סיפורים מופלאים על בני־התורה הַמְסֻלָּאִ֖ים

במבי

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
במבי אמר:
אספר סיפור על עצמי (לא יודע אם קשור לנושא האשכול)

בערך לפני שנתיים נסעתי באוטובוס והתיישבתי ליד קשיש ממוצא רוסי (בערך בן 75+) לפתע הוא אומר לי "יש לי כריך של חזיר בתיק מותר לך לשבת לידי ?"
שאלתי אותו אם זה נושך, והוא אמר לי שלא, אז עניתי לו שמותר....
אתה בטוח שהוא לא התכוון בציניות (כמו שחרדי יגיד לחילוני "אנטי" "יש לי סידור בכיס, מותר לך לשבת לידי"?)?
אני הייתי עונה ע"ד המעשה הידוע עם הכשרות והתמונות של הרבנים.
"אם החזיר היה יושב לידי, ואתה היית בסנדוויץ', לא הייתי יושב.
אבל אם אתה יושב לידי, והחזיר בסנדוויץ', נו מילא, שיהיה..."
זה קצת צורם, אבל גם צורם לי לשמוע מישהו שמספר בלי בושה שיש לו חזיר בתיק.

הוא בסה"כ היה קשיש מאד וייתכן ששאל זאת בתמימות (וכמובן ייתכן מאד גם שלא) כך שלא בריא להתלהם ולהתפלסף ולהפוך זבוב לפיל ולפגוע בשני וכידוע מים שקטים חודרים עמוק. 
 
 
במבי אמר:
וייתכן ששאל זאת בתמימות

סביר להניח. פעם ניגשו אלי שני שיכורים רוסיים בשבת בבוקר ברח' ז'בוטינסקי בבני ברק, ואני הולך מעוטף בטלית בעת ההיא, וביקשו אש... שאלתים והלא שבת היום ואני נראה דתי, והתנצלו עמוקות (אחד מהם שאל 'מה זה קשור שבת לזה שאין לך אש', ושיתקו חברו).
 

דניאלי

משתמש ותיק
במבי אמר:
אספר סיפור על עצמי (לא יודע אם קשור לנושא האשכול)

בערך לפני שנתיים נסעתי באוטובוס והתיישבתי ליד קשיש ממוצא רוסי (בערך בן 75+) לפתע הוא אומר לי "יש לי כריך של חזיר בתיק מותר לך לשבת לידי ?"
שאלתי אותו אם זה נושך, והוא אמר לי שלא, אז עניתי לו שמותר....
יתכן מאד שהיה כדאי לעבור מקום, אין שום סיבה לעזור לו להרגיש טוב עם עצמו
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
במבי אמר:
נתנאל_ב אמר:
במבי אמר:
אספר סיפור על עצמי (לא יודע אם קשור לנושא האשכול)

בערך לפני שנתיים נסעתי באוטובוס והתיישבתי ליד קשיש ממוצא רוסי (בערך בן 75+) לפתע הוא אומר לי "יש לי כריך של חזיר בתיק מותר לך לשבת לידי ?"
שאלתי אותו אם זה נושך, והוא אמר לי שלא, אז עניתי לו שמותר....
אתה בטוח שהוא לא התכוון בציניות (כמו שחרדי יגיד לחילוני "אנטי" "יש לי סידור בכיס, מותר לך לשבת לידי"?)?
אני הייתי עונה ע"ד המעשה הידוע עם הכשרות והתמונות של הרבנים.
"אם החזיר היה יושב לידי, ואתה היית בסנדוויץ', לא הייתי יושב.
אבל אם אתה יושב לידי, והחזיר בסנדוויץ', נו מילא, שיהיה..."
זה קצת צורם, אבל גם צורם לי לשמוע מישהו שמספר בלי בושה שיש לו חזיר בתיק.

הוא בסה"כ היה קשיש מאד וייתכן ששאל זאת בתמימות (וכמובן ייתכן מאד גם שלא) כך שלא בריא להתלהם ולהתפלסף ולהפוך זבוב לפיל ולפגוע בשני וכידוע מים שקטים חודרים עמוק. 
 

אם כבר התפתח דיון בענין הסיפור המדהים לא אכלא את מקלדתי והעיר את אשר על לבי.

ראשית כל, קרוב לוודאי שפוטין.. שאל באירוניה על גבול הציניות והזלזול. בשונה מהאי עובדא שאתרחיש בז'בוטינסקי האוקראיני ויחי ההבדל המתעתע מכמה פנים..

שנית, דווקא תגובה מתייפייפת לציני שכזה לא תועיל ולהפך. בפעם הבאה זה יהיה הבן שלך הצעיר שיפול ברשתו, ולו, מסתבר שמפגש כזה יהיה פחות נעים.

שלישית, במקרה שאכן שאל בתמימות - ודי בספק סביר [אבל לא חושב שבמקרה דמר] יש מקום לדברי ההומור והשנינות של מר אבל לא לפני שהבעת כאב מנימלי נימוסי, ולא, גרמת לו לחשוב שלחרדים לא באמת אכפת מהעקרונות המקודשים שלהם מלבד כסף ופולטיקה. וכמדומני שמכובדי נתנאל ב הציע תשובה נאותה שמכסה את כל הצדדים.
 

דניאלי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
במבי אמר:
נתנאל_ב אמר:
אתה בטוח שהוא לא התכוון בציניות (כמו שחרדי יגיד לחילוני "אנטי" "יש לי סידור בכיס, מותר לך לשבת לידי"?)?
אני הייתי עונה ע"ד המעשה הידוע עם הכשרות והתמונות של הרבנים.
"אם החזיר היה יושב לידי, ואתה היית בסנדוויץ', לא הייתי יושב.
אבל אם אתה יושב לידי, והחזיר בסנדוויץ', נו מילא, שיהיה..."
זה קצת צורם, אבל גם צורם לי לשמוע מישהו שמספר בלי בושה שיש לו חזיר בתיק.

הוא בסה"כ היה קשיש מאד וייתכן ששאל זאת בתמימות (וכמובן ייתכן מאד גם שלא) כך שלא בריא להתלהם ולהתפלסף ולהפוך זבוב לפיל ולפגוע בשני וכידוע מים שקטים חודרים עמוק. 

אם כבר התפתח דיון בענין הסיפור המדהים לא אכלא את מקלדתי והעיר את אשר על לבי.

ראשית כל, קרוב לוודאי שפוטין.. שאל באירוניה על גבול הציניות והזלזול. בשונה מהאי עובדא שאתרחיש בז'בוטינסקי האוקראיני ויחי ההבדל המתעתע מכמה פנים..

שנית, דווקא תגובה מתייפייפת לציני שכזה לא תועיל ולהפך. בפעם הבאה זה יהיה הבן שלך הצעיר שיפול ברשתו, ולו, מסתבר שמפגש כזה יהיה פחות נעים.

שלישית, במקרה שאכן שאל בתמימות - ודי בספק סביר [אבל לא חושב שבמקרה דמר] יש מקום לדברי ההומור והשנינות של מר אבל לא לפני שהבעת כאב מנימלי נימוסי, ולא, גרמת לו לחשוב שלחרדים לא באמת אכפת מהעקרונות המקודשים שלהם מלבד כסף ופולטיקה. וכמדומני שמכובדי נתנאל ב הציע תשובה נאותה שמכסה את כל הצדדים.
לא הייתי ממליץ להשתמש הלכה למעשה בשיטת @נתנאל_ב בכל מקרה לא לפני שבודקים שאין ל'פוטין' סכין בתיק, הם מאד מסוכנים...
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
לא הייתי ממליץ להשתמש הלכה למעשה בשיטת @נתנאל_ב בכל מקרה לא לפני שבודקים שאין ל'פוטין' סכין בתיק, הם מאד מסוכנים...
רבותי, לא התכוונתי להגיד לו את זה בשנאה ובבוז, אלא בהומור עוקצני שכזה, שדווקא יעשה אוירה טובה, אבל בלי להתרפס אליו. שמצד אחד יש כאן עוקצנות על זה שיש לו חזיר בתיק והוא לא בוש בזה, והעקיצה באה להמחיש לו שאין לו בתיק "בשר לבן" ושאר מילים מכובסות, אלא חזיר ממש, חיה דוחה המתגוללת באשפה. ומצד שני אני לא מוכן שבגלל שיש לו חזיר בתיק אני לא יישב שם. אם זה היה כך, כל אחד שרוצה שחרדי יעוף מהספסל שלו יגיד לו "יש לי חזיר בתיק" והחרדי יילך משם, ונהיה חוכא ואטלולא.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
לא הייתי ממליץ להשתמש הלכה למעשה בשיטת @נתנאל_ב בכל מקרה לא לפני שבודקים שאין ל'פוטין' סכין בתיק, הם מאד מסוכנים...

תקנח בחיוך קטן לקשיש בן השבעים וחמש, והיד הרוטטת שלו בלא"ה, תאותת לברכה שלא במודע...
אבל אם בעיני מר שכזה הוא סכנה תיכף ומיד חל עליו לנוס על נפשו מדין ונשמרתם, וזה עוד לפני שפתח פיו.
מה גם שדברי ידידי @נתנאל ב הם יותר סרקזם מאשר הקנטה זולה שתעלה את חמת הקשיש כמו הצעיר.


שו"ר שקדם לי בדקות מספר ידידי בעל השמועה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
במבי אמר:
נתנאל_ב אמר:
אגב, הרב @במבי, אם בטוח שאותו קשיש בא רק לקנטר, עצתי לומר לו "ולי יש בתיק סידור, שטריימל, שמאלץ, וגפילטע פיש, ויש לי אף יהודי. מותר לך לשבת לידי?"

הייתי מוסיף גם גאללע (איך כותבים את זה בדיוק ?!)

הניחא לומר לו על שטריימל וגפילטע שבתיקך.. אבל גאלע זה כבר קינטור וסיכון להעלות את חמת הקשיש:) אם לא ששגור על לשון הרוסי כאלאדעץ..

 

מ אלישע

משתמש ותיק
לפני יותר מעשרים שנה שמעתי על ת"ח בעיר אחת,
ביום נקרא "הרב הצדיק ראש המוסדות"
ובלילה עובד בפינוי האשפה.
(וכמדומה שזכיתי פעם לראותו בעבודתו בלילה)

החשבון שלו שאם ברבע שעות ליום מכין את צרכי ביתו,
יכול לא ליהנות מכספי צדקה.
ובמעט עבודה במקום שאין מכירים אותו. זוכה לדרגת שאינו נהנה משל אחרים.

(אומנם לא שייך לכל אחד, לוותר על כבודו, על מנוחתו בלילה, וגם אין בכוחו. וגם לא כל אחד מתקבל לעבודה זו אלא בהמלצת מקורבים...)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד סיפורים מאותו אשכול:
אמונת אומן אמר:
ואם כבר פתחתי בשבחם,
אוסיף כאן סיפור נוסף שלא ישכח ממני למרות השנים הרבות שחלפו.
עמדתי והנחתי תפילין במקומי הקבוע פחות או יותר.

ניגש אלי יהודי ת"ח, מראשי ההנהלה של מוסדות בעלזא, הרב י. ג. שליט"א, ואומר לי בערך בלשון הזו:

''תסלח לי שאני מתערב, אבל שמתי לב שאתה מניח את השל - יד באופן שונה מרוב האנשים, אין לי מושג אולי עפ"י הלכה ככה יותר נכון, אבל זה אחרת ממה שכולם עושים, אולי כדאי לך לברר את הענין''...

מה אומר לכם,
יצאתי עם תמיהה רבה על מאמר הגמרא 'תמהני אם יש מי שיודע להוכיח'!
יושב בשבת תחכמוני אמר:
ידידי הרבנים @שמעיה @אמונת אומן @יהודה יעקבזון,

כמי שמכיר מקרוב את ביהמד"ר בעלזא ומתארח בו לא אחת, אני חש צורך מובהק להצטרף לדבריכם בענין טוב העין המופלא של קהילה זו, שמקבלת בספר פנים יפות של ממש את כל באיה, בבית מדרש שמרחיב דעתו של אדם, ממוזג בכל עת ושעה, שתיה חמה וקרה, וכו'.
רק לסבר את האוזן, אלו הקובעים שם את מקום תלמודם ומטבע הדברים נקבע להם מקום כלשהו למקום ישיבתם הקבוע, בעלזער חסיד (!) שיתיישב שם לפי תומו ויווכח שהוא יושב במקום קבוע של אותו פרעמדער לכאורה, לרוב יפנה לו את מקומו בהתנצלות <אני כותב דברים שאני מכיר וראיתי לא פעם ולא פעמיים>. גם בימים שהבעלזערס קובעים שם את תלמודם בייחוד, כשלשת ימי הגבלה וכיו"ב, משיירים תמיד מקומות ל'אורחים', ועוד ועוד.

ונכון, יש להם את הסגנון שהם כן מעונינים שישרור בביהמד"ר, לימוד עם מעיל עליון, מחשבים עם מדבקה של אישור מטעמם, וכי זו לא זכותם? הגם לכבוש את המלכה עמי בבית? ואוסיף לומר, שהדרישה למדבקה על המחשב לא תופנה לאדם שנקלע לשם באורח חד פעמי אלא רק לקבועים, וגם זה בהצנע ובדרך אגב, בדרך כלל כשהלומד הדיגיטלי מפסיק ממשנתו וקם ממקומו וכיו"ב, וגם הדרישה לחליפה לרוב באה בניחותא (למעט מכמה בודדים באים בשנים...). ואגב, לדעתי לליטאים דשם חורה עוד יותר על חסרי הרגישות שאינם ערים לכגון דא.

קשה לי להאריך בדברים שכל מי שמכיר מקרוב יודע שאין בהם כל חידוש, ושהתחושה שהם מעניקים היא שביהמד"ר דידהו הוא כמעט 'בית מדרש אזורי' שגם הרבה חסידי בעלזא נמצאים בו בין עוד רבים אחרים, וכל זה בלי לתבוע ולדרוש מאום ובתחושה של לכתחילה ממש, אבל משראיתי שנכתבו דברים בסגנון שונה, לא החרשתי.
 

חידוד

משתמש ותיק
במבי אמר:
נתנאל_ב אמר:
במבי אמר:
אספר סיפור על עצמי (לא יודע אם קשור לנושא האשכול)

בערך לפני שנתיים נסעתי באוטובוס והתיישבתי ליד קשיש ממוצא רוסי (בערך בן 75+) לפתע הוא אומר לי "יש לי כריך של חזיר בתיק מותר לך לשבת לידי ?"
שאלתי אותו אם זה נושך, והוא אמר לי שלא, אז עניתי לו שמותר....
אתה בטוח שהוא לא התכוון בציניות (כמו שחרדי יגיד לחילוני "אנטי" "יש לי סידור בכיס, מותר לך לשבת לידי"?)?
אני הייתי עונה ע"ד המעשה הידוע עם הכשרות והתמונות של הרבנים.
"אם החזיר היה יושב לידי, ואתה היית בסנדוויץ', לא הייתי יושב.
אבל אם אתה יושב לידי, והחזיר בסנדוויץ', נו מילא, שיהיה..."
זה קצת צורם, אבל גם צורם לי לשמוע מישהו שמספר בלי בושה שיש לו חזיר בתיק.

הוא בסה"כ היה קשיש מאד וייתכן ששאל זאת בתמימות (וכמובן ייתכן מאד גם שלא) כך שלא בריא להתלהם ולהתפלסף ולהפוך זבוב לפיל ולפגוע בשני וכידוע מים שקטים חודרים עמוק. 


אחרי כל הפלפולים לא ברור איך נכנס הסיפור באשכול על בני תורה המסולאים, או שהסיפור עליך ולא זכיתי להבין.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חידוד אמר:
אחרי כל הפלפולים לא ברור איך נכנס הסיפור באשכול על בני תורה המסולאים, או שהסיפור עליך ולא זכיתי להבין.
במבי אמר:
אספר סיפור על עצמי (לא יודע אם קשור לנושא האשכול)
וראה כאן.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד סיפור מהשייכים לאשכול דנן:
דניאלי אמר:
 . . אני באופן אישי רואה בעצמי ושומע מאחרים סיפורי השגחה בלי שום ניפוח והמצאה, וצריך לדעתי רק לפתוח את העיניים ולראות, וכמו בכל דבר שקשור לאמונה, אפשר לראות בכל תפוח ואפשר שלא לראות..

אני חייב לספר סיפור מאתמול בלילה.
אני יושב עם אברך באירוע ושואל אותו לאיפה הם נוסעים לנופש, והוא אומר לי שהם מאד רוצים אבל הם לא יודעים לאיפה, כי אין להם כסף.
אמרתי לו אולי תחליף דירה. זה האופציה היחידה שלך לכאורה.
הוא אומר לי: בסדר, אולי באמת.
אמרתי לו: אז אולי תפרסם, או תפנה לתיווכים מתאימים.
הוא אומר לי: לא יודע, בינתיים ההשתדלות שלי היא רק להתפלל.
אני מודה, גיחכתי קצת בליבי ושתקתי.
לא עובר כמה דק', אשתו יוצאת מעזרת נשים הוא מהגברים, מה התברר בינתים, קרובת משפחה ישבה לידה בשולחן וסיפרה שהיא נוסעת לצימר, תוך כדי דיבור היא שואלת: אולי את רוצה את הדירה שלי? (במקום טוב ומרכזי כמו שהם רצו). ענתה לה מיד: בוודאי שאני רוצה אני רק אשאל את בעלי...
אני במקרה שמעתי על כך מאשתי שהיתה גם בעזרת הנשים, אני לא יודע אם בעל המעשה קלט את עוצמת הסיפור...
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
במבי אמר:
לפתע הוא אומר לי "יש לי כריך של חזיר בתיק מותר לך לשבת לידי ?"
יש את הסיפור הידוע עם הכרוספדין של הגרא"ג

מאשכול אחר.

נדיב לב אמר:
שואל כעניין אמר:
באותו ענין מסופר בספר על ר' אברהם גנחובסקי

שפ"א נסע באוטובווס ובאמצע עלה לאוטובוס אשה, והיא חפשה מקום לשבת ומצאה מקום ריק ליד ר' אברהם

ר' אברהם מאוד נלחץ שאשה תתישב לידו כל הנסיעה אז כשהיא הכינה את עצמה לשבת אמר לה ר' אברהם

יש לי "כרוספדין" האשה חשבה שהוא אומר לה שיש לו מחלה כרוספדין ולכן התיישבה במקום אחר

אחרי הנסיעה אמר ר' אברהם לתלמידים הוא התכוון להגיד שיש לו ציצית שכתוב שם ולא תתורו אחרי אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו'

שהתרגום מתרגם ועשו להם ציצית "כרוספדין".....

אכן כך מספרים. ויש גירסא נוספת שגם דן עליה הגאון ר' יצחק זילברשטיין בספרו והערב נא.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=217254#p217254
נדיב לב אמר:
נתן הבבלי אמר:
לא הבנתי מה רצית לומר בזה, הסבר.
 
ציצית תרגומו כרוספדאי. למה לא נקרא טוטפות? ואולי שם זה כבר היה נהוג לקרוא בו, כמו שמצינו לאחד מעשירי ירושלים שנקרא בן ציצית הכסת עיין גיטין נו.


בספר והערב נא מתורתו של ר' יצחק זילברשטיין, מביא סיפור בשם רופא ירושלמי: נסעתי פעם באוטובוס ובמושב שלפני ישב בחור שהגה בתלמודו בשקידה מופלאה. לפתע נכנס אדם מגודל-שיער, שניכר היה עליו כי הוא עם-הארץ, בפיו סיגריה, בידיו אחז עיתון טמא, ולאוזניו היו צמודות אוזניות המשמיעות מוזיקה מרעישה. החליט האיש לקבוע מושבו דוקא לצד הבחור המתמיד... ומשהתיישב, הבחור אסף את בגדיו ו'הצטמצם' ונדחק אל חלון האוטובוס. "מדוע אתה בורח ומצטמצם?", שאל האיש בגסות. השיב הבחור: "אני חוזר מ'שערי צדק'. מתברר שיש לי כרוספדין!". האיש נבהל, "מה זה כרוספדין? האם זה מדבק?". "בודאי שזה מדבק", השיב הבחור. ומיהר האיש לקום ובחר לו מקום ישיבה מרוחק.

ממשיך הרופא ומספר: נגשתי אל הבחור ובקשתי שיספר לי אודות מחלת ה'כרוספדין' שטרם שמעתי עליה. "כרוספדין זו לא מחלה", השיב הבחור, "כרוספדין זו ציצית, כמבואר בתרגום אונקלוס (במדבר ט"ו, ל"ח)... ודע לך כי לא שיקרתי, משום שבאמת חוזר אני כעת משערי צדק... וגם מה שאמרתי שזה מדבק, אין זה שקר, שהרי מצוה גוררת מצוה"!...

וכשסיפרנו את העובדא למו"ר שליט"א, חייך ואמר: "הוא דוקא עשה טוב מאד...". וביאור הדברים הוא, שכאן אותו עם הארץ שהתיישב ליד הבחור והפריע אותו מלימודו, נהג שלא כדין, ולכן היה מותר לבחור לגרום לו לעבור למושב אחר, אך בנידון דלעיל, היהודי שהבריח את הנוסעים התמימים מהאוטובוס, בודאי נהג שלא כדין!

ומה מקור השם כרספודאי על שלל נגזרותיו?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
עוד סיפורים מאותו אשכול:
אמונת אומן אמר:
ואם כבר פתחתי בשבחם,
אוסיף כאן סיפור נוסף שלא ישכח ממני למרות השנים הרבות שחלפו.
עמדתי והנחתי תפילין במקומי הקבוע פחות או יותר.

ניגש אלי יהודי ת"ח, מראשי ההנהלה של מוסדות בעלזא, הרב י. ג. שליט"א, ואומר לי בערך בלשון הזו:

''תסלח לי שאני מתערב, אבל שמתי לב שאתה מניח את השל - יד באופן שונה מרוב האנשים, אין לי מושג אולי עפ"י הלכה ככה יותר נכון, אבל זה אחרת ממה שכולם עושים, אולי כדאי לך לברר את הענין''...

מה אומר לכם,
יצאתי עם תמיהה רבה על מאמר הגמרא 'תמהני אם יש מי שיודע להוכיח'!

אם כך ייתכן ונשאר לו עוד מה ללמוד על הוכחה עוצמתית בדרך עדינה ומתוחכמת ממה שקרה לי לפני מספר שנים כשעיינתי בספר בין גברא לגברא וקצת נסחפתי הרבה.. על חשבון הקריאה [מכירים מה היצר טוען, זה רק חובת ציבור..] ובסוף הקריאה ניגש אלי יהודי מבוגר מרביץ תורה ובעל מידות, ושאל אותי אם שמתי לב איך הבעל קורא הגה מילה פלונית, משום שהוא מסתפק אם הגה אותה בצורה נכונה.. מה אומר, ומה אדבר זו הייתה תוכחה עוצמתית ונוקבת ומצד שני זו הייתה תוכחה עדינה ביותר שהשאירה מקום לפרשנות תמימה לגמרי..

במאמר המסוגר, הגמרא בערכין טז: "תמהני אם יש מי שידוע להוכיח" לפו"ר מתפרש מצד חסרון המוכיח וכהשיב לו רבי טרפון 'טול קורה מבין עיניך' ולא מצד צורת ההוכחה שזה יותר מצד מקבל התוכחה וכדברי ר"א שם.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לבי במערב אמר:
עוד סיפורים מאותו אשכול:
אמונת אומן אמר:
ואם כבר פתחתי בשבחם,
אוסיף כאן סיפור נוסף שלא ישכח ממני למרות השנים הרבות שחלפו.
עמדתי והנחתי תפילין במקומי הקבוע פחות או יותר.

ניגש אלי יהודי ת"ח, מראשי ההנהלה של מוסדות בעלזא, הרב י. ג. שליט"א, ואומר לי בערך בלשון הזו:

''תסלח לי שאני מתערב, אבל שמתי לב שאתה מניח את השל - יד באופן שונה מרוב האנשים, אין לי מושג אולי עפ"י הלכה ככה יותר נכון, אבל זה אחרת ממה שכולם עושים, אולי כדאי לך לברר את הענין''...

מה אומר לכם,
יצאתי עם תמיהה רבה על מאמר הגמרא 'תמהני אם יש מי שיודע להוכיח'!
 
אם כך ייתכן ונשאר לו עוד מה ללמוד על הוכחה עוצמתית בדרך עדינה ומתוחכמת ממה שקרה לי לפני מספר שנים כשעיינתי בספר בין גברא לגברא וקצת נסחפתי הרבה.. על חשבון הקריאה [מכירים מה היצר טוען, זה רק חובת ציבור..] ובסוף הקריאה ניגש אלי יהודי מבוגר מרביץ תורה ובעל מידות, ושאל אותי אם שמתי לב איך הבעל קורא הגה מילה פלונית, משום שהוא מסתפק אם הגה אותה בצורה נכונה.. מה אומר, ומה אדבר זו הייתה תוכחה עוצמתית ונוקבת ומצד שני זו הייתה תוכחה עדינה ביותר שהשאירה מקום לפרשנות תמימה לגמרי..

במאמר המסוגר, הגמרא בערכין טז: "תמהני אם יש מי שידוע להוכיח" לפו"ר מתפרש מצד חסרון המוכיח וכהשיב לו רבי טרפון 'טול קורה מבין עיניך' ולא מצד צורת ההוכחה שזה יותר מצד מקבל התוכחה וכדברי ר"א שם.
זה באמת מיוחד, אבל הבה נחשוב איך היה עושה את זה בנידון דידן? 
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
זה באמת מיוחד, אבל הבה נחשוב איך היה עושה את זה בנידון דידן? 
 

הלא מר ציטט את תמיהת ר' עקיבא בגמ' ערכין: "תמהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח". ולפירושו של מר, כיצד מבקש ממני לדעת מה שלא ידע או תמה ר"ע.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אם כבר באתי לספר בשבח אותה אכסניה,
בתקופה שלפני המועדים יש שם סעודות לכל ציבור האורחים מקצוות הארץ, חינם אין כסף.
פעם אחת הצטרפתי וסעדתי שם בין כסה לעשור.
אחרי הסעודה בירכתי על המזון בעל פה,
לפתע ניגש אלי בחור טהור עינים ומגיש לפני ברכון, כמו שמגישים משקה קר לאורח הבא מן הדרך.
היה ברור לו שאם מישהו מברך בע''פ, הרי זה בוודאי משום שנאנס ולא מצא ברכון...
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אם כבר באתי לספר בשבח אותה אכסניה,
בתקופה שלפני המועדים יש שם סעודות לכל ציבור האורחים מקצוות הארץ, חינם אין כסף.
פעם אחת הצטרפתי וסעדתי שם בין כסה לעשור.
אחרי הסעודה בירכתי על המזון בעל פה,
לפתע ניגש אלי בחור טהור עינים ומגיש לפני ברכון, כמו שמגישים משקה קר לאורח הבא מן הדרך.
היה ברור לו שאם מישהו מברך בע''פ, הרי זה בוודאי משום שנאנס ולא מצא ברכון...

עם סיפורים נפלאים כאלה, אולי כדאי לפתוח אשכול מיוחד שיקבע ברכה לעצמו בשביל אותה אכסניה.
 

אוהב ימים

משתמש רגיל
שני אדנים אמר:
כידוע, הגיע פעם גביר מחו"ל לכולל פוניבז' וביקש לתרום כסף עבור כאלו שחיתנו את כל ילדיהם לפני עשר שנים ויש להם חובות על כתפיהם. כידוע, לא מצאו אף אחד וכולם כיסו את החובות...
כמובן לכל יודע ומכיר המציאות, זה מופרך לחלוטין! ותמימותם של המאמינים בסיפורים אלו, גורמת להמשך החורבן הנורא של אנשים שמחתנים ילדיהם וחייהם אינם חיים. ועוזרת למרצים למיניהם להתפרנס משקרים אלו ולחתן ילדיהם בנחת.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אוהב ימים אמר:
שני אדנים אמר:
כידוע, הגיע פעם גביר מחו"ל לכולל פוניבז' וביקש לתרום כסף עבור כאלו שחיתנו את כל ילדיהם לפני עשר שנים ויש להם חובות על כתפיהם. כידוע, לא מצאו אף אחד וכולם כיסו את החובות...
כמובן לכל יודע ומכיר המציאות, זה מופרך לחלוטין! ותמימותם של המאמינים בסיפורים אלו, גורמת להמשך החורבן הנורא של אנשים שמחתנים ילדיהם וחייהם אינם חיים. ועוזרת למרצים למיניהם להתפרנס משקרים אלו ולחתן ילדיהם בנחת.

אני מבין שחובות הנישואין משתרגות מעל כתפיו, אבל לא הפליג מר יתר על המידה?
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אוהב ימים אמר:
שני אדנים אמר:
כידוע, הגיע פעם גביר מחו"ל לכולל פוניבז' וביקש לתרום כסף עבור כאלו שחיתנו את כל ילדיהם לפני עשר שנים ויש להם חובות על כתפיהם. כידוע, לא מצאו אף אחד וכולם כיסו את החובות...
כמובן לכל יודע ומכיר המציאות, זה מופרך לחלוטין! ותמימותם של המאמינים בסיפורים אלו, גורמת להמשך החורבן הנורא של אנשים שמחתנים ילדיהם וחייהם אינם חיים. ועוזרת למרצים למיניהם להתפרנס משקרים אלו ולחתן ילדיהם בנחת.

אני מבין שחובות הנישואין משתרגות מעל כתפיו, אבל לא הפליג מר יתר על המידה?

אתה צודק. שניהם הגזימו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
נדיב לב אמר:
אוהב ימים אמר:
כמובן לכל יודע ומכיר המציאות, זה מופרך לחלוטין! ותמימותם של המאמינים בסיפורים אלו, גורמת להמשך החורבן הנורא של אנשים שמחתנים ילדיהם וחייהם אינם חיים. ועוזרת למרצים למיניהם להתפרנס משקרים אלו ולחתן ילדיהם בנחת.

אני מבין שחובות הנישואין משתרגות מעל כתפיו, אבל לא הפליג מר יתר על המידה?

אתה צודק. שניהם הגזימו.

המרצים אולי הגזימו [ובעקבותיהם התמימים...] אבל בתכלית אין בזה כדי גרימת נזק ממשי או "המשך החורבן", ובטח שזה לא עוזר להם לחתן את ילדיהם. מה כן עוזר להם, הלוואי שיכולתי לכתוב בלי להכשל בחטא ההכללה.
 

שני אדנים

משתמש חדש
הדבר הקל ביותר הוא להיות ציני. זה פופולרי, וגם באופנה, וגם מרגיש חכם. אבל עמדו על דרכים ושאלו כל אדם שהיה אי פעם במקום קשה, אבל קשה באמת, ושאלו אותו אם הוא לא ראה במוחש ממש השגחה פרטית ועמו אנכי בצרה (וכמשל הידוע עם העקבות על החוף שבטח יגיב כאן מישהו שהוא ממקור טמא וכו' וכו'). אין עיני צרה במרצים המרצים מעות, ואין הדברים שייכים אליהם או בזכותם. הם פשוט כאלה. ואיני מדבר על אמונה, אלא על דברים מוחשיים.
 
חלק עליון תַחתִית