ניבול פה

מענה לשון

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלחו לי
עי' דרכי החיים [ח"א עמ' נט] להגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל בשם הגר"א שעל ענין זה יש להכות מכות אכזריות
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
עיין בסוכה נו:
דאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה....
כדאי לקחת בחשבון שהיום המציאות השתנתה וא"א לומר שהילד לומד את הכל רק מאביו ואמו, 
מספיק ילד אחד בכיתה שלימה שגר בסביבה בעייתית, או שיש במשפחתו מי שירד מהדרך, ומכאן הדרך קצרה.
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
לפעמים בילד ממש קטן 3-4 הוא לא מבין בכלל מה הנושא
ואומר את המילה רק כדי לעצבן, סליחה, לאתגר את הוריו
והתעלמות עשויה לפתור את הבעיה
 

HaimL

משתמש ותיק
ילד קטן לא מסוגל לנבל (מדוע לא לנוול?) את פיו. וכי הוא יודע כלה למה נכנסה לחופה?
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מענה לשון אמר:
ילד קטן שלא שומר על פיו ממשפחה טובה
פלפל חריף או מה?

לי היו שוטפים את הפה עם סבון (לאו דווקא על ניבולי פה ממש, אלא כינויי גנאי של היפך החכמה), והייתי קצת בוכה מזה אבל סה"כ לא הי' נורא והפסקתי לדבר שטויות.
 

הערשלה

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
הערשלה אמר:
עיין בסוכה נו:
דאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה....
כדאי לקחת בחשבון שהיום המציאות השתנתה וא"א לומר שהילד לומד את הכל רק מאביו ואמו, 
מספיק ילד אחד בכיתה שלימה שגר בסביבה בעייתית, או שיש במשפחתו מי שירד מהדרך, ומכאן הדרך קצרה.
מאוד קל להאשים איזה אשם בלי שם...

עדיין השפעת ההורים על העניין מאוד משמעותית לא רק בצורה אקטיבית, אלא בעיקר בצורה הפסיבית.
מנסיוני עיקר הבעיות מסוג זה קיימות בבתים שאין סמכות הורית.
גם במצב שילד עובר פגיעה וכדו', בבית שמתנהל נכון, הפגיעה ממש מזערית.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
מענה לשון אמר:
ילד קטן שלא שומר על פיו ממשפחה טובה
פלפל חריף או מה?

פלפל חריף, יעזור עד להתפרצות היותר חמורה.

אני מניח שההתנהגות של הילד לא מתבטאת רק בזה,
ולכן, לא ראוי ולא חכם להתייחס להיבט זה בלבד.

לפני שחושבים על פלפל חריף, ועל מכות אכזריות,
כדאי לפנות לייעוץ, ולא בפורום כלשהו,
אין לאף אחד מאתנו מושג מה עובר על הילד ועל הוריו.
 

הערשלה

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
מענה לשון אמר:
ילד קטן שלא שומר על פיו ממשפחה טובה
פלפל חריף או מה?

פלפל חריף, יעזור עד להתפרצות היותר חמורה.

אני מניח שההתנהגות של הילד לא מתבטאת רק בזה,
ולכן, לא ראוי ולא חכם להתייחס להיבט זה בלבד.

לפני שחושבים על פלפל חריף, ועל מכות אכזריות,
כדאי לפנות לייעוץ, ולא בפורום כלשהו, שאין לאף אחד מאתנו מושג מה עובר על הילד ועל הוריו.
מנסיוני בתחום באתי להצטרף בכל פה לידידי.

מקרה זה אמור להדליק נורה אדומה לכל מי שעתיד הילד תלוי בו.

הוא ראה, הוא שמע, אולי יותר מזה...
איפה? ממי? מתי? מה עוד הוא שמא/ראה/ועוד וד"ל...
 

mmh

משתמש ותיק
מכיוון שלא ברור מדברי הרב @מענה לשון (שמא קגרים?) על איזה איזה נבולי פה מדובר.

יש הבדל בין שימוש במילים מסוימות שוב ושוב לבין דיבור בתיאורים של מעשים, ודי בכך.

אם מדובר על מילים ולא תיאורים,
אפנה את תשומת לבכם לתסמונת אספרגר (סוג של אוטיזם),
שבהרבה מקרים הלוקים בו - משתמשים במילים כאלו.

השאלה שהצגת צריכה לבוא עם רקע קצת יותר רחב,
מה היחס של הילד עם חברים? עם ההורים? עם סמכויות (גננת / מלמד)?
מה מצבו מבחינה רגשית / שכלית (ביחס לגילו)
ובכלל, איזה עוד דברים 'שונים' אתם מזהים אצלו?

לשאול מה עושים עם בעיית ניבול פה,
זה כמו לשאול רופא מה לעשות עם לחץ בצלעות,
הדיבורים של הילד הם סימפטום.
 
 

mmh

משתמש ותיק
עוד משפט או שניים.

צריך להתייחס לשני דברים: תדירות ועוצמה.

דוגמא לשאלות: 
תדירות:
כמה פעמים הילד אומר? האם זה הרבה באותו יום או ברצף של ימים?

עוצמה:
מה הוא אומר? (מילים שמתארות דברים מאוסים כמו צואה וכיו"ב או ענייני קדושה וצניעות) למי הוא אומר?

אני מאוד לא אוהב את ההמלצות בנוסח 'תתעלם' 'זה יעבור',
זה אולי טוב באופן אופרטיבי, אבל לא אסטרטגי.
ז"א, מותר להתעלם, אבל רק כשאתה שם לב שהתעלמת ומודע לכך.
 
 
כמו שכתבו רבותנו @פיילוט 0.4 ו@להשיג, הפתרון הוא התעלמות, אסטרטגיה נגדית לרצון הילד לעצבן.

לפעמים שותא דינוקא בשוקא, משוקא... שמע מילה ברחוב ואומרה לפי־תמו (אם הילד אומרה בחיוך, כוונתו למיקט, ואם אומרה לפי תמו, תפוס לשון אחרון) ובזה ההמלצה היא לומר באגביות (מעושה) ’אצלנו בבית לא אומרים מילים כאלה’.
 
מענה לשון אמר:
שלחו לי
עי' דרכי החיים [ח"א עמ' נט] להגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל בשם הגר"א שעל ענין זה יש להכות מכות אכזריות
הלשון ’תכה אותם ואל תרחם עליהם כלל’. איני רואה כאן אכזריות, ואפילו לא מכות חזקות.

המשנ''ב סי' שמג סק''ג לא הזכיר הכאה בזה.
פשוט דאם שמע לבנו ובתו הקטנים שהם מדברים לשה"ר מצוה לגעור בהם ולהפרישם מזה וכן ממחלוקת ושקר וקללות ובעו"ה כמה נכשלין בזה שהם מניחין לבניהם לדבר לשה"ר ורכילות ולקלל ונעשה מורגל בזה כל כך עד שאפילו כשנתגדל ושומע שיש בזה איסור גדול קשה לו לפרוש מהרגלו שהורגל בזה שנים רבות והיה הדבר אצלו בחזקת היתר  
 

HaimL

משתמש ותיק

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
הערשלה אמר:
עיין בסוכה נו:
דאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה....
כדאי לקחת בחשבון שהיום המציאות השתנתה וא"א לומר שהילד לומד את הכל רק מאביו ואמו, 
מספיק ילד אחד בכיתה שלימה שגר בסביבה בעייתית, או שיש במשפחתו מי שירד מהדרך, ומכאן הדרך קצרה.
מאוד קל להאשים איזה אשם בלי שם...

עדיין השפעת ההורים על העניין מאוד משמעותית לא רק בצורה אקטיבית, אלא בעיקר בצורה הפסיבית.
מנסיוני עיקר הבעיות מסוג זה קיימות בבתים שאין סמכות הורית.
גם במצב שילד עובר פגיעה וכדו', בבית שמתנהל נכון, הפגיעה ממש מזערית.
אספר לך איך הגעתי למסקנה הזאת, אברך משי שאין לי ספק ביראת שמיים שלו, סיפר לי שהוא "שובר את הראש", לאחר שהילד שלו מגיע מהחיידר עם מילים כאלו, ותנועות ריקוד רחוביות....
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
טבע הילד שאם זה מילים שהוא שמע אותם בחוץ בחברה וכדו' ממילא זיל אצלו ענין זה וא"כ אם זה לא קבע אין סיבה להעניש אותו
אני מיעץ שתשאל אותו ממי הוא שמע אומר מילים אלו ולמה הוא אומר אותם
זה יעזור פי מליון לפתור את הבעיה מהשורש...
ושנית כמובן מה שהביאו מהגראי"ל ולחדד לו את זה שפה מלוכלך לא יזכה לקדושה ולהמאיס מילים אלו בעיניו
אם הוא קטן ממש העצה להתעלם היא הנכונה כי הוא לא מבין את המשמעות ואם לא התיחסת הוא ישכח מזה הכי מהר
לא מזמן בני צייר ציור שאינו ראוי שאלתי אותו איפה הוא ראה ציור כזה..
ואח"כ ביקשתי ממנו לשיר את השיר שהוא שר בסיום בחיידר על התורה הקדושה הוא התאפק מלעצור את הדמעות
כמובן שיש מקרים שצריך עונש כשזה שיטתי או בחוצפה
ומקרים קשים צריך יעוץ
 

נושא למחשבה

משתמש רגיל
למה זה תשאל לשמי אמר:
המשנ''ב סי' שמג סק''ג לא הזכיר הכאה בזה.
פשוט דאם שמע לבנו ובתו הקטנים שהם מדברים לשה"ר מצוה לגעור בהם ולהפרישם מזה וכן ממחלוקת ושקר וקללות ובעו"ה כמה נכשלין בזה שהם מניחין לבניהם לדבר לשה"ר ורכילות ולקלל ונעשה מורגל בזה כל כך עד שאפילו כשנתגדל ושומע שיש בזה איסור גדול קשה לו לפרוש מהרגלו שהורגל בזה שנים רבות והיה הדבר אצלו בחזקת היתר  
האם קללות הכוונה למה שאנו מכנים "קללות" דהיינו מילות גנאי,
או שמא הכוונה לקללות כמשמעות התורה וחז"ל שמשתמע על דבר רע כמו מחלות או מיתה ושאר מירין בישין. 
ומצינו ביטוי חמור מאוד בחז"ל על "המנבל פיו" עי' שבת [לג ע"א] וכתובות [ח ע"ב]

 
 

הערשלה

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
לא מזמן בני צייר ציור שאינו ראוי שאלתי אותו איפה הוא ראה ציור כזה..
ואח"כ ביקשתי ממנו לשיר את השיר שהוא שר בסיום בחיידר על התורה הקדושה הוא התאפק מלעצור את הדמעות
מקווה מאוד בשבילך ובשביל הבן שלך שזה רק ציור...
הרבה פעמים ילדים עוברים חוויות שהם לא מסוגלים לספר עליהם ורק בציור הם מסוגלים לבטא זאת.
 

הערשלה

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
הערשלה אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
כדאי לקחת בחשבון שהיום המציאות השתנתה וא"א לומר שהילד לומד את הכל רק מאביו ואמו, 
מספיק ילד אחד בכיתה שלימה שגר בסביבה בעייתית, או שיש במשפחתו מי שירד מהדרך, ומכאן הדרך קצרה.
מאוד קל להאשים איזה אשם בלי שם...

עדיין השפעת ההורים על העניין מאוד משמעותית לא רק בצורה אקטיבית, אלא בעיקר בצורה הפסיבית.
מנסיוני עיקר הבעיות מסוג זה קיימות בבתים שאין סמכות הורית.
גם במצב שילד עובר פגיעה וכדו', בבית שמתנהל נכון, הפגיעה ממש מזערית.
אספר לך איך הגעתי למסקנה הזאת, אברך משי שאין לי ספק ביראת שמיים שלו, סיפר לי שהוא "שובר את הראש", לאחר שהילד שלו מגיע מהחיידר עם מילים כאלו, ותנועות ריקוד רחוביות....
אם אתה רוצה באמת בטובתו תשלח כמה שיותר מהר להנחיית הורים מקצועית.
רק הורים שמנהלים בית בצורה הנכונה יכולים לתת את המענה הנכון המקצועי והמדויק ביותר לבעיה מסוג זה ומסוגים נוספים אחרים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
עיין בסוכה נו:
דאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה....

שניה לפני שמר הנפיק את תגובתו הגאונית... הוא חשב קימעא שמא מיירי בבנו של מכובדנו?
מלבד מה שהעירו לו כמה חברים.
 

הערשלה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הערשלה אמר:
עיין בסוכה נו:
דאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה....
שניה לפני שמר הנפיק את תגובתו הגאונית... הוא חשב קימעא שמא מיירי בבנו של מכובדנו?
מלבד מה שהעירו לו כמה חברים.
איני חושד במכובדנו, במה שהינך חושד.
ומצות התוכחה שכבודו ביקש לעשות כאן קבל עם ועדה, מסופקני אם זה נכון וראוי...
(כמו"כ יש לעיין טובא אם היה נכון להעלות את החשד...)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
נדיב לב אמר:
הערשלה אמר:
עיין בסוכה נו:
דאמרי אינשי: שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה....
שניה לפני שמר הנפיק את תגובתו הגאונית... הוא חשב קימעא שמא מיירי בבנו של מכובדנו?
מלבד מה שהעירו לו כמה חברים.
איני חושד במכובדנו, במה שהינך חושד.
ומצות התוכחה שכבודו ביקש לעשות כאן קבל עם ועדה, מסופקני אם זה נכון וראוי...
(כמו"כ יש לעיין טובא אם היה נכון להעלות את החשד...)

לא נראה לי. סגנון ההודעות האחרונות שמכתיב ומחליט בשל כולם גם כשמעמידים אותו על טעותו, יכול לגלות בלאו הכי. וישפוט הציבור.
 

הערשלה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הערשלה אמר:
נדיב לב אמר:
שניה לפני שמר הנפיק את תגובתו הגאונית... הוא חשב קימעא שמא מיירי בבנו של מכובדנו?
מלבד מה שהעירו לו כמה חברים.
איני חושד במכובדנו, במה שהינך חושד.
ומצות התוכחה שכבודו ביקש לעשות כאן קבל עם ועדה, מסופקני אם זה נכון וראוי...
(כמו"כ יש לעיין טובא אם היה נכון להעלות את החשד...)

לא נראה לי. סגנון ההודעות האחרונות שמכתיב ומחליט בשל כולם גם כשמעמידים אותו על טעותו, יכול לגלות בלאו הכי. וישפוט הציבור.
יש לחקור האם בניקים גם שייך מה שאמרו חז"ל בסוטה י: וז"ל:
"אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים". 
 
 
חלק עליון תַחתִית