מלתא דבדיחותא -במשנתם של גדולי ישראל

אברך

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ראיתי היום ספר {'ברכת מרדכי'} צ"ל [שמחת מרדכי] תודה על התיקון. של איזה גביר ששוחח עם הגר"ח על כל מיני ענינים,
ושאל אותו אם במילת גר אומרים תחנון.
ענה לו הגר"ח שכאן בבית מדרשנו לדרמן יש גבאי אחד שדואג כל יום שלא יאמרו תחנון,
ואומרים שהוא מחזיק גר אחד שאם לא יהיה ברית באותו יום הוא ימול את הגר.
פינחס רוזנצוויג אמר:
עוד שם:
אם מתפלל בבית כנסת חסידי והם לא אומרים תחנון, אם יאמר תחנון או שזה 'לא תתגודדו'.
ענה לו הגר"ח שזה פיקוח נפש.
אמרתי אחכמה אמר:
אולי כוונתך לספר שמחת מרדכי שיצא עכשיו ומחולק בבתי כנסיות?
אני ראיתי שם: הגר"ח הורה לאחד להתחיל לגדל זקן, הלה שאל את הגר"ח שהוא בסדר אבל מה יגיד לאישה?
ענה לו הגר"ח "תגיד לה שהיא לא צריכה"..
נראה שר' מרדכי הלז שמח מאד מבדיחותיה דמרן שליט"א, הכי קרא שמו 'שמחת מרדכי'.
עוד נראה לכאו', שהתשובות הללו נאמרו בשנים עברו, בהן מרן שליט"א היה מדבר יותר והוה בדיחא דעתיה טפי.
 
אברך אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ראיתי היום ספר {'ברכת מרדכי'} צ"ל [שמחת מרדכי] תודה על התיקון. של איזה גביר ששוחח עם הגר"ח על כל מיני ענינים,
ושאל אותו אם במילת גר אומרים תחנון.
ענה לו הגר"ח שכאן בבית מדרשנו לדרמן יש גבאי אחד שדואג כל יום שלא יאמרו תחנון,
ואומרים שהוא מחזיק גר אחד שאם לא יהיה ברית באותו יום הוא ימול את הגר.
פינחס רוזנצוויג אמר:
עוד שם:
אם מתפלל בבית כנסת חסידי והם לא אומרים תחנון, אם יאמר תחנון או שזה 'לא תתגודדו'.
ענה לו הגר"ח שזה פיקוח נפש.
אמרתי אחכמה אמר:
אולי כוונתך לספר שמחת מרדכי שיצא עכשיו ומחולק בבתי כנסיות?
אני ראיתי שם: הגר"ח הורה לאחד להתחיל לגדל זקן, הלה שאל את הגר"ח שהוא בסדר אבל מה יגיד לאישה?
ענה לו הגר"ח "תגיד לה שהיא לא צריכה"..
נראה שר' מרדכי הלז שמח מאד מבדיחותיה דמרן שליט"א, הכי קרא שמו 'שמחת מרדכי'.
עוד נראה לכאו', שהתשובות הללו נאמרו בשנים עברו, בהן מרן שליט"א היה מדבר יותר והוה בדיחא דעתיה טפי.
הוא כותב באיזה שנה זה היה (כמדומה תשע"ג).
רוב התשובות שם לא משמחות כל כך...

 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רק ראוי שיבהירו החברים שהעלו הודעות שמצטטות את תשובות מרן הגר"ח שנאמרו בבדיחות הדעת כדרכו של מרן, שאין בהצגת הדברים חלילה משום בזיון כת"ר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
רוב התשובות שם לא משמחות כל כך...
כבר הבאתי במקום אחר שפעם באה אשה לבית הגרח"ק, וכשהרבנית ע"ה פתחה לה את הדלת אמרה האשה שהיא רוצה לשוחח עם הרב על בעיות שלום בית ושאיננה רוצה עיצה מהרבנית אלא מהרב בעצמו.
אמרה הרבנית הרב לא מקבל נשים, אבל אם תקבלי על עצמך שכל מה שהרב יגיד תקבלי, אשאל את הרב עבורך לעצה.
קיבלה האשה על עצמה ואמרה "תגידי לרב שבעלי מספר כל הזמן בדיחות לא מצחיקות"!"
נכנסה הרבנית להגרח"ק וסיפרה לו את דברי האשה.
השיב הגר"ח "תשאל אותה איזה בדיחות הוא מספר"
יצאה הרבנית והביאה את דברי הגרח"ק לאשה, בתחילה התביישה לספר את הבדיחות, אבל כשהרבנית אמרה שהרב לא ייעץ לה אם היא לא עושה כבקשתו, סיפרה לו 2 מהבדיחות שבעלה סיפר.
חזרה והעבירה את הדברים להגרח"ק. השיב הגרח"ק ופסק בקיצור דברים כדרכו בקודש "הם כן מצחיקות!"
 

נדיב לב

משתמש ותיק
סיפר הרב גרליץ מתלמידי מרן הגר"ח המבוהקים, על יהודי ששאל אותו אם צריך לעשות הפרשת חלה בבצק הבורקס, ור' חיים שאלו, אבל מה זה?

הבהרה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
קריינא דאגרתא איהו להוי פרוונקא.

להלן דברי הפרוונקא!
מרן הגר"ח נשאל על ברכת הברוקס והשיב בשאלה מה זה?
מרן הגר"ח נשאל על ברכת קוגעל מתפוחי אדמה והשיב בשאלה מה זה?
מרן הגר"ח נשאל על טלטול מאוור בשבת והשיב בשאלה מה זה?
יוצא מן הכלל:
מרן הגר"ח נשאל על ברכת קרמשניט והשיב 'מזונות', ולא 'מה זה'?...

לקבלת הסבר מדוע שאל, עיין שם.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
קריינא דאגרתא איהו להוי פרוונקא.

ידידי הקצין הוא בחינת נאה דורש נאה מקיים.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=335199#p335213
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=21628


העירוני שיש בעיה עם הקישורים, שמפנים לראש העמוד ולא לתגובה ספציפית, תעדכן אותי אם אכן כך.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
העירוני שיש בעיה עם הקישורים, שמפנים לראש העמוד ולא לתגובה ספציפית, תעדכן אותי אם אכן כך.
נפתח במקומו המיועד לו (וסימנך: סולמית שאחרי' מספר - הרי זו הפני' להודעה ספציפית). כנראה, על המעיר לעיין בהגדרותיו־שלו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נדיב לב אמר:
העירוני שיש בעיה עם הקישורים, שמפנים לראש העמוד ולא לתגובה ספציפית, תעדכן אותי אם אכן כך.
נפתח במקומו המיועד לו (וסימנך: סולמית שאחרי' מספר - הרי זו הפני' להודעה ספציפית). כנראה, על המעיר לעיין בהגדרותיו־שלו.

הנחת דעתי.
@הכהן הגיע לאזנך?! :)
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
הבעל יסוד ושורש העבודה זצ"ל שאל פעם מכ"ק אדמו"ר הזקן הבעל התניא זי"ע בדרך בדיחותא 'מה יהיה משיח צדקנו 'חסיד' או 'מתנגד'.

השיב לו הבעל התניא גם כן בדרך בדיחותא, שלפי הנראה יהיה מתנגד, כי אם יהיה חסיד לא יאמינו לו המנגדים, אבל החסידים יאמינו לו העיקר שיבוא...

בית רבי, עמ' 193



מענין לענין: בדרך בדיחותא אמרו, כי יש ראיה שמשיח יהיה מתנגד שכן בימות המשיח לא יאמרו בקדיש "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה"...
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חָכְמָה (אבות ב, ז).

בחור חשוב ויקר עובד השם התארס במזל טוב, והפקיד בידי כלתו את סודו המרעיש אבא שלי גוי! (אמו כמובן הייתה יהודייה), בהכירה את מעלותיו המיוחדות של הבחור, הסכימה הכלה לשידוך, אך שמרה על כך בסוד כמוס, בעוד אחיה ואחיותיה לא מעלים על דעתם שהמחותן אינו כלל מזרע ישראל.

החתונה התקרבה, ושאלה לא פשוטה התעוררה, מה עושים עם הכתובה? שמו של המחותן היה "גויי למהדרין", וברור היה שכאשר יקריאו תחת החופה את שמו ייחשף הסוד!...

הורה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לרשום שם של גוי בתוך הכתובה.

הציע השואל: ואולי נכין שתי כתובות?

אך הגרי"ש אלישיב דחה זאת בשתי ידיים.

אז מה לעשות, לרשום את שם האם במקום האב? הלוא הנוכחים מיד ירגישו בשינוי ויתחילו לחקור מה נשתנה.

אמר להם הגרי"ש נצרך לזה 'אביסעלע שכל', וסיפר להם כדלהלן, הייתה תקופה בחו"ל, בה כל רב שרצה להתקבל, נאלץ לזכות באישור מאת הגוברנטור (מושל המחוז).

איתרע, ושני רבנים התמודדו על תפקיד רב העיר, ולא הצליחו להכריע ביניהם. אמר הגוברנטור, אני כבר אכריע ביניהם.

שני הרבנים התייצבו בפני הגוברנטור בלשכתו, והלה ביקש שרב אחד יישאר בלשכתו והשני ימתין בחוץ, הגיש הגוברנטור סידור פתוח לרב והורה "תקרא הסידור", נפתח ב"מודה אני" והרב תיכף פצח באמירת "מודה אני" בקריאה נעימה וצלולה.

לאחריו הוכנס הרב השני, שוב הגיש לו הגוברנטור סידור פתוח, אך למזלו הרע נפתח הסידור בדיוק ביוצרות לפרשת זכור, ולא פחות מאשר בפיוט "אץ קוצץ"...

הרב הנבוך הבין שהמצב לא פשוט, אך ברירה לא היתה לו, "אץ קוצץ, בן קוצץ, קצוצי לקצץ, בדיבור מפוצץ, רצוצי לרצץ, לץ בבוא ללוצץ...", הגוברנטור הבחין בקריאתו העילגת של הרב השני שהייתה בבחינת "שיני לקצץ"... והכריע על אתר: ה"מועמד הראשון" שיודע לקרוא היטב הוא ייבחר כרב!

כאשר סיפרו זאת להגאון ישראל רבי שלמה מווילנא זצ"ל, אמרו לו שהתרחש כאן מאמר חז"ל "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל", היינו שהרב השני סבל מחוסר מזל שהסידור נפתח בפניו בדיוק ב"אץ קוצץ".

דחה זאת רבי שלמה ואמר: "מזל" היה צריך? "קצת שכל" היה צריך, שכן הגוי הרי לא יודע לקרוא, ומה שהיה על הרב לעשות, להסתכל בתוך הסידור ולפזם בקול "אשר יצר" בנעימה...

*

ה"ה בדידן - אמר הגרי"ש אלישיב - שירשמו בכתובה את שם האם, אך מי שמקריא את הכתובה תחת החופה - יכריז "בן ר' חצקל" או "בן ר' משה" מען דארף אביסל שכל... (צריך קצת שכל...).

הסיפור נתפרסם ע"י הרב יהודה ווייסנשטערן, מבאי ביתו של מרן הרב אלישיב זצ"ל
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לבי במערב אמר:
נדיב לב אמר:
סיפר הרב גרליץ מתלמידי מרן הגר"ח המבוהקים, על יהודי ששאל אותו אם צריך לעשות הפרשת חלה בבצק הבורקס, ור' חיים שאלו, אבל מה זה?
דיון בנושא.

אולי מר יציענו
מפירות הנושרין?
סיכום העולה מהדיון? :)

כבר הוכחתי ממעשה שהי' אצל הגרח"ק שאני הייתי נוכח בו, שהציבור טועים טעות גדולה בהבנת כל הסיפורים שמעין אלה.
ועיין כאן בתגובתי הסבר הדבר ששמעתי מפי הגר"ח בעצמו.
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
לאחר שהשתקם הגאון רבי נפתלי נבנצאל זצ"ל מאירוע מוחי, רצו הרופאים לבדוק את תפקוד זכרונו, וביקשו שיאמר
אחריהם 4 מילים של מושגים כמו: מכונית, שמים וכו'... הוא עשה כפי שבקשו ולאחר מכן אמר להם: עכשיו אני
רוצה לומר לכם 4 מילים ו בבקשה תאמרו אחרי... אמר להם אמרו בבקשה "קים ליה בדרבה מיניה"....!!! הרופאים
נקשו שיניהם אלו באלו ובקושי הצליחו... שאל אותם הגרנ"נ: נו, אז מי כאן הזקוק לטיפול?....
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
לאחר שאירס הגאון ר' אברהם יהושע סולובייציק את ביתו הגדולה, הגיע החתן הטרי (הרב הרץ) בשב"ק לתפילת שחרית בהיכל ישיבת בריסק, החתן ש(עוד) לא נהג את מנהגי המשפחה יצא לאחר התפילה לרחוב עם כיפה וציצית... בעוד שבני המשפחה אינם הולכים ברחוב בשב"ק עם כיפה (רק עם כובע) וציצית,
אחד הילדים הצעירים תמה באוזני אחיו: "ראית את החתן? הוא עם כיפה וציצית.. כנראה אינו חרדי מספיק"...
 
ברוח הימים, מסופר על אד שראה בבית המרחץ רב וראה שמתרחץ כל גופו בלי חילוק של אבר אבר, ושאלו הרי תשעת הימים וענה אותו רב שכל האברים רבו איזה אבר ירחץ צדיק ראשון עד שנתאחדו כולם להיות אבר אחד גדול
 

דידי

משתמש רגיל
ראיתי בעלון "בנאות דשא" שהגיע הפני מנחם לאמרי אמת (כמדומני) וחידש לו האמרי אמת בדברי רש"י בריש פרשת בהר "מה עניין שמיטה אצל הר סיני" ששמיטה והר סיני זה אותה הגימטריה חישבן הפני מנחם בזריזות והרים עינים תמהות, אמר לו האמרי אמת בבדיחותא מה אתה תמה שזה לא יצא לך אותה הגימטריה?, אלו בדיוק דברי רש"י "מה עניין שמיטה להר סיני..." ( אח"כ ביאר כוונתו שהתכוון למילים "להר סיני" שזה יוצא אותו החשבון והאריך להסביר לו....)
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מדובר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
שמעתי שהגרי"מ פיינשטיין זצ"ל היה מסביר מדוע יש אנשים שאוהבים לספר סיפורי מעשיות במוצאי שבת, ואמר שמכיוון שע"ה אינו משקר בשבת, הרי שיש להם דחף לומר את כל מה שנמנעו ממנו במהלך השבת.
(העתקתי מדברי הרב רפאל סויד כאן: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=21220&p=343736#p343736)
 

כפשוטו

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מודבר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
מעניין לציין שקראתי סיפור דומה על הרב שטיינמן בו מסופר שהיה מישהו שחשב את הרב שטיינמן לחבירו, והגף עליו את דלת הכיתה בשעה שהיה צריך למסור שיעור. לאחמ"כ כשהתלמיד קלט את טעותו שחרר את לפיתת הדלת, והרב שטיינמן המתין עד שהתלמידים כולם ייכנסו כך שלא ידע מי התלמיד שסגר את הדלת.
 
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
שמעתי מהגאון ר' חיים ברוך נבנצאל שליט"א מזכרון יעקב בשם הקוצק'ר:
פעמיים בתורה נאמר האיסור של "לא תגנוב" פעם אחת בעשרת הדברות פרשת יתרו כתוב "לא תגנוב" ופעם נוספת בפרשת קדושים כתוב "לא תגנובו" ודרשו חז"ל שהציווי ד"לא תגנוב" אמור על גונב נפשות ואילו ה"לא תגנובו" אמור על גונב ממון.
ויש להבין מה פשר השינוי? למה האיסור על גונב נפשות נאמר בל' יחיד והאיסור על גונב ממון נאמר בל' רבים?
והתשובה: מי גונב נפשות? אנשים בזויים ושפלים, עליהם נאמר בלשון יחיד, אבל אלו אנשים גונבים ממון? הלא הם אנשים מכובדים אליהם צריך לדבר בשפה מכובדת.. פונים אליהם בלשון רבים.."לא תגנובו"..
 
אמרתי אחכמה אמר:
שמעתי מהגאון ר' חיים ברוך נבנצאל שליט"א מזכרון יעקב בשם הקוצק'ר:
פעמיים בתורה נאמר האיסור של "לא תגנוב" פעם אחת בעשרת הדברות פרשת יתרו כתוב "לא תגנוב" ופעם נוספת בפרשת קדושים כתוב "לא תגנובו" ודרשו חז"ל שהציווי ד"לא תגנוב" אמור על גונב נפשות ואילו ה"לא תגנובו" אמור על גונב ממון.
ויש להבין מה פשר השינוי? למה האיסור על גונב נפשות נאמר בל' יחיד והאיסור על גונב ממון נאמר בל' רבים?
והתשובה: מי גונב נפשות? אנשים בזויים ושפלים, עליהם נאמר בלשון יחיד, אבל אלו אנשים גונבים ממון? הלא הם אנשים מכובדים אליהם צריך לדבר בשפה מכובדת.. פונים אליהם בלשון רבים.."לא תגנובו"..
אחד הטובים.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
אחד הגיע לשאול את הרב אלישיב על שידוך שהמחותן 'מומחה' גדול להוציא מליונים מהמדינה בעורמה ברמאויות שונות, אם כדאי לעשות את השידוך (כנראה משום שהמחותן לכאורה יש בו זיקה ל'גניבה' ו'רמאות')
אמר לו הגריש"א: הרבה רוצים לעשות את זה, רק הוא מצליח, זה לא אומר שהוא יותר גנב מאחרים...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מודבר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
מעניין לציין שקראתי סיפור דומה על הרב שטיינמן בו מסופר שהיה מישהו שחשב את הרב שטיינמן לחבירו, והגף עליו את דלת הכיתה בשעה שהיה צריך למסור שיעור. לאחמ"כ כשהתלמיד קלט את טעותו שחרר את לפיתת הדלת, והרב שטיינמן המתין עד שהתלמידים כולם ייכנסו כך שלא ידע מי התלמיד שסגר את הדלת.
למה זה "מילתא דבדיחותא"?
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מדובר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...


לא אתפלא אם הסיפור היה שהבחור עשה את זה בכוונה, והוא פשוט לא רצה לתת לו להיות רשע בעיניו...
 

ריש תורא

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
אחד הגיע לשאול את הרב אלישיב על שידוך שהמחותן 'מומחה' גדול להוציא מליונים מהמדינה בעורמה ברמאויות שונות, אם כדאי לעשות את השידוך (כנראה משום שהמחותן לכאורה יש בו זיקה ל'גניבה' ו'רמאות')
אמר לו הגריש"א: הרבה רוצים לעשות את זה, רק הוא מצליח, זה לא אומר שהוא יותר גנב מאחרים...
ועל אחד כזה שנתפס בגניבתו,
ישנה אימרה בשם האמרי חיים, שכפל לא משלמים על גניבה, רק אם 'ונמצא' ישלם שניים...
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מאשכול אחר

נתנאל_ב אמר:
אני לא חסיד, ואני לא יודע לענות תשובה ע"ז, אך סיפור יפה לי באמתחתי.
שמעתי סיפור מחסיד ת"ח אחד, שסיפר על אדמו"ר שנכנס לביהמ"ד וראה כמה כאלו שלא היו חסידים, וממילא למדו בלי המעיל העליון, ובלטו בחולצותיהם הלבנות בתוך כל המעילים השחורים.
והתרעם ע"ז, וקרא עליהם את המשנה בביצה (י' ע"ב) "זימן שחורים ומצא לבנים"!
 
חלק עליון תַחתִית