האם צימוק נחשב בריה ?

במבי

משתמש ותיק
האם אכילת צימוק נחשבת בריה?


הצד שאינו נחשב בריה, מכיוון שמיץ הענבים נחשב כפרי, א"כ כשנחסר המיץ נחסר מענב עצמו.
 

HaimL

משתמש ותיק
הוא לא נחסר, רק שהמים מתאיידים והוא נשאר סוג של תרכיז
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חשבתי אולי מלשון התוספות לדייק, שכותב תוספות

ובירושלמי ר' יוחנן היכי בריך אזית הא לא הוי שיעורא וקאמר משום בריה דאפילו לא אכל אלא פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רמון בעי ברוכי משום דבבריה מברכין אפילו פחות מכזית (ברכות לט. ד"ה בצר לה שיעורה)

ובתוספתא מצאנו

התורם ענבים לשוק ועתיד לעשותן צימוקים, תאנים ועתיד לעשותן גרוגרות, רמונים ועתיד לעשותן פרד, תרומה ואין צריך לתרום שניה (תרומות ג-טו)

ומשמע שפרד וצימוק היינו שהוציאו מימיהן וא"כ התוספות שמביא ירושלמי שמדבר רק על ענב ופרד של רימון (מיובש) משמע שצימוק אינו בריה.
 

HaimL

משתמש ותיק
לא ברור. פרד של רימון הוא פרידה של רימון? ופרידה של רימון הוא מיובש, אבל פרידה של ענב הוא לא מיובש?

ועוד, מי אמר שפרד של רימון הכוונה למיובש? שמא הכוונה לכך שעתיד להוציא את פרידותיו, ולמכרן כך, אבל לא מיובשים (וכעין שמוצאים לקנות בחנויות של ימינו).
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
לא ברור. פרד של רימון הוא פרידה של רימון? ופרידה של רימון הוא מיובש, אבל פרידה של ענב הוא לא מיובש?

ועוד, מי אמר שפרד של רימון הכוונה למיובש? שמא הכוונה לכך שעתיד להוציא את פרידותיו, ולמכרן כך, אבל לא מיובשים (וכעין שמוצאים לקנות בחנויות של ימינו).

זכור לי שהמנחת ביכורים מסביר שפרד של רימון הכוונה לרימון מיובש (אמנם כשאמרתי זאת לחברותא שלי הוא תהה מה נשאר מגרעין הרימון אם הוא מיובש) 
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
במבי אמר:
האם אכילת צימוק נחשבת בריה?
גם ענב שלם בלי החותם שלו היינו המעט חיבור לעץ כבר אינו בריה כל חיסרון קטן כבר אינו בריה
ובצימוק ודאי נחסר גם מהענב עצמו
 

דרומאי

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
במבי אמר:
האם אכילת צימוק נחשבת בריה?
גם ענב שלם בלי החותם שלו היינו המעט חיבור לעץ כבר אינו בריה כל חיסרון קטן כבר אינו בריה
ובצימוק ודאי נחסר גם מהענב עצמו
הרבה צימוקים יש ועוקצם עמהם.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
HaimL אמר:
לא ברור. פרד של רימון הוא פרידה של רימון? ופרידה של רימון הוא מיובש, אבל פרידה של ענב הוא לא מיובש?

ועוד, מי אמר שפרד של רימון הכוונה למיובש? שמא הכוונה לכך שעתיד להוציא את פרידותיו, ולמכרן כך, אבל לא מיובשים (וכעין שמוצאים לקנות בחנויות של ימינו).

זכור לי שהמנחת ביכורים מסביר שפרד של רימון הכוונה לרימון מיובש (אמנם כשאמרתי זאת לחברותא שלי הוא תהה מה נשאר מגרעין הרימון אם הוא מיובש) 

לשון התוספתא

מפררין רימונין לעשותן [פריך] וסוחטים ענבים לעשותן צמוקים אין לוקחין תרומה בדמי שביעית שלא יביאוה לידי פסול ור' שמעון מתיר (שביעית ו-כא)

והגר"א במקום "פריך" כותב "פרד" והמנחת ביכורים כותב

לעשותן פרד - גרסינן, והוא כעין צימוקים בענבים, שמוציא לחלוחית המשקה, והמוהל יוצא מהן.


בכל אופן רואים שאת הענבים היו סוחטים כדי לעשות מהן צימוקים ואולי בזה יותר מקלקל שלכ יהיה בריה שהרי מחסיר מהם בידיים.
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פסקי תשובות אורח חיים סימן רי
 ​
ולשיטת המג"א (סק"ד, הנזכר לעיל אות ד') וסעייתו (בפירוש דברי הרמ"א עפ"י הרא"ש), לא47 יועיל מה שיורד מהפרי קצת ע"י בישול, ורק אם הוריד ממנו מעט יותר מהרגיל להתפרפר ע"י הבישול, או שנתמעך48 עד שנשתנה צורתו, אז בטל ממנו שם 'בריה', וכל שכן אם חתך אפילו מעט ממנו, ושוב אינו שלם.
 ​
 


47 . וכמבואר בהדיא במג"א (הו"ד בשעה"צ סקכ"ג), הו"ד להלכה בברכת הבית שם.
48 . ואפילו נשאר שלם, כל שנתמעך עד שנשתנה צורתו שוב לא מיקרי בריה (עיין פמ"ג יו"ד שער התערובת ח"ג פ"ב ד"ה חתיכה הראויה), אמנם אין בכלל זה בצימוקים שיש להם חשיבות כשלעצמם ולכן אפילו שבתורת ענבים הרי הם ממועכים ונשתנו צורתם, מ"מ חשיבות בריה עליהם בתורת צימוקים, וה"ה לשאר פירות מסוכרים ומיובשים וכדו' שהם שלימים עדיין חשיבות בריה עליהם, ובשו"ת שבה"ל ח"ח סי' ל"ד שמכל מקום אם נצטמקו הצימוקים וכדו' ונתייבשו עד שלא נשאר בהם מבשר הפרי, בטל חשיבותם.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
לא ברור. פרד של רימון הוא פרידה של רימון? ופרידה של רימון הוא מיובש, אבל פרידה של ענב הוא לא מיובש?

ועוד, מי אמר שפרד של רימון הכוונה למיובש? שמא הכוונה לכך שעתיד להוציא את פרידותיו, ולמכרן כך, אבל לא מיובשים (וכעין שמוצאים לקנות בחנויות של ימינו).

הַפֶּרֶד וְהַצִּמּוּקִין וְהֶחָרוּבִין, מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵמָה. הַבְּצָלִים, מִשֶּׁיְּפַקֵּל. וְאִם אֵינוֹ מְפַקֵּל, מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵמָה. הַתְּבוּאָה, מִשֶּׁיְּמָרֵחַ. וְאִם אֵינוֹ מְמָרֵחַ, עַד שֶׁיַּעֲמִיד עֲרֵמָה. הַקִּטְנִיּוֹת, מִשֶּׁיִּכְבֹּר. וְאִם אֵינוֹ כוֹבֵר, עַד שֶׁיְּמָרֵחַ. אַף עַל פִּי שֶׁמֵּרַח, נוֹטֵל מִן הַקֻּטָּעִים וּמִן הַצְּדָדִים וּמִמַּה שֶׁבְּתוֹךְ הַתֶּבֶן, וְאוֹכֵל (מעשרות א-ו)

כותב הברטנורא - פרד. רגילין היו לפרד ברמונים וליבשן, ואותן הגרגרים יבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן [החמה] מכל צד:

רמב"ם - פרד. הוא גרגר הרמון מפרדין אותם ומיבשין אותן ונקראו פרדים וצמוקים הענבים היבשים:

 
 

HaimL

משתמש ותיק
במבי אמר:
HaimL אמר:
כותב הברטנורא - פרד. רגילין היו לפרד ברמונים וליבשן, ואותן הגרגרים יבשים קרויין פרד ע״ש שמפרידים אותן כדי שתכנס בהן [החמה] מכל צד:

רמב"ם - פרד. הוא גרגר הרמון מפרדין אותם ומיבשין אותן ונקראו פרדים וצמוקים הענבים היבשים:
אז כפי שתמה החברותא שלך, מה נשאר מרימון מיובש. אולי, בדרך אפשר, הכוונה היא, שמאחר וגרגרי הרימון הם דקים מאוד, הוצאתם מהקליפה תמיד סוחטת חלק מהם, ובשביל לייבש את המוהל היוצא מהם, מפרידים את הגרגרים היטב זמ"ז, כך שהמוהל מתנדף בשמש (וכנראה שלא שוטפים אותם במים, גם כדי שלא ירקיבו, וגם כדי שלא יוכשרו לקבל טומאה). אבל לייבש אותם כעין צימוקים נראה תמוה ע"פ טבעם.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
במבי אמר:
זכור לי שהמנחת ביכורים מסביר שפרד של רימון הכוונה לרימון מיובש (אמנם כשאמרתי זאת לחברותא שלי הוא תהה מה נשאר מגרעין הרימון אם הוא מיובש)
גם בימינו מוכרים רימון מיובש.
כמו"כ יש חשיבות גדולה לזרעי הרימון.
מי כמוך היה אמור לדעת זאת.
 
חלק עליון תַחתִית