האם בספר פרנסה טובה כותבים חיים או שלום?

סבא

משתמש ותיק
בהוספת "בספר" לכאו' נקרא באופן זה-
בספר-
א]חיים
ב]ברכה
ג]ושלום
ד]ופרנסה טובה
נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל.
עד כאן מובן היטב.
אך מה אם כן ההמשך- "לחיים טובים ולשלום", האם בכל הספרים הנ"ל כותבים לחיים טובים ולשלום, הרי רק בספר חיים נכתבים לחיים, ובספר שלום לשלום.
נ.ב. מסתמא אוהבי המחקר יטענו שהנוסחה הקדמונית הייתה רק בספר חיים ושלום, והשאר הוספות מאוחרות [כשם שבנוסח ספרד הוסיפו גזירות טובות ישועות ונחמות], וחיפשתי מעט בספרים קדמוניים ומצאתי: בתשובות הגאונים [החדשות סימן ד'] שכתב וז"ל ובשים שלום- בספר חיים ברכה ושלום נזכר ונכתב לפניך אנו וכל עמך בית ישראל לחיים ולשלום מראש השנה ועד יום הכפורים עכ"ל. וכן הוא בסידור רש"י [קל"ט] וכך הובא בטור [תקפ"ב], אך בפירוש התפילות לרוקח נזכר כבר פרנסה [בלי הסיומת טובה], וכן בתשובת הריב"ש סימן תקי"ב [עם הסיומת "טובה"]. וכן הוא במחזור ויטרי [שמז].

ב. עוד רציתי להבין מה זאת "ספר ברכה", מה יש שם, אחרי שיש כבר ספרים נפרדים לברכה ופרנסה?
ג. גם רציתי להבין, מניין המקור לכל הספרים, והלא בתלמודים מוזכרים רק ג' ספרים, ושם הרי נזכרים לחיים ולמות, נמצא דהיינו רק חיים והופכו, וספר בינונים.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סבא אמר:
ב. עוד רציתי להבין מה זאת "ספר ברכה", מה יש שם, אחרי שיש כבר ספרים נפרדים לברכה ופרנסה?
ג. גם רציתי להבין, מניין המקור לכל הספרים, והלא בתלמודים מוזכרים רק ג' ספרים, ושם הרי נזכרים לחיים ולמות, נמצא דהיינו רק חיים והופכו, וספר בינונים.
ייתכן שספר חיים כלולים בו ברכה ושלום וכו'.
שכן לא אומרים בספר חיים בספר ברכה וכו'.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
קשישא אמר:
עיי' בגליון רוממות של שכונת רמות מש"כ הרב גלס דהביא גירסא בספר חיים וכו' נזכר, ומכאן ונכתב לפניך היינו קטע חדש עיי"ש שהביא מקורות
עשיתי כמצוותך, ואלו דבריו שם-
בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום - בסידור “אוצר התפילות” בפירוש דובר שלום לתפילת ר”ה כתוב בזה”ל: לכאורה סוף המאמר לחיים טובים ולשלום הוא מיותר וכפול, שכבר
אמר בתחילת המאמר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה. אך באמת טועים בזה כל המון המתפללים, באמרם נזכר ונכתב לפניך וכו’, רק צריכין להפסיק אחר מלת נזכר, ואח”ז מתחיל ענין בפני עצמו, ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים
ולשלום, שאנו מבקשים על הזכירה בפני עצמה ועל הכתיבה בפני עצמה. עכ”ל. אמנם בסידור עמודי שמים (המקורי) לריעב”ץ חיבר להדיא “נזכר” עם “נכתב” עיי”ש, וכן בסידור הקדמון “סידור ר”ע ור”א”. (ובסי’ רש”ס ורוו”ה לא נתנו פסיק
בין נזכר ונכתב).
נמצא שבכל הסידורים לא נקטו כך, והדרא קושיה לדוכתא?
אגב, שאלתי לא הייתה מצד הייתור, ואילו מצד זה היה אפשר לומר שמבקשים להכתב בספר החיים לחיים, ובספר השלום לשלום [ולא חלילה להיפך].
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כעת מצאתי בחתם סופר תורת משה פרשת וילך ביאור חדש וז"ל
בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך לחיים טובים ולשלום. יראה דכל התפלה הלז נמשך על הסוף, והכי קאמר: בספר חיים ברכה ושלום בין איש לרעהו ופרנסה טובה אשר תתן לנו ברצונך, אנו מתפללים שנזכר ונכתב בזה לחיים טובים האמיתיים, ולא יהיה שמור לבעליו לרעתו, אלא מכשירין לחיי העוה"ב ולעבודת ה' ולשלום בינינו בעצמנו שנסתפק ולא נבקש מותרות.
אינני יכול לתת ציונים לחת"ס, ובטח לא להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים, אבל זאת אני יכול לומר שאני אישית מאוד מתחבר לפשט זה.
מעניין גם הפשט שלו על "לשלום" שהיינו שלום ביננו לבין עצמינו!
 

דרומאי

משתמש ותיק
בנציון אמר:
קשישא אמר:
עיי' בגליון רוממות של שכונת רמות מש"כ הרב גלס דהביא גירסא בספר חיים וכו' נזכר, ומכאן ונכתב לפניך היינו קטע חדש עיי"ש שהביא מקורות
כך הובא גם בגליון דברי שיח ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א
קצ''ע על הפירוש הזה, דבעלמא 'כתיבה' קאי על ספר, ו'זכירה' קאי על לחיים, כמו שאומרים זכרנו לחיים, וכתבנו בספר החיים, וכן באבינו מלכנו זכרנו לחיים טובים, וכתבנו בספר חיים טובים. וא''כ כאן הוי לן למימר נכתב ונזכר ולא איפכא.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בנוגע לספרי חיים ומתים כותב הרמב"ן בדרשה לראש השנה: וכן מה שהזכירו חיים ומיתה אינן בימים בלבד, אלא תפסו להם חיים אב הטובות כולן ומיתה אב לרעות כולן, וכינו כל העונשין שבעולם נגעים ומיתת בנים ועניות וכל מאורעות רעות של גוף בכנוי מיתה, וכן כל הטובות עשר ונכסים וכבוד ובנים ושלום ובריאות בכלל חיים, וכן עושין הפסוקים בכל מקום.

לפי דברי הרמב"ן ניתן לומר שאין ספרים נפרדים לכל דבר. וכן כאשר אומרים "זכרינו לחיים" "וכתוב לחיים" ניתן לכוון על כל הטובות שבעולם.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
בנוגע לספרי חיים ומתים כותב הרמב"ן בדרשה לראש השנה: וכן מה שהזכירו חיים ומיתה אינן בימים בלבד, אלא תפסו להם חיים אב הטובות כולן ומיתה אב לרעות כולן, וכינו כל העונשין שבעולם נגעים ומיתת בנים ועניות וכל מאורעות רעות של גוף בכנוי מיתה, וכן כל הטובות עשר ונכסים וכבוד ובנים ושלום ובריאות בכלל חיים, וכן עושין הפסוקים בכל מקום.

לפי דברי הרמב"ן ניתן לומר [highlight=yellow]שאין ספרים נפרדים לכל דבר[/highlight]. וכן כאשר אומרים "זכרינו לחיים" "וכתוב לחיים" ניתן לכוון על כל הטובות שבעולם.
אז מה הפשט כתבנו בספר חיים טובים, כתבנו בספר זכויות, כתבנו בספר פרנסה וכלכלה, כתבנו בספר גאולה וישועה, כתבנו בספר סליחה ומחילה,
האם זה רק ביטוי בעלמא?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הרי אין המונח כאן ספרים כפשוטו, והוא בא כמשל לקורות חייו ומעשיו של האדם משך כל השנה שעליהם הוא נידון בר"ה, וכך גם הגזר דין כולל חיים בריאות וכו'.
נ.ב יש לדון בשאלתך ר' @סבא לשי' הרמב"ן והרשב"א שהדין האמור בגמ' ר"ה הנ"ל מתיחס לעולם הבא א"כ מהו שאנו מזכירים בריאות וכו'. ובעצם ד' הראשונים הנ"ל כבר עמדו בזה רבים וטובים ולפי חלק מהפירושים הדבר שכאן גם הוא יתיישב שפיר.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
הרי אין המונח כאן ספרים כפשוטו, והוא בא כמשל [highlight=yellow]לקורות חייו ומעשיו של האדם משך כל השנה שעליהם הוא נידון בר"ה[/highlight], וכך גם הגזר דין כולל חיים בריאות וכו'.
האם אתה בטוח שהספר הוא משל לקורות החיים של השנה שעברה, כי נראה קשה לומר כן, משום שאם למשל מבחינת קורות החיים של שנה שעברה לא הייתה שנה של פרנסה, איך אנחנו מבקשים להיכתב בספר פרנסה, והרי הספר שלו הוא של חוסר פרנסה,
ואולי יצאה שגגה מפי השליט וכוונתכם לגזר דין של השנה הבאה?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סבא אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
הרי אין המונח כאן ספרים כפשוטו, והוא בא כמשל [highlight=yellow]לקורות חייו ומעשיו של האדם משך כל השנה שעליהם הוא נידון בר"ה[/highlight], וכך גם הגזר דין כולל חיים בריאות וכו'.
האם אתה בטוח שהספר הוא משל לקורות החיים של השנה שעברה, כי נראה קשה לומר כן, משום שאם למשל מבחינת קורות החיים של שנה שעברה לא הייתה שנה של פרנסה, איך אנחנו מבקשים להיכתב בספר פרנסה, והרי הספר שלו הוא של חוסר פרנסה,
ואולי יצאה שגגה מפי השליט וכוונתכם לגזר דין של השנה הבאה?
הספר הנפתח הוא כמשל לעיון ופשפוש במעשיו משך השנה שעברה ועפ"ז יוכרע גזר דינו לשנה הבאה. לא זכתי להבין מה קשה לכת"ר שיחי'.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
סבא אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
הרי אין המונח כאן ספרים כפשוטו, והוא בא כמשל [highlight=yellow]לקורות חייו ומעשיו של האדם משך כל השנה שעליהם הוא נידון בר"ה[/highlight], וכך גם הגזר דין כולל חיים בריאות וכו'.
האם אתה בטוח שהספר הוא משל לקורות החיים של השנה שעברה, כי נראה קשה לומר כן, משום שאם למשל מבחינת קורות החיים של שנה שעברה לא הייתה שנה של פרנסה, איך אנחנו מבקשים להיכתב בספר פרנסה, והרי הספר שלו הוא של חוסר פרנסה,
ואולי יצאה שגגה מפי השליט וכוונתכם לגזר דין של השנה הבאה?
הספר הנפתח הוא כמשל ל[highlight=yellow]עיון ופשפוש במעשיו משך השנה שעברה[/highlight] ועפ"ז יוכרע גזר דינו לשנה הבאה. לא זכיתי להבין מה קשה ל... שיחי'.
מה שהיה קשה לי היינו כי אם הספר הוא משל לקורות השנה שעברה, אם כן, כשאנחנו קוראים לספר למשל "ספר פרנסה טובה" יוצא שקורות השנה הקודמת היו פרנסה טובה, וזה לא מוכרח כלל, אבל כעת בארתם שכוונתכם שהספר הוא משל לפשפוש במעשי האדם בשנה שעברה, ומה אעשה ושכלי אטום כל כך, ואצטרך להטריחכם לבאר עוד, מה שייך לכנות את מעשי האדם [טובים והפכם] ספר פרנסה טובה, ספר סליחה ומחילה, ספר גאולה וישועה?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סבא אמר:
מה שהיה קשה לי היינו כי אם הספר הוא משל לקורות השנה שעברה, אם כן, כשאנחנו קוראים לספר למשל "ספר פרנסה טובה" יוצא שקורות השנה הקודמת היו פרנסה טובה, וזה לא מוכרח כלל, אבל כעת בארתם שכוונתכם שהספר הוא משל לפשפוש במעשי האדם בשנה שעברה, ומה אעשה ושכלי אטום כל כך, ואצטרך להטריחכם לבאר עוד, מה שייך לכנות את מעשי האדם [טובים והפכם] ספר פרנסה טובה, ספר סליחה ומחילה, ספר גאולה וישועה?
את מעשי האדם לא מכנים ספר פרנסה וכו' כמו שהצגת, אלא כשם שפותחים ומעיינים בספרו שהוא משל למעשיו משך כל השנה, כך גם יגזרו עליו חיים ובריאות שהוא בחינת "ספרו" של השנה הבאה. זה וזה אינם אלא משל, הספר המובא בגמ' ר"ה עוסק במעשיו של שנה אשתקד, ואילו ספרי החיים והברכה וכו' שאנו מבקשים בתפילות הוא על מצבו של האדם לשנה הבאה.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בפוסקים (אליה רבה, פמ"ג, מטה משה תתא, שיירי כנסת הגדולה) מבואר בשם מהרי"ל שצריך לומר בספר מחילה וסליחה (לא להיפך) כי בשמים נקרא הספר מחילה וסליחה.

וזה לשון המהרי"ל מנהגים הלכות שופר טו: מהר"י סג"ל היה אומר באבינו מלכנו סלח ומחל לכל עונותינו, ולא אמר מחל וסלח. משל כותי מתחילה מעט והולך ומוסיף, כך סליחה קטן ממחילה. אכן אומר כתבנו בספר מחילה וסליחה, ואמר דהספר נקרא בשמים מחילה.

בקובץ פעמי יעקב [הובא בפרויקט השו"ת] הביאו מכת"י תלמיד המהרש"ל כנראה בשם רבו [כפי שמציין בקטע שלאחריו שכנראה מוסב גם על הקטע הבא]:
...כי רצונם כך להיות שמות הספרים אשר בשמים באיל"ן הקדו"ש אשר האחד נקרא חיים טובים ושם השני נקרא זכויות וכן כולם. ואיש אשר יוצא דתו לחיים טובים חותמין שמו באותו ספר וכן כולם. ואנו מתחננין בראש השנה שיכתבנו באותם ספרים. ומסורת בידינו ששם הספר הנזכר לעיל מחילה וסליחה ולא להיפוך ולכן אין לשנות... וכך קיבל מורי ה"ה מהרר"ש לוריא דלעיל מזקינו מההרי"ק [הוא רבי יצחק קלויבר].
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כוח
ועדיין קשה לי קצת לפי דרך @הפקדתי שומרים [וסליחה על ההטרחה]
מהו ספר סליחה ומחילה?
הרי זהו לכאו' מעשה חד פעמי, ולא מצב מתמשך לכל השנה הבאה כחיים ופרנסה?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
סבא אמר:
יישר כוח
ועדיין קשה לי קצת לפי דרך @הפקדתי שומרים [וסליחה על ההטרחה]
מהו ספר סליחה ומחילה?
הרי זהו לכאו' מעשה חד פעמי, ולא מצב מתמשך לכל השנה הבאה כחיים ופרנסה?
גם הגזר דין של חיים טובים ופרנסה הלא הוא גזר דין אחד לכל השנה מאי שנא?
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
סבא אמר:
יישר כוח
ועדיין קשה לי קצת לפי דרך @הפקדתי שומרים [וסליחה על ההטרחה]
מהו ספר סליחה ומחילה?
הרי זהו לכאו' מעשה חד פעמי, ולא מצב מתמשך לכל השנה הבאה כחיים ופרנסה?
גם הגזר דין של חיים טובים ופרנסה הלא הוא גזר דין אחד לכל השנה מאי שנא?
זה עוד אפשר להבין, שקורות כל השנה הבאה יהיו שזורים בחיים טובים וכדומה, אבל מחילה הוא מעשה חד פעמי, נמחל וזהו.
 
חלק עליון תַחתִית