השתתפתי אתמול בברית לבן גיסי, וסיפר לי שם קרוב משפחה שהיה במשפחתו ברית בתשעת הימים אצל מרן הגרי"ש שהיה סנדק, ולפני הברית עשה קצת "שיעורי בית" וראה בכל הספרים בשמו של מרן שיש לתת לילד, הכין את בנו בן השמונה בדחילו ורחימו לידו בברכות, ואז שאל הגרי"ש מאי האי, ענה לו בשביל הכוס, הורה לו הגרי"ש אין צורך, שישתה המברך...טובת הנאה אמר:בספר אוצר הברית הביא מהגרי"ש זצ"ל ליתן לתינוק או ליולדת
לא אכפת לן אלא דכיון דאין שותים יש ראשונים דס''ל דאין צריך להביא כוס, ואם רוצה להביא כוס ולא לשתות יכול להביא, אבל אין בזה ענין והנידון אם צריך להביא.לבי במערב אמר:מה אכפת לן אם יאחז כוס בידו?!כמעיין המתגבר אמר:היה ס''ד לא להביא כוס כלל.
אחר המחילה, הדוחק הוא בדבריו של מר.כמעיין המתגבר אמר:ופשטות דברי השו''ע דאין צריך להביא
טובת הנאה אמר:רציתי לשאול קדם הת"ח שבפורום האיך נוהגים בשתיית הכוס של ברכות הברית
והנה לענין כוס של ברכת המזון לכאורה אין מה לדון וכמבואר במשנ"ב ס"ק עב גבי כל סעודת מצוה שהותר בה בשר ויין דה"ה לכוס של ברכת המזון שזה חלק מהסעודה
והנידון בכאן שאינו חלק מהסעודה ןבספר אוצר הברית הביא מהגרי"ש זצ"ל ליתן לתינוק או ליולדת והנה לתינוק מובן אבל ליולדת לכאוןרה מהכ"ת דמה גרע מאחר שאינה חולה לענין זה (אלא א"כ בגוונא שצריכה א"ז להחלמתה דא"ש)
אשמח לשמוע מהח"ת דעתם
לא מינייהו ולא מקצתייהו! ברכת 'הגפן' שמברכים לפני ברכה הטעונה כוס – אינה בגדר ברכת הנהנין. ומה שצריך לטעום, אינו אלא משום כבוד הברכה, כי זהו כבודה ששותים מן היין שברכוה עליו.פינחס רוזנצוויג אמר:טענותיך חזקות מאוד.
מהו גדרה, לטענתך?משה נפתלי אמר:לא מינייהו ולא מקצתייהו! ברכת 'הגפן' שמברכים לפני ברכה הטעונה כוס – אינה בגדר ברכת הנהנין. ומה שצריך לטעום, אינו אלא משום כבוד הברכה, כי זהו כבודה ששותים מן היין שברכוה עליו.פינחס רוזנצוויג אמר:טענותיך חזקות מאוד.
ברכת השבח, כמבואר השקו"ט בזה בדברי הפוסקים.HaimL אמר:מהו גדרה, לטענתך?
ומבואר בהרחבה באנצ"ת ערך כוס של ברכה מהערה 30. אין לי זמן כעת להעתיק.לבי במערב אמר:ברכת השבח, כמבואר השקו"ט בזה בדברי הפוסקים.HaimL אמר:מהו גדרה, לטענתך?
מצאתי עכשיו כמה מובאות, בחיפוש, ומהן משמע שיש בזה באמת שקו"ט ודעות שונות, ולא כפי שהמגיב שעליו כתבתי את השאלה הכריח רק כדעה אחת בלבד. מאחר וכבר אותו מגיב ביזה אותי לא פעם בעבר, בגלל חיפושי מובאות באינטרנט, אני מקווה שמישהו מהחכמים ללא אינטרנט יוכל להוכיח שיש באמת דעות אחרות בנושא.אור זרוע אמר:ומבואר בהרחבה באנצ"ת ערך כוס של ברכה מהערה 30. אין לי זמן כעת להעתיק.לבי במערב אמר:ברכת השבח, כמבואר השקו"ט בזה בדברי הפוסקים.HaimL אמר:מהו גדרה, לטענתך?
זו מחלוקת ראשונים, והעיקר להלכה דהוי ברכת השבח (אלא שחוששים גם להדעה שהיא ברכת הנהנין, ולכן מטעימים לקטן).HaimL אמר:יוכל להוכיח שיש באמת דעות אחרות בנושא.
אם חוששים - משמע כן "מנייהו" וכן "מקצתייהו" איכא...לבי במערב אמר:זו מחלוקת ראשונים, והעיקר להלכה דהוי ברכת השבח (אלא שחוששים גם להדעה שהיא ברכת הנהנין, ולכן מטעימים לקטן).HaimL אמר:יוכל להוכיח שיש באמת דעות אחרות בנושא.
אישית לא הייתי מתבטא כך, אך כוונתו לטענותיו של ר' '@כמעיין המתגבר' - שאחר ההנחה הנ"ל (דהעיקר להלכה שהיא ברכת השבח) נשמטות במדה רבה מיסודן.HaimL אמר:משמע כן "מנייהו" וכן "מקצתייהו" איכא...
המסדר קידושין אינו שותה מהכוס כי אם החתן והכלה, ואין להם שום כוונה שלא לפטור.כמעיין המתגבר אמר:גם אי נימא דהמנהג לברך פעמיים ואותו אדם מברך פעמיים, מ''מ התם היינו כי יש לו כוונה להדיא שלא לפטור הכוס השני.דרומאי אמר:כמעיין המתגבר אמר:מברך אשר קדש ידיד על הכוס.
על הגפן הוא ברכה לבטלה.
חלילה וחס. והרי בחתונה מברכים ב' פעמים בפה"ג זה אחר זה ואין חוששין. וגם כאן שייך לברך על היין ברכת השבח על מה שמברכין עליו ברכת אשר קידש. ואל תהי סתימת רבותנו האחרונים קלה בעיניך.
אין בכח מנהג לברך ברכה לבטלה.
וכדברי הראשונים שהביא המג''א שהובאו לעיל, ועי''ש במה שהביאו מהלבוש, וצ''ע.
?דרומאי אמר:המסדר קידושין אינו שותה מהכוס
מלבד המבואר לעיל, הרי:כמעיין המתגבר אמר:אין בכח מנהג לברך ברכה לבטלה.
לבי במערב אמר:'כמדומני', שהתלמוד הירושלמי (במקום שאינו חולק על הבבלי) נתקבל בכל תפוצות ישראל...
ושם אמרו (ב"מ פ"ז ה"א. יבמות פי"ב ה"א): "המנהג מבטל את ההלכה".
רבותינו עמודי־הפסיקה אמנם הבהירו כי היינו דוקא במנהג ותיקין וגדולי־עולם, אך הרי זהו הנדון כאן.
[לצערי, הלומד אחרת משיטת פסיקה זו - אאלץ להחשיבו ככל מגלי פנים בתורה שלא כהלכה, המשנים מסורתנו המקובלת מדור־דור].
כמדומה שהוא מחילוקי בני ספרד ואשכנז. לא ארע מאומה.פינחס רוזנצוויג אמר:
הנותן ליעף כחכמעיין המתגבר אמר:אין בכח מנהג לברך ברכה לבטלה
למרות שאני לא מסכים עם דברי כמעיין, ראיותיך אינם נוגעות לטענתו.פינחס רוזנצוויג אמר:הנותן ליעף כחכמעיין המתגבר אמר:אין בכח מנהג לברך ברכה לבטלה
על מקרא מגילה ב4 המגילות
קידוש בליל שבת בבית הכנסת
לקרוא את ההלל בראש חודש
ברכת התורה בליל שמחת תורה
זה מה שאני זוכר כרגע.
קצת לא ברור לי, מה הוא ברכה לבטלה ממשדרומאי אמר:ברכה לבטלה ממש
הותן ליעף כח הוא ברכה מחודשת שאינה כתובה בגמרא.פינחס רוזנצוויג אמר:קצת לא ברור לי, מה הוא ברכה לבטלה ממשדרומאי אמר:ברכה לבטלה ממש
ומה הוא ברכה לבטלה לא ממש.
בגלל שזה ברכת הנהנין זה יותר ממש מאשר ברכת הנותן ליעף כח?
את שניהם לא הבאתי מהטעם שלך, שהיא ברכה מחודשת שתיקנו (לא ברור מי)דרומאי אמר:ברכת בתולים והמלך בכבודו תמיד
.פינחס רוזנצוויג אמר:אם יש מנהג לברך בורא פרי הגפן ביום כיפור, אז גדול כוחו של המנהג.
יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁכָּל דָּבָר הַטָּעוּן כּוֹס, חוּץ מִקִּדּוּשׁ, לֹא הִצְרִיכוּ לִטְעֹם מִמֶּנּוּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יְהֵא גְנַאי לְבִרְכַּת הַיַּיִן, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הוּא בְּרָכָה זוֹ, וְנִרְאֵית כִּבְרָכָה לְבַטָּלָה; אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא לְצֹרֶךְ, שֶׁכָּךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּכָל שִׁירָה הַנֶּאֱמֶרֶת עַל הַיַּיִן שֶׁיְּסַדְּרוּ אוֹתָהּ אֵצֶל בִּרְכַּת הַיַּיִן, שֶׁהוּא עִקַּר שִׁירָה הַמְיֻחֶדֶת לַיַּיִן. לְפִיכָךְ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַיַּיִן וּלְהַטְעִים לְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ בְּרָכוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַטְּעִימָה אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם גְּנַאי – דַּיָּהּ בְּתִינוֹק קָטָן כָּזֶה. וְכֵן נוֹהֲגִין בְּמִילָה שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר.
ומקורו טהור מה'מגן אברהם' (תרכא ג) ונותנין לתינוק הנימול. כיון דטעימת כוס אינו אלא משו' גנאי שלא יאמרו שלא לצורך הוא ברכ' זו לכן די כשנותנין לתינוק קטן כזה, עכ"ל.משה נפתלי אמר:.פינחס רוזנצוויג אמר:אם יש מנהג לברך בורא פרי הגפן ביום כיפור, אז גדול כוחו של המנהג.
המנהג הוא מכח דינא, כמו שמבאר אדמו"ר הזקן בסימן קצ סעיף ד:יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁכָּל דָּבָר הַטָּעוּן כּוֹס, חוּץ מִקִּדּוּשׁ, לֹא הִצְרִיכוּ לִטְעֹם מִמֶּנּוּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יְהֵא גְנַאי לְבִרְכַּת הַיַּיִן, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הוּא בְּרָכָה זוֹ, וְנִרְאֵית כִּבְרָכָה לְבַטָּלָה; אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא לְצֹרֶךְ, שֶׁכָּךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּכָל שִׁירָה הַנֶּאֱמֶרֶת עַל הַיַּיִן שֶׁיְּסַדְּרוּ אוֹתָהּ אֵצֶל בִּרְכַּת הַיַּיִן, שֶׁהוּא עִקַּר שִׁירָה הַמְיֻחֶדֶת לַיַּיִן. לְפִיכָךְ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַיַּיִן וּלְהַטְעִים לְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ בְּרָכוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַטְּעִימָה אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם גְּנַאי – דַּיָּהּ בְּתִינוֹק קָטָן כָּזֶה. וְכֵן נוֹהֲגִין בְּמִילָה שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר.
.פינחס רוזנצוויג אמר:מקורו טהור מה'מגן אברהם'.
'שלמה חדשה' היא, הסבר שלא שמעה אוזן מעולם.אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא לְצֹרֶךְ, שֶׁכָּךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּכָל שִׁירָה הַנֶּאֱמֶרֶת עַל הַיַּיִן שֶׁיְּסַדְּרוּ אוֹתָהּ אֵצֶל בִּרְכַּת הַיַּיִן, שֶׁהוּא עִקַּר שִׁירָה הַמְיֻחֶדֶת לַיַּיִן.
אף זו ברכה 'מחודשת' היא: ברכת היין של שבח.דרומאי אמר:כאן, לטענת כמעיין, יש ברכה לבטלה ממש לברך ולא לשתות.
אנכי דברתי לפי דעת @כמעיין המתגבר שאינו סובר כן. אך לקושטא דמלתא כן הוא, וכבר הובא כן מהגר"ז.לבי במערב אמר:אף זו ברכה 'מחודשת' היא: ברכת היין של שבח.דרומאי אמר:כאן, לטענת כמעיין, יש ברכה לבטלה ממש לברך ולא לשתות.
ובתשובה על דבריו עסקינן.דרומאי אמר:אנכי דברתי לפי דעת @כמעיין המתגבר שאינו סובר כן.
דוגמה נאה. הנותן, בפשטות, אינה לבטלה, שהרי היא שבח. ומה לי אם שיבחו כך בזמן הגמרא, או משבחים רק לאחר מכן, שירדה תשות כוח לעולם.פינחס רוזנצוויג אמר:הנותן ליעף כחכמעיין המתגבר אמר:אין בכח מנהג לברך ברכה לבטלה
על מקרא מגילה ב4 המגילות