיניים.
התכוונתי לא שעושה דברים נגד הטבע כמו למשל עיקום כפיות בלי הפעלת כוח פיזי. אלא רק כדי לנחש עתידות. עיין ברש"י שם. ולא ראיתי פירוש אחר. מכשף הוא מי שמשנה דברים בצורה הנראית כלא טבעית ועלי המחלוקת עם יש בזה ממש או לא. אחיזת עיניים שנקראת בימינו קסמים היא לכל היותר מעונן.איש גלילי אמר:למה? זה בדיוק "מגיקה". ואמנם אם זה אחיזת עינים או דבר אמתי, זה אכן תלוי במחלוקת הראשונים.ראובן אמר:ועד מילה מפרשת שופטים. "קוסם" משמעותו מנחש על ידי מקלו את העתיד (או מנחש על ידי כוחות רוחניים) ולא עוסק ב"מגיקה" או אחיזת עיניים.
ומ"מ אין להשתמש בזה למשמעות העיקרית. לפי איך שהבנתי המילה קסם משמעותה העיקרית היא ניסיון לדעת דברים נסתרים. ולא לעשות דברם פלאיים.איש גלילי אמר:בלשון קדמונינו אנחנו מוצאים הרבה שלא מקפידים לקרא בדוקא לכל קסם לפי שמו בהגדרה ההלכתית, אלא מכנים גם אחד על שם השני. ראה לדוגמא בדברי מצו"ד שמואל (א' כח ח).
והקסם הוא כלל לכל המעשים ההם הנעשים בלאט, לפיכך אמר קסמי, ופרש אחר כן באוב. וכן וקסמים בידם (במדבר כב ז), בלעם בן בעור הקוסם (יהושע יג כב), מקסם חלק (יחזקאל יב כד), והדומים להם. ופעמים הוא פרט לקצת המעשים ההם, כמו ולא קסם בישראל (במדבר כג כג), וקוסם קסמים מעונן ומנחש (דברים יח י), כי כל אחת מלאכה בפני עצמה.
בברטנורא בעדויות מצאתי פרוש אחר:בן אהרון אמר:מלה זו אינה מופיעה בתנ''ך אך במשנה (עדיות ו,ב, פרה י, א ועוד) היא מורה על בגד העליון של הזב.
זה ודאי שהיה גאון עצום, ולמשמאילים בה סם המוותמנצפך אמר:מהו מקור המילה 'כביש'?
ואת המילה 'כרטיס' מצאתי בירושלמי כתובות כשהכוונה לשטר,
אמנם אפשר לדון אם יש כאן סילוף או לא, אבל מה שברור ניתן לראות שאותו רשע ב"י שר"י היה ממש בקי בחז"ל, מנין לו לדעת על מילה שכוחה זו שכתובה פעמיים אי שם בירושלמי כתובות??
הכהן אמר:בברטנורא בעדויות מצאתי פרוש אחר:בן אהרון אמר:מלה זו אינה מופיעה בתנ''ך אך במשנה (עדיות ו,ב, פרה י, א ועוד) היא מורה על בגד העליון של הזב.
ועל גביו מדף. כל הכלים שעל גבי הזב אפילו הן מאה זה על גב זה טמאים טמאת מדף, דהיינו טמאה קלה, שאינן מטמאין אדם וכלים כמו משכב ומושב שהן תחתיו, אבל מטמאים אכלים ומשקים. ומדף הוא לשון קול עלה נדף (ויקרא כו) כלומר טומאה קלה. פרוש אחר, לשון ריחו נודף, שריח טומאת הזב הולכת למרחוק לטמא כל הכלים שעל גביו אף על פי שלא נגע בהם:
כרם אמר:כהה -חלש.
אדמדם וירקרק - אדום חזק וירוק חזק.
סלע אמר:שם האשכול מילים משובשות בעברית החדשה.
המילה משובש היא גם כן בעברית חדשה מקורה לא בתורה ולא בתלמוד.
במבי אמר:סלע אמר:שם האשכול מילים משובשות בעברית החדשה.
המילה משובש היא גם כן בעברית חדשה מקורה לא בתורה ולא בתלמוד.
זכור לי מהגמ' המונח, שבשתא כיוון דעל על.
כבר בימי חכמי המשנה שימש הכינוי 'סגן' במשמע של 'מִשְׁנֶה', כדתניא בריש פרק כהן גדול דנזיר:בנציון אמר:המלה סגן הפכה במשך הזמן מממונה לממלא מקום.
וכיוצא בזה תניא בריש פרק משוח מלחמה:רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, לָמָּה תִּקְּנוּ סְגָן לְכֹהֵן גָּדוֹל? שֶׁאִם אֵרַע בּוֹ פְּסוּל, הֲרֵי נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים, לְמָה סְגָן מְמֻנֶּה (לְאֵיזֶה דָבָר הוּא מְמֻנֶּה וּמוּכָן – רש"י)? שֶׁאִם אֵרַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל, נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו.
לשון ראיה? למה הכוונה?חגי פאהן אמר:להציג - פירושו להעמיד במקום/להשאיר/לעכב, כמו "רק צאנכם ובקרכם יוצג", "אציגה נא עמך מן העם אשר אתי", "הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגורן", ועוד רבים במקרא. גם בפיוט ליו"כ יש "צגים לעומתך" במשמעות עמידה. והיום זה הפך ללשון ראיה.
הגדלת תצוגה במסך. מצגת. הצגה בתיאטרון.מתחזק אמר:לשון ראיה? למה הכוונה?חגי פאהן אמר:להציג - פירושו להעמיד במקום/להשאיר/לעכב, כמו "רק צאנכם ובקרכם יוצג", "אציגה נא עמך מן העם אשר אתי", "הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגורן", ועוד רבים במקרא. גם בפיוט ליו"כ יש "צגים לעומתך" במשמעות עמידה. והיום זה הפך ללשון ראיה.