קובע מקום לתפילתו


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1443
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 667 פעמים
קיבל תודה: 468 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

קובע מקום לתפילתו

שליחה על ידי אוריאל » 14 ספטמבר 2018, 09:45

הסתפקתי במי שיש לו מקום קובע בבית הכנסת, אבל לא מתפלל תמיד באותו מנין, דרך משל, לעתים מתפלל שם בשבע בבוקר ולעתים בשמונה בבוקר, האם זה נחשב שקבע מקום, או שבשביל קביעות מקום צריך גם שתהיה התפילה והמנין קבוע.

ערכים:


יהודי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 3121
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 463 פעמים
קיבל תודה: 637 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קובע מקום לתפילתו

שליחה על ידי יהודי » 14 ספטמבר 2018, 10:58

נחלקו הראשונים האם קובע לתפילתו נאמר אף בבית הכנסת, הרבינו יונה (ברכות ו:) כותב שבית הכנסת כולו מקום תפילה ואין קפידא היכן יושב. ואילו שיטת הרא"ש שם (וי"א כן ברמב"ם פ"ה ה"ו) שאף בבית הכנסת כן.
וכתב המאירי שם שצריך לייחד מקום כדי שיתכוון יותר וזהו שלא בבית הכנסת, וכתב שמ"מ אף בבית הכנסת צריך לייחד לו מקום, וכפשוטו כוונתו אף בזה לכוונה, וא"כ ודאי שאינו תלוי במנין אלא במקום. וצ"ע.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 822 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קובע מקום לתפילתו

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 16:17

כבר הביא ר' @יהודי מקורות הראשונים.
ולפו"ר מד' הגמ' חזינן שקביעת המקום כמו באברהם מתיחסת למקום ולא לזמן ואולי מש"כ וישכם. וכן מפנחס שבדידו פחות היה שייך קביעות מקום יותר של זמן. אבל בעיקר ראיתי דבר נפלא שכתב בניהו בן יהוידע שם ד"ה אי חסיד אי עניו. (ויתכן שאפשר ללמוד מדבריו קצת) וז"ל מקשים ענוה מאן דכר שמיה הכא, ונראה לי בס"ד כי בבית הכנסת אין כל המקומות שוים, יש מקום גדולים ויש מקום קטנים, ויש מקום פחותים ועניים ויש מקום בינונים, ויש מקום ילדים ובחורים, והא ודאי הילדים אחר שיגדלו יחליפו מקומם, וכן דלים ועניים אחר שיתעשרו יחליפו מקומם, וזה הקובע מקום רבותא דידיה כי במקום שישב בילדותו או בהיותו רש שם הוא יושב כל ימיו אפילו אחר שנתגדל ונתעשר, ונמצא כי בדבר זה יש בו מדת ענוה גם כן שאינו חש על כבודו:


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1443
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 667 פעמים
קיבל תודה: 468 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קובע מקום לתפילתו

שליחה על ידי אוריאל » 10 דצמבר 2018, 03:10

אוריאל כתב:הסתפקתי במי שיש לו מקום קובע בבית הכנסת, אבל לא מתפלל תמיד באותו מנין, דרך משל, לעתים מתפלל שם בשבע בבוקר ולעתים בשמונה בבוקר, האם זה נחשב שקבע מקום, או שבשביל קביעות מקום צריך גם שתהיה התפילה והמנין קבוע.
התעוררתי שלכאורה יש להביא ראיה מהמגרא שם. שהרי איתא בברכות ו: כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו וכשמת אומרים אי חסיד אי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו.
ואמרינן אברהם אבינו מנא לן דקבע מקום, דכתיב וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפילה.
והנה בפשטות מדובר בשני זמנים שונים, שהרי הפעם הראשונה היתה לאחר שהיו אצלו המלאכים שבשרוהו את בשורת יצחק והפיכת סדום, שהשכינה נשארה עמו ואז התפלל על סדום, כמבואר שם בפסוקים וברש"י. והמלאכים באו אליו "כחום היום", והוא בשש שעות כמש"א בברכות כז. ואילו למחרת "וישכם אברהם בבוקר" משמע שעשה כן מוקדם בבוקר, א"כ לא עמד באותה השעה, אבל כיון שעמד באותו המקום למדים ממנו ענין זה, והמחזיק במנהג זה נקרא מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה.

------------

אגב, לכאורה יש להעיר בצורת הדרשה של חז"ל, הלא נהי נמי דשפיר למדו שעמד באותו המקום שבו התפלל אמש, אבל הן עתה לא בא להתפלל, ולא נזכר שהתפלל, והכי מעליותא יש לעמוד באותו המקום שבו התפלל אמש?
וכעת נראה עפ"י האמור בפסוק "וישקף על פני סדום ועמורה" וכו', והנה מצינו שתי מאמרים סותרים בחז"ל. מחד רש"י מביא דכל השקפה לרעה לבד מהשקיפה ממעון קדשך, והיינו טעמא דהשקיפה ממעון קדשך דגדול כח מתנות עניים שמהפך מדת הרוגז לרחמים, ומאידך אמרו בתנא דבי אליהו [רבא פי"ח] אהא דכתיב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף, אין השקפה אלא לברכה שנאמר השקיפה ממעון קדשך.
וביארו בזה דבאמת גם גבי אמת מארץ תצמח זו הכוונה, שגדול כח התורה הקרויה אמת להפוך רוגז לרחמים. ומה שאמרו "אין השקפה", לא הכוונה שבכל מקום השקפה היא לטובה, אלא אדרבה, כל מקום היא לרעה, ורק כאן הוא מוכרח להתפרש לטובה ולברכה ואין לו פירוש אחר.

ולפי זה יש לומר שזו גם היתה דרשתם כאן, שהשקפתו של אברהם לא היתה כעין סקרנות לבד ח"ו, אלא היה בה פעולה של ממש. ועתה נחזי אנן, ודאי שלא השקיף לרעה, אלא שהיתה השקפתו לטובה ולברכה, להפוך הרוגז לרחמים ולהציל בזה את לוט ואת כל אשר לו, וכמו שאמרו רבותינו [כ"ה להדיא בזוה"ק פרשת וירא דף קד. "בזכותיה דאברהם אשתזיב", ואולי בעוד מקומות], וא"כ יש לדון דבר זה כתפילה, ודו"ק.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים